יום עם מחמוד וחמודי – האב והבן
הצטרפתי לנסיעת איסוף והובלת חלב למחלבת טרה בדרום. חוויה מיוחדת עם בן ממשיך לענף ההובלה, שכבר מכיר את הרפתנים ואת הענף. בסוף היום הארוך, העברנו את המשאית לאב מחמוד, שפירק את החלב בתנובה תל יוסף, בשעה 21.00
*תמונה ראשית: מחמוד האב וחמודי הבן מהכפר נעורה, מובילים חלב עשרות שנים
קבענו להיפגש בשעה 6 בבוקר בצומת נעורה, בכיכר היפה שנבנתה לאחרונה ואני מצטרף אליו ליום מעניין וארוך, לאיסוף חלב ממושב שדה אילן ליד כפר תבור בצפון, המשך לקיבוץ המעפיל שם נמצאת רפת המנורה, שותפות עם מושב שיתופי נורדיה, פריקת החלב באתר מחלבת טרה וסיבוב שני ברפתות דרומיות שחלבן מובל צפונה, למחלבת תל יוסף.
היה מפגש מרגש וארוך עם רפתנים רבים וגם נסיעה משתפת עם חמודי – הבן הממשיך, לעבודה חשובה וחיונית בענף החלב.
חמודי זועבי
מה לך ולהובלת חלב של קיבוצים ומושבים?
נולדתי ב-92 בכפר נעורה בעמק חרוד, למחמוד זועבי שהוביל חלב עשרות שנים. החמולה הכי גדולה בכפר, למדתי בבית הספר בנעורה ובהמשך עבדתי 5 שנים ברפת עין הנציב בעמק המעיינות – חילקתי אוכל וחלבתי פרות, כשהמנהלים היו אמיר שפירא ורותם רז.
אבא מחמוד עבד על משאית חלב כל החיים. עובדים עם קואופ' התנועה עמק חפר ולפני כן בקואופ' בית שאן חרוד.
הייתי לי הזדמנות ללימודים גבוהים, עם בגרות מלאה, אבל הראש לא היה פנוי ללימודים.
התחתנתי בגיל 27 עם אישה מהכפר דחי ליד קיבוץ דברת ויש לנו שני ילדים קטנים. גר בשכונה החדשה בכפר, אשתי אחות במרפאת בית זרע בעמק הירדן.. אנחנו 4 אחים ואחיות, הם לא בחקלאות ועברו לעבוד במרכז.
לפני כ-10 שנים הצטרפתי לאבא בנהיגה על משאית – החלטתי להתגייס גם לעזור לו, כי נעשה קשה משנה לשנה. אהבתי את החקלאות ואת הרפת וזה התאים לי.
אנחנו מתחלקים בעבודה בהובלת המיכלית, אני עליה בכל יום ואבא לסירוגין לפי הלחץ.
איך נראית העבודה על מיכלית חלב שצריכה לאסוף בכל יום?
כל שנה יותר עמוס בכבישים, לפני המלחמה הכבישים היו מפוקקים וכיום קצת יותר מרווח. חודש אחרי המלחמה כבר רואים עלייה בנפח התנועה.
יש מיכלית סמיטריילר ויש פול, בכל עגלה יש 20 אלף ליטר ובאחורית 23. בכל עגלה יש 3 תאים ויש שונות בהרכב התאים בכל משאית. במיכלית יש 7 אלפים בכל תא ובעגלה זה נע בין 8-6 אלף בכל תא.
מעמיסים תחילה בתא האחרון במשאית וזה עוזר בהתנעה. מכל תא צריך לקחת דגימה ואחרי האיסוף מכניסים לקופסת הקרח. מותר לערבב בין התאים ומי שהחלב שלו מקולקל, משלם גם על החלב האחר בתא.
יש עוד שתי משאיות שמובילות חלב מצפון לטרה. אני הכי צפוני ויש 2 לכיוון המרכז. מובילים חלב של טרה בלבד – אני מגיע בכל יום לנתיבות ולפעמים מביא חלב לתנובה לייבוש. כיום זה יותר כי יש בעיות כ"א במלחמה וגם ענייני כשרות.
חייבים לעבוד דרך ארגון הובלה ולא כגוף פרטי, כי צריך גיבוי ותמיכה במקרי תקלה.
עם טרה עובדים יום ארוך, כי הנסיעה ארוכה ומתדלק ב-500 ל' דלק פעם ביומיים.
האב מחמוד זועבי
נולדתי לפני 61 שנה, בכפר נעורה שליד עין חרוד, האח הגדול שלי עבד בקואפ' בית שאן חרוד והוביל חלב כבשים ועזים. הציעו לו עבודה נוספת ואז הוא פנה אליי להצטרף אליו ולאט לאט, השתלבתי עם משאית קטנה שאוספת חלב במושב רמת צבי למחלבת תל יוסף של תנובה. השנה 1988 והתקדמנו בהדרגה.
איך הגעת למחלבת טרה הרחוקה?
הובלתי 2 נסיעות ביום מרמת צבי לתל יוסף ואחרי כ-10 שנות עבודה, הציעו לי בקואופ' להוביל חלב למחלבת טרה, ממושב שדה אילן. עשינו בדיקה במשקים והסכמנו להצעה. הבן של אחי מברוק, לקח את הקו של רמת צבי ואני התחלתי לעבוד דרך בש"ח, להוביל חלב משדה אילן וממשקים נוספים על הדרך ועד למחלבת טרה, שהייתה אז במרכז ת"א. היו בעלים רבים למחלבה והחליטו בערך ב-2005, למכור אותה לחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה).
די מהר התארגנו בחברה ובנו מחלבה חדשה ומודרנית באזור התעשייה נועם הסמוך לעיירה נתיבות.
העבודה שלי עברה מקואופ' בש"ח ל-התנועה עמק חפר, שזכו במכרז החדש להובלה. המשכתי כמו קודם והייתי קבלן משנה עם חשבונית חודשית על העבודה.
מתי נכנס הדוגם במיכלית ומה הוא עשה למובילים ולמחלבות?
הדוגם שנכנס בשנות ה-2000 היה שינוי שחבל על הזמן… עשה מהפכה בעבודה של כולנו – נותן נוחיות ועצמאות ואי אפשר יותר לשחק עם נושאי ההובלה… זה הפתרון היעיל ביותר. מעמיסים את החלב והדוגם הוא מחשב עם הרבה זוויות – הוא יודע כמה חלב נכנס וכאשר התא מתמלא סוגרים ונוסעים. הנתונים עוברים מיידית למחלבה, עוד לפני שהמוביל מגיע, יש תעודות והכול אמין ומהיר.
הנהג לא צריך לטפס למעלה וכמות העבודה שלו ירדה מאוד. אנחנו משלמים אחזקה חודשית לחברת אינטרקום והם מגיעים לתיקון, ביום ובלילה.
הקו שלי קבוע ואם צריך תוספת, אז הסדרן שולח אותי להשלים עוד. היו מקרים שהיו עודפי חלב בדרום ונסעתי לרפתות העוטף, להוביל חלב לתנובה לייבוש.
המעבר בין המחלבות קשור לעודפים וגם לכשרות. טרה היא מחלבה בכשרות בד"צ ובימי ראשון, חלק מהחלב הוא בכשרות מהדרין, שעובר לתנובה.
בתקופה המלחמה המשגיחים לא מגיעים לדרום, החלב נחשב בד"צ אבל בתנובה הוא בכשרות מהדרין.
מה השינויים שעברו על הענף בשנים הארוכות שאתה עובד בהובלה?
אני 36 שנים מוביל חלב ועבדתי עם כל הוותיקים בענף. המיכליות כיום יותר גדולות, המנועים יותר חזקים, הדוגם הביא לשינוי עצום גם של שטיפת המיכלית. בעבר היינו שמים עובד-נהג למעלה, יושב על המכסה, מחזיק ממטרה דרך הפתח ומנקה את פנים המיכלית.
היום, עם המערכת החדשה, אני מתחבר והשטיפה נעשית אוטומטית, פנים המיכלית ומערכות הדוגם – הכול התקדם.
נסיעה בכבישים – הרבה יותר קשה מבעבר, משתדלים להתאים את הזמנים לשעות הפנויות בכבישים. שעות הלילה הן שעות טובות לנסיעה וגם בצהריים בין 14-10 אין הרבה תנועה.
חמודי נכנס ב-2015, היו לי 2 משאיות ועוד נהג. הבן שלי נכנס לעזור לי. הייתה לו בגרות מלאה, אבל הוא רצה לעסוק בנהיגה, הלך להוציא רישיון ועבד ברפת בעין הנציב. מאז אנחנו ביחד.
כיום אני עובד יחד עם חמודי על המשאית, כשעיקר העבודה היא שלו. הוא מקבל ממני תלוש משכורת, עם כל התנאים ואנחנו עובדים רק עם טרה.
קשר עם הרפתנים – מעולה, מכבדים אותם מאוד ואנחנו כמעט בני משפחה בשדה אילן, 25 שנה עם מסיבות ואירועים.
מספר הרפתות מצטמצם ויש פחות משקים עם יותר חלב.
נהיגה ארוכה – הרבה שעות מחוץ לבית, אבל יש הפוגות בנהיגה – במשקי האיסוף וגם בתהליך הפריקה במחלבה, שבה יש גם אפשרות לנוח עד שעתיים.
מלחמה – עבדנו רגיל ונכנסנו למחלבה. בדרום היו כמה משקים שלא נתנו למובילים להיכנס, שפכו חלב כמה ימים, אבל זה עבר וכיום יש ליווי צבאי לרפתות.
הייתי בהרבה אזעקות וטילים – בדרום וגם ליד ג'נין בשעות הערב.
באזעקה, ירדתי מהמשאית ובחרתי במקומות יותר מוגנים, כמו מעברי מים עם קיר בטון ושכבתי על האדמה…
המהפכה הגדולה היא בדוגם החלב שאין רישום ידני והכול אוטומטי.
אורך צינור החלב להעמסה הוא 9 מ'.
טמפ' האיסוף היא 4 מעלות ובמקרים חריגים זה עולה עד 5.9 מעלות והדוגם עלול לעצור כאשר הטמפ' עוברת את ה-6 מ'.
