התפיסה הרווחת בין מגדלי הפרות לחלב היא כי טיפוח בעל חיים גדול ומניב חלב נדרש להתייחסות נוספת, בעדרי הטיפוח בעולם ובישראל בפרט. מטפחי גזע ההולשטיין בצפון אמריקה העדיפו במשך שנים מבנה גוף גדול, דרך ארבעת התכונות הבאות: גובה, חוזק, עומק גוף ורוחב אגן (J.C. Becker et al, 2012). בניגוד לכך, משרד החקלאות האמריקאי (USDA) העניק פקטור שלילי לתכונת גודל הגוף באינדקס הטיפוח המחשב את נטו רווחיות חיי הפרה.
העדפת הקטנת גוף הפרה רלוונטי הן מבחינה כלכלית והן מבחינת רווחת החיים שלה. במחקר הנזכר להלן נמצא קשר בין עליה בגודל הגוף לעליה בתחלואה מטבולית ועוד. מכאן ההשפעה על רווחיות דרך עלות הטיפול והמשמעות על הייצור, ביצועי הפוריות וההישרדות. השפעות שליליות אלה נמצאו בעיקר בתחלובה הראשונה והשנייה.
בסיכומי ספר העדר, 2023, (איור 1) ניתן לראות את העלייה המתמשכת של גודל הגוף של הפרות בישראל מתחילת שנות ה-90 ועד שנים אלה.
מחקר נוסף ומעודכן לימינו Schmidtmann et al , 2023)) מצא כי פרות עם שיפוט לגוף גדול ועומק גוף יהיו ,באופן יחסי, רגישות יותר לתחלואה מטבולית. מחקר זה מתייחס לשיפור היעילות והרווחיות דרך היחס בין יצור החלב לצריכת המזון. כיוון שעדיין יש חוסר במידע לגבי צריכת מזון פרטנית בתוך העדר, ניתן באופן עקיף לשקלל את השפעת גודל ומשקל הגוף. תכונות אלה נקשרות עם דרישות הקיום ומכאן לדרישות האנרגטיות של הפרה.
Vallimont et al. (2011) הגיעו, אף הם, למסקנה כי פרות בעלות מבנה גוף קטן יעילות ביחס לפרות גדולות וכבדות. בוודאי שבהקשר של העלייה המתמדת של מחירי המזונות השונים ליעילות יצור החלב, המשמעות תהיה רבה. ייתכן כי הטיפוח במשך השנים הביא לפרות עם מבנה גוף גדול ויצרנות גבוהה אך לאו דווקא יעילות יותר. בנוסף לכך, לפי Schmidtmann et al (2023) הפרה הגדולה מתקשה לספק את דרישות האנרגיה הגבוהות של גופה, גם לייצור חלב וגם לקיום, ומכאן עולה הסיכון לתחלואה מטבולית.
כמו כן, כי לגובה הפרה והמבנה החלבני של, מתאם הגנטי גבוה יותר לקטוזיס בפרט מכלל התחלואה המטבולית. מחקר נוסף (Schopke et al, 2013) מצא כי פרות בעלות גודל גוף לא גדול נטו פחות לסבול מתחלואה בטלף. בסיכום עולה כי לפרות עם מבנה גוף קטן סיכון יחסית נמוך לתחלואה ועמידות טובה, בהשוואה לפרות גדולות גוף.
בישראל, בבחינת השפעת ארץ מקור הפר על מבחן בנותיו, בפרים להם מבחן ושיפוט בנות בישראל שנולדו בין השנים 2016-2019, עולה ההבדל בתוצאות השיפוט הגופני לגודל גוף (איור 2).
בעוד שגודל הגוף של בנות הפרים ילידי ישראל, בני השנים הללו, היה יציב וקרוב לממוצע (לפי מבחן פרים דצמבר 2024), השיפוט לגודל גוף של בנות הפרים שאינם במקור מישראל, היה עם ציון גבוה ובהפרש של 7 עד 10 יחידות.
יחד עם זאת, בסקירה בנושא היצרנות לק"ג חלבון (איור 3), ניתן לראות כי בבחינת הפרים ילידי 2019 לא נמצא הפרש בין ילידי ישראל וילידי חו"ל. זה המקום להזכיר את הרצאתו של שקד דרוקר בכנס מעלי הגירה משנת 2024, בה הראה את העלייה בקצב ההתקדמות הגנטית של אותם הפרים החל משנה זו , בה החל היישום המלא של הטיפוח לפי מבחן גנומי בישראל.
השילוב בין פרה בעלת מבנה גוף קטן יחסית ועם זאת יצרנות טובה מספק לרפתן את השיפור ביעילות והעלייה ברווחיות, דרך בעל חיים עם סיכון נמוך לתחלואה, ויחס צריכת מזון מול ייצור טוב.
זהו נכס אסטרטגי הקיים בטיפוח העדר הישראלי ועלינו לשמר מצב זה.
לסיכום, יש לבדוק את השפעת גודל ומשקל הגוף על יעילות הייצור ועמידות הפרה בישראל ולסייע בשיפור הרווחיות של המגדל. בנוסף, ניתן לשקול שילוב גזעי בקר לחלב נוספים בעלי גוף קטן באופן מתוכנן ומדוד בטיפוח העתידי.
