יבול שיא
הרפת והחלב
דר עודד כהן

האויבים האלימים והרעילים של חקלאות ישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיטה כחלחלה, חמציץ נטוי, טיונית החולות, לנטנה ססגונית, קיקיון מצוי ואמברוזיה

מכונפת. אלה אינם קודים להזניק בעת חירום יחידות צבאיות. אלה מקצת מהמינים הפולשים המזיקים ביותר שקמו למדינת ישראל ולחקלאות בפרט בעשרות השנים האחרונות.

ד"ר עודד כהן, חוקר מינים פולשים במכון שמיר למחקר ברמת הגולן, עוקב שנים אחרי האויבים המרים האלה שקנו לעצמם אחיזה ברחבי הארץ וזורעים הרס ברחבי הארץ.

"השיטה הכחלחלה מחריבה כבישים ומסילות רכבת, הורסת תשתיות צנרת ומסלולי המראה בנמלי אויר, מתבריינת על הטבע המקומי ודוחקת מינים מקומיים".

החוקר הבכיר מגלה כי "השיטה" עלתה לארצנו בשנות העשרים של המאה העשרים על ידי הבריטים ששלטו אז בארץ, למטרות ייעור, אך היא יצאה מכלל שליטה, נהפכה לאיום רציני ודחקה בתי גידול מצפון הארץ ועד צפון הנגב. הצמח הזה מתרבה בקצב יותר מהיר מהתפשטות של צמחים מקומיים. ד'"ר כהן מציין שהצמח "מקבע חנקן אטמוספרי, מייצר לעצמו את המזון וגם בקרקעות דלות כמו חולות הוא מצליח להסתדר בעצמו".

במחקר התברר כי "השיטה הכחלחלה" יוצרת נוף לא אקולוגי. "אף צמח אינו חי מתחת ל"שיטה" וההשפעה על מגוון הצומח, מכרסמים וזוחלים וההתפשטות שלו גורמת הרס של בית הגידול באופן כזה שהוא גורם להכחדה של המגוון הביולוגי".

"זה עץ שנישא לגובה של שלושה עד שישה מטרים ואין כביש במישור החוף שלא תראה אותו בצידי הדרך. הוא נושא פירות כמו תרמילי שעועית או אפונה, לא למאכל אדם ותועלתו כמספוא לבעלי חיים. העץ הזה הוא דוגמא לצמח פולש שפוגע בשמירת הטבע". השיטה מאיימת על הטבע בישראל ומסבה נזקים כלכליים עצומים לתשתיות. ביכולתו של הפולש האכזר לשבש זרימת מים בנחלים ובעולם ידוע שגרם נזקים למערכות הניקוז בדרום אפריקה.

ד"ר עודד כהן מבקש להתרכז באחד הצמחים ההרסניים לחקלאות ישראל: אמברוזיה מכונפת. "צמח פולש שהגיע אלינו דרך משלוח זרעים מאזור שכם, חצה בדרכו את נחל אלכסנדר והוא מפושט בכל הארץ. צמח רב שנתי, שמתרבה חזק ומהר וקשה עד היום להדביר אותו".

ד"ר כהן מגלה לנו ש"האמברוזיה המכונפת" הגיעה לישראל כסוכנת משנה. אף אחד לא ידע על קיומה. היא אלרגנית, פוגעת בבריאות נוכח האבקנים שמתפשטים באוויר". נעשים מאמצים גדולים להדביר את האמברוזיה.

צמח פולש אחר הוא הקיקיון המצוי – שיח רב שנתי, פולש טרופי בישראל. הקיקיון ידוע כעשב רע בחקלאות, ומתפשט לאורך גדות נחלים, תעלות ניקוז, בריכות חורף ובכלל בבתי הגידול הלחים. הצמח רעיל, מתפשט ויוצר עומדים צפופים בשולי שדות חקלאיים.  הקיקיון ידוע כפונדקאי לעש התפוח המדומה, שהוא אחד מבין העשים שפלשו לאחרונה לישראל ונחשב לבעייתי ביותר בשל היותו מזיק הסגר.  

בדרך כלל, אנחנו שומעים על הקונפליקט שיש בין שמירת טבע לבין החקלאות, הן בנושא ייעודי השטח, והן לגבי ההשפעות של החקלאות על שמירת הטבע. ישנם צמחים פולשים, שהם אויב משותף לחלאות ולשמירת הטבע. בשנים האחרונות הולך ומתחבר הקשר בין טיפול בצמחים פולשים בשטחים הפתוחים לבין הגנת הצומח בשטחים החקלאיים. הידע הרב שנצבר לאורך ההיסטוריה ביישום ממשק הדברת עשבים בחקלאות, עובר התמרה והתאמה ליישום גם בשטחים הפתוחים, לרבות שימוש בחומרי הדברה כימיים, לא משום שאנחנו אוהבים חומרי הדברה, אלא בגלל שהשפעתם של הצמחים הפולשים על שמירת הטבע קשה ביותר.

ד"ר עודד כהן, בן 50, מומחה לחקר צמחים פולשים, סיים דוקטורט באקולוגיה באוניברסיטת בן גוריון והמנחים שלו היו פרופסור יוסי ריוב ופרופסור פועה קותיאל בר.

תגובה אחת

  1. נפלה טעות בשם אחד הצמחים. השם הנכון הוא אמברוסיה מכונסת. לאור הנזקים הכלכליים, סביבתיים ובריאותיים שלו, הוקם צוות משותף למשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות שעוסק בטיפולים כנגדו וכן מיעץ בנושא לפונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן