יאיר בלאושטיין ממושב בצת מאוהב בדלעות הנוי ואף הקים עסק של איש אחד – "דלארט", המשלב בין הגידול החקלאי לבין כישרונו האמנותי * מגידול של 30 זני דלעות נוי שונים במשק, עיצובם, ייבושם, איסופם – ועד לעריכת סדנאות יצירה מופלאה בסטודיו שבמשק והפצת התורה הנפלאה בכל רחבי הארץ
החקלאים המגדלים בענפי חקלאות מגוונים למחייתם מוכרים במחוזותינו, אך חקלאי שבחר לגדל דלעות נוי בשטח 5 דונם, ולהפוך אותן ליצירות אמנות מרהיבות זה שילוב יוצא דופן.
עד שלא מגיעים לסטודיו שהקים, או משתתפים באחת מסדנאות היצירה שהוא מלמד, אי אפשר לתאר במילים איך הדמיון והיצירתיות עובדים אצלו שעות נוספות ובגדול. ממוצרים שימושיים, מוצרי נוי וקישוט, לילדים למבוגרים לבית לגינה ועד למוצרים המיישמים את תורת הפאנג שאוי להצלחה. במשך אלפי שנים השתמשו בני אדם בדלעות נוי ככלי אחסון, לצורך טקסים דתיים, ככלי מוסיקה ושימושים נוספים. היום הן מוזכרות בעיקר לצורך יצירה אומנותית מאד מגוונת.
מהם שורשי משפחתך?
"השורשים שלי במושב בצת בגליל המערבי, קרוב לראש הניקרה למרות שנולדתי בנהריה בשנת 1975, להורי נצחונה (71) ויצחק בלאושטיין (75). במשפחה שלנו אנו שלושה ילדים: אורן יליד 1970, אנוכי ונוגה אחותי הצעירה ממני בשנה.
"כשהייתי בן שנתיים עברה משפחתינו למושב בצת ומאז אני במושב. סבי וסבתי פרידה ושלמה קלדרון ז"ל, מצד אמי היו ממייסדי המושב. הם עלו לארץ מרומניה ויוגוסלביה. למושב בצת הגיעו מהכפר הערבי שנקרא בזמנו באסה, במקור הם הגיעו לארץ מהונגריה.
לבצת הם הגיעו מצפת, לאחר שרכשו את המשק בשנות השישים. אבי יצחק בלאושטיין עובד עד היום במטע האבוקדו המשתרע על 30 דונם, ובו 5 זנים שונים. השנה כנראה תהיה השנה האחרונה שיעבוד. מפאת גילו, מצב בריאותו. גם מצב החקלאות כיום לא מעודד וקשה להבין לאן החקלאות צועדת, במדינה שאינה מכבדת את חקלאיה. ישנם חקלאים ותיקים שהקימו משקים לתפארת וצריכים לזנוח את מפעל חייהם ודור ההמשך, לא מעוניין במעמסה הזו. זה מצער וחבל מאד."
למה בחרת לעסוק בדלעות?
"החיים מובילים אותך לעיתים באיזושהי דרך, וכאשר צועדים בה עדיין לא רואים את התמונה השלמה. כשאני סורק את תחנות חיי, משהו הוביל אותי לממש את כישרונותי. בזמנו אולי אפילו לא ידעתי להעריך את מכלול כישוריי.
"התחלת הקשר וסיפור האהבה שלי עם הדלעות התחיל עוד מהילדות. אמי ניצחונה זרעה שני סוגי זרעי דלעות נוי שקיבלה, בין צמחי הבננות שגדלו במשק. הדלעות גדלו ושהגיע הזמן לקטפן, הן נקטפו. ייחודן הוא שהן אינן מתכלות שהן מתייבשות, ולכן נאגרו רבות מהן עם השנים. עד היום יש לנו מאגר ענק של דלעות בעלות גדלים וצורות שונות במחסן במשק."
הקמת העסק
בלאושטיין נזכר שהוא כילד המשפחה ובעיקר אימו האמנית החלו לחפש שימושים לדלעות הנוי היבשות שהצטברו במחסן. למשל הכנת אהילים למיניהם, מוביילים במרפסת ואפילו קישוטים לחצר ועוד.
"הכישרון לצייר מאז ומתמיד היה לי, כנראה ירשתי אותו מאימי, אך על מקצוע מסוים מועדף, לא זכור לי חלום ספציפי למשהו או כמיהה מהילדות, בנוגע לתחום בו רציתי לעסוק כבוגר.
"המשק החקלאי תיפקד יפה: במטעי בננות, לולי הודים ואבוקדו. כיום נותרו רק מטעי האבוקדו ואני משתמש בחלק מהאדמות כבסיס לגידול דלעות הנוי. כמתבגר עזרתי בכל ענפי המשק הנדרשים. אחרי הצבא עבדתי כשנה בחקלאות במושב, אבל במשך כל אותן שנים רחוקות, מעבר לעבודה בחקלאות, ציירתי על הדלעות להנאתי, אבל בוודאי שלא חשבתי להפוך אותן ליותר מהובי. עם הזמן גיליתי את הפוטנציאל האומנותי הגלום בחומר גלם זה. וכיצד אפשר להפיק מהן יצירות טבע יפות ומיוחדות.
"אחרי שירותי הצבאי עבדתי כטכנאי מחשבים ולאחר מכן למדתי עיצוב גרפי בויצ"ו חיפה ועבדתי במקצוע זה כשבע שנים. עד כמה שעיצוב גרפי יכול להיות עיסוק יצירתי, עדיין הרגשתי מוגבל. רגע המפנה היה שהצגתי חלק מעבודותיי עם הדלעות במשרד והתגובות הטובות לא אחרו להגיע.
"לאחר חיזוקים לכישרון האמנותי שלי והמון פידבקים חיוביים החלטתי להתפטר מהעבודה. התוכנית הייתה לפתוח מקום ליצירותי. כך, בשנת 2007, פתחתי את שערי העסק החדש שבחרתי את שמו 'דלארט', עסק המשלב את הדלעות כבסיס לעבודות יצירה של אמנות.
"בתחילה כל העיצוב והתדמית היו שלי עד שהבנתי שהיקף העסק ומהותו דורשים תדמית ומיתוג חדשים. לכן נעזרתי בקבלת שירותים ממשרד עיצוב מקצועי, שהקפיץ את העסק קדימה.
"כעובד היחיד ב'דלארט' זוהי אחריות גדולה לנווט בין כל המטלות הנדרשות. מהגידול וטיפול בחלקת דלעות הנוי. ועד להכנת הדלעות שתהיינה ראויות לזמן היצירה שלי, לפיתוח סדנאות, שיווק וכדומה. עם השנים המקום רק צעד קדימה במגוון האפשרויות שהוא מספק וזה היופי עם עסק דינאמי ויצירתי מסוג זה. עברתי גם אימון עסקי מסוגים שונים, להובלת תדמית ומהות העסק.
"בגיל 31 החלטתי להקדיש את כל זמני לנושא ולעסק המתפתח. העובדה שאני נחשב דור שלישי של חקלאים, לא מנעה ממני את הרצון לא להיות חקלאי במשרה מלאה. ראיתי את העבודה הקשה המחייבת במשך כל השנה, ובמיוחד בעונות החורף והקיץ, בתוספת השקעה רבה בכל המישורים, שלרוב אינה מתגמלת כראוי. במשך השנים נוספו לי בעיות בריאות בגב, מה שהכריע את הנושא סופית ואני מסתפק רק בגידול הדלעות."
גידול דלעות נוי
בלאושטיין מציין שלאחר שנים של הכרות עם עולם דלעות הנוי, הוא גילה עד כמה הוא נהנה מחדוות היצירה ועד כמה הוא לומד ומתנסה בטכניקות שונות ומגוונות, שלא חשב שיגיע בכלל להתנסות בהן.
יאיר: "כך אחרי שנים אני מרשה לעצמי לא רק לצייר עליהן, אלא גם לצרוב אותן, לחרוט בהן, לחתוך אותן, לשייף ועוד, להכיל ולהבין עד כמה הן מהוות, עולם שלם של יצירה. במובן מסוים העבודה היצירתית בהן, מזכירה עבודה אמנותית בעץ."
האם נצחונה מוסיפה: "אנו גאים בבן שלנו יאיר, שהפך הובי קטן שלי לעסק של ממש, עסק מגוון, מוצלח ומביא פרנסה. הוא מאד יצירתי ומשקיע את כל כישרונו בעסק. הכישרון האמנותי עובר במשפחתנו מאימי, הדודות ובני הדודים ואני שמחה שיאיר התברך גם בכישרון וגם ביזמות."
שתף אותנו בתהליך גידול הדלעות מזריעה לאיסוף.
"דלעות הנוי הן אצלנו גידול המשתרע בין 2 דונם עד 5 דונמים, לעיתים אף יותר. כל שנה אני מגדל לפי הצורך למגוון פעולותיי האמנותיות, ובמיוחד תלוי במלאי הקיים כבר. זנים מסוימים היו מצויים בארץ עוד לפני שהתחלתי בעסק.
"כמובן שבמשך השנים נדדתי בארץ ומצאתי זנים חדשים. ביצעתי הכלאות ויצרתי בעצמי זנים חדשים שנוספו למגוון. מסתבר שבעולם מוכרים כ-600 זני דלעות נוי השונים זה מזה בצורתם החיצונית, במרקם ובצבע הקליפה. לכל זן צורה וגודל שונים. הדלעות הקטנות ביותר הן בגודל כמה סנטימטרים בודדים, ונראות כמטבעות. יש דלעות בצורת ברבור וברווז והגדולות מגיעות לאורך של יותר ממטר. זני דלעות הנוי האפריקאים הנקראים בושל אפריקאי. אומנם הם גדולים, אך שוקלים די מעט, כי כל התוכן הפנימי הוא זרעים וחלל אוויר."
הכנת הדלעות ליצירה
דלעות הנוי הן זנים של דלוע, השייכים למשפחת הדלועיים. חלק מוכר אחר של המשפחה, מעבר לדלעת המאכל, הדלורית ודלעת הערמונים הם: מלפפונים, קישואים, אבטיחים, מלונים ועוד. לרוב הגידול על סוגיו השונים ידוע כצמח המשתרע על האדמה, ומתוך העלווה מבצבצים הפירות שהבשילו.
החקלאות המודרנית השכילה לשפר וליעל את הגידול לפי התאמתו בשירות האדם. כך אפשר לראות חממות של גידול מלפפונים בהדליה, שהחוטים המיוחדים שנמתחים מסייעים לצמח לצמוח לכיוון מעלה, ולא ישירות על האדמה. עובדה העשויה לשפר ולצמצם את הפגיעה ממחלות ומזיקים, שהנגיעה והקירבה לאדמה מגבירה את הנזקים. פרי האבטיח שבמהותו הוא גדול, כבד ורב משקל לא יכול לגדול בהדליה. כך גם לגבי דלעות המאכל הגדולות שמגיעות למשקל רב מאד. אך את חלק ממגוון דלעות הנוי אפשר לגדל בהדליה.
בלאושטיין: "הסתבר שגידול דלעות נוי הוא לא פשוט, אם עושים אותו בצורה מסחרית. אלה צמחים שלא עברו השבחה גנטית ויש להם לא מעט מחלות. הלחות גורמת להרבה קמחון, יש גם מחלות קרקע, מזיקים ווירוסים. גם בין זני דלעות הנוי יש גדלי פרי שונים והם בעלי משקל מגוון. עובדה זו היא אחת השיקולים, איך יגדל הצמח ויש כמובן תחכום של המגדל, הרותם את הטכניקה לפי מה המתאים לצרכיו.
"יש דלעות נוי שהחלק הקרוב לנקודת האחיזה עם הענף הנושא אותו, הוא ארוך וצר במיוחד ונראה כצוואר ארוך, ואם מגדלים אותו בהדליה החלק העליון שלו נשאר ארוך מאד, ואפשר גם לגרום לאותו חלק להתפתל, שיראה כנחש מפותל, שיגיע בשיא לאורך 2.5 מ'. מהלך זה יעשה במשך שלבי הגידול באמצעות קשירה במספר מקומות, כשהחלק המדובר עוד ירוק צעיר וצומח. הדלעת תגדל כשהחלק העליון שלה מפותל והתוצאה יוצאת דופן ומעניינת."
את הזריעה מבצע יאיר בתחילת אפריל ותהליך הגידול נמשך כ-4 חודשים. התנאים המועדפים לגידול מצריכים שטח פתוח, אדמה עמוסת קומפוסט, השקיה לא מועטה ושמש מלאה. הקטיף מתחיל סביב סוף אוגוסט, כאשר השיחים כבר בדעיכה והדלעות מפסיקות לקבל מזון. כתוצאה מההרעבה הדלעות מתייבשות בתהליך טבעי, מאבדות ממשקלן ומתקשות. זהו השלב שהן נקטפות.
הבעיה שהקטיף ידני לחלוטין, כך שגם הקטיף הוא מבצע רציני ללא ספק, מאחר ואין מיכון: "אין לי קשר עם מגדלים אחרים, לא רבים מכירים סוגי דלעות אלו. אני נעזר מדי פעם בחקלאי ואגרונום ממושב עין יהב, שנהג לגדל דלעות ואבטיחים. את הדלעות אני מכניס למחסן שבמשק ומניח על רשתות לטובת אוורור הדלעת מכל הכיוונים.
"תהליך הייבוש הוא טבעי, ומתקיים עד שלושה חודשים נוספים. כל התהליך, משלב הזריעה ועד קבלת דלעת מוכנה ליצירה, אורך כ-7-8 חודשים. כאמור אני מגדל בעונה רק את הזנים שיש לי צורך בהם. או לצורך סדנה ספציפית שהגיתי שתתקיים בהמשך. כולם נזרעים וגדלים באותו זמן ותקופה. סך הכול יש לי כ-30 זנים שונים, שלכל אחד מהם צורה אופיינית לו. יש לי דלעות בצורת נחש, תפוח, אגס, דלעות תות, דלעות המוח, דלעות עם יבלות וקמטים ועוד ועוד. הדלעות היבשות הן חומר הגלם שלי, ליצירות שאני מכין, לסדנאות עם ילדים, מבוגרים ומשפחות."
היצירה היא אינסופית
מה ניתן ליצור מדלעות נוי בסדנאות?
"מגוון היצירות שאפשר להכין מדלעות נוי הוא רב מאוד, ניתן ליצור מהן אינספור רעיונות של אומנות שימושית. החל ממנורות, אהילים, בתי נר, שעונים, עציצים, כדים וקערות, קופסאות ועד לאומנות של ממש. התאמתי את הסדנאות לפי הגילאים וקבוצות היעד ואני מלהיב את כולם, כי בסדנאות אפשר ורצוי לתת לדמיון להשתולל, להכיר עולם חדש, להתנסות ביצירה מחומרים טבעיים.
"בסדנאות אני מקדיש זמן להסביר על גידול דלעות הנוי וסוגיהם כדי שהמשתתפים יקבלו את התמונה השלמה. זה כולל לגעת, למשש ולהחזיק בידיים אחדות מהן – דלעות בצורת אגסים, תפוחים, תותים, דלעות דמויות מספר 8, דלעות נחש, יבלות ועוד, אני מראה מה יש בתוכן, וניתן לשמוע צלילי כלי נגינה מקוריים מדלעות. התוכנית בסדנא עם הילדים היא ליצור יצירות, לדוגמא: חיות, בובות, רעשנים, מסיכות, שלטים לחדר ועוד. בסדנאות למבוגרים לרוב אנו מכינים עציצים, קופסאות, בתים לציפורים, מוביילים, שעונים וחפצים אחרים."
יאיר מציין שאינו פוסח גם על בני גיל הזהב ואפילו מעודד אותם להתנסות ולא לפחד מיצירה ומכחול. מתגובותיהם ניכר שהם נהנים שגילו שהם מסוגלים להפתיע אפילו את עצמם.
בנוסף לכל אלו, יאיר מקיים גם סדנאות מקצועיות וארוכות יותר ממפגש אחד, המיועדות להליכי יצירה מתמשכים עד שמסיימים את המוצר הנבחר. רבים מתלהבים ובוחרים להכין גופי תאורה מקוריים, המחוברים לחשמל. היופי מעבר לצורות המיוחדות של גופי התאורה, זה הטיפול ביצירת הנקבים והפתחים להפצת האור בדלעות הנבחרות.
העבודה עם הדלעות היא אינטנסיבית ביותר בין הגידול, היצירה והסדנאות. לכן יש ליאיר עזרה לפעמים בסדנאות הנערכות לקבוצות גדולות: "הדופן החיצונית של דלעת הנוי דומה במרקמה וצבעה לעץ, ולכן גם החומרים והכלים ברובם נלקחים מתחום העץ, בדומה למקדחות קטנות, מסוריות עדינות, כלי גילוף קטנים, צבעים המיועדים לעץ וכו'. כמו כן, ייצרו כלים וצבעים מיוחדים לעבודה ייחודית על דלעות. בין סוגי הצבעים הניתנים לשימוש הם הצבעים האטומים המיועדים לילדים; צבעי גואש למבוגרים וכן צבעים אקריליים על כל סוגיהם. הצבעים השקופים כמו: בייץ, צבעי מים ואקוליין, דיו הודי, וצבעי דלעת המיוחדים מיוצרים בארה"ב."
יאיר מוסיף כי בנוסף לסדנאות המתקיימות בסטודיו ניתן להזמין אותו לסדנאות בכל מקום: מומלץ: למסיבות יצירה, ימי הולדת, אירועים משפחתיים גני ילדים, בתי ספר ומתנ"סים. מוכר למתנסים בפריפריה מטעם 'תרבות לישראל'.
מסתבר שדלעות נוי הן תחום יצירה מתרחב בעולם. בארה"ב למשל ישנן חוות גידול ענקיות של דלעות נוי, המגדלות מאות אלפים בשנה. מתקיימים פסטיבלים של דלעות נוי הכוללים: סדנאות, מכירת ציוד ותחרויות אומנות המתקיימות כל שנה במדינות השונות.
הנחלה שלנו בבצת
"הנחלה המקורית במשק הורי משתרעת על 40 דונם, מתוכה שני דונם חלקה א', כ-8 דונם חלקה ב' וכל השאר חלקה ג'. לאחרונה חל פיצול נחלות והרחבות במושב בצת. המשק קיבל נחלה נוספת בעלת 1 דונם לבניה, ועוד כ-9 דונם שטח חקלאי. אחותי נוגה היא זו שקיבלה את הנחלה החדשה, ואני נשאר במשק הישן עם רעייתי הילה שהיא מטפלת באומנות."
יאיר סבור שבמושב מקבלים את העסק שלו בצורה טובה. מדי פעם ילדי המושב מגיעים בקבוצות לסדנת יצירה, כפעילות מטעם הוועד הקהילתי. פה ושם מגיעים מהמושב גם באופן פרטי.
"הענפים החקלאיים השתנו עם השנים," הוא אומר. "הבננות וההודים נעלמו. אנשים יצאו לעבוד מחוץ למשק ו'גידלו' צימרים. מספר החקלאים הצטמצם מאד. נשארו חקלאים בודדים העוסקים בענפי חקלאות זעירים, כמו: חוות פטריות, פיטנגו וחוות נבטים. כמו בכל המושבים בארץ, מבני החקלאות במשק הפכו למחסנים או עסקים. למשל, במשק שלנו העסק ממוקם במבנים: כסטודיו וכמקום לעריכת סדנאות ומקום לאחסון הדלעות היבשות."
מתוך כל היצירות אלו הן בשבילך המיוחדות ביותר?
"היצירות המיוחדות שלי הושפעו מכמה גורמים. בתקופה שחייתי בירושלים עם חברתי באותה התקופה, העיר הביאה אותי ליצירת סדרת דלעות בהשראה תנ"כית. בעבודות אלו אני מספר על סיפורי התנ"ך, שהיה בהם איזה עניין מיוחד, כמו: מגדל בבל; סיפור יוסף והשלכתו לבאר; מגילות קומראן ועוד. בדלעות שבחרתי לסיפורי התנ"ך, אני משתמש בטכניקות מתקדמות: כגון חריטה במכשיר דרמל (חורט חשמלי), צריבה עם צורב חשמלי, צביעה בדיו שקוף מיוחד שאני מייבא מארה"ב וכן ציור בצבעים אקריליים."
יאיר מייבא ציוד מיוחד מארה"ב, כדיו שקוף לאומנות דלעות, כלים לניקוי ועיבוד וכרסומים לחריטה: "התוצאה יוצאת מדויקת ומרהיבה. יש לי יצירות מלפני 25 שנים שעדיין מוצגות בגלריה.
"יש לי סדרת יצירות תנ"כיות שבהן אני מפגין את כישורי האומנות והטכניקות שלימדתי את עצמי. פעם נהגתי ליצור לפי הזמנה והפסקתי עם זה אחרי שהבנתי שתיאום ציפיות עם לקוחות הוא עניין די מורכב. אני מקבל תגובות נהדרות ממשפחות וקבוצות שמגיעות אלי, או קבוצות שאני יוצא אליהן. כייף לראות ילדים היוצאים מחויכים ומרוצים, הורים סקרנים, אנשים שנחשפים לראשונה לתחום ומתרשמים מהמקום הקסום שבניתי במו ידיי."
מי הן דלעות קלבש?
"הקלבש הן דלעות מיוחדות, בכך שיש להן את צורת הספרה 8. הן גדלות במשק במספר גדלים. השימוש בדלעת הקלבש היא לפי תורת הפנג שואי. הצבתה בבית נועדה לנטרל אנרגיות שליליות של חולי ומחלות. מקור השימוש בקלבש הינו בסין מלפני כמה מאות שנים. הסינים נוכחו לדעת שאם הם שומרים את המזון והתרופות שלהם בתוך הדלעת היבשה, הם נשמרות לאורך זמן. הסינים גילו שיש בדלעת מסוג זה חומר כלשהו שסופח אליו את הרעלים. מכך הסיקו שהדלעת סופחת אליה לא רק רעלים, אלא גם אנרגיה שלילית של חולי ומחלות בבית.
"הקלבש חייב להיות פתוח בבית, כדי שהאנרגיה של הרעלים תיכנס לתוכו. את הגרעינים אפשר להשאיר בפנים ואפילו רצוי, הם מסייעים בספיחת האנרגיה השלילית. הקלבש אמור להיות צבוע בזהב או כסף ובעל פתח עגול בחלקו העליון. אחת לשנתיים רצוי להחליף אותו. ניתן לרכוש סוגי קלבש בעיצובים וצבעים שונים באתר הקניות של 'דלארט' עם משלוח לכל הארץ.
