יבול שיא
הרפת והחלב
20230621092936 NOAM9622

הודעה לעיתונות

4 דק' קריאה

שיתוף:

ועדת המשנה לקידום החקלאות בדרישה: להקים שוק סיטונאי בישראל; היו"ר שוסטר: אותנו מעניינת ההשפעה על הפחתת מחירים לצרכן והבטחת מחיר הוגן לחקלאי

הדברים נאמרו בישיבתה הראשונה של ועדת המשנה, שהתכנסה לבחון הגברת תחרות במקטע הסיטונאי; משרד החקלאות: יש ריכוזיות גבוהה במקטע הסיטונאי – 5 השחקנים הגדולים מחזיקים 85% מהשוק; מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות: אם יתנו לנו קרקע במחיר סביר נוכל להקים שוק סיטונאי תוך חמש שנים

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות, בראשות ח"כ אלון שוסטר, התכנסה הבוקר לישיבתה הראשונה ודנה בהגברת התחרות במקטע הסיטונאי בשיווק פירות וירקות. היו"ר שוסטר פתח את הדיון ואמר כי הוא "משוכנע שחקלאות ישראל צריכה לצאת למעגל של המאה השנייה לקיומה באופן נמרץ, והוועדה הזו תעסוק בכך. יש צורך חיוני לבסס ביטחון מזון, שיוביל לביטחון תזונתי". הוא הוסיף כי החליט לשים דגש על המקטע הסיטונאי וחשיבותו העקרונית, ואמר כי את הוועדה רוצה לדעת מה ההשפעה של שוק סיטונאי על הפחתת מחירים לצרכן ומה המשמעות שלו להבטחת מחיר הוגן לחקלאי. בישיבה השתתפו גם ח"כ מטי צרפתי הרכבי וח"כ אליהו ברוכי.

מנהל אגף הכלכלה במשרד החקלאות, ארז אוסמן, אמר כי רשתות השיווק קונות כמעט מחצית מהתוצרת ומשווקות בעצמן, שליש קונים הסיטונאים הגדולים, השוק הסיטונאי מהווה עוד 15%, הסיטונאים הקטנים 6% ומכירה ישירה 5%. לדבריו, "יש ריכוזיות יחסית גבוהה. 5 השחקנים הגדולים מהווים 85% מהשוק, שלוש הגדולים הם בערך שני שליש מהמקטע. ה לחקלאים יש חיסרון מובנה במו"מ, כי אם הם לא מוכרים הסחורה מתכלה".

אוסמן הודה כי הממשלה כשלה בעניין הקמת שוק סיטונאי במקום זה שפונה מתל אביב לצריפין, והוסיף כי תרומתו תהייה ערוץ שיווק אלטרנטיבי שיפחית תלות ברשתות שיווק וסיטונאים גדולים. "אם הכל יהיה פתוח והחקלאי ידע זה יחולל תחרות. המשרד תומך בהקמת שוק סיטונאי מודרני, בנוסף אנחנו ממליצים שהסיטונאים הגדולים ורשתות השיווק ידווחו על מחירי קנייה מהחקלאי וזה יפורסם אנונימית אחת לחודש, כדי לייצר שקיפות", אמר.

20230621093024 NOAM9625
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ראש תחום מדיניות ציבורית במכון יסודות, ברוך גורביץ', ציין כי בשנים שהייתה עלייה במחירי הפירות והירקות הייתה עלייה בריכוזיות וברווחיות של הסיטונאים, והמליץ לבדוק שוב את הנושא. בת חן רוטנברג, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוסיפה כי המקטע הסיטונאי מגלגל בערך 17 מיליארד שקל ולכן כל התייעלות של אחוז יכולה להיות שווה לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים.

סגן הממונה על רשות התחרות, אוריאל סיטרואן: הזכיר את הבדיקה שבוצעה עד ספטמבר 2020, של רשות התחרות ומשרדי החקלאות, האוצר והכלכלה, ואמר כי במקטע הסיטונאים יש מונופסונים. לדבריו, "למונופסונים יש כוח רכש ולא מכר והוא מונופסון מוריד מחיר ולא מעלה מחיר". הוא הוסיף כי "צריך לדאוג לתחרות גם במקטע הסיטונאי. גם החקלאי יקבל יותר וגם זה יתגלגל יותר לצרכנים".

נציג אגף התקציבים באוצר, אוהד מרדכי, אמר כי צריך לבחון אם נכון שהמדינה תשתתף או תקדם הקמת שוק סיטונאי. הוא הוסיף, כי אותה בדיקה שדיבר עליה סיטרואן "לא הראתה רווחיות חריגה של הסיטונאים עם או בלי מרלו"ג. שקיפות עלולה להוביל לתיאום מחירים ברמה כזאת או אחרת, וזה יכול להוביל דווקא לעלייה של מחירים".

סמנכ"ל משרד הכלכלה, יאיר אלבין אמר כי "המשרד תומך בהקמת שוק סיטונאי, במקביל להקמת זירות מסחר וכלים אחרים שהמשרד מקדם. אנחנו תומכים בהגדלת מספר השחקנים בכל המקטעים שיוכלו להגביר פעילות ולהוריד מחירים".

מזכ"ל איגוד חקלאי ישראל, אבשלום וילן, ציין כי אגף התקציבים ניצל הזדמנות לברוח מהקמת השוק והממשלה החליטה לרדת מזה. לדבריו, זה היה צריך לקרות כבר לפני עשור והכוח היום נמצא בידי רשתות השיווק. "מי שניזוק מזה הם הצרכן והחקלאי", אמר.

מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות, הרצל קרן, הסביר כי השוק בצריפין היה אמור להיות זמני, והזמני הפך קבוע. הוא ציין כי הממשלה הייתה מוכנה להשקיע 250 מיליון שקל ב-BOT, אולם בדרך עלו דרישות של עיריית אור יהודה ושל גורמים שלא רצו שוק סיטונאי, שהזניקו את הסכום ל-650 מיליון שקל ו"העסק נפל". "תנו לנו קרקע במחיר סביר ואנחנו נקים. אבל אז באים יועצים משפטיים ושואלים איך אפשר לתת קרקע במחיר סביר לאנשים פרטיים, ופה צריך להיות יצירתיים, אם יתנו לנו קרקע במחיר שפוי אפשר תוך 5 שנים להקים שוק סיטונאי".

20230621092743 NOAM9595
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, אמר כי ברור שיש כוחות כלכליים שהשוק הזה יהיה להם לרועץ, והוסיף כי מה שחשוב לו זה שתוסר העננה מעל החקלאים כאילו הם אלה שגורמים ליוקר המחייה. לדבריו, רק לאחר מכן אפשר יהיה להתקדם ולטפל בפער התיווך.

מנהל את תחום המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר כי הרשתות רואות בחקלאים שותפים, והזכיר גם הוא כי הבדיקה הממשלתית העלתה שהמרווח הקמעונאי סביר ויותר כסף נשאר הצל החקלאים במקרים בהם הם מוכרים לרשת עם מרלו"ג מאשר במקרים בהם הם מוכרים לסיטונאים. הוא הוסיף כי האיגוד לא מתנגד להקמת שוק סיטונאי, אך ציין הוא "לא בטוח שהשקיפות לא מביאה לתיאום מחירים".

סיטרואן הגיב מיד ושאל האם השקיפות במחירי מוצרי רשתות השיווק הביאה לידי כך – "אתם מתאמים מחירים?". והגלילי השיב כי הוא לא יודע, וציין כי האיגוד מתנגד לכל דבר שמגביר רגולציה ולא בטוח שמשרת את הצרכן. ח"כ ברוכי שאל האם האיגוד מתנגד לשקיפות, והגלילי השיב: "צריך לבחון אם זה משרת את הצרכן או לא, השקיפות לא שירתה את הצרכן".

יור ענף הפירות במועצת הצמחים, רני בר נס, אמר כי הוא שומע ש-64% מהמחיר נשאר אצלו, בעוד שהוא מוכר פרי ב-7 שקלים לקילו ועל המדף הוא נמכר ב-25 שקלים – "אני מוכן שתתנו לי 64% מהמחיר על המדף. הבן שלי ראה משטח שלי, שמכרתי ב-7 שקלים לקילו, וביפו הוא נמכר ב-35 שקלים לקילו", אמר.

היו"ר שוסטר סיכם את הדיון, ואמר כי ועדת המשנה תפנה לוועדת הכלכלה שתדרוש מהממשלה להקים את השוק הסיטונאי. בנוסף פונה ועדת המשנה למשרד החקלאות, לגבש חלופות לחקיקה או אמנה למסחר הוגן ולדווח על כך לוועדה. ועדת המשנה ביקשה גם ממשרד החקלאות להאיץ טיפול במסלולי מכירה ישירה ושיווק דיגיטלי ושווקי איכרים, ופונה לרשות התחרות שתתייחס לחשש למונופסון ומונופול במקטע הסיטונאי והשלכות על התנהלות השוק. בסוף אמר, כי ועדת המשנה פונה למשרדי האוצר והחקלאות להאיץ את חקיקת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, שכולל את בתי האריזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן