אירוע היין השנתי של מטה יהודה נפתח בחגיגת יינות ייחודית ומקומית ויימשך לאורך חודש יוני – ביקורים ביקבים ומרכזי מבקרים, ביקור אצל חקלאים ובקיצור: חוויית יין אדירה * אלמוג סורין הגיעה לאירוע הפתיחה כדי לטעום יינות טובים ולאוורר את הנפש
אירוע היין השנתי של מטה יהודה מציין את שנתו ה-26 וגם השנה הוא כולל חוויה עשירה של יין משובח, אוכל מקומי, חקלאות איכותית, סיורים מקצועיים ביקבים במרחב, הרצאות, וסדנאות המאפשרות היכרות מעמיקה ומרגשת עם תרבות היין ועם ייננים ובעלי היקבים. האירועים החלו בשבוע האחרון של חודש מאי ויימשכו עד לסוף חודש יוני.
זה לא היה קל אני מודה. לצאת מהבית אחרי 19:00 בערב, מבלי להירקב כהרגלי על הספה. ובכול זאת עשיתי זאת: חפפתי את השיער, נעלתי עקבים ויצאתי עם בעלי ("אני רק בירה") – כדי לסקר את אירוע הפתיחה השנתי של יקבי מטה יהודה שהתקיים בסוף מאי, בגן תנ"כי בסמוך למלון "לוגוס" ביד השמונה.
כבר בדרך הבנו עד כמה האירוע הולך להיות מוצלח: עשרות מכוניות הגיעו אל האזור, אנשים חיפשו חנייה ("שמעון, בוא! אני שומר לך"), התור לאוכל היה ארוך ("שולה לא אכלתי כל הלילה, אני רעבה"). בקיצור, המקום היה תוסס ממש כמו היין באחד מתהליכיו.
לאחר האירוע, מאוששת מכך שלא הלכתי לישון בתשע כמו תמיד, אחרי כוס קפה אחת או שתיים, אני מדברת עם בעלי יקבים שהיו חלק מהאירוע וימשיכו לככב באירועי יין עתידיים.
"יין זה מנוף נהדר לתיירות ולמושבים"
את פיטר מארק, בעל יקב הדר ממושב עגור, אני מראיינת יום לאחר האירוע. פיטר גר במושב כעשור ומייצר יין בוטיק עם אשתו בת שבע.
"האירוע אתמול היה פשוט פנטסטי ומשתפר משנה לשנה," אומר פיטר, "למרות שהיו כאלפיים איש והיה די צפוף (כי הייתה הגעת שיא!) הצלחנו לספק יין לכל הקהל. הבאנו איתנו 24 בקבוקים ואת הטיפה האחרונה מזגנו ברבע לאחת עשרה בלילה, שזאת השעה בה נגמר האירוע. הרגשתי, שלמרות המצב המדינה, לא הייתה ירידה במספר של האנשים ובהתעניינות ביין. אני חושב שאנשים הרשו לעצמם ערב שבו הם ינקו את הראש. אנשים רצו קצת לחזור לחיים של לפני ה-7 באוקטובר."
מתי כן הרגשתם את ההשפעה של ה7 באוקטובר?
"את ההשפעה הגדולה של ה-7/10 הרגשנו ביקב עצמו שהיה סגור לחודשיים. אנשים לא רצו לצאת או להגיע, אבל כיום אנשים מחפשים להחזיר את חייהם למסלול. אנשים שמגיעים לאירוע יין הם ה'הארד קור' של הקהל: חובבי יין. הם מגיעים ללמוד מה חשוב, ללמוד מה יש בשוק, להשוות בין יינות ועוד. זה אירוע חשוב כי רוב האנשים שהגיעו אלינו מבינים יין. הם לא רצו כמו האנשים בשנה שעברה איזה כוס יין כדי להרגיש טוב ולצאת עליזים – אתמול באירוע הפתיחה היו יותר אנשים שרצו לדעת על יין. אנשים התעניינו ביקב ומהיכן מגיעים הענבים. חשוב לזכור שבשביל תיירות ותרבות היין זה אירוע חשוב ומאד מכובד. זאת שנה שישית שאנחנו משתתפים בו, אנחנו די חדשים באירוע, אבל תמיד מדובר באירוע מכובד ומושקע."
חקלאים רבים נקלעו לקשיים בשנה האחרונה והצליחו לגייס מתנדבים לכרמים, אבל יין נחשב מותרות. כמה יין חשוב לכלכלה הישראלית לדעתך?
"יין זה מנוף נהדר לתיירות פנים ולמושבים, במיוחד למחפשים ענף נוסף לעבוד בו. יין חשוב גם לדת וחשוב שאנחנו בישראל נכיר את תרבות היין."
אז מה הופך את היקב שלכם למיוחד?
"אנחנו מגדלים 90% מהענבים מסביב לבית שלנו. כשיושבים אצלינו במרפסת רואים את היקב, את הגפן והענבים. הענבים שלנו לא ראו משאית או אוטו לעולם. אני ובת שבע בוצרים את הענבים ידנית ואין לנו פועלים. גם בקורונה בצרנו לבד. אנחנו מקררים את הענבים ויוצרים את היין. במקור הגעתי ממוזיקה והיין היה תחביב. כיום התחביב שלי הוא מוזיקה והמקצוע שלי הוא יין. אני חושב שמה שמיוחד אצלינו זה שכל ענב שאנחנו מגדלים אינו הולך לתירוש או לזיקוק – אלא שהוא מספיק טוב ליין איכותי. זה נורא חשוב שרמת הענבים תיתן יין מעולה, מלא טעם ואיכות, אותה למדתי לייצר עם השנים."
"העבודה בכרם היא 80% מעשיית היין"
בעודי פוסעת במרחב התוסס בין דוכנים של מותגי יין מובילים, מיתגה עצמה אישה זרה כטועמת חסרת מעצורים, כשהיא דוחפת אותי ודוחפת את מרפקיה במותניי, מציגה את גביע היין השחוק שלה לכל מוזג. "תמזוג, אל תתבייש," ליהגה. ואכן חסרת המעצורים צדקה – טעימות היין היו קטנות, אך ניתן היה לחזור ולטעום כמה פעמים שרוצים טעימה נוספת מכל דוכן, כמו גם לעבור מדוכן לדוכן כדי לטעום יין, לירוק או לשתות.
לאחר הדיקור, אני משוחחת עם אבי יהודה, הבעלים והיינן של יקב שורש, שמציע סיור למרגלות היקב וטעימות יין, בזמן שביקב אפשר לרכוש פלטת גבינות של גבינות בארי לצד יין איכותי: "היקב שלי קיים 26 שנה ומייצר יינות אדומים יבשים שהגיעו לרמת יישון ספישל רזרב," מסביר אבי. "היינות מתיישנים שנתיים בחבית עץ וכמעט שנה בבקבוק עד שהם מוכנים למכירה. העבודה שנעשית בכרם היא 80% מעשיית היין. ההתמקדות בכרם מתחילה לאחר הלבלוב: זומרים את הכרם ומקבלים את רמת הלבלוב הרצויה. בהמשך אנחנו מדללים את הלבלוב בעבודה שלוקחת חודשיים עד שמגיעים לישורת האחרונה, בה הפרי במצב של אשכול איכותי.
"כשהפרי הופך מירוק בהיר לאדום אפשר לראות איזה ענבים מתאימים ליין, לכן מאווררים אותם, ויוצרים תנועה טובה של גידול הפרי ובגרות הפרי. כאשר הכול מגיע לנקודות הנכונות אפשר לקבל את המינרלים באדמה הנכונים לפרי וזה מה שיוצר איכות היין שלי. היין מתיישן בחביות העץ ומתפתח במעין 'רחם'. אחרי שנתיים אני מעביר אותו לבקבוקים. היקב נמצא במושב שורש והיין נמכר ביקב בסופי שבוע לאנשים שבאים לבקר. למעשה אני מייצר 7,000 בקבוקים לשנה מקסימום. אני לא ממהר כי יותר חשובה לי האיכות."
ספר לי קצת על החוויה שלך מהאירוע.
"זה היה האירוע ה-26 במספר שמופק על ידי אנשים מקסימים כמו חני בן יהודה, שהפיקה אירוע ברמה בינלאומית, במסגרת עבודה עם המועצה האזורית שלנו. אני מתרגש מהאירועים שיגיעו והתרגשתי באירוע הפתיחה: אתה פוגש חברים מיקבים אחרים, מקבל פירגון של חברים מיקבים אחרים ופוגש את הלקוחות. אני לא מגיע רק כדי למכור את היין שלי, אני מגיע כדי לפגוש את האנשים שצורכים יינות, אני רוצה להביט להם בעיניים כשהם טועמים ולראות את התגובות. אני יודע שביום האירוע אפגוש אנשים שאם לא הגיעו אליי ליקב בעבר, יגיעו עכשיו עם חברים, כשהמטרה היא להעצים את התיירות של המדינה."
איך זה מרגיש לגדל ענבים בצל מלחמה?
"לפני ה-7 באוקטובר, עבדתי עם פלסטינאים במשך 26 שנה ברמה חברית ממש. הם ידעו הכול על הכרם ועשו הכול בצורה טובה. עבדתי איתם כשכל אחד ידע את עבודתו. התגברנו יחד על קשיים וגם ידעתי כמה תעלה לי עבודתם. אבל בשנה הזאת של המלחמה היה קושי רב, לא היו עובדים. למזלי, עובדים אצלי כרגע אנשים מסרי לנקה, אבל הם עובדים בקצב אחר איטי יותר בהשוואה לפלסטינאים, מה שהופך את העבודה לאיטית ויקרה יותר. אני חושב שהמערכת הפוליטית לא תסכים להכניס פלסטינאים בקרוב, ויש קושי רב, בעיקר כי אני לא יודע מה יהיו ההוצאות שלי בסוף.
"אני יודע שיש כרמים שהצליחו לגייס מתנדבי, אבל אי אפשר להסתמך רק על מתנדבים. קשה לסמוך על קצב עבודה של מתנדבים, עם כל היופי של המחווה שהם עושים. לעבוד עם מתנדבים זה לא קל – צריך לדאוג להם להדרכה, חשוב שהם יהיו מבוטחים, שיהיה להם נעים ועוד. יש המון אנרגיות שצריך להוציא גם בניהול מערך התנדבות."
מה התקווה שלך לעתיד שקשורה לתרבות היין?
"אני נולדתי לתוך זה, לכן אני חושב שיין והכנת יין זאת תרבות. זה משהו שהולך עם אוכל, עם מפגשים של חברים ונוגע גם בזוגיות ואהבה. יין הוא חלק בלתי נפרד מלהיות עם טוב יותר, רגיש יותר, זאת אחוות הרעים של התחום הזה שאני מרגיש כל פעם מחדש. אני מקווה שישראל תתגבר על הבעיות ותהפוך בעתיד לארץ מדהימה שיש בה יין מעולה שכולם מכירים."
"נטעתי כרם קטן כדי לשחק קצת"
ביקב קסטל הנמצא בישוב יד השמונה – תתקיים חגיגת שבועות ביקב, בה תמצאו מנות מטעם "סלון אוכל", מארזים לחג, פרחים, חלות ועוגות לשבת, תוכלו להנות ממוזיקה של dj nati tamam, כמו גם ממגוון יינות היקב המוצעים לרכישה בכוסות ובקבוקים. בעל היקב אלי בן זקן, שהחל להכין יין לפני יותר מ-30 שנה בחצר האחורית של ביתו, מגדל כיום ענבים על 400 דונם הפזורים במטה יהודה.
"לפני הכול," אומר אלי, "אני חושב שהחמיצו בארגון של הערב נאום תודה. לטעמי, נציג של היקבים היה צריך לנאום ולהודות למועצת מטה יהודה על התמיכה והמאמץ לקדם את היין שנוצר כאן. צריך להודות למועצה שלנו, כי מדובר במועצה היחידה בארץ שתמכה ללא סייג ביקבים. המועצה עודדה את היקבים לייצר יין. את התמיכה החל ראש המועצה לשעבר מאירק'ה ויזל, שהחליט באחד הפסטיבלים בעין חמד, לקום ולומר "כאן תהיה דרך יין". מאירק'ה פיתח את אהבתו ליין. היה לו חזון שתהיה פה דרך יין, אז הוא הלך עם זה בכל הכוח. הוא התחיל לפני 26 שנה לפתח את תרבות היין במטה יהודה.
"מאז ראשי המועצה המשיכו את הקו הזה, כי כולם הבינו את החשיבות של הנושא ותקשרו את זה כמה שיותר, מה שהיה טוב מאד לנו, בעלי היקבים. היה לנו מועדון בשם 'יקבי יהודה' שהיו לו תקופות טובות וגם תקופות פחות טובות. ניב ויזל וגם ברק כץ קידמו את האפליסיון שקיבלנו."
אלי בן זקן, יליד אלכסנדריה, עלה לארץ בשנות ה-70 עם משפחתו ממילאנו. עם מעט הכסף שהיה בידו קנה נחלה במושב ורצה להגשים חלום: להיות חקלאי בארץ ישראל. אלי בנה לול ונטע בוסתן פירות. הכרם הראשון ניטע ב-1988, בסמוך לבית המשפחה וליקב, על פי המסורת הצרפתית הנהוגה בבורדו – בצפיפות רבה ובגובה נמוך.
"כשהתחלתי לייצר יין, הייתה לי חלקה קטנה, פחות מדונם, שנטעתי במושב רמת רזיאל. נטעתי שם כרם קטן, כדי 'לשחק' ולעשות קצת יין. החלקה הצליחה לייצר יין ובשנת 95' התגלגל בקבוק אל גברת חשובה באנגליה. היין הגיע אליה מעיתונאית אוכל בשם דליה בר לב. אחרי חודש קיבלה דליה פקס מהגברת שכתבה שזה היין הישראלי הכי טוב שהיא טעמה. אז דליה בדקה איפה זה רמת רזיאל וכתבה בעיתון שזה כנראה מקום מתאים לזני הענבים קברנה סוביניון ומרלו, והוסיפה שהאדמה מתאימה מאד לגידול ענבים והגובה משפיע לטובה. משמע: הטרואר במקום הוא חיובי לגידול ענבים.
"קיבלתי את הפקס וזה מאד ריגש אותי, אז החזקתי את הפקס בכיס והראיתי אותו לכל מי שאני מכיר," אלי צוחק. "לאחר מכן אני והמשפחה שלי (שלושת הילדים שלי שגדלו) החלטנו לייצר יין בצורה רצינית. הפכנו את הלול ליקב וניתן לי 'רמזור ירוק' ואישורים מהמנהל כדי להתחיל ולהקים יקב."
מהכרם הקטן, החלו אלי בן זקן וילדיו שבגרו להתרחב ולגדל ענבים בשטחים של 400 דונם.
"אני מאד מאמין בחקלאות ובייצור יין אמיתי עם אווירה חקלאית," אומר בן זקן. "היין שלנו באזור מיוחד בגלל המיקום של הכרמים בהרי יהודה. זה מיקום איכותי ששונה מכל מיקום אחר בארץ. בהתחלה דיברו על יקבים ברמת הגולן, כי היקב הראשון היה שם. אבל אנחנו כמיקום שונים לגמרי מהצפון. מזג האוויר שלנו מושפע גם מהים ובצפון אין השפעה של הים.
"אצלינו הימים חמים והלילות קרים, אבל בשעות הבוקר הכרמים נראים אחרי מקלחת בגלל טיפות הטל שמאד משמעותיות לגידול. כל זה מונע מחלות ופטריות שיכולות להתפתח בכרמים. הרוחות מהים ביום מקלות על החום, הטמפרטורה המורגשת יותר נמוכה בגלל אוויר הים. זה נותן ענבים שהם עם קליפה פחות עבה אבל מאד איכותיים.
"מה שמאפיין את היינות של האזור זה האלגנטיות. זה מה שנותן את הטעם ואת האיכות. וכמובן את העשייה של קסטל עם החותם האמור. אנשים יכולים לטעום הרבה יינות ולהגיע למסקנה של מה זה קסטל ומה זה יינות אחרים… גם שיטת התסיסה וגידול בחביות מאפיינת את הענבים שלנו."
מלחמה וחלום…
אלי בן זקן עלה ממצרים לישראל בגיל 26 – התגלגל לפנימיות באנגליה, מילאנו וז'נבה והחליט בשנת 67 להגיע לארץ כמתנדב אחרי שסיים לימודים. אלי עלה עם אשתו מוניק עם ילדה קטנה ואישה בהריון. לאחר מכן נולד בנו איתן ובנו אריאל. כולם עובדים ביקב.
איך מתמודדים עם ניהול יקב בצל מלחמה?
"אני יודע מה זאת מלחמה. כשהייתי עולה חדש כמעט מיד גויסתי לשישה חודשים כדי ללחום ב'יום כיפור'. השארתי בבית אישה וילדים עם 2,000 תרנגולות מטילות, 12 סוסים, והימים היו קשים אבל התגברנו עליהם והיה לי חלום להיות חקלאי. לעומת זאת, הדיכאון של ה-7 באוקטובר הגיע ממקום אחר של איפה המדינה שלנו?! הייתי מזועזע. אנחנו עם טוב עם ממשלה לא טובה. המדינה שלנו פשטה את הרגל ויש חוסר מוסריות.
"קטונתי מלבקש עזרה, כי הצלחתי לפתור את הבעיות שנוצרו למרות שהאתגר הגדול יהיה הבציר. אם אני מגדל דובדבנים אז אני לא צריך למהר. אבל בגידול ענבי יין – יום הבציר הוא קריטי. יש אולי שבוע ימים לבצור מהרגע שצריך לעשות זאת, אחרת יש טעם אחר לענבים. אז זמינות של כוח אדם זה דבר חשוב מאד. היינן שלנו נמצא כל יום בכרם וטועם ענבים והוא זה שמחליט מתי לבצור, לכן אני יודע שתהיה לנו הצלחה גם השנה."
אז מה צפוי לנו?
כעת אני חוזרת לזיכרונות מאירוע היין: מוזיקת פסנתר מנוגנת לייב במפלס הראשון, מה שסיפק אווירה תרבותית. במפלס אחר מנגן בסקסופון נגן מיומן, ובמפלס האחרון ניגנו ג'אז' ושרו. כששאלתי מה בתכנית של אירועי היין הבנתי כי לאורך חודש היין יתקיימו (בהובלת היקבים ובעלי העסקים באזור) אירועי יין, קולינריה מקומית ומוסיקה נוספים:
לדוגמא, יקב צפרירים משיק לקראת חג השבועות יינות לבן ורוזה חדשים מסדרת עדולם בציר 2023, יחד עם הופעת פולק & רול של ניית'ן רוד ודניאל הלפמן בהופעתם: "בין הנוסטלגי לעכשווי". גם יקב אולו במושב גבעת ישעיהו, מציע אירוע השקת יינות בציר 2022-2023. היקב מציע טעימות של יינות לבנים, רוזה ואדום, בליווי מוסיקה חיה וכיבוד קל. ביקב לטרון – מנזר השתקנים תוכלו להנות מסיור מודרך ביקב וטעימות ממבחר היינות.
בדוכן של יקב לטרון עמדו שני נזירים, דניאל ואלואיס, שהגישו יין באדיבות, מה שתרם לאווירה המושקעת במקום. היקב מציע סיור מרתק ביקב בן למעלה מ-100 שנה, סיור שיעבור בכניסות ויציאות סודיות בין חדרי החביות חדרי החביות מלאות המסתורין, תוך סיפור על החיים במנזר.
עוד בסדרת האירועים תוכלו להגיע אל "נורה" במושב מטע, המציעה סדרת מפגשים על יין, אוכל ומקום במטבח המקומי של נורה שתארח את יקבי אפילסיון "יהודה" לסדרת מפגשי יינן.ית וארוחות שף.
נורית (נורה) הרץ, שפית ולקטית, מספרת: "המטבח שלנו מבוסס על ליקוט וחקלאות מקומית וחוגג את חומרי הגלם הטריים והנהדרים ביותר בעונה. סדרת ערבי היינן, באה לתת במה ליקבי אזור גידול היין הראשון בישראל. בכל ערב יתארח יינן.ית של יקב אחר ממטה יהודה לטעימה מודרכת לצד ארוחה המותאמת ליין. הארוחה מורכבת מ-7-8 מנות הנבנו בהתאמה ליין."
יקבים שהשתתפו באירוע הפתיחה – יקב צובה, יקב סוסון ים, יקב נבו, יקב יהודה, יקב לטרון, יקר כרם ברק, יקב האלה, יקב רביב, יקב שורק, יקב עגור, יקב קדמא, יקב קסטל, יקב רזיאל, יקב הדר, יקב מטלר, יקב צרעה, יקב פלם, יקב ספרה, משק יין הנס שטרנבך, יקב צפרירים, יקב טפרברג, יקב רוגלית, יקב גזו, יקב מוני, יקב שריגים, יקב רמ"א, יקב יפו, יקב נבות, יקב ברבדו ויקב איילון.
אז למה כדאי להגיע ליקבים של מטה יהודה?
אזור מטה יהודה מאופיין בזכות יקבי הבוטיק המפיקים יינות מצוינים בעלי שם דבר בארץ ובעולם. האקלים הייחודי והכרמים המשובחים מובילים להפקת יינות איכותיים ואוכל מקומי עשיר המעוררים חווית יין וקולינריה שאין שני לה בארץ. כלל בעלי היקבים באזור טומנים בחובם סיפור חיים מרתק הכולל יזמות, חקלאות וחלוציות. כמו כן, במסגרת אירועי היין של מטה יהודה תוכלו למצוא שלל של אירועים וסיורים ביקבים השונים.
פרטים נוספים אפשר למצוא באתר הבית של מועצה אזורית מטה יהודה.
