הדברה משולבת של תריפס הסחלב באבוקדו

רועי כספי¹, יונתן מעוז², אלכס פרוטסוב¹, איה רפאל כהן³

1. המחלקה לאנטומולוגיה, מכון וולקני; 2. תאגיד האבוקדו; 3.גד"ש דגנים

מבוא: תריפס הסחלב Chaetanaphothrips orchidii נפוץ בכל העולם, במיוחד באזורי אקלים טרופי וסב-טרופי. מין זה רב-פונדקאי ובעל העדפה לצמחי נוי ממשפחת הסחלביים ואנטריום (מכאן שמו העממי). מבחינה חקלאית הוא מזיק חשוב של צמחי נוי, הדרים ואבוקדו.  התריפס אובחן לראשונה בישראל ב-1990 ומאז הוא נחשב מזיק משמעותי של אבוקדו ואשכוליות (בן דוד וחובריו 1998, יזהר וחובריו 1997). אורך גופן של נקבות תריפס הסחלב כ-1 מ"מ, צבע גופן צהבהב ועל הכנפיים יש להן כתמים שחורים (תמונה 1). רביית התריפס היא אל-מינית (ללא זכרים) וכל נקבה מטילה 140-50 ביצים במהלך חייה (כ-5 שבועות). מחזור חיים נמשך כ-5 שבועות בטמפרטורה של 25 מ"צ. ב-25 מ"צ (16 שעות אור יומיות) משך ההתפתחות בימים הוא: ביצה- 11.5, זחל זרגה ראשונה-4.4, זחל דרגה שניה-9.3, 'טרום גולם'-2.7, ו'גולם'-6.3 (תמונה 2). שלבי ה'גולם' מתפתחים במקומות מחבוא לרוב בקרקע (נושא זה נחקר באבוקדו וגם באשכוליות). הזחלים והבוגרים של התריפס מסתתרים בין צמדי פירות, בין פירות ועלים ולעיתים באזור עלי הגביע הצמודים לפרי. התריפסים (זחלים ובוגרים) ניזונים מנוזלי תאי רקמות צמחיות, פעולה שפוצעת ומשעמת את קליפת האבוקדו אזורי ההזנה. צלקות הפרי שמתרכזות כאמור בנקודות המגע בין פירות או בין פירות לעלים פוסלות את הפרי ליצוא. הנזק האופייני בקליפה של צמדי פירות נראה כטבעות חומות. בזנים ארדיט ואטינגר המתאפיינים בעלי גביע ארוכים, התריפסים מתפתחים גם מתחת לעלי הגביע ויוצרים נזק בצורת כוכב (תמונה 3) (מעוז 2021). בשנים האחרונות נראה שיש החמרה בנזקי התריפס, ובעונה האחרונה נרשם נזק גבוה במיוחד שפגע באיכות הפרי. הפנולוגיה, התפתחות, ניטור והדברה כימית וביולוגית של תריפס הסחלב נלמדו בעבר במטעי אבוקדו בגליל המערבי (גרשון וחוב' 2002). במחקר זה נמצא שארועי שרב פגעו בהתפתחות אוכלוסיית התריפס באביב. אוכלוסיית התריפס עלתה במהלך הקיץ והגיע לשיא בחודש ספטמבר. מבחינת הדברה כימית, ריסוסי 'טרייסר' ו'פרוקליים' הפחיתו את אוכלוסיית התריפס באופן מובהק יחסית לביקורת. ריסוסי קרקע מנע גיחת בוגרי תריפס והפחית את גודל אוכלוסיית התריפס (גרשון וחוב' 2002). תצפית שבצענו בפרדס אשכוליות אדומות הראתה שתוספת שמן לתכשיר ה'ספרטה פלוס' הגדילה את יעילות ההדברה של תריפס הסחלב בצמודות של פירות פי 2.7 (כספי וחוב' 2021).

במחקר נוסף שביצענו בפרדסי אשכוליות אדומות בגליל העליון נמצא כי נקבות בוגרות כמעט ואינן נלכדות במלכודות דבק, ללא תלות בצבע המלכודת (צהוב, כחול, כתום, אדום, סגול, לבן, שחור ושקוף) (כספי וחוב' 2021). ממצא זה מרמז על סבירות נמוכה להגירה עונתית יעילה ולמעבר אקטיבי בין חלקות, וכי אוכלוסיית התריפס נבנית מדי שנה בעיקר מאוכלוסייה מקומית השורדת מתקופת החורף. אפשרות זו מתחזקת לאור העובדה שבדרך כלל הנגיעות חוזרת שנה אחר שנה באותן חלקות. בנוסף, גם ברמת העצים נראה כי הנקבות ממעטות לעלות מהקרקע לצמרת באמצעות תעופה.

מטרת המחקר: לפתח שיטות וכלים שיקטינו את נזקי תריפס הסחלב במטעי האבוקדו.

שיטות ותוצאות:

הניסוי התבצע במטעי רמת הכובש, בשורות זן האטינגר הפזורות בחלקות השונות. בתחילת העונה (תחילת מרץ), בכל חלקות הממשק המשולב בוצע "גיזום שמלה" וגיזום עשבייה, כך שענפי העצים לא יהיו במגע עם הקרקע או עם צמחייה בקרקע (תמונה 4).

ניסויי שדה

ניסויי שדה בוצעו במטעי אבוקדו מסחריים בשנים 2024–2025 לבחינת ממשקי הדברה כנגד תריפס הסחלב.

ניסוי 2024. הניסוי כלל שלושה טיפולים (מפה 1): (1) ריסוס קרקעי ב'ספקטרום', חומר הדברה רחב־טווח (Spectrum, ADAMA) כנגד תריפסים בקרקע, שבוצע ב־3.4.2024 בריכוז 1% ובנפח תרסיס של 40 ל'/דונם; (2) מריחת דבק 'טרמינום' על הגזעים (טרמינום, לוכסמבורג) למניעת טיפוס תריפסים מהקרקע לצמרת, שבוצעה ב־24.3.2024; ו-(3) ביקורת ללא גיזום שמלה וללא טיפולים נוספים. נזקי תריפס הסחלב הוערכו בעת קטיף הזן אטינגר (נובמבר 2024) באמצעות דגימה אקראית של 500 פירות ממכל קטיף ('דולב') אחד בכל חלקה.

ניסוי 2025. בשנת 2025 התמקד הניסוי בממשק משולב שכלל גיזום שמלה, גיזום עשבייה ומריחת דבק טרמינום בלבד. בתחילת העונה (תחילת מרץ) בוצע גיזום שמלה וגיזום עשבייה בכל חלקות הטיפול, וב־20.3.2025 נמרח טרמינום על גזעי העצים (מפה 2). ב־27.5.2025 בוצע גיזום תחזוקה להסרת עשבייה, ענפים שנפלו וחותרים שיצרו גשר בין הקרקע לגזע מעל הדבק. ניטור מוקדם של נזקי פרי נערך בין  4.8.05 עד 18.8.25 בכל שורות הניסוי (שלושה נטרים), תוך בדיקת כלל הפירות עד גובה 2 מ'. בתאריך 7.8.25  בהתאם לתוצאות ניטור, חלק מהשורות (גם שורות הטיפול וגם ביקורת) רוססו בספרטה סופר. הריסוס שהיה קרוב לתחילת הקטיף לא השפיע על סימני הנזק על גבי הפירות (זה נבדק סטטיסטית אך מוזכר במאמר הנוכחי). בתאריך 7.8.25, ובהתאם לתוצאות הניטור, רוססו חלק מהשורות, הן שורות הטיפול והן שורות הביקורת, בתכשיר ספרטה סופר. הריסוס, שבוצע בסמוך מאד לתחילת הקטיף, לא השפיע על סימני הנזק על פני הפירות. ממצא זה נבדק סטטיסטית, אך אינו נידון במסגרת המאמר הנוכחי. בעת הקטיף (17.9.2025 – 9.10.2025) נדגמו באופן אקראי 500 פירות ממכלי הקטיף בכל שורת טיפול.

תוצאות:

ניסוי 2024. טיפול הקרקע עם ספקטרום הפחית את רמת הנזק בכ-26%, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית. לעומת זאת, טיפול הגזעים בטרמינום שמנע מעבר תריפסים מלטפס מהקרקע לצמרת, הפחית באופן מובהק את רמת הנזק בפרי בכ-53% (איור 1).   

איור 1. השפעת טיפול הקרקע ומריחת טרימינום על גזעי העץ על אחוז הנזק בפירות.

ניסוי 2025.

א. ניטור סימני נזק בפירות במטע:  בשורות ההדברה המשולבת (גיזום שמלה, כיסוח עשבים ויישום טרמינום על הגזעים) נמצאו כ 50% פירות עם סימני נזק בהשוואה לשורות הביקורת (טיפול משקי) (איור 2).

 ב. ניטור סימני נזק במכלי הקטיף: בשורות ההדברה המשולבת (גיזום שמלה, כיסוח עשבים ויישום טרמינום על הגזעים) נמצאו כ 40% פירות עם סימני נזק (10.6%) בהשוואה לשורות הביקורת (17.5%) (איור 3).

סיכום:

תריפס הסחלב מהווה מזיק משמעותי במטעי אבוקדו, ונזקיו גורמים לפגיעה ניכרת באיכות הפרי ואף לפסילתו ליצוא. במחקר זה נבחנו מספר שיטות הדברה במטרה להפחית את רמת הנזק, תוך שמירה על עקרונות של חקלאות בת־קיימא וצמצום השימוש בחומרי הדברה.

תוצאות הניסויים מצביעות על כך שקיים מקום להמשיך ולבחון גם ריסוסי קרקע שונים כחלק מארגז הכלים להתמודדות עם המזיק, שכן לטיפולים אלו פוטנציאל להשפיע על שלבי ההתפתחות של התריפס בקרקע. עם זאת, מן הנתונים עולה בבירור כי השיטה היעילה, הידידותית והנקייה יותר סביבתית היא הממשק המשולב הכולל: גיזום שמלה, ניהול עשבייה ומריחת דבק טרמינום על גזעי העצים. יישום הטרמינום הוביל להפחתה מובהקת ברמת הנזק לפרי הן בניסוי 2024 והן בניסוי 2025 (הפחתה של 40-53%), והוכיח את עצמו כחלופה יעילה שאינה נשענת על ריסוסים כימיים ואינה תורמת לזיהום סביבתי.

מעבר לתרומתו הישירה במניעת טיפוס תריפסי הסחלב מהקרקע לצמרת, לטרמינום יתרונות נוספים בעלי חשיבות מערכתית, ובהם: מניעת עליית נמלים לצמרת, ובכך צמצום הסיכון לטיפוח מזיקים משניים ולהפרעה בפעילות אויבים טבעיים. ובאופן ספציפי, מניעה של עליית נמלת האש מהקרקע לצמרת, מזיק פולש בעל השלכות אגרונומיות קשות, הפוגע גם בבטיחות העובדים והקוטפים במטעים עקב עקיצות כואבות ותגובות אלרגיות.

לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שהגישה המומלצת להתמודדות עם תריפס הסחלב באבוקדו היא חיזוק הממשק האגרו־טכני המבוסס על גיזום ויישום טרמינום כפתרון מרכזי וארוך טווח. שילוב זה מאפשר הפחתה משמעותית בנזקי הפרי, שיפור קיימות הממשק והקטנת התלות באמצעים כימיים מזהמים.

עם זאת, חשוב לציין כי הניסוי בוצע באתר אחד וברמת שורות עצים. לפיכך, יש להמשיך ולבחון את הממשק המוצע באתרים נוספים וברמת חלקות שלמות, לפני שיוכל להיות מאומץ כשיטה מוכחת ומבוססת לשימוש מסחרי. בנוסף, נראה כי מריחה חוזרת של טרמינום עונה אחרי עונה באותו מקום על הגזע עשויה לגרום להשפעה פיטוטוקסית באזור המריחה, ולכן מומלץ לבחון נושא זה באופן מסודר.

תודות: אנו מודים לשולחן האבוקדו בענף הפירות של מועצת הצמחים על מימון המחקר. תודה מיוחדת לדורון רזניק וכל צוות אבוקדו רמת הכובש על הסיוע המסור, שיתוף הפעולה ההדוק והמעורבות הרבה, שאפשרו את ביצוע המחקר במטעי האבוקדו של רמת הכובש. תודה לחברת לוכסמבורג על הספקת הטרמינום ולחברת מכתשים על הספקטרום לטובת המחקר.

מקורות ספרות:

בן דוד, צ., אהוד, יוגב,  דריישפון, י.  1998. הדברת תריפס הסחלב באשכולית לבנה.  עלון הנוטע – שנה נ"ב: 306.

גרשון מ., פרידברג א., גרלינג ד., ארגוב י., יזהר י. 2002 : ביולוגיה והדברה ביולוגית של תריפס הסחלב במטעי אבוקדו. עלון הנוטע, נ"ו: 426-424.

יזהר י., ויסוקי מ., בן-יהודה ש., קוסליצקי ו., סבירסקי א. 1997.  תריפס הסחלב– איום חדש במטעי האבוקדו בישראל. עלון הנוטע, נ"א: 204-200.

כספי, ר., בן-יקיר, ד., פרוטסוב, א., קרבליו, ג'., רוטמן, נ., לוי-שקר, ע., דריישפון, י. (2021). הפחתת נזקי תריפס הסחלב באשכוליות ליצוא בעמק החולה. דוח סיכום מחקר, ענף ההדרים, מועצת הצמחים.

מעוז, י. 2021. תמונת המצב של המזיקים באבוקדו בישראל. יבול שיא, מרץ 16, 2021.