יבול שיא
הרפת והחלב
נטיעת עצים במסגרת השלב השלישי

הושלם פרויקט שתילת 10,000 שתילים בגליל המערבי 

2 דק' קריאה

שיתוף:

בסיום השלב השלישי בפרויקט "מגדלי מילופרי", בו מיושמים העקרונות של חקלאות תומכת סביבה 

מילופרי מקבוצת מילואות הודיעה על סיום השלב השלישי בפרויקט החלוצי "מגדלי מילופרי", במסגרתו לראשונה בישראל מיושמים העקרונות של חקלאות תומכת בהוראות הגידול של שטחים פתוחים בקנה מידה רחב. הפרויקט מתוקצב ע"י הקרן לשטחים פתוחים של רמ"י, קול קורא שהוגש ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי.  

השלב השלישי התחיל לפני שנה, בהובלה של האקולוגית אביב אבישר ממכון דש"א, ובניהולם של איתמר יפה, מנהל אגף תכנון באיגוד ויעל הרטמאיר אקולוגית האיגוד. השלב השלישי עסק בשיקום משארי השדה וכלל טיפול באתגרים סביבתיים שונים ושיקום בית הגידול הטבעי של אזור הגליל המערבי בתחומי המועצה האזורית מטה אשר. 

זהו פרויקט רב שלבים ורב שותפים, בו חברו חקלאי מילופרי, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, מוא"ז מטה אשר, ובהובלה של מכון דש"א ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א. המכון מלווה את מילופרי זו השנה החמישית במגוון פרויקטים פורצי דרך, בתחומים המשלבים שמירת טבע לתוך גידול האבוקדו. אחד הפרויקטים הללו כלל את שיקומו של המסדרון האקולוגי-חקלאי הראשון בישראל. 

מאמצי השיקום כללו שורה של צעדים מקיפים וביניהם פינוי מפגעי פסולת, טיפול במינים פולשים ואיסוף זרעים מצמחים מקומיים. הזרעים שנאספו טופחו בקפידה במשתלה עד שהגיעו לגודל הרצוי, ולאחר מכן הוכנסו מחדש לאזור ונשתלו לצד צמחי בר נוספים. 

כדי להבטיח את קיומם ארוך הטווח של השדות המשוקמים, הפרויקט כלל גם שלבים מעשיים שונים ביניהם הקמת מערכת השקיה יעילה, ייעוד אסטרטגי של אזורים מסוימים למניעת נזק פוטנציאלי של חיות בר ויצירת חלונות מעבר בגדרות כדי להקל על תנועת בעלי חיים קטנים. 

במסגרת הפרויקט נשתלו 10,000 שתילים באזור גשר הזיו, יחיעם, כברי, סער, כפר מסריק וראש הנקרה, בסה"כ שיקום נרחב של משארי שדה בכ-76 דונם. באמצעות שיקום של משארי שדה, דוגמת שולי דרכים, גדרות ותעלות חקלאיות ניתן לייצר בתי גידול יצבים שיאפשרו מעבר גם במרחב המעובד. 

לצד התרומה לחקלאות, שיקום משארי השדה מעלה את חשיבותם האקולוגית של השטחים החקלאיים ע"י שיקום מערכת אקולוגית של קרקעות כבדות, שימור מיני צומח המצויים בסכנת הכחדה ושיפור הקישוריות האקולוגית של השטחים הפתוחים במרחב המועצה לטובת חיות הבר. 

כמו כן, שיקום משארי השדה יאפשר למצב את השטחים החקלאיים כעוגן תיירותי ותרבותי ייחודי במועצה. וכמובן, יש חשיבות עצומה ללימוד, תיעוד ופרסום המתודולוגיה שנבנתה במהלך הפרויקט. 

אורי כובס, מנכ"ל מילופרי: "אני שמח להודיע על השלמת פרויקט שיקום אקולוגי יוצא דופן המבטא את אחריותה של מילופרי לטיפוח חקלאות בת קיימא. לפרויקט זה נודעת חשיבות אקולוגית עצומה, שכן הוא מספק מענה לאתגרים סביבתיים, ובראשם משבר האקלים, ומסייע בשימור מיני צמחים בסכנת הכחדה. צמחים אלו מאכלסים חרקים מועילים למטע ומסייעים בצמצום היקף השימוש בחומרי הדברה. כמו כן העשרת המגוון הביולוגי מסייעת בקיבוע פחמן בקרקע במקום פליטתו לאטמוספירה. קצרה היריעה מלהרחיב עוד על התועלות הגלומות בפרויקט לקהילה ולדורות הבאים. אני מבקש להביע את תודתי מעומק הלב לצוות המסור של מילופרי: שגית חיים, תמיר קרימר ואלמוג פלור על הובלה נחושה ותרומתם המכריעה להישג המשמעותי הזה." 

כחלק מהמאמץ הבלתי נלאה לשמור על המגוון הביולוגי בגליל המערבי, מילופרי ממשיך לצעד הבא של הפרויקט. בימים אלו מתבצע סקר משארי שלב ב', שמסגרתו נבדקים שטחים של מילופרי שלא נסקרו בשלב א'. מטרת הסקר היא לזהות שטחים פוטנציאליים נוספים בעלי ערכי טבע שראוי לשמר. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן