ד"ר יעל הרמן: "חקלאות מתקדמת ואנרגיה מתחדשת – המפתח לעתיד בר קיימא בישראל ובעולם"

ראשת אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות, ד"ר יעל הרמן, מדברת על הפרויקטים החדשניים המשלבים אנרגיה סולארית מעל גידוליים חקלאיים, על המכשולים שעמדו בדרך ועל ההזדמנות להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום האגרו-וולטאי

ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מו"פ במשרד האנרגיה והתשתיות, מובילה פרויקטים חדשניים שמטרתם לשלב בין ייצור אנרגיה סולארית לחקלאות מתקדמת, מה שמכונה אגרו-וולטאי. בראיון מיוחד היא חושפת את המורכבויות והפוטנציאל שבתחום החדשני הזה, אשר ייתכן ויהפוך לאחד המפתחות לעתידה של החקלאות בישראל.

הרעיון הראשון והפרויקטים הראשוניים 

"הפעם הראשונה ששמעתי על אגרו-וולטאי הייתה כשדובי מילר, יזם אנרגיה של קיבוץ מעלה גלבוע, הגיע עם מצגת על מערכת טרקרים סולארית איטלקית שהוקמה על גבי הקונסטרוקציה של כרמים," נזכרת הרמן. "הרעיון היה חדשני והלהיב אותי מאוד. בהמשך כחלק מהחלטת ממשלה הקמנו קבוצות עבודה בשיתוף עם משרד החקלאות, כדי להתחיל לקדם את התחום בישראל הדו שימוש בישראל ובחרנו ללמוד את תחום האגרו וולטאי. היה חשוב לנו להבין אילו חסמים קיימים ולמצוא פתרונות שיאפשרו יישום איכותי, מהיר ויעיל."

כדי לתמוך ביזמים המציעים פתרונות חדשניים, יצאנו בקול קורא משותף ליזמי אנרגיה, בעלי קרקעות חקלאיות וחוקרים חקלאיים. נתנו מספר תמריצים: "רשות החשמל נתנה מכסת חלוץ למיזמים אגרו וולטאים, מה שאפשר לקבל תעריפים מועדפים לפרויקטים אלו," "רשות מקרקעי ישראל נתנה פטור ממכסות תעסוקה ומנהל התכנון קידם תמ"ע ייעודית" היא מסבירה. "זה היה צעד חשוב, אבל לא מספיק – המטרה הייתה גם לעודד מחקר חקלאי מעמיק."

שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות 

לדברי הרמן, אחד ההישגים המשמעותיים היה שיתוף הפעולה הקרוב עם משרד החקלאות. "ההובלה של משרד החקלאות הייתה מכרעת," היא מספרת. "בנינו צוותים שכללו מומחים לחקלאות ואנרגיה גם יחד, ובכל פרויקט אנחנו חוקרים גידולים שונים בתנאי אקלים שונים, כל מחקר עם מומחה מתאים. למשל, במחקרי אבוקדו, אנחנו עובדים עם חוקרים ממכון וולקני ומיגל שלהם מומחים בתחום."

חדשנות ישראלית – להוביל ולא להמתין 

לשאלתנו מה המוטיבציה שלה בתחום האגרו-וולטאי, הרמן מציינת כי היא רואה בישראל לא רק מקום למחקר אלא גם מודל לחדשנות עולמית. "כשמשרד החקלאות הציע להמתין שהטכנולוגיה תתפתח בחו"ל, טענתי שזה לא נכון. יש לנו קרקע ייחודית וקרינה מעולה, אז למה לחכות? אנחנו יכולים להוביל כמו שהובלנו בתחומי הטפטפות והחממות."

כדי לקדם את התחום, קיימו בישראל מפגשי זום עם חוקרים מגרמניה, צרפת ואיטליה. "חוקרים במכון פרנהופר הגרמני, שעשו את המחקר הראשוני בעולם בתחום הזה, התפעלו מהיכולת שלנו לארגן כל כך הרבה נציגים מגופים ממשלתיים ומחקריים בזום אחד," היא אומרת בחיוך. "זה נתן לנו ביטחון שאנחנו בכיוון הנכון."

אתגרי התחום והפתרונות 

ד"ר הרמן אינה מסתירה את המכשולים שעמדו בדרך. "הנושא של ניקוזים היה אחד החששות הגדולים שלנו, כי ברגע שיש פאנלים סולאריים, המים מתרכזים בנקודות מסוימות ויכולים לגרום לסחף." לדבריה, הפתרון היה להכניס את מומחי החקלאות לתכנון ולהבין כיצד לשלב את הקונסטרוקציות בצורה מיטבית.

לדבריה, המודל הישראלי הייחודי משלב מחקר חקלאי וחדשנות אנרגטית, תוך ניצול היתרונות המיוחדים של ישראל. "הקרינה הרבה, האקלים המגוון וסוגי הקרקעות השונים יחד עם התושייה הישראלית– כל אלה מאפשרים לנו לבצע מחקר ופיתוח טכנולוגיות שיכולים לשמש בסיס למדינות רבות אחרות."

חזון עתידי ומשמעות הפרויקט לחקלאות 

"חשוב לי להדגיש שמדובר לא רק בתמיכה באנרגיה ירוקה, אלא גם בקידום החקלאות המקומית," מדגישה ד"ר הרמן. "אנחנו רוצים לראות את החקלאות הישראלית מתפתחת, ומשתמשת בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. האגרו-וולטאי יכול להיות מפתח משמעותי עבור דור החקלאים הבא, כך שגם הדור הצעיר ירצה לעסוק בחקלאות."

היא מציינת כי הגישה שלהם היא להוביל את התהליך יחד עם החקלאים עצמם. "אנחנו רוצים שהחקלאים יבינו וייקחו חלק פעיל בפרויקט. כל חוקר שמתמחה בגידול מסוים מקבל את הכלים להבין את ההשפעה של הפאנלים הסולאריים על הגידולים שלו. השילוב הזה מאפשר יצירת סינרגיה אמיתית, שמשלבת בין שני תחומים שונים."

סיכום ומסר לעתיד 

ד"ר יעל הרמן מסיימת את הראיון עם חזון ברור לעתיד: "אם נצליח ליצור כאן מודל בר קיימא לשילוב בין אנרגיה וחקלאות, לא רק שנחזק את החקלאות הישראלית, אלא גם נוכל לשמש מודל עולמי. אנחנו שואפים להוביל ולהראות לעולם כיצד ניתן לשלב חדשנות טכנולוגית עם חקלאות מתקדמת."

יעל הרמן ועמיתיה במשרד האנרגיה ובמשרד החקלאות מאמינים בעתיד שבו ישראל תהיה מובילה עולמית בתחום האגרו-וולטאי, שילוב ייחודי בין חקלאות לאנרגיה מתחדשת. "אם נשקיע בפיתוח וחדשנות," היא מסכמת, "נוכל להבטיח עתיד טוב יותר גם לחקלאים וגם לסביבה."