שניים הואשמו בעבירות של החזקת מכשיר פריצה, החזקת נכס חשוד כגנוב ובביצוע גניבה באפיקים
מכתב אישום שהוגש כנגד השניים בבית משפט השלום בטבריה עולה כי הם שכרו יחד דירה בקיבוץ אפיקים וגנבו "בצוותא מחצר ביתו של אחד מתושבי הקיבוץ אופניים חשמליים בצבע אדום-שחור בשווי מוערך של 4,200 שקלים. בעל האופניים הגנובים הגיש במשטרה תלונה על גניבת האופניים (נקרא לו כאן – המתלונן). שני הנאשמים הללו, הציעו את האופניים של המתלונן למכירה בפייסבוק. המתלונן שראה זאת פנה אל הנאשמים כדי לברר על "מכירת האופניים" והנאשמים התכתבו איתו בקשר לכך. הם אף תאמו להיפגש עימו ברחוב אלנבי בחיפה. ואכן, במועד שנקבע פגשו הנאשמים את המתלונן, כשהם הגיעו למקום עם אופני המתלונן מתוך כוונה למכור לו אותם תמורת 2,500 שקלים. או אז נעצרו הנאשמים בידי המשטרה שהמתינה להם.
בחיפוש שבוצע בדירת הנאשמים בקיבוץ נמצאו שישה זוגות אופניים חשמליים, שתי שילדות של אופניים חשמליים, שלוש סוללות של אופניים חשמליים ושלושה מטענים, חמישה כסאות של אופניים חשמליים, חמישה גלגלים של אופניים חשמליים, חלקי חילוף של אופניים, שרשרת, מנעול, מגזרי תיל וכלי עבודה המשמשים כלי פריצה.
פגיעה בביטחון האישי
כתב האישום מייחס לנאשמים, ביחד או בנפרד, עבירות גניבה נוספות של אופניים חשמליים, בשווי של אלפי שקלים, מחצר ביתם של חמישה תושבים אחרים בקיבוץ אפיקים. הנאשמים כנראה שלא הסתפקו בכך שכן הם גנבו גם אופניים חשמליים מתושבת בקיבוץ בית זרע.
הנאשם הראשון הודה והורשע בעבירות כתב האישום והשופטת רים בראנסה גזרה את דינו. "עבירת הגניבה פוגעת ברכושו של אדם ובביטחונו האישי", אמרה השופטת. "הצורך בהגנה על ערך זה מתחזק שבעתיים לנוכח הקלות בה ניתן לבצע את העבירה והקושי לתפוס את מבצעיה. הנאשם גרם לפגיעה משמעותית בביטחונם האישי של המתלוננים, בזכותם לקניין וברכושם שהיה בחצר ביתם". משכך, היא גזרה עליו מאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנתיים מהיום, בהם לא יעבור את העבירות בהן הורשע. עוד נגזר עליו "צו מבחן למשך שנה במהלכה ישתתף הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית במסגרת שירות המבחן (צו המבחן אינו עונש אלא דרך טיפול במהלך תקופה מסוימת בה על האדם להימצא בפיקוחו של קצין מבחן). עוד נגזר עליו לשלם פיצוי בסך 500 שקלים לכל אחד מהמתלוננים.
אשר לנאשם השני – במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, וכן לשלם פיצוי בסך 1,000 שקלים.
חבר או לא חבר, זאת השאלה
האם הייתה הפלייה באי קבלת בן בעל צרכים מיוחדים לחברות בקיבוצו?
בן קיבוץ, כבן 40 שנה, בעל צרכים מיוחדים, (נקרא לו כאן – המערער) פנה, באמצעות עו"ד דן נתיב, אל משרד רשם האגודות השיתופיות וביקש לתקן את פנקס החברים בקיבוץ ולהוסיף אותו כחבר. לשם כך הוא ביקש למנות חוקר מטעם משרד הרשם, שיבדוק את "שאלת חברותו המלאה של המערער בקיבוץ", מדוע לא קיבלו אותו כחבר ומדוע לא ניתנה לו האפשרות להגיש מועמדות לחברות. בבקשתו הוא טען שהקיבוץ מפלה אותו "על רקע קשיים נפשיים ופיזיים שונים מהם הוא סובל". זרח יהב, עוזר רשמת האגודות, דחה את בקשתו ונימק זאת בכך שבין המערער והקיבוץ קיים "הסכם בנים בעלי צרכים מיוחדים (הסכם אהדה)", עליו חתומה גם אימו של המערער. ההסכם, הסביר זרח יהב, קבע במפורש כי המערער "אינו חבר הקיבוץ ולא יהא חבר בו אלא אם יתקבל לחברות בהתאם להוראות תקנון הקיבוץ ובפרט בהצבעה על קבלתו באסיפה". הליך קבלה שכזה, בהתאם לתקנון, לא התקיים, הוסיף עוזר הרשמת ומשכך הוא דחה את בקשתו למינוי חוקר כאמור.
חבר "מכוח התנהגות"?
משנדחתה בקשתו, הגיש המערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ערעור על החלטת עוזר הרשמת. הוא סיפר שהוא בן הקיבוץ בו הוא חי כל חייו. הוא הקים משפחה ולו ילדים אך בשל מעמדו הוא "תלוי" באימו. לטענתו, שלא כחבריו, הוא לא הועמד לחברות, שכן הקיבוץ הפלה אותו, בשל היותו בעל צרכים מיוחדים, ומטעם זה היה על משרד רשם האגודות לקבל את בקשתו למנות חוקר לעניין חברותו. עוד הוא טען כי הוא "רכש חברות מכוח התנהגות" (זהו המקרה בו אדם התנהג מול הקיבוץ כחבר ואף הקיבוץ נהג בו ככזה).
הקיבוץ, באמצעות עו"ד עומר כהן (שלמה כהן ושות') ביקש לדחות את הערעור, ואף ציין כי לפי תקנון הקיבוץ כלל לא ניתן להתקבל לחברות "מכוח התנהגות".
השופט עודד שחם דחה את טענות המערער. השופט חזר על נימוקיו של עוזר הרשם לפיו המערער הוא צד להסכם בו נקבע במפורש כי הוא אינו חבר הקיבוץ וכדי שהוא יתקבל לחברות יש להצביע על קבלתו באסיפה. קשה לקבל את הטענה, הוסיף השופט כי דווקא ההוראה בהסכם שהמערער הסכים לה תומכת בטענת ההפלייה. הכיצד גם ניתן לטעון, תהה השופט, שהמערער מבקש לקבוע בדיעבד שהוא חבר "מכוח התנהגות" באותה תקופה ממש בה ההסכם עליו חתום המערער קובע שהוא אינו חבר.
השופט דחה אפוא את הערעור, ובנסיבות העניין לא חייב את המערער בהוצאות המשפטיות של הקיבוץ.
