יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים.
לדבריה, עובדים זרים שעבדו בישראל בשנתיים האחרונות, נשארו בישראל למרות המלחמה ולמרות שהמדינה שלהם שלחה מטוסים להחזיר אותם הביתה. העובדים שמרו אמונים לחקלאים והמשיכו לעבוד במטעים. עובדים אלו צברו ידע, מומחיות, ניסיון ומקצועיות. הארכת שהייתם תבטיח יציבות ורציפות בייצור החקלאי. עובד ותיק מספק תפוקה גדולה יותר, ותופעת הברחנות אצל העובדים הוותיקים, פחותה.
ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) הצביעה על הבעיה באיכות העובדים. לדבריה, החקלאים משלמים על חוסר הניסיון של העובדים. בן משה טענה שעובדים שנוטשים, עוזבים בדרך כלל בתקופה הראשונה לשהותם בארץ. עובד ותיק לא נוטש, אמרה בן משה.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא אמר, השאיפה שלנו, שכל חקלאי יקבל את מספר העובדים שהוא זקוק לייצור החקלאי. לדבריו, המדפים מלאים בתוצרת חקלאית בזכות חקלאים חרוצים ועובדים זרים מסורים. המנכ"ל תמך בבקשת החקלאים להאריך את אשרת העובדים בחקלאות עד שבע שנים. יחד עם זאת, המנכ"ל תמך במדיניות ההגירה ואמר שצריך לדאוג שבסופה של האשרה, העובדים יחזרו לארצות מוצאם ולא יעבדו באופן לא חוקי. לדבריו, המדינות סרילנקה ומלוואי מעוניינות שעובדים יגיעו לעבוד בארץ בגלל השכר הגבוה שאנחנו משלמים לעובדים. אולם הם ממתינים לתום המלחמה.
אלי יפרח סמנכ"ל משרד החוץ אמר, נתבקשנו ע"י שגריר תאילנד וארבעה שגרירי מדינות נוספות, שהעובדים לא יעבדו באזורי מלחמה. לדבריו, הממשלות מתנגדות שאזרחיהם יגיעו לעבוד בארץ בהבאה פרטית אלא רק בהסכמים בליטרליים.
משה נקש מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין אמר, ערב פרוץ המלחמה עבדו בארץ 30,000 עובדים זרים בחקלאות. בשבועות הראשונים נטשו כשליש מהם. היום עובדים כ-50,000 עובדים. עקב המלחמה, אישרנו לעובדים להישאר שנה שישית ושביעית. היום יש אלפי עובדים שממתינים להגיע לעבוד בארץ. צריך לקחת בחשבון שישנם 8,000 עובדים לא חוקיים מענף החקלאות, רובם ותיקים. צריך לשים על השולחן את נושא השתקעות העובדים הלא חוקיים. וכי נדרש מאיתנו לשקול גם שיקולי הגירה בארץ, והאם היום שיש עובדים חדשים, נכון להשאיר עובדים ותיקים.
לשאלת יו"ר הוועדה השיב נקש כי בארץ ישנם 37,000 עובדים לא חוקיים שעובדים בארץ.
נקש סיפר על כי במתווה גיוס שרשות האוכלוסין ביצעה, 12,000 עובדים חזרו לעבוד בארץ בשנה האחרונה לשלוש שנים, עם אפשרות לשנה רביעית.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן אמר, היום אין מחסור בידיים עובדות בחקלאות. המדיניות שונתה וחל מהפך. כעת נותר לנו לייעל ולמקצע את העבודה החקלאית. אני מבקש אמר דורמן להאריך את תקופת השהות של העובדים מעבר לחמש שנים. יש חשיבות ותרומה לתפוקת המשקים, לתוצאות ואיכות התוצרת. דורמן הציע להאריך את ההיתר לחקלאי שיש לו עד 5 עובדים, עד 8 שנים ולחקלאי שמעסיק עד 15 עובדים, יתאפשר להאריך את שהות של עד שליש מהעובדים עד 8 שנים.
דורון לבנה מהתאחדות חקלאי ישראל אמר, עובדים רבים נטשו בתחילת המלחמה. אולם עובדים רבים נשארו לעבוד למרות המלחמה. נוצר מצב שעובדים שנשארו איתנו כל המלחמה, נאלצים לחזור לארץ מוצאם. נדרש מאיתנו להכיר להם תודה.
החקלאי שמעון מזרחי אמר, מחצית מהעובדים שלי ברחו מהארץ בתחילת המלחמה. מזרחי סיפר על מקצועיותם של העובדים הוותיקים שייעלו את התוצרת החקלאית. אם לא יאשרו לנו להאריך את השהות, שנה הבאה אני יאלץ להחליף 80% מהעובדים שלי. זה דרמטי עבורי.
מיכאל ספיבק מהתאחדות התעשיינים אמר, הענף הקנביס הוחרג מקבלת עובדים זרים. החוות נסמכות על כח אדם מקומי שאינו מספק. לדבריו, רק אתמול נסגרו שתי חוות חקלאיות לגידול קנביס רפואי.
גבריאל דובינר מההסתדרות תמך בבקשה של החקלאים ואמר, ככל שההסכמים הקיבוציים ישמרו, אנחנו תומכים בהארכת שהותם של העובדים בארץ.
ירון בלחסן מזכיר ארגון מגדלי הפירות אמר, המטע שלי נמצא תחת כפר ביידה בלבנון, בכינון ישיר של מחבלי החיזבאלה. ללא מסירותם של העובדים הזרים שנשארו לעבוד איתי במלחמה, לא יכולתי לשרוד.
מקסים חקלאי ממושב עמיעוז בעוטף עזה אמר, בתקופת המלחמה כל העובדים נטשו אותי. היום אני מעסיק 37 עובדים שחזרו לעבוד אצלי פעם שניה. אם הייתי צריך להעסיק עובדים חדשים, הייתי צריך להכפיל את מספר העובדים.
יוני דמרי, חקלאי ממושב גלעד בדרום סיפר על חקלאית שדוחה טיפולים כימותרפיים עד שימצאו לה עובדים מחליפים לעובדים הזרים שלה. דמרי ביקש לאפשר חפיפת בין העובדים הוותיקים לחדשים. מה שעובד חדש מצליח להעביר לעובד חדש בשפתו בשבועיים, אני לא מצליח בשנה.
עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין הציע שעובד שמבקש לעבור לעבוד אצל מעסיק אחר, יאלץ לחזור לארצו ולהתחיל תהליך חדש מול המעסיק החדש. זה יהווה הרתעה מפני העברת עובדים בין מעסיקים בצורה לא חוקית, לעיתים הם נוטשים ברגע שהם נוחתים בארץ. צריך לשמור על זכויות העובדים ומנגד גם על זכויות המעסיקים.
