שחקן כדורסל מקצועי ולצידו שחקן עם תסמונת דאון בתערוכת צילום 46:47 שמוצגת במשכן בעין חרוד
בין כל הרעשים והטלטלות המתרגשים עלינו בימים אלה, מפציעה לה קרן אור של אהבה וחסד במישכן לאמנות בעין חרוד. מדובר בתערוכת צילומים של הצלמת החברתית נועם בן גוריון-מוסרי שיחד עם ארבע חברותיה הרימו מיזם אנושי משותף לשתי קבוצות כדורסל: גלבוע-גליל מליגת העל, ו"גלבוע ספיישל אולימפיקס מעיינות", ששחקניה הם בוגרים בעלי מוגבלויות. חמש נשים מוכשרות אלה קשורות כולן לבית השיטה ועומדות מאחורי המיזם האנושי יוצא הדופן הזה: נועם בן גוריון-מוסרי (צלמת), ד"ר דורית הדר-שובל (מהחוג לפסיכולוגיה באקדמית יזרעאל), יערה ידין, שיחד עם בעלה גדעון ידין הם בעלי הקבוצה (גרים בבית השיטה), דורון שפר מגלבוע גליל, ושירה תמיר, מנהלת השיווק של המישכן. שיאו של החיבור הזה הוא תערוכת צילומים הנקראת 46:47 המוצגת עתה במשכן.
קהל רב גדש את האולם, עבר בין הצילומים בהם נראים צמדים של שחקנים, שחקן בליגת העל ולצידו שחקן עם תסמונת דאון. מביטים זה בזה. לאחר מכן התכנס הציבור לשיח על תפיסת האדם השונה בחברה.
חוסן חברתי
את השיח פתח בוגי יעלון, רמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר וכיום יו"ר "ספיישל אולימפיקס ישראל" שאמר: "היום בעת הזו בה מתקיימות מחאות גדולות בכל רחבי הארץ, החלטתי להיות פה עימכם, כי שם אני בטוח שיימצא לי מחליף, כאן אני בטוח שלא. חברה אנושית נמדדת ביכולתה להכיל את המוגבלים ולטפח אותם. הצילומים משקפים את הרוח האנושית עם שאיפה ליותר גבוה ולקבלת השונה. ביטחון לאומי לא נשען רק על הצבא. ביטחון קשור לחוסן החברתי והיכולת להכיל ולשלב את השונים והחלשים בחברה. 'גלבוע גליל' הינה מודל לחיקוי לקבוצות רבות. יישר כוח לכם!" בארגון ספיישל אולימפיקס העולמית רשומים 2000 אנשים עם מוגבלויות, והוא מאפשר לכל אחד הזדמנות להצליח בספורט.
"האמנות מאפשרת לי להעלות נושאים שבוערים בי", אמרה נועם בן-גוריון מוסרי שמאחוריה מספר רב של תערוכות צילום. "רציתי שהצופה ייבחן בכנות את השאלות שהצילומים מעלים בו. שני המצולמים חיים את ההוויה הספורטיבית כשחקני כדורסל. את המוגבלות של אחד מהם – רואים. האם זה אומר האם זה אומר שלשחקן השני אין מוגבלויות? לא בהכרח. לכולנו יש מוגבלויות מסוגים שונים, ולא תמיד הן נראות לעין. התרגשתי לראות שבמהלך הצילומים נוצרו שיחות אמיתיות וחברויות בין השחקנים משתי הקבוצות, שלא בטוח שהיו מתרחשים אלמלא היוזמה להפגיש אותם לצילומים. התערוכה נוצרה מתוך רצון לתת קול ונראות לאנשים עם מוגבלויות ולשלבם בקהילה. נראות היא כוח. הייתי רוצה שכל אחד יראה את האנושיות הטבועה בכל אדם מעבר לסטיגמות".
במציאות אנחנו דומים
את צוף בן משה (1.94 מ', גן נר) פגשתי בכניסה לתערוכה כשהוא נרגש מהמעמד המיוחד הזה: "החברה היא זו שיוצרת את הסטיגמות, במציאות אנחנו דומים, לכולנו יש חלומות, לכולנו יש רגעים של משבר, ורגעים של הצלחות. כשאני רואה ופוגש בהם באותו מרחב אני מקבל פרופורציות על החיים. הם מעוררים בי השראה, יש בהם שמחה וחוש הומור, לפעמים אפילו ציני. זהו שילוב מנצח. הייתי רוצה שנלמד להיות חברה יותר מכילה ופחות שיפוטית, ושניפגש כולנו במגרש ונהפוך לקהילה אחת".
לידו עמד שגיא אלוש (45) עם תסמונת דאון, שהשלים את דברי צוף: "כולנו רקמה אנושית אחת. אנחנו מתחבקים עם השחקנים, וזה גורם לי שמחה. המשחק הוא חלק מההצלחות שלי כאדם עם תסמונת דאון. אני גאה במה שאני, אני לא רוצה להיות מישהו אחר. קיבלתי מתנה. אני תחרותי ומי שלא תחרותי, לא מגיע להצלחה. הניצחון שלי זו גם החתונה שלי. אני מרגיש שווה בין שווים". הבוגרים בעלי המוגבלויות גרים בבית אלפא ו"בשכונת הפרחים" בחפציבה. שחקני הכדורסל באים לבקר אותם שם והבוגרים מגיעים לצפות במשחקים של הנבחרת.
"הכדורסל זה החיים שלי. לא יודע לעשות משהו אחר" אמר מירון רוינה (2.03 מ'). "מהרגע שפגשתי את מיכאל, אני מקבל אותו כמו שהוא ולא מנסה להגדיר או להגביל. הוא נותן לי השראה, ואני לומד ממנו הרבה. המפגשים עם שחקני הספיישל אולימפיקס נתן לי תחושה שהם האלופים האמיתיים". מיכאל בן זוגו לצילום אמר כי "הכדורסל לימד אותי להיות נחוש, לסמן מטרות, לא לוותר גם כשקשה, לשלוט ברגשות שלי. הוא לימד אותי להסתכל קדימה, להצליח לקום כל פעם מחדש. החלום שלי הוא לשחק כדורסל ברמות הכי גבוהות ולהקים משפחה".
הרוח הטובה שבעמק
קהל רב מילא את האולם וההתרגשות הורגשה בכול. דורון שפר (מנהלת פרויקטים של גלבוע גליל) אמרה: "אנחנו במועדון מאמינים שבאמצעות פרויקטים של אמנות קהילתית, נצליח לפרק מחסומים, ולבחון מחדש את הקטיגוריות והתוויות שמפרידות בינינו. הרצון שלנו להיפגש יחד במגרש הכדורסל ולהפוך לקהילה אחת".
עובד נור, ראש המועצה האזורית, אמר: "מועדון גלבוע גליל חרט על דגלו להיות ארגון שפועל בשיתוף עם הקהילה המייצר עימה עשייה חינוכית וערכית המשרתת את שני הצדדים. החיבור בין 'גבע סול' (בעלי הקבוצה) יחד עם המישכן לאמנות, המועצה האזורית וספיישל אולימפיק, מייצג את הרוח הטובה השוררת בעמק".
גדעון ידין הבעלים של גלבוע גליל ציין ש"החיבור המיוחד הזה הוא הבסיס עליו נשענת הקבוצה. אנו מחויבים להאיר נושאים חברתיים רגישים ולהביאם לקדמת הבמה, לפעול יחד בגובה עיניים, ולתת להם תחושה של שייכות וגאווה. אנו מתארחים אצלם והם אצלנו, קשר משמעותי שכל צד נתרם ממנו".
קבוצת גלבוע-גליל מצויה כעת בקו עלייה. את משחקה האחרון סיימה בניצחון על הפועל חיפה והיא ממשיכה לצעוד קדימה עם המאמן החדש אריאל בית הלחמי, שהחליף את רמי הדר. בקבוצה תשעה שחקנים ישראלים וחמישה שחקנים זרים, והם מתאמנים באולם בגן נר.
יחס חדש למוגבלויות
ד"ר דורית הדר-שובל שמלווה את הפרויקט מתחילתו, תיארה בהתרגשות את סיפורה האישי, כאשר אחותה חמוטל נולדה עם לקות קשה ונפטרה בגיל 9. "באותם ימים מקרים כאלה היו טרגדיות. העובדה ששגיא יושב איתנו בפאנל, מנכיח את הנראות לחמוטל שאיננה, ומבטא את היחס החדש לכל הנושא של מוגבלויות. שחקני הכדורסל משתי הקבוצות פותחים צוהר להתבוננות מעמיקה ב'משחק החיים' ובהבניות חברתיות מקובלות. ההתבוננות בצילומים מזמינה את הצופה לבחון את האופן שבו השייכות לקבוצות שונות והמושגים שלנו לגבי בריאות, יופי, נורמליות, כשירות, מסוגלות, אושר, ניצחון פועלים כמושגים תרבותיים חברתיים.
האם נוכל לדמיין עולם שבו שחקני שתי הקבוצות מתאחדים לחברה אחת שמברכת על השונות והייחודיות של כל אחד מחבריה? שרואה במגוון האנושי יתרון שיש להעצימו? לא רק משום שכמעט כל אדם ידע בחייו רמה כלשהי של מוגבלות פיזית, חושית, מנטלית, אלא משום שמוגבלות ותלות טבועות בקיום האנושי".
