יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 629529791

הגנבת וגם גנבת? 

2 דק' קריאה

שיתוף:

חבר לשעבר בקיבוץ רעים שניהל את הכלבו בקיבוץ הורשע בגניבה, חויב בקנס ובפיצוי כספי, אך מתחמק מתשלום החוב  

לפני כשלושה חודשים נגזר דינו של חבר קיבוץ רעים לשעבר, שניהל את הכלבו בקיבוצו (בשנים: 2010 – 2015), לעונש מאסר של 24 חודשים, לאחר שהודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון בהליך פלילי, בביצוע עבירות גניבה, ושימוש במרמה ותחבולה. עוד הוא חויב בקנס של 50,000 שקלים ובפיצוי כספי לקיבוץ רעים של 200,000 שקלים (ראו מָעַל בְּרֵעָיו, משפט חברים, "זמן קיבוץ" 23.3.23). נפסק שהחל ממחצית אפריל 2023, יתחיל הנאשם לרצות את עונשו. 

לפי כתב האישום, לנאשם היה שותף לעבירה, שסיפק סיגריות ומוצרי טבק לכלבו בקיבוץ. בהתאם לסיכום ביניהם, חלק מהסחורה נותר במרמה בידי ה"שותף" שמכר אותה בשוק החופשי, והשניים התחלקו ברווח שעשו. בפני הקיבוץ הם הציגו מצג שווא לפיו כל הסחורה נמכרה לכלבו, כך שהקיבוץ אישר תשלום בעד סחורה שגנבו השניים בהיקף של 1.75 מיליון שקלים, כאשר הכספים נמסרו לשותף.  

המדינה אמרה לבית המשפט, לעת הדגישה את חומרת העבירות, שכספי הגניבה לא הוחזרו, וכי הקיבוץ הגיש תביעה כספית כנגד הנאשם בסך 2.5 מיליון שקלים.  

התביעה שאותה הגיש הקיבוץ עוד בשנת 2017, באמצעות עורכי הדין, שלמה הרדי ונירה דגני, הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ביום 5.3.23 (שבוע לאחר שניתן גזר הדין).  

במסגרת פסק הדין, על יסוד ההסכמה שהושגה בין הצדדים, חויב הנאשם לשלם לקיבוץ עד ליום 1.7.23 סך 1,750,000 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן שכר טרחה והוצאות משפט.  

אינטרס סופיות הדיון 

בחלוף למעלה משלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין בפשרה, וכשבוע ימים לפני המועד שנקבע לביצוע התשלום על פיו, הגיש הנאשם (נקרא לו כעת – המבקש), באמצעות עורכי הדין אוהד הראל ובת חן טולדנו, תביעה "להצהיר על בטלות פסק הדין מחמת טעות". יחד עם כתב התביעה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הקיבוץ, שמשמעותה: בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד אשר תתברר התביעה לביטול פסק הדין. הקיבוץ, באמצעות פרקליטיו, שלמה הרדי ונירה דגני, התנגד לבקשה. 

השופטת עדי אייזדורפר, מבית משפט השלום באשדוד, תארה על קצה המזלג את הרקע להסכם הפשרה: "המבקש הורשע בהליך פלילי, בעבירה של גניבה בסך של 1,750,000 ש"ח, ונגזר עליו עונש מאסר ממושך (לאחר שהוחמר במסגרת הליך ערעור), בצירוף קנס ופיצוי לקיבוץ. במשך חמש שנים התנהלה התביעה הכספית שהגיש הקיבוץ כנגד המבקש בגין הגניבה, בהן המבקש היה מיוצג על ידי עורכי דין לכל אורך ההליכים המשפטיים, הפליליים והאזרחיים כאחד".  

השופטת בחנה את הבקשה ואת טענות המבקש, ואמרה שלא מצאה שזו "תביעה המושתתת על ראיות מספקות", והוסיפה שגם שלפי הפסיקה, "הנטייה לבטל פסקי דין שנתנו תוקף להסכמת הצדדים, מצומצמת, ותעשה רק במקרים בהם קיימים שיקולים כבדי משקל". הסיבה לכך היא בשמירה על "אינטרס סופיות הדיון". במיוחד נוטים שלא לעכב ביצוע פסק דין בשל הגשת ערעור או בקשה לביטול פסק דין, כאשר מדובר בחיוב כספי.  

השופטת הביעה תמיהה על עיתוי הבקשה שהוגשה למעלה משלושה חודשים מאז שניתן פסק הדין בפשרה, וסמוך למועד בו על המבקש לבצע את תשלום סכום הפשרה לקיבוץ רעים. אומנם, הוסיפה השופטת, "המבקש ציין רכיבים כספיים מסוימים אשר לטענתו לא היה מקום לחייבו בהם, ואשר מלמדים לשיטתו, על הטעות שנפלה אצלו" בעת שהסכים להסכם הפשרה, אך "חרף העובדה שגם לפי חישוביו שלו, עדיין נותר סכום חוב ניכר לתשלום, הוא לא מצא לנכון עד כה לשלם דבר לידי הקיבוץ". השופטת החליטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הסדר הפשרה, וחייבה את המבקש בהוצאות הקיבוץ בסך 1,200 שקלים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בית המשפט קבע: "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל"  בית המשפט העליון, שדן בבקשת רשות ערעור של הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת
2 דק' קריאה
לאחר תהליך בחירה מעמיק וארוך, 14 הישובים ואלפי החניכים בלב השרון חוזרים לפעול בחטיבת בני המושבים כבר בתקופה הקרובה  *תמונה ראשית: חניכי תנועת בני המושבים בטיולי חנוכה האחרונים  אחרי שנים של התחדשות, פיתוח וצמיחה מחדש לאחר
2 דק' קריאה
ענבל אבנעים עמר ממושב תלמי יחיאל אוהבת את חיי המושב ואוהבת לשמח אנשים באמצעות שירה ונגינה. לאחר השבעה באוקטובר, לאחר התלבטויות והיסוס, היא לא ויתרה על מופעים, כי חשה בצורך של האנשים להתאוורר בעת הקשה הזו 
4 דק' קריאה
הקהילה כנבחרת מנצחת מורשת של אלופים ה DNA של נבחרת עין הבשור * ניהול המושב כקבוצת כדורסל מנצחת  *תמונה ראשית: מזכירות מושב עין הבשור  נבחרת עין הבשור נולדה מתוך רוח החלוציות והנחישות של מייסדי המושב, שעלו למגרש החדש בשנת
3 דק' קריאה
הפרויקט מהווה מודל חדשני לדו-שימוש בקרקע: ייצור מזון והפקת אנרגיה מתחדשת במקביל על אותה המשבצת החקלאית  *תמונה ראשית: מתקן המחקר האגרו-וולטאי שהושק בערבה הדרומית. צילום: קק"ל  ביום שלישי שעבר התקיים אירוע השקה חגיגי למתקן מחקר אגרו-וולטאי רחב היקף
< 1 דק' קריאה
"זהו טרור סביבתי לא נאפשר לתושבים ולתושבות להיחנק"  *תמונה ראשית: חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וראשי רשויות בצפון  ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קיימה ביום ראשון סיור ברחבי עמק יזרעאל והגליל התחתון, על רקע החרפת תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות המאיימות על בריאות הציבור. ח״כ קרויזר, שעם כניסתו לתפקיד הציב את המאבק במפגעים סביבתיים בראש סדר העדיפויות של הוועדה, הוביל את הסיור יחד עם ח״כ יעל רון בן משה (כחול-לבן) וראשי המועצות האזוריות.  מטרת הסיור הייתה לבחון מקרוב את הפערים הקיימים בין היקף עבריינות הסביבה המאורגנת לבין יכולות האכיפה והטיפול של הרשויות המקומיות והמדינה. בסיור השתתפו ראשת מוא"ז עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן; ראש מוא"ז גליל תחתון, ניצן פלג וראש מוא"ז משגב, דני עברי. אליהם הצטרפו נציגים בכירים ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה, האוצר והבריאות, לצד גורמי אכיפה מהמשטרה הירוקה, כבאות והצלה ומשטרת ישראל.  המשתתפים סיירו בנקודות שריפה פעילות ובאתרי הטמנה בלתי חוקיים בנצרת, שמשית, גבעת אלה ומחצבת טורעאן, שם הוצגו נתונים מדאיגים על היקפי הזיהום והקושי של הרשויות המקומיות להתמודד לבדן עם התופעה. זאת, בין היתר, בשל היעדר גיבוי תקציבי וחקיקתי הולם, ולנוכח חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד הרשויות הערביות, שמהן מקור רוב המפגעים דבר המקשה משמעותית על אכיפה אפקטיבית ועל מיגור התופעה.  בסיכום הסיור אמר יו״ר הוועדה, ח״כ יצחק קרויזר כי "מדובר בטרור סביבתי לכל דבר, לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו לשלם בבריאותם בשל אוזלת יד והיעדר אכיפה. לדבריו, הוועדה תפעל בנחישות לקידום חוק ההסדרה של משק הפסולת ולחיזוק כלי האכיפה והסנקציות עד להשגת תוצאות ממשיות בשטח."  ח"כ יעל רון בן משה: ״לאורך הסיור קיבלנו טענות חוזרות על היעדר מתקני קצה זמינים ויעילים ומיעוט אכיפה. אלו הם חלק מהגורמים המרכזיים להשלכת פסולת ושריפת פסולת באתרים פיראטיים ובשטחים הפתוחים. מטרת החוקים שאנחנו מובילים, הם לייצר ולהקים מסגרות חוקיות חדשות לאסדרת משק הפסולת כולו."  ראשת המועצה עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, הדגישה את חומרת המצב וציינה כי שריפות הפסולת הפכו למפגע בריאותי חמור הפוגע יום יום באיכות החיים בעמק. לדבריה, מדובר בתופעה רחבת היקף שלא ניתן להתמודד עמה ללא מעורבות ממשלתית נחושה ומתואמת. "רק שילוב של אכיפה אפקטיבית, חקיקה מתאימה, הקמת משטרה מועצתית והקצאת משאבים ייעודיים יוכל להבטיח את בריאות הציבור וביטחון הדורות הבאים," אמרה.  ראש המועצה גליל תחתון, ניצן פלג, הודה לחברי הוועדה על הסיור: "כבר בשטח ניתן לראות נכונות ומאמץ אמיתי מצד מועצת טורעאן לפעול בנושא, אך בסופו של דבר מדובר בטרור סביבתי שממנו סובלים כלל תושבי הגליל. הגיע הזמן שהמדינה תראה את הגליל ותפעל בהתאם."  קצין אח״מ מרחב עמקים, חגי מימוני, ציין: "בשבוע שעבר עצרנו מתחם משמעותי להשלכת פסולת בנצרת, שפעל בשיתוף משפחות פשע, יחד עם המשטרה הירוקה. משטרת ישראל מתעדפת את הטיפול בהצתות פסולת ותמשיך להגביר את האכיפה בשיתוף ראשי המועצות והקב״טים היישוביים."  
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!