יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 6

גם בנות יכולות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

איגוד הכדורסל משנה את החוקים, "ישראל היום" משלים סיבוב פרסה, תדי כ"ץ שוב בכותרות 

בן לוקח בת ובת לוקחת בן 

על איילה ימין סיפרנו פה לפני כמה חודשים. איילה היא ילדה בת 11, בכיתה ה', מקיבוץ צרעה, שאוהבת לשחק כדורסל ומשחקת בקבוצת הקט סל של הפועל מטה יהודה. במרץ השנה התמודדה הקבוצה מול קבוצת הקט סל אליצור אפרת. כשנודע למאמן אליצור, שמטה יהודה מתכוונת לשתף במשחק ילדה, הוא הודיע שהוא אוסר זאת. הוא הסביר שהורי השחקנים שלו, ציונות דתית, מתנגדים שהילדים שלהם ישחקו מול בנות, ותקנון איגוד הכדורסל מאפשר לו למנוע שיתוף בנות במשחק. המאמן של מטה יהודה בישר לאיילה, שהיא לא תוכל לשחק, והיא פרצה בבכי. האמא שלה, עדית, שנכחה במקום, הזעיקה את רכז הכדורסל של מטה יהודה, אסף סלומון, גם הוא מצרעה, והוא הודיע למאמן של אליצור שאיילה תעלה לשחק, ואם זה כרוך בקנס של איגוד הכדורסל, הוא מוכן לספוג אותו. איילה שיחקה, אליצור לא פרשו לאות מחאה, וכך הסתיים האירוע. 

ולמה אני מזכיר זאת? כי בשבוע שעבר הודיע איגוד הכדורסל שהוא שינה את התקנון, ומעתה קבוצות בליגות הקט סל וליגות הילדים יוכלו לשתף עד שתי בנות בכל קבוצה, בכפוף למספר תנאים. שינוי מבורך, שלולא הסיפור של איילה ימין שפורסם בהרחבה, אולי לא היה מתרחש. בקבוצות הקט סל של אליצור יצטרכו למצוא שני בנים שיסכימו במשחקים לשמור על בנות ולהישמר על ידן. אם גם ההורים יסכימו. 

זה מתחיל עם בנות עשר שמתעקשות לשחק יחד עם בנים בקט סל, ונגמר עם בנות שמונה עשרה, שדורשות לשרת עם בנים ביחידות הקרביות של צה"ל. סדום ועמורה.   

 הביביתון, מנוחתו עדן 

השמאל הולך ומרחיב את שליטתו בתקשורת הישראלית. השבוע הצטרף לתמנון התקשורת השמאלני גם העיתון "ישראל היום". הצעד שהעביר את העיתון סופית מימין לשמאל, היה פיטוריה של הפובליציסטית  קרולין גליק. גליק טענה שהפיטורים נעשו מסיבות פוליטיות, "פוטרתי בגלל דעותי הימניות". גורם בכיר בעיתון הסביר לוואלה: "300 איש קראו את הטור שלה ואף עורך לא הסכים לעבוד אתה". 

בימין התקשורתי קיבלו את הפיטורים קשה. שמעון ריקלין צייץ בכעס: "'ישראל היום' פיטרו את קרולין גליק המעולה. הגיע הזמן שאתם תפטרו את עיתון השמאל 'ישראל היום' מסדר היום שלכם". יערה זרד מערוץ 14 כתבה: "הפיטורים שלה נראים כמו טיהור", וד"ר גדי טאוב הוסיף: "כך נמשך מסע ההתפלשות המביך של עיתון שבגד בשליחותו". (להלל ולשבח ולקלס ולהדר ולפאר ולרומם את נתניהו שאין בלתו?) 

את קרולין גליק החליף עו"ד נדב העצני, שמאלן ידוע. בשישי האחרון  הופיע ב"ישראל היום" מאמר שלו לצד מאמר של שמאלן ידוע אחר – יעקב ברדוגו. העצני כתב: "מה יקרה אי שם בתחילת נובמבר, כשיתברר שביבי נכשל בפעם החמישית? האם לפחות אז יימצאו  אנשים בצמרת הליכוד, שיפשטו את מדי הגמד, וישלחו את נתניהו הביתה, לטובת הימין והמדינה?". הביביסטים השתוללו מכעס. העצני חטף מהם מטר חרפות וגידופים כמו שלא חטף מימיו. "שונא נתניהו קיצוני", "מלא רעל  ושנאה", "המטומטם הזה", "דביל",  "אפס מאופס", "הזוי", "מטונף", "שטחי וחסר יכולת". וכן הלאה.  

אמנון לורד, התרומה הקיבוצית ל"ישראל היום", ראיין פעם את גליק לרגל הוצאת המהדורה העברית של ספרה "סיפוח עכשיו". היא הוגדרה בריאיון "אחת העיתונאיות המשפיעות בעולם". וכי איזה עורך עיתון שפוי, מזמן אליו את אחת העיתונאיות המשפיעות בעולם שכותבת אצלו, ומודיע לה – תודה, נסתדר בלעדייך?  

ושוב אתכם, עבודת  ה-MA של תדי כ"ץ 

רקטור אונ' חיפה, פרופ' גור אלרואי, החליט משום מה, שחשוב לחזור ולעסוק בעבודת המחקר לתואר MA של הסטודנט תדי כ"ץ מקיבוץ  מגל, על הטבח שהיה (לטענת כ"ץ) בטנטורה במאי 1948. (בנוסח הראשון של העבודה, שהוגשה ב-1998, נמצאו  ליקויים וכ"ץ התבקש לתקן וכך עשה. העבודה המתוקנת והמורחבת נבדקה ואושרה, אך לאחר מכן נבדקה שוב ונפסלה. הבדיקה המחודשת נעשתה בעקבות תביעת לשון הרע שהגישו חיילי חטיבת אלכסנדרוני שהואשמו בביצוע הטבח).  

 פרופ' אלרואי שלח בתחילת החודש מכתב לחברי הסגל של האוניברסיטה ובו קטילה מוחלטת של העבודה של כ"ץ ושל מי שבדקו אותה. "כ"ץ עשה כל טעות אפשרית", הוא "נעדר כל הכשרה בסיסית" לביצוע המחקר, והעבודה "כללה ליקויים מהותיים". לגבי מי שבדקו ואישרו אותה: "חברי הסגל השתמשו בכ"ץ ובמחקרו כדי לקדם את האג'נדה הפרטית שלהם". לעומתם, ההחלטה לפסול את העבודה התקבלה "לאחר הליך אקדמי תקין". 

פרופ' גור אלרואי בוודאי לא תיאר לעצמו, שהתגובה המאוד חריפה למכתב הזה, תגיע דווקא מאנשי הסגל באוניברסיטה שהוא משמש רקטור שלה. בשישי האחרון התפרסם ב"הארץ" מאמר חתום על ידי 11 פרופסורים ודוקטורים מאונ' חיפה, שכותרתו "התזה על טנטורה: הגיע הזמן לאשר". הכותבים אינם מתייחסים כלל לשאלה האם היה או לא היה טבח בטנטורה, אלא בעיקר לקביעה של פרופ' אלרואי, שהליך פסילת עבודתו של כ"ץ היה תקין. הם טוענים שבניגוד לדבריו של אלרואי,  תהליך הפסילה "היה נגוע מראשיתו והעבודה נפסלה משיקולים לא ראויים". כך למשל בהליך הבדיקה המחודשת השתתפו חמישה שופטים, שלושה מהם נתנו לעבודה ציון חיובי ושניים שלילי. הציון הממוצע היה חיובי, אבל אז הומצא נימוק נוסף – מכיוון שגם בחוות הדעת החיוביות נכללו דברי ביקורת, אין לאשר את העבודה. שני השופטים שנתנו לעבודה ציון שלילי, היו שותפים בכתיבת ספר שהכחיש את גירוש הערבים מלוד במלחמת השחרור. "על האוניברסיטה לפעול מיד כדי לאשר את העבודה ולהעניק לתדי כ"ץ את תואר ה-MA המחקרי שהוא ראוי לו". מסיימים הכותבים. 

את התואר כ"ץ לא יקבל, בוודאי לא כשפרופ' אלרואי הוא דיקן האוניברסיטה. כ"ץ יכול לקבל את התואר – האיש שעבודת ה-MA  שלו, היא המדוברת ביותר בתולדות עבודות ה-MA  במדינת ישראל.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
3 דק' קריאה
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן