האם הנהלת הקיבוץ חייבת להעביר לחבר את נתוני התקציב? ומה בדבר מידע על שכרם של בעלי השכר הגבוה בקיבוץ?
שאלה:
בימים אלה אנו מאשרים את תקציב הקהילה וקבוצת חברים נתקלת בקושי לקבל מההנהלה נתונים כספיים הנוגעים להצעת תקציב הקהילה. שאלתנו היא האם הנהלת הקיבוץ חייבת להעביר לחבר המבקש את נתוני התקציב בקובץ אקסל ברמת פירוט של ההוצאות וההכנסות, כך שניתן יהיה לנתח ולהשוות מול שנים קודמות, תכנון מול ביצוע וכיו"ב, נתונים שיסייענו לנו בגיבוש החלטה או הגשת הצעות לשיפור? הקיבוץ מסרב להעביר נתונים אלה, ומבקש מהחבר להגיע למשרדים כדי לצפות בהם, דבר שמקשה, למשל, על הגשת הסתייגות כלכלית מנומקת. כמו כן, האם הקיבוץ יכול לסרב למסור לנו את נתוני השכר של חמשת בעלי השכר הגבוה בקיבוץ, במיוחד כשמדובר באלה הממומנים ממיסי החברים?
תשובת המדור:
תקציב הקהילה מהווה את השיקוף הכלכלי והפיננסי לתוכנית העבודה ולסדר היום של הקהילה הקיבוצית. הפרקטיקה בקיבוצים היא שוועד ההנהלה (המזכירות) או הנהלת הקהילה (כל קיבוץ ודרכיו הוא), מכינים ומגישים את הצעת-תקציב הקהילה. הצעת התקציב מוצגת לחברים באסיפה הכללית והוא טעון את אישורם. הצעת התקציב מציגה לרוב "מקורות ושימושים", השוואה לאומדן ביצוע תקציב לשנה הקודמת, שינויים ועוד. "מאחורי ההצעה" נמצאים הנתונים הכספיים המפורטים ששימשו את עורכי ההצעה, בחלוקה לפרקים ותתי-פרקים. החברים-השואלים מבקשים למעשה את מכלול הנתונים ששימשו כאמור להכנת הצעת התקציב (בקובץ אקסל), כדי שיוכלו להתייחס באופן ענייני למרכיבים השונים ולא רק ל"שורות האחרונות", המוצגות בהצעה עצמה.
אין התייחסות מפורשת
בדיני האגודות השיתופיות אין בנמצא התייחסות מפורשת ומפורטת לשאלה זו, ולזכותו של חבר לקבל מידע זה מהנהלת האגודה.
תקנות האגודות הנוגעות ל"זכות העיון" (וגם הצילום) של חבר אגודה לעיין במסמכים מתייחסות לפרוטוקולים של רשויות האגודה ומסמכים רשמיים אחרים שלה. לפי גישה פרשנית אחת, אם המחוקק קבע זכות עיון בפרוטוקולים ומסמכים מסוימים, משתמע שלכאורה אין זכות עיון מוקנית בנתונים אחרים.
מנגד, גישה זו אינה מתמודדת עם כך שהצעת התקציב עדיין אינה בגדר החלטה של האסיפה הכללית והכיצד יוכל החבר להחליט אם אין בידיו מידע שלם. לפי גישה פרשנית אחרת, שאימצה הפסיקה, "הפתרון בו נוקטים בתי המשפט הוא פניה לדוקטרינות מתחום דיני החברות על דרך ההיקש", כדי לבחון אם ניתן מהם להשלים את החֶסֶר בדיני האגודות השיתופיות, בשים לב בשוני שבין חברה לאגודה. בין השאר, למשל, בעוד תקציב אגודה מאושר בידי החברים באסיפה הכללית, תקציב חברה מאושר בדירקטוריון. בית המשפט לעת דן בזכות בעל מניות בחברה לקבל מידע, אמר כי שלילת זכותו למידע מלא של בעל מניות תקשה עליו בקבלת החלטה מושכלת באסיפה הכללית.
ראשית דבר, נכון לציין כי עמדתו העקרונית של משרד רשמת האגודות השיתופיות בשאלה הנוגעת לרמת הפירוט הנדרשת מצד ועד ההנהלה שמציג תקציב לאישור, היא ש"חבר אסיפה יכול לבקש פירוט לתתי סעיפים לגבי הרכב סעיפי התקציב הראשיים המוצגים".
נתונה הזכות לקבל מידע
עו"ד גיל דגן (שלמה כהן ושות') סבור כי לחברי קיבוץ נתונה ככלל הזכות לקבל מידע הנוגע להחלטה שעומדת על סדר היום של האסיפה. הוא עושה היקש מדיני החברות לגבי "הזכות למידע לבעל מניות" ומוצא כי לצד זכות העיון שניתנת לבעל מניות במסמכיה הרשמיים של החברה, בתקנון ובדוחותיה הכספיים, זכאי בעל מניות בחברה פרטית, לפי חוק החברות, "לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה", בין השאר, "אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה". החברה, הוא מציין, "רשאית לסרב לבקשתו של בעל מניה" אם "גילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה".
ישנה אבחנה מסוימת בין מתן נתונים הנוגעים לתקציב הקהילה בכללותו לבין נתונים הנוגעים לשכר חברים או נושאי משרה, ועל כך בהמשך.
לדעת עו"ד דגן, אין מניעה להתייחס, בשאלה זו של הזכות למידע, לחבר אגודה כמו אל בעל מניה בחברה. לשיטתו הפרשנית, קיימת לחבר ככלל זכות לקבל מידע גם על נתונים כספיים הנוגעים לאגודה, ובכלל זה לנתונים הכספיים ששימשו את עורכי הצעת-התקציב. עמדתו היא שהאגודה רשאית לבקש מהחבר לנמק את הצורך בעיון, אך בהיעדר הצדקה מיוחדת (למשל, פגיעה בעסקי האגודה או בפרטיותם של החברים), יש מקום לאפשר עיון כאמור. בחינה מוקדמת של הנתונים בידי החבר תסייע לו לקבל החלטה מושכלת באישור התקציב או בהסתייגות לגבי רכיב זה או אחר הכלול בו.
אשר לשאלה אם האגודה חייבת להמציא לחבר, לבקשתו, את מסד הנתונים בקובץ אקסל, עו"ד דגן סבור שלא ניתן לחייב את האגודה להמציא את הנתונים בקובץ אקסל (בין היתר בגלל חשש לדליפת מידע החוצה, פריצת נתונים או מניפולציות עליהם), וכי הדבר נתון לשיקול דעת הנהלת האגודה (לצד זכותו של החבר לערער על ההחלטה שלא להמציא לו את המסמך לעיון).
אפשר לעיין בשכר הבכירים
אשר ל"שכר הבכירים" (מנהלים נבחרי הציבור) באגודה, כאן סבור עו"ד גיל דגן כי נכון לאפשר לחבר לעיין בנתוני עלות ההעסקה של המנהלים נבחרי הציבור. "לעיין" הוא מדגיש, אך לא "לפרסם". במילים אחרות, יכול חבר לפנות אל הנהלת האגודה ולקבל באופן אישי נתונים אלה. עו"ד דגן מזכיר את הפסיקה (היחידה, המוכרת בעניין זה, ב"פרשת הסוללים", שאינה בגדר "תקדים מחייב") בה נדונה שאלה זו. בקיבוץ זה מצא בית המשפט המחוזי בנצרת שהיה נוהג של מתן מידע על שכר החברים, ובהתחשב בכך פסק כי לחבר זכות לקבל מידע על שכר המשולם מתקציב הקהילה. בית המשפט סייג והוסיף כי "אין צורך בפרסום בבולטין של הקיבוץ, אלא יש להעמיד מידע זה לרשות כל מי שיבקש".
גם לפי חוק החברות, מוסיף עו"ד דגן, רשאי בעל מניות לעיין בנתוני התקשרות של החברה עם נושאי משרה בכירים בה. זכות העיון במקרה זה של שכר בכירים בקיבוץ, מדגיש עו"ד דגן, אין משמעה זכות לקבל העתק בכתב. האגודה אינה חייבת למסור לחבר נתונים מפורטים בכתב, בעניין זה, אלא תצא ידי חובתה בזימון החבר לפגישה ובהצגת המידע. הטעם לכך, בין השאר, הוא שמירה על פרטיותם של נושאי המשרה וגם כדי שלא לפגוע באינטרסים העסקיים של האגודה (לדוגמה בניהול מו"מ על תנאי השכר עם מועמדים עתידיים לתפקידי נושאי המשרה).
אגב כך, נוסיף כי אגודה שיתופית חייבת (במידה רבה בדומה לחברה ציבורית), למסור דיווח לרשמת האגודות השיתופיות, בדבר עלות ההעסקה השנתית של חמשת נושאי המשרה בעלי השכר הגבוה ביותר.