כדי לענות על שאלה זו, ביקרתי בכפר הנוער בן שמן, נושא הדגל של החינוך החקלאי בישראל, והופתעתי לטובה
*תמונה ראשית: מרכז המשק כלי בראון (משמאל) והסמנכ"ל משה בן שושן, בגן הזואולוגי
"אם חקלאות כאן, מולדת כאן", ציטוט זה של משה סמילנסקי, מקים התאחדות האיכרים, היה חקוק על קיר בי"ס חקלאי פרדס חנה שבו למדתי. בי"ס שמבין כתליו יצאו לא מעט חקלאים, מדריכים וחוקרים. אחד מהם, בן כיתתי ד"ר מרק פינס ז"ל, היה מנהל המכון לחקר בעלי חיים במרכז וולקני, ואף נבחר לחוקר מצטיין של מנהל המחקר החקלאי.
את החינוך, הידע והבסיס בחקלאות שרכשתי, אני חייב לזקוף לזכותו של בי"ס. שם למדתי לטפל בעצי הדר מהמדריך דוד אשתר, לעבוד בטרקטור משאול דיפטלר ולחלוב פרות ביד מבלה בולייבסקי (אימו של הזמר חנן יובל). כך שלמחרת שיחרורי מצה"ל, כבר מוניתי למרכז ענף בקבוץ. המורה פיני תמיר, שאף הוא בוגר חקלאי פרדס חנה, שלימד גידול עצי פרי והגנת הצומח, הביא לכך שנקשרתי לשני נושאים אלו, ובמחברות שכתבתי בהן בשיעוריו, השתמשתי גם בלימודי בפקולטה לחקלאות. בשנה ג' בפקולטה, הפסדתי סמסטר שלם עקב שרות מילואים. ניגשתי למבחן סמסטר בתורת הקרקע מבלי שנכחתי אפילו בשיעור אחד, הורדתי מהבוידם את מחברת תורת הקרקע שבה כתבתי את הרצאותיו של ד"ר יוסי נוי, ועברתי את המבחן בציון לגמרי לא רע.
זהו אחד מבתי הספר החקלאיים היחידים בו המשק החקלאי מחזיק את עצמו מבחינה כלכלית
היות ובית הספר בפרדס חנה כבר לא קיים לצערי כבי"ס חקלאי, הגעתי לכפר הנוער בן שמן כדי לבדוק האם למרות מצב החקלאות בארץ, קיים עדיין חינוך לחקלאות.
שדרת עצים מוצלת, הובילה אותי אל המבנים העתיקים של כפר הנוער, כאשר מימין, בתי העובדים בכפר, ומשמאל מבני בית הספר והפנימייה. הכפר הוקם על ידי ד"ר זיגפריד להמן בשנת 1927 כשמטרתו הייתה להקנות לנערים הלומדים בו ערכי ציונות, עבודת אדמה וכבוד לאדם. כאן התחנכו גם סוניה ושמעון פרס. בכפר מתחנכים כיום 430 תלמידים, מכיתה א' עד י"ב .
מרכז המשק כלי בר און, וסגן מנהלת הכפר משה בן שושן, ליוו אותי לסיור מרתק בין ענפי המשק החקלאי. "זהו אחד מבתי הספר החקלאיים היחידים בו המשק החקלאי מחזיק את עצמו מבחינה כלכלית" התגאה משה בן שושן, "כדי שלא יהיה למעמסה על הכפר. ואכן הופתעתי לראות משק חקלאי גדול, מודרני ומתקדם, בו שילוב טכנולוגיות איסוף ועיבוד מידע הן בענפי הצומח, והן בענפי בעלי החיים. טכנולוגיות לאיסוף נתונים מהשטח, חיישני טמפרטורה, רטיבות בקרקע ומדדים כימיים ופיזיולוגים. המדדים מוזנים למערכות מידע המבצעות עיבוד נתונים לצורך ביצוע העבודות, ולטיפול בבעלי החיים.
הקשר עם בעלי החיים הוכח כמסייע בפיתוח אמפטיה, אחריות ומשמעת עצמית
הענפים מוחזקים על ידי תלמידים בלבד, בהדרכת רכזי הענפים. כל תלמיד מכיתה ח' עד י"ב, עובד יומיים בשבוע, 2-3 שעות בכל יום עבודה, בהתאם לגיל. הענפים במשק: רפת, לול פטם, לול מטילות חופש, אורווה, גן זואולוגי, בית חולים וטרינרי לחיות מחמד, גן נוי, גידולי שדה, כרם יין, חממה הידרופונית, חממת אקלום לקקאו, בית בד קטן, כשעל הפרק הקמת יקב ומפעל לשוקולד.
כל התלמידים מגיעים ל-5 יחידות בגרות בחקלאות, כאשר התלמידים מבצעים ביוטופים ופרויקטים בענפים השונים. כמו כן, יש למעוניינים בכך, התמחות ביינות וברפואה וטרינרית.
התחלנו את הסיור בגן הזואולוגי, כבר כאן אפשר היה לראות את אהבת התלמידים ומסירותם לבעלי חיים. הקשר עם בעלי החיים הוכח כמסייע בפיתוח אמפטיה, אחריות ומשמעת עצמית, התייחסות לנושאים סביבתיים ואקולוגיים המסייעים לשמירת הטבע והסביבה. בגן הזואולוגי פגשתי את סופי, עובדת בגן שנתיים, ועוד שנה כמתנדבת, לדבריה אוהבת מאוד לתקשר עם החיות, ומרכז המשק מעיד על כך שהיא אחראית מאוד. סופי וחבריה לעבודה, מטפלים במגוון רב של בעלי חיים, ביניהם: כבשים, עזים, חמורים, זוחלים שונים, צבים, צבאים סודניים, ארנבים, שרקנים, וזו רק רשימה חלקית.
לול הפטם. לול מבוקר, חדש ומודרני בו גדלים 14 אלף עופות בכל מחזור גידול
היחס החם לבעלי החיים, בולט גם באורווה הטיפולית בה 24 סוסים. היה מהנה מאוד לראות את התלמידים רוכבים על הסוסים במעגל בתוך המכלאה.
בקרבת מקום, קיבל את פנינו ירדן – מרכז לול הפטם. לול מבוקר, חדש ומודרני בו גדלים 14 אלף עופות בכל מחזור גידול, וס"ה 5 מחזורים בשנה. כמות מכובדת מאוד. ירדן הקפיד שנטבול את הנעליים בתמיסת חיטוי בכניסה לחצר הלול, אך למבנה עצמו לא התאפשר לנו להיכנס בגלל סניטציה, לכן נאלצתי לצפות באפרוחים הקטנים רק מבעד לחלון זכוכית קטן.
המשכנו לביקור ברפת, בה 70-80 חולבות, וס"ה כ-200 ראש. ברפת התלמידות ינה, תמר והילה החלו בהכנת המכון והפרות לחליבה, בעזרת הש"שינית הילי. גם כאן אפשר היה לחוש ביחס החם שמעניקות הבנות לפרות בזמן החליבה. סככות הרפת שופצו לפני מספר שנים בתהליך הרפורמה שנעשה בכל הרפתות בארץ, כך שהשפכים נאספים לביוב ולא מחלחלים למי התהום, בכך נמנע זיהום סביבתי.
בחיטה תוכנית מחקר ארוכת טווח של הפקולטה לחקלאות, על העשרת דו תחמוצת הפחמן בשדה הפתוח
בענפי השדה: ענף הגד"ש, הכולל 1700 דונם חיטה, תלתן, תירס לפופקורן וחומוס. בגידול החיטה מבוצעת בשילוב התלמידים, תוכנית מחקר ארוכת טווח של הפקולטה לחקלאות, על העשרת דו תחמוצת הפחמן בשדה הפתוח, במטרה לדמות את תנאי הסביבה לאלו שיהיו בעתיד בשדות החיטה עם שינויי האקלים הצפויים. בסמוך לשדה החיטה ביקרתי בכרם ליין שניטע זה עתה, ולאחריו בחממה ההידרופונית המשוכללת. בחממה פגשתי ארז האגרונום של החממה, שעסק בדיוק בהכנסת שתילי חסה לשרוולי ההידרופוניקה.
החממה הוקמה לפני שבע שנים כחממה ניסיונית בשיתוף עם משרד החקלאות, כדי לחבר פרוטוקולים לגידולים בהידרופוניקה להדרכת חקלאים. בחממה מגדלים גידולי עלים: נענע, פטרוזיליה, מנגול ועשרה זני חסה. התלמידים העובדים בחממה, מבצעים את כל העבודות: שתילה, קטיף, אריזה וכו'. כמו כל הענפים, גם החממה מהווה לתלמידים ענף לימודי לביצוע עבודות חקר, ביוטופים ותצפיות.
בתשובה לשאלתי, האם תלמידי הכפר ממשיכים את דרכם בחקלאות, עונה לי משה בן שושן, כי כרגע חמישה בוגרים לומדים בפקולטה לחקלאות ברחובות.
עם סיום ביקורי בכפר הנוער בן שמן, הגעתי למסקנה כי אכן, למרות מצב החקלאות בארץ, ולמרות מצבם העגום של חקלאים רבים, יש עדיין חינוך לחקלאות ברמה שאינה פחותה מבית הספר החקלאי שאני למדתי בו. ובתי הספר החקלאיים, שכפר הנוער בבן שמן הוא אחד מהם, מכשירים את דור העתיד של העוסקים במקצועות הקשורים בחקלאות. ובנוסף לכך, גם אלו שלא ממשיכים את דרכם בחקלאות, סופגים במשך שנות הלימוד, ערכים רבים של אהבת הטבע ובעלי החיים, שמירה על איכות הסביבה, וערכים חברתיים רבים אחרים.
חינוך חקלאי בישראל
כיום קיימים בארץ 46 בתי ספר חקלאיים וכפרי נוער המשתייכים למנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. בית הספר החקלאי הראשון – מקווה ישראל, הוקם כבר ב- 1870 ביוזמת קרל נטר, ע"י "אליאנס". מאוחר יותר הוקמו בפרי נוער ששילבו בתי ספר חקלאיים עם פנימייה. הראשון שבהם היה כפר הנוער בן שמן שהוקם ב-1927. ב-1934 הוקם על ידי התאחדות האיכרים, בי"ס תיכון חקלאי פרדס חנה. מסוף שנות ה-60, קבלו הבוגרים תעודת בגרות חקלאית, שאפשרה להם להמשיך בלימודים גבוהים בפקולטה לחקלאות, או במוסדות אקדמיים אחרים. כך המשיכו בוגרי החינוך החקלאי להתמחות במקצועות הקרובים לחקלאות. שילוב העבודה החקלאית עם לימודים היה די קשה ומאתגר לתלמידים, שנאלצו לעיתים להשכים לחליבת בוקר, אחר כך ללמוד בכיתה, ובסוף היום לחזור לחליבת ערב.
בתי הספר החקלאיים מקנים לתלמידים ערכים חינוכיים חשובים בנוסף לחינוך לעבודה, כמו: אחריות, שיתוף, חברות ועבודת צוות. רבים מבוגרי החינוך החקלאי, מהווים כיום נתבך חשוב באקדמיה החקלאית ובחקלאות המעשית.
