דברים לזכרו של חברי יוסי (כיפאק) אייזמן: ביום שישי בבקר צלצלה אלי רותי אייזמן להודיע לי שכיפאק נפטר.
חשתי צביטה חזקה מאוד בבית החזה ודמעות שטפו מעיני ללא שליטה. איש טוב, חבר טוב מאוד.
יוסי היה איש של אנשים, חבר עם כולם, למרות שידע לעמוד על שלו בתקיפות.
יוסי היה טיפוס שלא מוצאים היום בסביבה – עוזר לזולת, דואג לכולם. לעצמו דאג הכי פחות. כמה לא אופייני בסביבתנו ובעתותינו.
דברים לזכרו של חברי יוסי (כיפאק) אייזמן
יוסי לקח על עצמו כל משימה שהיתה בשטח. ברצינות, בהתמדה בדבקות במטרה. יוסי עשה אינספור תפקידים לאורך הקריירה שלו במועצה לשיווק פרי הדר – בבתי האריזה, בשיווק בחו״ל, בפרויקט הזבובים העקרים, במשתלות ההדרים ועוד ועוד מטלות שהתחנן שיתנו לו.
יוסי היה ראשון במשרד בכל בוקר. הכיף הגדול שלי ושלו היה לשבת בשקט בין 0600-0700 בכל בוקר, עם כוס קפה חם ולדבר על כל נושא שעל הפרק. והיו המון פרקים…. מלבד עבודה משותפת חלקנו אהבה לאדמה ולעצים שעליה. הפרדסים של יוסי תמיד היו “הכי״, ואני זרמתי והחמאתי. מיותר היה לחלוק על דעתו בעניין זה. פרק נרחב בשיחות שלנו היו על חקלאות ופרדסים וגם קצת מנגו ואבוקדו.
ליוסי היה מזל גדול. ב – 31/12/2003 נסגרה המועצה לשיווק פרי הדר סופית,והפכה למועצת הצמחים. יוסי חגג יומולדת יום אחד לפני ויצא לגמלאות.
אסיים בקטע קצר שנכתב ע״י אלמוני, אבל “תפור״ על יוסי שלנו:
לב זהב שתמיד אהב
עכשיו אינו נמצא, עזב.
לב זהב עזב לעד
והשאיר אותנו לבד.
לב זהב שתמיד דאג ושמר,
עזב אותנו הלך ולא חזר
טל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים
היכן הם היום? רענן נוטמן, מפקח פרדסים ומנהל בתי אריזה בחברת מהדרין