יבול שיא
הרפת והחלב
דר עודד כהן

האויבים האלימים והרעילים של חקלאות ישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיטה כחלחלה, חמציץ נטוי, טיונית החולות, לנטנה ססגונית, קיקיון מצוי ואמברוזיה

מכונפת. אלה אינם קודים להזניק בעת חירום יחידות צבאיות. אלה מקצת מהמינים הפולשים המזיקים ביותר שקמו למדינת ישראל ולחקלאות בפרט בעשרות השנים האחרונות.

ד"ר עודד כהן, חוקר מינים פולשים במכון שמיר למחקר ברמת הגולן, עוקב שנים אחרי האויבים המרים האלה שקנו לעצמם אחיזה ברחבי הארץ וזורעים הרס ברחבי הארץ.

"השיטה הכחלחלה מחריבה כבישים ומסילות רכבת, הורסת תשתיות צנרת ומסלולי המראה בנמלי אויר, מתבריינת על הטבע המקומי ודוחקת מינים מקומיים".

החוקר הבכיר מגלה כי "השיטה" עלתה לארצנו בשנות העשרים של המאה העשרים על ידי הבריטים ששלטו אז בארץ, למטרות ייעור, אך היא יצאה מכלל שליטה, נהפכה לאיום רציני ודחקה בתי גידול מצפון הארץ ועד צפון הנגב. הצמח הזה מתרבה בקצב יותר מהיר מהתפשטות של צמחים מקומיים. ד'"ר כהן מציין שהצמח "מקבע חנקן אטמוספרי, מייצר לעצמו את המזון וגם בקרקעות דלות כמו חולות הוא מצליח להסתדר בעצמו".

במחקר התברר כי "השיטה הכחלחלה" יוצרת נוף לא אקולוגי. "אף צמח אינו חי מתחת ל"שיטה" וההשפעה על מגוון הצומח, מכרסמים וזוחלים וההתפשטות שלו גורמת הרס של בית הגידול באופן כזה שהוא גורם להכחדה של המגוון הביולוגי".

"זה עץ שנישא לגובה של שלושה עד שישה מטרים ואין כביש במישור החוף שלא תראה אותו בצידי הדרך. הוא נושא פירות כמו תרמילי שעועית או אפונה, לא למאכל אדם ותועלתו כמספוא לבעלי חיים. העץ הזה הוא דוגמא לצמח פולש שפוגע בשמירת הטבע". השיטה מאיימת על הטבע בישראל ומסבה נזקים כלכליים עצומים לתשתיות. ביכולתו של הפולש האכזר לשבש זרימת מים בנחלים ובעולם ידוע שגרם נזקים למערכות הניקוז בדרום אפריקה.

ד"ר עודד כהן מבקש להתרכז באחד הצמחים ההרסניים לחקלאות ישראל: אמברוזיה מכונפת. "צמח פולש שהגיע אלינו דרך משלוח זרעים מאזור שכם, חצה בדרכו את נחל אלכסנדר והוא מפושט בכל הארץ. צמח רב שנתי, שמתרבה חזק ומהר וקשה עד היום להדביר אותו".

ד"ר כהן מגלה לנו ש"האמברוזיה המכונפת" הגיעה לישראל כסוכנת משנה. אף אחד לא ידע על קיומה. היא אלרגנית, פוגעת בבריאות נוכח האבקנים שמתפשטים באוויר". נעשים מאמצים גדולים להדביר את האמברוזיה.

צמח פולש אחר הוא הקיקיון המצוי – שיח רב שנתי, פולש טרופי בישראל. הקיקיון ידוע כעשב רע בחקלאות, ומתפשט לאורך גדות נחלים, תעלות ניקוז, בריכות חורף ובכלל בבתי הגידול הלחים. הצמח רעיל, מתפשט ויוצר עומדים צפופים בשולי שדות חקלאיים.  הקיקיון ידוע כפונדקאי לעש התפוח המדומה, שהוא אחד מבין העשים שפלשו לאחרונה לישראל ונחשב לבעייתי ביותר בשל היותו מזיק הסגר.  

בדרך כלל, אנחנו שומעים על הקונפליקט שיש בין שמירת טבע לבין החקלאות, הן בנושא ייעודי השטח, והן לגבי ההשפעות של החקלאות על שמירת הטבע. ישנם צמחים פולשים, שהם אויב משותף לחלאות ולשמירת הטבע. בשנים האחרונות הולך ומתחבר הקשר בין טיפול בצמחים פולשים בשטחים הפתוחים לבין הגנת הצומח בשטחים החקלאיים. הידע הרב שנצבר לאורך ההיסטוריה ביישום ממשק הדברת עשבים בחקלאות, עובר התמרה והתאמה ליישום גם בשטחים הפתוחים, לרבות שימוש בחומרי הדברה כימיים, לא משום שאנחנו אוהבים חומרי הדברה, אלא בגלל שהשפעתם של הצמחים הפולשים על שמירת הטבע קשה ביותר.

ד"ר עודד כהן, בן 50, מומחה לחקר צמחים פולשים, סיים דוקטורט באקולוגיה באוניברסיטת בן גוריון והמנחים שלו היו פרופסור יוסי ריוב ופרופסור פועה קותיאל בר.

תגובה אחת

  1. נפלה טעות בשם אחד הצמחים. השם הנכון הוא אמברוסיה מכונסת. לאור הנזקים הכלכליים, סביבתיים ובריאותיים שלו, הוקם צוות משותף למשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות שעוסק בטיפולים כנגדו וכן מיעץ בנושא לפונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן