הדרכה בפרדס

הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים:
יוסי גרינברג , שלום שמואלי, יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ',  דניאל קלוסקי, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש וניצן רוטמן

ראשית נציין כי המלחמה בחמאס הסתיימה רשמית בחודש האחרון, והוחזרו בשעה טובה כל החטופים והשבויים החיים, הושבו גם חלק מהחללים, אך לא כולם – עדיין בשבי החמאס חללים שבויים, ונייחל להחזרתם בקרוב, כדי להשלים את המחויבות למשפחות ולכל עם ישראל.

עונת 2025/26 נפתחה רשמית בחודש ספטמבר בתחילת קטיפי האשכוליות, הפומליות והפומלו צ'נדלר. ניתן לומר כי זנים אלו מתאפיינים השנה ביבולים סבירים יחסית. המחירים בשווקים בתחילת העונה לאשכולית הדרום אפריקאית גבוהים ביותר: 19-17 יורו למגש של 15 ק"ג, ונקווה שאלה יהיו גם המחירים לאשכולית שלנו. ביצוא האשכוליות לאירופה אנו נמצאים בתחרות מתמדת עם הספרדים והטורקים, ובימים אלה תחול ירידת מחירים ביבשת זו בגלל תחילת הקטיף אצלם, אך בטורקיה יבול האשכוליות נמוך מהצפוי השנה בשל קרה קשה שפקדה את האזור באביב. בנוסף לכך, אנו חווים בחלק משווקים אלה חרמות בעקבות המלחמה. במזרח הרחוק ובאמריקה הצפונית המחירים גבוהים בפער משמעותי, ולכן יעדים אלה מועדפים עתה על יצואני האשכולית הישראלית. זן הפומלית נמצא עתה בבעיה קשה משום היותו בעודף רב יחסית לביקוש. הנטיעות הרבות מזן זה בעשור האחרון הוכחו כטעות, ו'הכתובת הייתה על הקיר'. בתעשייה נמשך הביקוש לאשכוליות אדומות, ופחות מכך – לאשכוליות צהובות, והמחירים המוצעים עבורן הם 0.8-0.6 ₪ לק"ג בשער הפרדס.

בעונה זו יבול התפוזים סביר, וגודל הפרי בינוני. ביקשנו מהמגדלים באזורי הארץ השונים להקים שולחנות מגדלים ולשמור על מחיר סביר לתפוזים, ובכל מקרה שלא יפחת מ- 2 ₪ לפרי בינוני וגדול, אך לצערנו, מגדלים רבים אינם מעוניינים בהתארגנות זו ומוכרים את התפוזים במחיר נמוך משמעותי מהמחיר המומלץ.

בזן אורי היבולים כמעט בכל החלקות טובים מאוד, והמגדלים מתבקשים לדלל ולהסיר פרי קטן שנמצא בחלק מהחלקות בעודף.

בכל זני ההדרים יש להקפיד על הכוונת הפרי ליעדיו השונים: ליצוא, לתעשייה או לשוק המקומי, על פי המחירים הצפויים להתקבל ממשווקי הפרי. יש להחליט בעניין קטיף סלקטיבי לפי גודל הפרי בזנים הרלוונטיים, תוך הקפדה על איכות מתאימה. התנהלות נכונה של הפרדסן תתרום לקבלת תמורה מרבית עבור הפרי.

גיזום ודילול עצים בפרדס

בחלקות שבהן הסתיים הקטיף ושאינן עלולות להיפגע מקרה ומרוחות במהלך החורף – מומלץ לגזום או לדלל החל מחודש נובמבר. בחלקות העלולות להיפגע מקרה ומרוחות חזקות – מומלץ להמתין לתחילת פברואר ולגזום לפני גל הלבלוב הראשון. שיטות הגיזום והדילול תלויות בזן, במועד הקטיף, בשיטת הקטיף ובאזור.

דילול עצים – בחלקות בוגרות וצפופות יתר על המידה, ניתן להגדיל את היבול ואת גודל הפרי באמצעות דילול מחצית מהעצים ועל ידי פתיחה בין העצים. מומלץ לדלל בהדרגה בין השורות במהלך 4 שנים (שמינית מהעצים מדי שנה) חלקות בצפיפות של 100-70 עצים לדונם ויותר; או במהלך 6 שנים (1/12 מהעצים) חלקות בצפיפות של 70-50 עצים לדונם. בעונה שלפני הדילול יבוצע גיזום מעברים רק בעצים המיועדים לדילול, כהכנה לכך. בדילול ארבע-שנתי יש לדלל בשנה הראשונה כל עץ רביעי בכל השורות הזוגיות; בשנה השנייה יש לדלל כל עץ רביעי בשורות האי-זוגיות בדירוג בזיגזג; בשנה השלישית יש לדלל את העץ האמצעי בשלשות העצים בכל השורות הזוגיות; בשנה הרביעית ידולל העץ המרכזי בשלשות העצים בכל השורות האי-זוגיות.

אין לדלל פרדסים החולים במחלות ניווניות, כמו ריקבון ספוגי, פקלת, מלסקו, טריסטזה ואי-התאם. בפרדסים אלה נקפיד על הורדת העצים המנוונים. רצוי להמית את הגדם; ואם מופיעה פטריית הגנודרמה – לטפל בתכשיר נחושת.

גיזום מכני, צמרת ושדרה

פתיחת שדרות והורדת גובה יש לבצע בהדרגה במהלך שנים אחדות, ולא בפעם אחת. גיזום חריף גורם לפחיתה ביבול, המלווה בצימוח חזק. בחלקות לאחר שנת שפע ולקראת שנת השפל יש להימנע מגיזומים מכניים.

גיזום צמרת מכני עדין יבוצע באלכסון, בזווית של 45-30 מעלות מקו האופק משני צדי השורה. יש להימנע ככל האפשר מגיזום ענפים עבים, ונדרש גיזום של השרביטים הצעירים בגובה של כ-40-30 ס"מ מבסיסם. במקרה שגיזום כזה מבוצע מדי שנה, צמרת העץ מצטופפת ונאטמת לאור, ואז יש לבצע הוצאת ענפים ידנית מבוקרת.

גיזום שדרה מכני עדין או ידני יבוצע באלכסון בשיפוע של 20-15 מעלות מקו האופק, משני צדי השורה, כדי למנוע את סגירת המעברים, ליצור מרווח סביר בין חופות העצים של שורות סמוכות ולאפשר משטר אור תקין ותנועה חופשית של כלים מכניים. רוחב המעבר הרצוי הוא בין 1.5 ל-2.0 מטרים בסמוך לקרקע, ובין 2.5 ל-3.5 מטרים בגובה 3-2 מ' מפני הקרקע. פתיחת השדרות תיעשה על ידי גיזום ענפים בולטים מקו החופה. גיזום שדרה מכני מוגזם עלול לפגוע ביבול הבא.

בקישור שלהלן מתואר באופן ויזואלי גיזום שדרה וצמרת מכני באשכוליות:

באזורים המועדים לקרה בעונת החורף ובאזורים המועדים לרוחות חזקות ולנשירות עלים – יש להימנע מגיזומי מכונה, ובכלל מגיזום מסיבי. במקרים אלה יש לדחות את הגיזום למחצית השנייה של חודש פברואר. בזן אורי יש לזכור כי מומלץ להימנע מגיזום מכני ומסיבי של העצים מחודש פברואר עד סוף יוני, בשל אפשרות לפגוע בחנטה באביב.

גיזום שמלה

בעצים מבוגרים, שבהם שמלת העץ נמוכה מאוד, יש לקצרה לגובה של חצי מטר מהקרקע, כדי למנוע הדבקה של הפרי בריקבון חום ועליית מזיקים, כמו כנימות, נמלים וחלזונות, מהקרקע לפרי ולשאר חלקי העץ, וכדי לאפשר פיזור טוב של המים בזמן ההשקיה. יש להקפיד הקפדה יתרה על מניעת המגע בין הפירות לקרקע בחלקות המושקות במים מושבים. הרמת השמלה מאפשרת יישום יעיל יותר של קוטלי עשבים והדברה טובה יותר של מטפסים קשי הדברה. גיזום שמלה הוא תנאי הכרחי לשיווק פרי לסין, משום שהסינים חוששים ממעבר מחלת הפיטופטורה לארצם. לפיכך, בחלקות המיועדות לשיווק לסין נדרש גיזום שמלה לאחר הקטיף בגובה של 70-60 ס"מ מפני הגדודית. התנאי שמציבים היבואנים הסינים הוא שמירה על מרחק מינימלי של 40 ס"מ בין הפרי והענפים לפני הקרקע בעת הקטיף.

גיזום מעברים – מומלץ לגזום מעברים בין העצים ברוחב של 1.0-0.5 מטר בין עץ לעץ מהקרקע עד לצמרות. במרווח נטיעה של 2 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 0.5 מטר; במרווח נטיעה של 3 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 0.75 מטר; ובמרווח נטיעה של 4 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 1 מטר. גיזום זה מונע את התייבשות האזור בין העצים ותורם להוספת שטח פנים לפירות גדולים.

גיזום מעברים בין העצים רצוי לבצע לסירוגין, כלומר מעבר – כן, ומעבר – לא; ובשנה העוקבת יש לגזום את המעברים שלא נגזמו בשנה הנוכחית.

גיזום ודילול ידני של ענפים במעטפת העץ

יש לדלל רבע עד שליש מענפי העץ בגיזום ידני, תוך החלפת ענפים זקנים בענפים צעירים. באמצעות גיזום זה העץ מעוצב לממדים הרצויים (גובה ורוחב), נפתחת החופה לאור, מופחתות התייבשויות פנימיות, מעודד הצימוח הצעיר, ותכשירי ההדברה מיושמים באופן יעיל יותר. הגיזום הידני מומלץ במיוחד בזנים שבהם יש חשיבות רבה לגודל הפרי, משום שענפים צעירים נוטים לשאת כמות פחותה יותר של פרי, אך הפרי גדול יותר, לעומת ענפים מבוגרים. גיזום ענף או כמה ענפים ממרכז העץ יאפשר לאור רב יותר לחדור לחובו של העץ ויפחית מגובה העץ במרכז השורה. תוספת הארה לפנים העץ משפרת את החנטה במרכזו, תורמת להגדלת היבול באמצעות הגנה מפגעי מזג האוויר, ומפחיתה התייבשות של ענפונים פנימיים.

יש להקפיד על הלבנת הזרועות הנחשפות לקרינת שמש. בזנים הרגישים למכות שמש, בעיקר בזן סטאר רובי, יש לבצע פתיחה מתונה במרכז העץ הנראית כמעין "ארובה".

בקישור זה מתואר ויזואלית אופן גיזום העץ: https://youtu.be/RhabpL6UAnw

סטאר רובי – עקב רגישותו הרבה לחום נוטה הזן להיפגע ממחלת ההתמוטטות השחורה. מומלץ להימנע מגיזום מכני חריף, ורצוי לגזום ידנית, כך שזרועות העץ וגזעו לא ייחשפו לקרינת השמש. יש לחטא מיד את פצעי הגיזום ולכסותם במשחת עצים על בסיס אספלט (תפזהיל) לאיטום. נדרשת הלבנת ענפים שנחשפו לשמש באמצעות תכשירי הלבנה. הגיזום יבוצע בחורף, מיד לאחר הקטיף. רצוי להימנע מגיזום צמרת מכני החל מאמצע חודש מרס.

פומלית וליים – בזנים אלו שיווק הפרי הירוק חשוב מאוד, ולכן יש לגזום ולדלל את הענפים במעטפת העץ, לפתוח דלתות ולגזום לשם פתיחת מרווחים בין העצים ולהרמת שמלת העץ. יש להרבות בפעולות החושפות את הפרי לתאורה. פירות צפופים או פירות הנמצאים בצל ישברו צבע לצהוב.

בזן ליים יש לבצע את פעולות הגיזום העיקריות באביב, מחשש לפגיעה בעץ הרגיש לקרה לקראת עונת החורף.

בלימון אינטרדונטו, הנמצא באזור ששוררות בו רוחות ויש סכנה לאיבוד עלי העצים במהלך החורף, יש לבצע את פעולות הגיזום העיקריות ולפתוח את העץ לקראת האביב או לאחר החנטה ונשירת החנטים הטבעית. עצי לימון אינטרדונטו, המאבדים את מרבית עלוותם במהלך החורף, לא יחנטו כהלכה באביב הבא.

חיגור סתווי

בזנים שיבולם גבוה מהרגיל, בעיקר בחלקות עם היסטוריה של סירוגיות, יש חשש לפחיתה בפריחה באביב הבא. במחצית הראשונה של חודש נובמבר יש לחגר 50%-80% מזרועות העץ. החיגור הסתווי משפיע לטובה על התמיינות רבה יותר של פקעי פריחה בתקופת החורף. אין לחגר בסתיו את הגזע, כיוון שפעולה זו עלולה לגרום לתמותת עצים. החיגור הסתווי מתאחה רק בתקופת האביב.

הזנים והיבולים הבעייתיים מבחינת סירוגיות הפריחה הם: אורי – 4 טונות לדונם ויותר; ליים – 3.5 טונות לדונם ויותר; תפוז ניוהול – בחלקות עם היסטוריה של סירוגיות ויבול של 5 טונות לדונם ויותר; מינאולה – 5 טונות לדונם ויותר; מירב ואודם – 5 טונות לדונם ויותר; אשכולית אדומה – 8 טונות ויותר.

אין לחגר בסתיו עצים וחלקות הנושאים יבולים בינוניים ונמוכים.

הדברת מזיקים

כללי – בשנים האחרונות מזג האוויר בחודשים נובמבר ודצמבר אינו דומה לזה ששרר דרך קבע בחורף בישראל. בחודשי החורף העכשוויים הטמפרטורות הגבוהות לזמן ממושך מאפשרות למזיקים השונים להקים דורות נוספים ולהסב נזק לפרדסים. לפיכך, מומלץ להמשיך בפעולת ניטור מזיקים גם בחודשים אלה כדי למנוע סיכוי להינזקות הפרי.

אקרית החלודה – יש להמשיך לנטר בקפדנות ולזהות את התחדשותה גם בחודשי החורף. במקרה שנתגלתה נגיעות, יש לבדוק אם עלול להיגרם נזק כלכלי במועד הקטיף העתידי. הסימן המסייע לזיהויה הוא הימצאות פירות שצבע קליפתם מט ואינו מבריק. לגבי זנים הנקטפים בתקופה זו, יש לשקול את כדאיות ההדברה, וכמובן להקפיד על ימי ההמתנה עד לקטיף, בהתאם לתכשירים שבשימוש. יש לרסס בדיוק מרבי ולהקפיד על כיסוי פנים העץ ועל מקומות המגע בין הפירות, בעיקר בזני האשכולית והפומלית. מתברר שעיקר הכישלונות בהדברת המזיק נובעים מיישום לקוי של תכשירי ההדברה. בתקופה זו ניתן להשתמש בכל התכשירים המומלצים, בהתאם למינונים ועל פי המועד ביחס לקטיף. רצוי שלא להשתמש בעונה אחת באותו תכשיר פעמיים אלא לבחור תכשיר מקבוצה שונה.

התכשירים המורשים לריסוס: אבאמקטינים (ורטימק ודומיו) בשילוב שמן קיצי, תכשירי גופרית ותכשירי ספירודיקלופן (אנווידור/אינדיגו/ספידי).

לגבי התכשיר "הדר", צוין בדפונים הקודמים כי הוא מורשה לריסוס רק בפירות המיועדים לשוק המקומי, ואין לרססו בקרבת חלקות שפריין מיועד ליצוא, מחשש לשאריות.

אקריות (מזרחית, ארגמנית, שטוחה) – נגיעות משולבת באקריות אלה עלולה להסב נזק לעלווה עד כדי התייבשות ונשירה, ונזק לפרי, במיוחד בת"זים למיניהם ובזני הקליפים. בתקופה זו הנזק עלול להיות משולב ביבושת סתווית.

אקרית אדומה מזרחית – אקרית קיצית זו עשויה להופיע עד החורף, תלוי בתנאי האקלים. במקרים חמורים אפשר לרסס בתכשירי ספירודיקלופן, נקסטר, מטאור, דפנדר או בתכשירי גופרית. יש סכנת נשירת עלים מוגברת בנגיעות גבוהה. רמות נמוכות של המזיק אינן מחייבות טיפול, אך יש להמשיך במעקב.

אקרית ארגמנית – אקרית זו אופיינית יותר למישור החוף. ייתכן שאוכלוסיות האקרית תתחדשנה בחלקות שבהן הייתה נגיעות בעונה החולפת. אקרית ארגמנית מאופיינת בהסתגלות למזג אוויר סתווי וחורפי, ועל כן חשוב להמשיך בניטור ובטיפול לפי הצורך גם בחודשי החורף. החומרים המורשים לריסוס כנגד אקרית זו הם: ספירודיקלופן, נקסטר, מטאור, דפנדר או שמן  JMS.

אקרית אדומה שטוחה – אקרית קטנה יותר מהמזרחית ומהארגמנית. היא מזיקה בעיקר לזני קליפים. יש להיוועץ במדריך לגבי דחיפות הטיפול. החומר המורשה לשימוש כנגד אקרית זו הוא נקסטר.

כנימה אדומה – יש לשים לב להתפתחות הדור הסתווי. בתקופת הסתיו אוכלוסיית הכנימה מעורבת וכוללת הן בוגרות והן זחלנים. תכשירי  Pyriproxyfen(טייגר, טריגון, קוברה) מורשים לשימוש עד 90 יום לפני הקטיף; והתכשיר Spirotetramat (מובנטו/סורנטו) מורשה לריסוס עד 14 יום לפני הקטיף. מומלץ שלא להסתכן בשימוש בתכשירים אלה ולהימנע משאריות אסורות בפרי ליצוא, בעיקר נוכח העובדה שהאויבים הטבעיים של הכנימה האדומה פעילים גם בחודש נובמבר. כאשר רמת אוכלוסיית הכנימה בחלקה גבוהה – מומלץ להיוועץ במדריך.

פייחת – הפייחת היא קומפלקס של פטריות, המתיישבות על טל דבש דביק שהופרש על ידי כנימות (כנימות רכות, איצריות, קמחיות, כנימות עש) על קליפת הפרי.  בחלקות שבהן הפרי מכוסה בפייחת רבה, ניתן לרסס שמן בריכוז שלא יפחת מ-1%. בזנים שבהם קליפת הפרי נוטה להיות גסה ומחוספסת (טופז, אורי, אורה, שמוטי), שטיפת הפייחת בבתי האריזה היא חלקית בלבד, גם לאחר ריסוס בשמן. בחלקות בעייתיות חשוב לשמור את תוצאות המעקב אחר הפייחת, כדי לטפל ביעילות בעונה הבאה בכנימות שטל הדבש שלהן גרם לתופעה.

זבוב פירות הים התיכון – החל מתחילת נובמבר רמת הבשלות של הפרי בפרדס מושכת זבובי פירות. לרוב יש עלייה ברמת נגיעות המאופיינת בעקיצות גם לפני חודש נובמבר. יש לעקוב אחר נגיעות חריגה. בחלקות שאינן מטופלות מהאוויר (בשל מגבלות שונות), יש לוודא כי מבוצע ריסוס מהקרקע, המיושם על ידי ענף ההדרים מתוקף תוכנית ההדברה המאושרת ע"י משרד החקלאות. תוכנית ההדברה מיושמת לפי מערך ניטור המלכודות באמצעות ריסוס מוטס (מטוסים ורחפנים), טרקטורונים והשלמות נקודתיות על ידי המגדלים בהובלה ובתיאום עם רכזי ההדברה האזוריים.

בשנה האחרונה משתמשים במתקני לכידה וקטילה בהיקפים של כ-11,000 דונם, המהווים כ-7% משטחי ענף ההדרים, וירידה זו בהיקף השימוש במתקנים נובעת מעלייה בנוכחות זבוב פרי האפרסק. המתקנים בשימוש באזורים מסוימים בארץ, כמו גליל-גולן, גליל מערבי.

כנימות עש – צמרית וגדילנית (מקננת) – יש לעקוב אחר התפתחותן, ובמקרה הצורך – להדביר גם בתקופה זו.

עש התפוח המדומה (עת"מ) – מזיק זה נמצא בפרדסים המשתרעים מאזור עמק יזרעאל בצפון ועד הנגב בדרום. האזורים הנקיים מהמזיק הם הגליל, עמק בית שאן, עמק הירדן והערבה. העת"מ הוא מזיק הסגר ונוכחותו על גבי הפרי ובתוכו אסורה בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מהארץ. פיקוח וניטור המזיק חשובים מאוד, וכך גם הקפדה על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ונאסר על בתי האריזה להכניס לתיבות פרי העלול להיות נגוע בעת"מ. בשנים האחרונות הוסיף האיחוד האירופי מזיק זה לרשימת הנגעים האסורים בפרי המיועד למדינות האיחוד האירופי.

הטיפול בחלקות הנמצאות באזורים נגועים ייעשה על פי הגישה המערכתית שגיבשו השירותים להגנת הצומח וענף ההדרים. במסגרת זו, על החקלאים לרשום את חלקותיהם ישירות בשירותים להגנת הצומח או בבתי האריזה שיארזו את הפרי. חקלאים שלא יבצעו את הפעילות הכוללת, לפי הנחיות השירותים להגנת הצומח וענף ההדרים, לא יוכלו לייצא את הפרי שלהם למדינות שבהן עש התפוח המדומה הוא מזיק הסגר.

שיטות ואמצעים לניטור ולהדברה של עש התפוח המדומה

ניטור ופיקוח ויזואלי יעיל לאיתור ביצים וזחלים. פרי נגוע שובר צבע מוקדם יחסית לפירות האחרים, ומופעו דומה לפרי הנגוע בזבוב הים התיכון. יש לבדוק גם פרי שנשר על הקרקע. מומלץ להגביר את הפיקוח בחלקות הדרים הסמוכות לפונדקאים שמועדפים על העש, כמו רימונים ושיחי קיקיון.

הצבת מלכודות פרומון בפרדסים מסייעת לניטור בוגרי העש. המלכודות ניתנות לרכישה בחברת 'אורגני שלי' או בחברת 'ביו-יום'.

סניטציה – איסוף הפרי הנגוע במזיק, כולל פרי שנשר, סילוקו מהשטח והשמדתו. חשוב להקפיד גם על סניטציה של שיחי קיקיון בסביבת הפרדס.

תכשירי בלבול לעש התפוח המדומה, המורשים לשימוש בהדרים

תכשירי הדברה כנגד עש התפוח המדומה, המורשים לשימוש בהדרים

זבוב האפרסק – Bactrocera zonata – מזיק זה נמצא כבר כמה שנים באזור גוש דן, ומבחינים בסימנים להתפשטותו באזורים נוספים בארץ. הזבוב התפשט כבר כמעט לכל אזורי הארץ: רצועת החוף, עמק הירדן, בקעת הירדן, עמק יזרעאל, סביב הכנרת, עמק החולה והגליל המערבי, הנגב המערבי והערבה. בפרדסים הנמצאים באזור נגוע, פועלים למניעת הזבוב בשיטה מערכתית, שגובשה על ידי השירותים להגנת הצומח, במטרה לאפשר את יצוא ההדרים מאזור זה גם לאיחוד האירופי.

מרבית הפעולות מבוצעות, כאמור, בגישה המערכתית על ידי עובדי השירותים להגנת הצומח והמכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

הניטור נעשה על ידי אנשי השירותים להגנת הצומח בכל הארץ. באזורים שנמצאו נגועים, מבוצעת משיכה של הזכרים וקטילתם באמצעות התכשיר מתיל יוגנול, שריסוסו מבוצע אף הוא באמצעות השירותים להגנת הצומח.

ריסוס אווירי וקרקעי בסקסס להדברת הזבוב מבוצע על ידי ענף ההדרים, בדומה להדברת זבוב הים התיכון.

הפרי נבדק לגילוי זבוב האפרסק בבתי האריזה, בדומה לבדיקות לגילוי העת"מ: מבדק שער, מבדק קו (מבדק קנ"ט) ומבדק המוצר המוגמר. כאשר נמצא פרי הנגוע ברימת זבוב, יש לשלוח אותו לבדיקת השירותים להגנת הצומח, כדי לבחון מהיבט גנטי אם מדובר בזבוב האפרסק או בזבוב הים התיכון. נכון להיום לא ניתן להבדיל ויזואלית בשדה בין רימות שני הזבובים.

פסילת ההדר האסיאתית – Diaphorina citri

הפסילה ניזונה ומתרבה על הלבלוב הצעיר ואף מטילה עליו את ביציה. על הלבלוב הצעיר גדלות גם הנימפות הצעירות. הנזק הישיר שגורם מזיק זה הוא הפרשת טל דבש ויצירת פייחת, אך מאיים יותר הנזק המשני: היותה של הפסילה וקטור – נשאית ומפיצה של מחלת הגרינינג, שהיא מחלה בקטריאלית, הקוטלת לחלוטין עצי הדרים במקומות רבים בעולם.

כיום אנו עדים למוקדים פזורים של פסילת ההדר האסיאתית – מצפון הארץ, דרך אזור החוף ועד חלקות פרדס בנגב (הממצא האחרון אותר בדרום הארץ, באזור כרם שלום).

אנו פונים בבקשה למגדלים לגלות ערנות לנושא בפרדסים ולהודיע למדריכים על כל צימוח חשוד בפרדס. נכון לעכשיו, המטרה היא לשמור בפרדסים על רמת נגיעות במזיק נמוכה ככל האפשר. חלק מתכשירי ההדברה המורשים לשימוש כנגד הפסילה, מתאימים גם להדברת מזיקים אחרים בפרדס, כמוצג בטבלה שלהלן. כמו כן, מופיעים בטבלה חומרי הדברה שמתאימים להדברת מזיק מסוים, אך לא הוכחה עדיין יעילותם לגבי פסילת ההדר.

התכשירים האפשריים להדברת פסילת ההדר האסיאתית

התכשירים המופיעים בעמודה "דוגמה לתכשיר הדברה" נמצאו יעילים להדברת פסילת ההדר האסיאתית בפרדס.

לאחרונה משרד החקלאות, צוות המדריכים בשה"מ, השירותים להגנת הצומח, המכון להדברה ביולוגית והקרנטינה בחווה של מו"פ צפון (כולל צוות חוקרים וטכנאים) נוקטים במאמצים מרובים לפיזור של צרעות טפיליות, הספציפיות לפסילת ההדר האסיאתית – במוקדים הנגועים. בנוסף, מקיימים הגופים שהוזכרו הדרכות וימי עיון פרטניים לחקלאים ולפקחי מזיקים ברחבי הארץ.

ככל הידוע לנו עד כה, מחלת הגרינינג אינה מצויה כיום בארץ. הפסילות שנמצאו ואף החומר הצמחי מהשטח נבדקו לנוכחות מחלת הגרינינג, וכל הממצאים שהתקבלו היו שליליים. עם זאת, מאירועים דומים בעבר, כפי שהתרחשו במדינות המגדלות הדרים בעולם, מחלת הגרינינג הופיעה שנים אחדות לאחר גילוי הפסילה, ולכן יש חשיבות עליונה למלחמת החורמה במזיק זה. כאמור, אנו ממשיכים כל העת לקיים הדרכות בנושא הפסילה ברמה הארצית וברמה האזורית, ובשאלות נוספות ניתן לפנות למדריכי ההדרים באזורים השונים. בכל מקרה של חשד להימצאות פסילה, הנכם מתבקשים לפנות למדריך ההדרים האזורי. אין לשאת את הפסילה בכלי ואין להעבירה מאזור לאזור, אלא המדריך יגיע לפרדס לצורך הזיהוי. יש לסמן את מקום מציאת הפסילה בסרט סימון ברור, כך שניתן יהיה לשוב לאותו מקום.

בעת הלבלוב האביבי יש להגביר פיקוח בחלקות, כדי לאתר מבעוד מועד ביצים, נימפות או בוגרות פסילה, ובמקרה של זיהוי, יש להעביר דיווח מסודר בהקדם למדריך האזורי.

הערה חשובה: יש לקבל מחברות היצוא השונות את רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתוצרת החקלאית המיועדת ליצוא. בחלק מתכשירי ההדברה נראה לעתים שוני בריכוזים ובימים מקטיף בין רשימות היצואנים לבין הרשום בתווית. בכל מקרה, יש לבצע את ההוראות הניתנות מבית האריזה ומהמשווקים שיארזו את הפרי.

רשימה כללית של החומרים המותרים ליצוא, כפי שפרסמה מיכל מזעקי, מופיעה בקישור:

https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/pesticides-are-allowed-for-use-i-citrus-for-export

רשתות להגנה מפני ברד     

רשתות המכסות את צמרות העצים בחלקות הנמצאות באזורים המועדים לאירועי ברד, מגינות על הפרי ומונעות את נזקי הברד. יש להניח את הרשתות על העצים ולקשור אותן כראוי, כדי שלא יתעופפו ברוח. מומלץ לפרוש את הרשתות בתחילת חודש נובמבר. להנחה בפוליסת הקנ"ט זכאים חקלאים המגנים על הגידול באמצעות רשתות, בתנאי שהגידול יכוסה במלואו ברשת לא יאוחר מ-15 בנובמבר, ושהודעה על כך תתקבל בכתב במשרדי המבטח לא יאוחר מתאריך זה.

השקיה

את נתוני ההתאדות המחושבת בזמן אמת ניתן למצוא ביישומון (אפליקציה) המותאם לטלפונים ניידים, הקרוי 'אגרומטאו – Agrometeo' , וכן באתר של משרד החקלאות – מטאורולוגיה חקלאית בכתובת:

https://www.agrometeorology.co.il

יבושת סתווית

בחודשי הסתיו צפויות רוחות מזרחיות שרביות, העלולות לגרום ליבושת סתווית בעיקר בזנים הרגישים, המאופיינת בנשירת עלים ובהתייבשות ענפים. שמירה על השקיה נכונה תפחית את הנזק.

השקיית פרדס צעיר לאחר הנטיעה

טרם נטיעת הדרים חדשה יש להכין את השטח כנדרש, ולוודא שהשתילים שהתקבלו מהמשתלה איכותיים ובריאים. התבססות השתילים בנטיעה סתווית חשובה מאוד לפני הכניסה לעונת החורף, המלווה ברוחות עזות, שבעטיין תינזק התפתחות העצים. לפיכך, יש להימנע משתילה באזור החשוף לרוחות ובמקומות המועדים לקרה.

השקיה נכונה וטיפול מתאים לאחר הנטיעה יסייעו לשתילים לפתח מערכת שורשים חדשה, להצמיח ענפים ולהתבסס היטב בקרקע. מיד לאחר הנטיעה, יש להשקות במנת רוויה של כ־15–20 ליטר לעץ (בהתאם למספר הטפטפות), כדי להרטיב את כל חתך בית השורשים.

לאחרונה נכנסו לשימוש שתילי "פלאג" – שתילים עם נפח בית שורשים קטן (כ־1 ליטר) ומעטפת דקה הניתנת לשתילה ישירה ללא הסרה. מצע השתילה בפלאגים שונה ואינו אוגר מים בצורה טובה, וגוש השורשים בו קטן יחסית, כך שבשתילים אלה נדרשת הקפדה יתרה על הרטבה מלאה ומדויקת של סביבת השורש ועל תדירות השקיה מותאמת.

כמויות המים ותדירות ההשקיה לאחר ההשקיה הראשונה ישתנו בהתאם לשתי תקופות:

• התקופה הראשונה אורכת כ-4-3 שבועות מהנטיעה, טרם פריצת השורשונים מחוץ לגוש, ובה יש להשקות מדי יומיים עד שלושה ימים, למעט בקרקעות חוליות שבהן תיעשה השקיה יום-יומית, תוך הקפדה על כך שהטפטפת תמוקם על גוש השורשים. כמות המים להשקיה היא כ-2 ליטרים לעץ ליום, בהתאם לגודל השתיל ולאזור הגידול. במקרה שמנת המים נמוכה או גבוהה מדיי ונוצרים גירעון או עודפי מים, יש להתאים את כמות מי ההשקיה לשתילים. בקרקעות חרסיתיות כבדות הגורם המגביל את התפתחות השתיל הוא לרוב עודף מים. במקרים אלה יש חשיבות רבה לבדיקה פיזית של רטיבות הקרקע באמצעות חפירה מסביב לגוש ומישוש הקרקע לאבחון עודפי מים. בנטיעות סתוויות בקרקעות כבדות, במקרה של ספק, עדיפה השקיה חסרה מאשר עודפת. נזקים הנגרמים לשתיל כתוצאה מעודפי מים בשלבים אלו, קשים יותר לתיקון מאלה הנגרמים כתוצאה מגירעון כלשהו במים, הניתן לתיקון ביתר קלות בהשקיה העוקבת.
• התקופה השנייה היא לאחר פריצת השורשונים אל מחוץ לגוש. בתקופה זו יש להגדיל את מנת המים

ל-4-2 ליטרים לעץ ליום, בהתאם לגודל השתיל ולאזור הגידול. את תדירות ההשקיה יש להתאים לסוג הקרקע: בקרקעות חוליות – פעם ביום; בקרקעות קלות ובינוניות – 3-2 פעמים בשבוע; בקרקעות כבדות – אחת ל-5 ימים.

דישון

בדיקות עלים

בדיקות עלים הם כלי מרכזי לניטור ולבקרת המצב המינרלי של העצי ם. דישון מדויק, המבוסס על תוצאות בדיקות עלים, יחסוך עלויות, יעלה את רמת הפרודוקטיביות ויפחית את זיהום מי התהום. בנוסף, חלה עליית מחירים משמעותית במחיר התשומות, הכולל גם את מחיר הדשנים. לאור זאת, אנו ממליצים לבצע בדיקות עלים אחת לשנה לשם שיפור הדישון ולדיוק בכמותו בעונה הבאה.

אופן בדיקת העלים

• לצורך ביצוע הבדיקה יש לדגום עלים שגילם 6-4 חודשים בתקופה שבין אוגוסט לאוקטובר.
• הדגימות ייאספו מכ-50 עצים בכל החלקה, ויכללו 100 עלים שלמים ובריאים מצמיחה אביבית, ללא סימני מחסור או עודף, הצמודים לפרי או מצויים פרק אחד או שניים מעל העלים הצמודים לפרי (ראה באיור שלמטה את העלים הצבועים שחור).

• בוחרים בעלים הנמצאים בגובה של 2.0-1.5 מטרים מעל פני הקרקע. יש לדגום מספר שווה של עלים משני צדי השורה.
• יש לארוז את הדגימות בשקית נייר ולהעבירן מיד למעבדה.
• בעלים תיבדק רמת היסודות: סידן, חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, אבץ ומנגן.
• בחלקות שרוססו באבץ ובמנגן במהלך האביב – תוצאות הבדיקות חסרות משמעות, ולכן אין טעם לבדוק אבץ ומנגן בעלים בשנה זו.
• בחלקות המושקות במי קולחין, במים מושבים או במים מליחים – הכרחי לדגום את הכלור, הנתרן והבורון בעלים. בקרקעות הידועות ברמות בורון גבוהות, יש להמשיך ולמדוד את רמת הבורון בעלים, גם אם ריכוז הבורון במי ההשקיה נמוך.
• חלקות עם חשש להמלחה או שניזוקו בעבר מעודפי מלחים – הכרחי לדגום בעלים את הכלור, הנתרן והבורון, ולעקוב מדי שנה אחר הצטברות לא רצויה של יסודות אלו.
• בדיקת הסידן בעלים הכרחית להערכת גיל העלה הנדגם ולאיכות הדגימה כולה. כאשר העלה הנדגם צעיר מדיי – ריכוז הסידן נמוך; בעלה מבוגר מדיי ריכוז הסידן גבוה. רמת הסידן בעלה מצביעה במקרים רבים על מהימנות הדגימה. במקרה שהערכים חריגים, יש להתייחס לדגימה כבלתי מייצגת גם עבור שאר היסודות.

הערה: מגדלים שמסרו את בדיקות העלים מוקדם וקיבלו תוצאות לפני החורף, יכולים לדשן בהתאם להנחיות שנמסרו בהמלצות בטרם עונת החורף. בכל מקרה, מנת הדשן לא תעלה על 1/3 מהמנה המומלצת.

מספרי הטלפון של מעבדות שירות השדה שבהן ניתן לבצע את בדיקות העלים:

נווה יער: 04-9830214 חדרה: 04-6303411 חוות גילת: 08-9928680 צמח: 04-6773210 

דישון סתווי

בתקופה זו עלולה להתרחש המלחה בפרדס, והדרכים לזהותה ולהתמודדות עמה מופיעים בדפון הקודם "בפרדס יולי-אוגוסט 2025".

דישון חנקני סתווי – בזנים המבכירים, שהופסק בהם הדישון בחודש יוני, יש לחדשו עם שבירת הצבע או בסיום הקטיף, תוך התחשבות בחנקן (אמוניקלי וחנקתי) שבמי ההשקיה. בזנים שבהם מעוניינים לדחות את שבירת הצבע, ובזנים שבהם לא קיימת בעיה של צבע ירוק בקטיף – מומלץ להמשיך בדישון חנקני רצוף עד תום ההשקיה, תוך התחשבות בכמות החנקן האמוניקלי והחנקתי במי ההשקיה.

מגנזיום, אבץ ומנגן – בעונה זו קל להבחין בעלים בסימני המחסור של יסודות אלה. יש לסמן את החלקות שבהן אובחן מחסור קל או מחסור בינוני במגנזיום, ולטפל באביב.

במחסור קשה במגנזיום, באבץ ובמנגן רצוי לרסס גם בסתיו (רק אם יש עלים צעירים שיקלטו את המגנזיום).

הזרקת ברזל – כאשר לא מצליחים לתקן מחסורי ברזל חמורים באמצעים הרגילים, ניתן להזריק לגזע גופרת ברזל. בתקופת הסתיו המאוחרת, כאשר אין לבלוב צעיר בעצים, אפשר להזריק לגזע 20 סמ"ק של תמיסת גופרת ברזל בריכוז 20%.

אזהרה: הזרקת ברזל במועד אחר, כאשר יש לבלוב צעיר בעצים, תשרוף את הלבלוב.

שיטה זו של הזרקת הברזל לגזע פותחה בשנים האחרונות על ידי מדריך ההדרים בדימוס יאיר אורן, בשיתוף משפחת עפרוני.

סיום הצמאת לימון

כאשר נראים בעצים סימני מחסור קשים במים בשעות הבוקר המוקדמות, יש לסיים את ההצמאה ולהתחיל להשקות. ראשית, יש לבצע בדיקה של מערכת ההשקיה, ולאחר מכן לפתוח מים בלבד, ללא דשן, במנה של 25-20 קוב לדונם באדמות קלות, ועד 30 קוב לדונם באדמות בינוניות-כבדות, לשם הרוויית חתך הקרקע עד לעומק של 90 ס"מ. ניתן להיעזר במקדח קרקע או בטנסיומטר לבדיקת עומק ההרטבה, ובמידת הצורך להגדיל את מנת המים. לאחר כשבוע ימים (לאחר השקיית ההרוויה) מתחילים בהשקיה סדירה בתדירות של פעמיים בשבוע, עם מנת מים של 5-4 קוב לדונם ליום, כשבהשקיה השנייה מוסיפים חומצה זרחתית במנה של 2 ליטרים לדונם, בשליש האחרון של ההשקיה. בפרדסים המושקים במים מושבים, המכילים זרחן בכמות גדולה, יש להוסיף 1 ליטר זרחן עבור ניקוי הטפטפות בלבד.

הזרחן מיועד לשלוש מטרות:

1. תוספת זרחן לקרקע לשם הזנת העצים בזרחן
2. עידוד צמיחת שורשים
3. שטיפת הטפטפות

את החומצה הזרחתית ממסים בנפרד, ללא דשן נוסף, ורצוי דרך דוד דישון. בחומצה הזרחתית צריך לנהוג משנה זהירות, לעטות כפפות ולהרכיב משקפי מגן.

שלבי היישום של החומצה:

1. ממלאים את הדוד במים עד מחציתו
2. מוסיפים בזהירות את החומצה לדוד
3. ממלאים את הדוד במים

שטיפת הטפטפות תתבצע בסוף יישום החומצה הזרחתית. כשהמים עדיין זורמים, פותחים את קצות שלוחות הטפטוף, ולאחר כ-2 דקות, כשזורמים מים נקיים לחלוטין, ניתן לחזור ולסגור אותן. פעולה זו תסייע בניקוי מערכת ההשקיה בפרדס.

מההשקיה השלישית מוסיפים דשן חנקני בכמות כוללת של 5 ק"ג חנקן צרוף לדונם (לדוגמה, 24 ק״ג גופרת אמון או 19 ליטר אמון חנקתי נוזלי 21%). מנה זו תחולק על פני כ- 10 ימי השקיה. לאחר תקופה זו ניתן לדשן בדשן חנקני בכמות רגילה, על פי תוכנית הדישון.

כעבור 14-7 יום מתחילת ההשקיה, יתחילו העצים ללבלב, ובשלב זה עלולים להופיע מזיקים בעלים, כמו: עש מנהרות ההדר, כנימות עלה, וייתכן שאף פסילת ההדר האסיאתית, המופיעה בעיקר בלבלובים צעירים. במקרה שכך, רצוי להשתמש באחד מתכשירי ההדברה  ACETAMIPRID(מוספילן, מפיסטו, מוסקיטון) או IMIDACLOPRID (קונפידור, קודקוד, קוהינור, סייפן, קונפידנס).

במהלך תקופת הלבלוב ייתכן שייראו בעלים מחסורי ברזל. במקרה הצורך ניתן להגמיע כילאט ברזל עם מי ההשקיה בכמות של 0.5 ק"ג לדונם. כמו כן, ניתן להוסיף ריסוס הזנה בעלוומיד 1.5% + משטח או בדשן-כל 23-7-23 בריכוז של 2% + משטח.

מוטציות

אנו ממשיכים במאמצינו לזהות מוטציות חיוביות בזני ההדרים השונים. על הופעת מוטציה כלשהי – נא דווחו למדריך האזורי.

הגנה בפני קרה

מחודש דצמבר ועד סוף חודש מרס יש סיכוי לקיומם של אירועי קרה, והדבר מחייב היערכות מתאימה למניעת נזקים. הפירות הרגישים ביותר לקרה הם: אתרוג, ליים, לימון ופומלו, במיוחד אלה המורכבים על כנות לימוניות. בחלקות המועדות לקרה בשל מיקומן הטופוגרפי, ניתן להיעזר באמצעים פשוטים וזולים יחסית לצמצום הנזק ככל האפשר, כמו: שטח נקי מעשבים ולח, כדי לעודד את קליטת החום ואגירתו בשעות היום, ואת פליטתו החוזרת בשעות הלילה; על לחות הקרקע להבטיח מוליכות טובה של חום בקליטה ובפליטה; אם חלף זמן רב מהגשם האחרון ופני הקרקע יבשים – יש להשקות השקיה קלה; יש לדלל ענפים בחלק התחתון של משברי הרוח לשיפור ניקוז האוויר הקר. למניעת נזק בלתי הפיך בעצים צעירים, עוטפים את הגזעים בקרטון גלי עד לגובה של 50-40 ס"מ מפני הקרקע. לקראת קרה קשה מפעילים את סידורי ההמטרה, שהותקנו מבעוד מועד במקומות המועדים לנזק, ומפסיקים את ההשקיה רק לאחר שנמס כל הקרח שנוצר במהלך האירוע.

מווסתי צמיחה

ריסוס  ב-2,4-D  להפחתת נשירת פרי ולהארכת עונת הקטיף בהדרים

בחלקות הדרים, שבהן הפרי נוטה לנשור טרם הקטיף, מומלץ לרסס מסוף חודש אוקטובר עד מחצית דצמבר ב- 2,4-D  (18 ח"מ) + משטח. הריסוס יבוצע בנפח תרסיס של כ-300 ליטר לדונם בפרדס מבוגר. ריסוס זה מפחית גם נשירת פירות באזור הניתוק במצעית, הנגרמת כתוצאה מרוחות חזקות. בחלקות הנקטפות בסוף חודש פברואר ולאחריו, מומלץ לבצע בחודש ינואר ריסוס נוסף באותה נוסחת ריסוס.

תכשיר ה- 2,4-D המשווק עתה בארץ הוא פאסטפרוט. לקבלת ריכוז של 18 ח"מ ח"פ, יש להוסיף 18 סמ"ק תכשיר ל-100 ליטר מים (ריכוז הפאסטפרוט בתמיסה: 0.018%). יש לשלב את הפאסטפרוט במשטח טיבולין בריכוז 0.025%, כפי שרשום בתווית.

שילוב של תכשירי נחושת והתכשיר פאסטפרוט מפחית את יעילותו של האחרון בעיכוב נשירת הפרי. לפיכך, אין לשלב פאסטפרוט בתכשירי נחושת.

ריסוס בג'יברלין לשמירה על חיוניות הפרי

כאשר מעוניינים לשמור על חיוניות הפרי, כלומר לשמר את מוצקותו ולעכב הופעת צבע מתקדמת, מומלץ לרסס בין סוף חודש אוקטובר למחצית חודש דצמבר בג'יברלין (10 ח"מ של ₃GA) + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח  (5BB בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%). חשוב לציין כי הג'יברלין, בנוסף להשפעתו החיובית, מעכב את שינוי צבע הפרי ופוגע בהבחלתו, כך שאם מתוכנן קטיף סלקטיבי, מומלץ לבצע את הריסוס לאחר הקטיף הסלקטיבי של הפרי הגדול.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי בזן אורי

בחלקות אורי המיועדות לקטיף מאוחר: מסוף פברואר עד מרס, מומלץ לבצע שני ריסוסים עוקבים לשמירה על חיוניות הפרי: ריסוס ראשון בחודש נובמבר, וריסוס שני בחודש ינואר. נוסחת הריסוס: ג'יברלין (10 ח"מ של ₃GA) + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח (5BB בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%).

אין לבצע ריסוסים בג'יברלין בחלקות אורי האמורות להיקטף לפני סוף חודש ינואר.

הערה: ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה ייעשה אך ורק בזנים ובחומרים המורשים, בהתאם לרשום בתווית החומר.

מחלות

עלעלת

תקופת הסתיו היא המועד המתאים ביותר לזיהוי עצים הנגועים במחלת העלעלת. בתקופה זו נראים היטב סימני העלעלת האופייניים: עצים קטנים יותר, עלים קטנים ופירות קטנים, מעוותים וא-סימטריים. יש לסמן את העצים הנגועים, ובנגיעות קשה לעקור אותם.

אלטרנריה

המחלה מתפתחת במהירות בתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורות נוחות, השוררים בעונה זו. מניסיון העבר עולה כי ירידת גשם, גם גשם קל, בחודשי הסתיו, גורמת לאילוח קשה מאוד של הפטרייה על הפרי. הנביטה של נבגי המחלה וחדירת התפטיר לעלה או לפרי מתבצעות תוך שעות ספורות. לאחר שלב החדירה של הנבגים לעלה או לקליפת הפרי, יעילות הריסוסים להדברת הפטרייה והסיכויים למניעת הנזק הנגרם בעטיה – נמוכים מאוד, ולכן מומלץ לרסס לפני הגשם. יש לבצע ניטור לגילוי הדבקות חדשות בעלים צעירים ובפרי שבתוך נוף העץ ומחוצה לו.

הזנים הרגישים לאלטרנריה הם: מינאולה, נובה, ינוב, מיכל, מורקוט, מור, מירב, ועידית.

מומלץ לבצע תחלופה בין התכשירים בחומר הפעיל ולהקפיד על זמן הטיפול לפני הקטיף בכל תכשיר ותכשיר. רצוי להשתמש בתכשירי נחושת בסמוך לאירועי גשם ומיד לאחריהם.

טבלת תכשירים להדברת חלפת (אלטרנריה)

ריקבון חום

מחולל המחלה נמצא בעומקים שונים בקרקע ומופיע על פני השטח כאשר יורדות הטמפרטורות ועולה הרטיבות, עם הגברת ההשקיה או התרבות הגשמים. ההדבקה העיקרית של הפירות מתקיימת בעיקר לאחר הגשם השני, כאשר מצטברות שלוליות מים או זורמים מי גשם בפרדס. נבגי הפטרייה מודברים בריכוזים נמוכים של יוני נחושת. יש לרסס למניעת הדבקת הפרי, במיוחד בפרי המיועד ליצוא, לפחות שבועיים טרם הגעתו לבית האריזה. ריסוס נוף העץ בתכשיר נחושת יתבצע לגובה של 1.5-1 מטר מהקרקע. ריסוסי המניעה בתכשירי נחושת ילוו בגיזום של שמלת העץ לגובה 40 ס"מ.

יש להקפיד מאוד על מניעת המחלה בחלקות המיועדות לשיווק לסין, כיוון ששם הריקבון החום נחשב מחלת הסגר.

טבלת תכשירים להדברת ריקבון חום

אין לרסס בתכשירי נחושת לפני הריסוס בשמן או לאחריו.

מאלסקו

המחלה פוגעת בעיקר בלימונים, באתרוגים ובליים, אך עלולה לפגוע גם בקליפים שונים, באשכולית ובפומלית. מניעת המחלה תתמקד באיתור עצים נגועים בשלבי ההידבקות הראשונים, המאופיינים בנשירת עלים ירוקים והתייבשויות בקצוות ענפים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. לאחר איתור העצים הנגועים יש לבצע גיזום של כל הענפים היבשים, עד הנקודה הנמוכה ביותר, שבה פנים הענף נראה בריא. אם לאחר הורדה של ענף רואים את סימני המחלה בגזע (גוון ורדרד באזור השיפה, והשחרה של העצה), יש לעקור את העץ כולו. מכיוון שהתפשטות המחלה נעשית באמצעות נבגים, המתפתחים על הענפים היבשים בעץ הנגוע, בעונה זו ובמהלך השנה כולה, יש לשמור על סניטציה קפדנית, לגזום ענפים יבשים, להרחיק את הגזם הנגוע ולשרוף אותו מחוץ לחלקה.

גם זני ההדר, שלרוב אינם נדבקים במאלסקו דרך העלווה, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (כנות לימוניות).

כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. הריסוס ייעשה לקראת תחילת הגשמים. התכשירים המומלצים למניעת הידבקות בנבגי המאלסקו הם מרק בורדו 1% וקוצייד 0.25%. בחלקות הנגועות כבר במחלה מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם. בנוסף לסניטציה הקפדנית ולריסוסים, ניתן לטפל גם בתכשיר 'חוסן' (מתוצרת מכתשים – אדמה). ה'חוסן' מעכב את התפתחות המחלה בעצים נגועים, אך אינו מדביר אותה, ולכן נדרשת גם סניטציה קפדנית כדי למנוע ככל הניתן הדבקות חדשות. בחלקה המטופלת ב'חוסן' צפויה התפשטות איטית יותר של המאלסקו בין העצים בחלקה ונצפית גם תמותת עצים הפחותה מזו שעלולה להתרחש בהיעדר טיפול.

דגשים לעבודה עם התכשיר 'חוסן':

1. מומלץ להגמיע 'חוסן' בחלקה הנגועה במאלסקו ברמה שבין 5%-30%.
   1. ה'חוסן' משפיע ביעילות רבה יותר על מחלת המאלסקו בעצים צעירים או גזומים כהלכה.
   1. חובה להקפיד על סניטציה בכדי להפחית נגיעות בחלקה.
   1. מומלץ להגמיע 5 פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, בחודשים: אוקטובר, נובמבר, מרס, אפריל ומאי – 200 סמ"ק לכל דונם בכל הגמעה. 

גרינינג (Huanglongbing – HLB)

כאמור, המחלה אינה נמצאת בארץ, אך עקב גילוי הווקטור המעביר אותה (פסילת ההדר האסייתית בישראל) ובשל תפוצתו ההולכת וגוברת – חשוב לגלות ערנות לנושא. הגרינינג היא מחלה בקטריאלית קשה מאוד של עצי ההדר. היא מבוססת כבר במקומות רבים בעולם, ובהם ניכרת פגיעה משמעותית בענף ההדרים. סימני המחלה הם: הצהבת עורקי העלים והיווצרות כתמים צהובים אופייניים עליהם, מיעוט פירות, פירות הנותרים ירוקים בחלקם, פירות במועדי פריחה שונים, פירות קטנים וא-סימטריים, עלים קטנים, עץ קומפקטי והתייבשות ענפונים. במקרים מסוימים תיתכן נשירת פירות וירידה באיכות הפנימית של הפרי (טעמים מרים ואי-הגעה לערכי סוכר סטנדרטיים). נגיעות קשה וממושכת במחלה זו עלולה לגרום לתמותת עצים. כמצוין לעיל, מחלת הגרינינג מועברת על ידי פסילת ההדר האפריקאית (Trioza erytreae) ופסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri), והטיפול העיקרי בה ובהתפשטותה מתמקד בהדברת הווקטורים הללו. כפי שנכתב בפרק 'מזיקים' בדפון זה, פסילת ההדר האסייתית נמצאת זה מכבר באזורים נרחבים בישראל, מהצפון ועד הדרום. אנו מבקשים לדווח למדריכים על כל חשד להימצאות פסילות ועל כל עץ הנראה נגוע בגרינינג.

המלצות להדברת עשבייה

בעונה זו הימים מתקצרים, הטמפרטורות יורדות, ועשביית החורף מתחילה לנבוט. הנביטות הראשונות מתחילות בקטעי הקרקע המורטבים מההשקיה. מומלץ לרסס נגד עשבייה זו בהגיע הנבטים לגובה של כ-5 ס"מ. בריסוס משלבים מונעי הצצה: תכשירי דיאורון, תכשירי אוקסיפלורופן, תכשירי דיפלופניקן, תכשירי פרופיזאמיד או תכשיר אינדאזיפלאם. אפשר לשלב את קוטלי העלווה: תכשירי גלייפוסט, תכשירי ברומסיל, תכשירי D-2,4; או תכשירים בעלי מנגנון הורמונלי: פלורוקסיפיר ותכשירי גליפוסינת אמוניום. את השילוב יש לבחור בהתאם לגיל, לזן, להרכב העשבייה הרב-שנתית הקיימת בשטח (חבלבל, ינבוט, הגה, ארכובית, ירבוז עדין ועוד) ולהרכב העשבייה החורפית שנבטה. כך לדוגמה, צמחי חלמית, סרפד, מרקולית וכרוב החוף יודברו בריסוס הכולל ברומאסיל במינון של 100 ג'/ד', אך לא בגלייפוסט בלבד, אלא בריסוס המשלב תכשירי אוקסיפלורופן במינון של 0.1% (25 ג'/ד') או אורורה במינון של 5 ג'/ד' או דיפלופניקן במינון 40-30 סמ"ק/ד'.

מומלץ ליישם מונעי הצצה לאחר גשם ראשון משמעותי ולקראת הגשם השני, כיוון שבמצב זה תנבוט עשביית החורף, אשר תודבר בקוטל מגע המשולב במונע ההצצה.

משום שמרבית פירות ההדר מיועדים ליצוא, המלצותינו מסתמכות על רשימת החומרים המורשים ליצוא על פי דרישות הקניינים. בכל מקרה, יש להשתמש אך ורק בתכשירים המורשים על פי הרשום בתווית.

פרדסים צעירים – שנה ראשונה

בנטיעות חדשות בחלקות שבהן יש שיפועים לניקוז, מומלץ לזרוע שיבולת שועל בין השורות.

מומלץ לרסס פס ברוחב של 1.5-1.0 מ' מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. את הפס ניתן לרסס באחד מהשילובים שלהלן:

1. תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300-250 סמ"ק לדונם + תכשירי גליפוסינת אמוניום בריכוז 1.5% או אפשר להחליף את גליפוסינת אמוניום בתכשיר היט בריכוז 3.5 גרם לדונם + שטח 90 בריכוז 0.1%.

2. אמיר או תבור במינון 250 ג'/ד' + תכשירי גליפוסינת אמוניום בריכוז 1.5%.

פרדסים צעירים – משנה שנייה ושלישית

מומלץ לרסס פס ברוחב של 1.5-1.0 מ' מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. מומלץ לרסס בשורה באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1.  תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300-250 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט בריכוז 0.5%-1%. משום שהאוקסיפלורופן אינו מונע נביטת קטניות, מומלץ לרסס בו לאחר הנביטה.

2. אמיר או תבור במינון 250 ג'/ד' או מגלן במינון 150 סמ"ק לדונם בשילוב תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז 0.5%-1%. מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה.

3. תכשיר דיפלופניקן במינון 50 סמ"ק/ד' + מגלן במינון 200 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז 1%-1.5% (התכשיר מגלן נועד למניעת נביטה של דגניים וכשות בהמשך). מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה.

פרדסים מבוגרים מעל 4 שנים – מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5% + תכשיר אוקסיפלורופן 25 סמ"ק/ד'. שילוב מינון נמוך של אוקסיפלורופן מיועד לחיזוק הגלייפוסט ולהדברת עשבים החומקים מגלייפוסט.

2. תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר ברומאסיל 100 ג'/ד'. בזנים פומלו וסטאר רובי מומלץ להקטין את מנת הברומאסיל ל-50 ג'/ד'. אין לרסס עצים שאינם מפותחים ביחס לגילם. בשילוב זה אין צורך להוסיף תכשיר אוקסיפלורופן.

3. תכשיר אוקסיפלורופן 500-300 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5%.

4. תכשיר אינדאזיפלאם (אליון) במינון 15 גרם/ד' (יש לקרוא בעיון את מגבלות השימוש) + תכשיר גלייפוסט 1%.

ריסוס בתכשירים משולבים: ניתן לרסס בתכשירים המשולבים כמפורט בטבלה, בהתאם לזנים ולגיל העצים, כפי שרשום בתווית של כל תכשיר.

הדברת מטפסים

בעונה זו יש לעקור ידנית את המטפסים הנושאים פרחים ופירות (אורגיה משינית, שעונית, חנק, אספרגוס ועוד), כדי לעצור את הפצתם בפרדס. חלקות שהיו משובשות בדבקה, מומלץ לרסס בתכשיר ברומאסיל (לא בזן סטאר רובי ולא בפומלו) בשילוב תכשירי 2,4-D. כמו כן, אין לרסס על מטפס הנמצא על העץ אלא רק כשהוא בשלב הקודם לכך, כלומר כשעדיין הוא מנותק מהעץ. הגלייפוסט והאוקסיפלורופן אינם מדבירים עשבים מטפסים.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,

ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.