יבול שיא
הרפת והחלב
נטיעת עצים במסגרת השלב השלישי

הושלם פרויקט שתילת 10,000 שתילים בגליל המערבי 

2 דק' קריאה

שיתוף:

בסיום השלב השלישי בפרויקט "מגדלי מילופרי", בו מיושמים העקרונות של חקלאות תומכת סביבה 

מילופרי מקבוצת מילואות הודיעה על סיום השלב השלישי בפרויקט החלוצי "מגדלי מילופרי", במסגרתו לראשונה בישראל מיושמים העקרונות של חקלאות תומכת בהוראות הגידול של שטחים פתוחים בקנה מידה רחב. הפרויקט מתוקצב ע"י הקרן לשטחים פתוחים של רמ"י, קול קורא שהוגש ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי.  

השלב השלישי התחיל לפני שנה, בהובלה של האקולוגית אביב אבישר ממכון דש"א, ובניהולם של איתמר יפה, מנהל אגף תכנון באיגוד ויעל הרטמאיר אקולוגית האיגוד. השלב השלישי עסק בשיקום משארי השדה וכלל טיפול באתגרים סביבתיים שונים ושיקום בית הגידול הטבעי של אזור הגליל המערבי בתחומי המועצה האזורית מטה אשר. 

זהו פרויקט רב שלבים ורב שותפים, בו חברו חקלאי מילופרי, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, מוא"ז מטה אשר, ובהובלה של מכון דש"א ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א. המכון מלווה את מילופרי זו השנה החמישית במגוון פרויקטים פורצי דרך, בתחומים המשלבים שמירת טבע לתוך גידול האבוקדו. אחד הפרויקטים הללו כלל את שיקומו של המסדרון האקולוגי-חקלאי הראשון בישראל. 

מאמצי השיקום כללו שורה של צעדים מקיפים וביניהם פינוי מפגעי פסולת, טיפול במינים פולשים ואיסוף זרעים מצמחים מקומיים. הזרעים שנאספו טופחו בקפידה במשתלה עד שהגיעו לגודל הרצוי, ולאחר מכן הוכנסו מחדש לאזור ונשתלו לצד צמחי בר נוספים. 

כדי להבטיח את קיומם ארוך הטווח של השדות המשוקמים, הפרויקט כלל גם שלבים מעשיים שונים ביניהם הקמת מערכת השקיה יעילה, ייעוד אסטרטגי של אזורים מסוימים למניעת נזק פוטנציאלי של חיות בר ויצירת חלונות מעבר בגדרות כדי להקל על תנועת בעלי חיים קטנים. 

במסגרת הפרויקט נשתלו 10,000 שתילים באזור גשר הזיו, יחיעם, כברי, סער, כפר מסריק וראש הנקרה, בסה"כ שיקום נרחב של משארי שדה בכ-76 דונם. באמצעות שיקום של משארי שדה, דוגמת שולי דרכים, גדרות ותעלות חקלאיות ניתן לייצר בתי גידול יצבים שיאפשרו מעבר גם במרחב המעובד. 

לצד התרומה לחקלאות, שיקום משארי השדה מעלה את חשיבותם האקולוגית של השטחים החקלאיים ע"י שיקום מערכת אקולוגית של קרקעות כבדות, שימור מיני צומח המצויים בסכנת הכחדה ושיפור הקישוריות האקולוגית של השטחים הפתוחים במרחב המועצה לטובת חיות הבר. 

כמו כן, שיקום משארי השדה יאפשר למצב את השטחים החקלאיים כעוגן תיירותי ותרבותי ייחודי במועצה. וכמובן, יש חשיבות עצומה ללימוד, תיעוד ופרסום המתודולוגיה שנבנתה במהלך הפרויקט. 

אורי כובס, מנכ"ל מילופרי: "אני שמח להודיע על השלמת פרויקט שיקום אקולוגי יוצא דופן המבטא את אחריותה של מילופרי לטיפוח חקלאות בת קיימא. לפרויקט זה נודעת חשיבות אקולוגית עצומה, שכן הוא מספק מענה לאתגרים סביבתיים, ובראשם משבר האקלים, ומסייע בשימור מיני צמחים בסכנת הכחדה. צמחים אלו מאכלסים חרקים מועילים למטע ומסייעים בצמצום היקף השימוש בחומרי הדברה. כמו כן העשרת המגוון הביולוגי מסייעת בקיבוע פחמן בקרקע במקום פליטתו לאטמוספירה. קצרה היריעה מלהרחיב עוד על התועלות הגלומות בפרויקט לקהילה ולדורות הבאים. אני מבקש להביע את תודתי מעומק הלב לצוות המסור של מילופרי: שגית חיים, תמיר קרימר ואלמוג פלור על הובלה נחושה ותרומתם המכריעה להישג המשמעותי הזה." 

כחלק מהמאמץ הבלתי נלאה לשמור על המגוון הביולוגי בגליל המערבי, מילופרי ממשיך לצעד הבא של הפרויקט. בימים אלו מתבצע סקר משארי שלב ב', שמסגרתו נבדקים שטחים של מילופרי שלא נסקרו בשלב א'. מטרת הסקר היא לזהות שטחים פוטנציאליים נוספים בעלי ערכי טבע שראוי לשמר. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!