סיכום השנה החולפת עם מזכ"ל התק"צ ניר מאיר. על קיבוצים בימי קורונה ("הקביעה שהקיבוצים נפגעו מהקורונה פחות משאר האוכלוסייה, היא חד-משמעית נכונה"), היחסים עם רמ"י ועם מנכ"לה החדש, ("יש פריצת דרך משמעותית ביחסים עם רמ"י"), על הממשלה הנוכחית ("זו ממשלה אחרת לגמרי מבחינתנו"), קיבוצי העוטף, ניר דוד, המחלקה הפוליטית, מעבר בית התנועה, המשבר מול תנועות הנוער ועוד כמה עניינים תנועתיים
פוסט שנכתב לפני כשבוע בפייסבוק האישי של ניר מאיר, יכול ללמד מה חושב מזכ"ל התנועה הקיבוצית על מצב התנועה ערב ראש השנה תשפ"ב.
"דיסוננס" כותב מאיר, "בשבוע שעבר הכריז העיתונאי הנכבד נחום ברנע מעל דפי המוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', על מותו של הקיבוץ. 'בעין חרוד נולד חזון הקיבוץ הגדול ובעין חרוד מת'.
השבוע בילינו כמה ימים מרוכזים במאמץ למנוע חקיקה שהובילה רשות המסים, בניסיון לקבוע כי 'קיבוץ הוא מערכת לתכנון מס…' והיום אחרי הצהריים אימצה ועדת השרים את הרפורמה בחקלאות העברית, שמוביל שר האוצר אביגדור ליברמן.
יש מכנה משותף לשלושת האירועים האלה: שלושתם מצטיינים בסוג מסוים של יוהרה והתנשאות, שלושתם לוקים בבורות לא קטנה ו…שלושתם – לא יקרו.
לעומת זאת, בשעות אחר הצהריים הוזמנתי לאירוע מרגש באמת באוניברסיטת תל-אביב. לאחר הפסקה של שנה (בגלל אילוצי הקורונה), נערך היום שוב, טקס קבלת פנים ל-300 עולים צעירים אשר הגיעו לישראל מכל רחבי העולם, במסגרת גרעיני צבר של הצופים.
כרגיל, רובם של החניכים התקבצו בגרעינים בקיבוצים שונים ברחבי הארץ והם מצטרפים למאות רבות של חניכי צבר משנים קודמות וחיילים בודדים אחרים, שמוצאים בימים אלה ממש, את ביתם, בעשרות קיבוצים.
הם לא חושבים שהקיבוץ מת, הם יודעים שהקיבוץ הוא הרבה דברים, עבורם – ברור שאיננו מערכת לתכנון מס. הם רואים את החקלאות המתקדמת בעולם ובטח לא יאמינו שיש שר חקלאות בישראל שחושב שזוהי חקלאות מפגרת הזקוקה שיציל אותה מעצמה.
הקיבוץ בשנת 2021 הוא סיפור הצלחה יוצא דופן. 279 הקיבוצים הפזורים ברחבי ישראל – 100 מתוכם מסמנים את הגבולות ממש, וגם האחרים מוקמו בנקודות אסטרטגיות על פי הצרכים של תקופת יסודם – חווים שנים של שגשוג, בתינו הומים מתינוקות ואלפי משפחות מתדפקות על דלתותינו. מאז מרס 2020 ידע כל חבר קיבוץ וכל תושב ביישוב הקיבוצי, להודות למזלו הטוב. הקהילות הקיבוציות עמדו בסופת הקורונה בהצלחה מרובה. אז מאין
נובע הדיסוננס הזה? הקיבוץ היה מאז ומעולם תמציתה של הציונות המעשית. אנחנו עושים. לא מדברים. בעולם של יחסי ציבור, פרסום ותעשיית ה'שואו אוף' אנחנו עוף מוזר. לרובנו טוב כך. ואם יש פער בין מה שחושבים עלינו לבין מה שאנחנו יודעים שאנחנו, שיהיה…".
"אז זהו, הכל טוב, וזה רק עניין של הסברה ויחסי ציבור שאנחנו לא רוצים לעשות?", אני שואל את מאיר כשאנחנו נפגשים לריאיון חג בקומה שבע של בית התנועה, עדיין בלאונרדו, בתל אביב, "ומה עם ההסתה הממושכת נגד הקיבוצים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות.
יש חשיבה כיצד להתמודד עם זה?". למאיר אין ממש מענה לעניין הזה. "התרבות של הרשתות החברתיות", הוא אומר, "היא תרבות מתעתעת. כל מחנה מדבר עם עצמו. ברשתות של הביביסטים יש עלינו השמצות אין סופיות. אנחנו לא יכולים לחדור לשם, לא יכולים לשנות את זה, הם ימשיכו לחשוב ככה ולא חשוב מה שאנחנו נעשה.
יש לנו הרבה על מה להתגאות, אבל בחברה כל כך מקוטבת ושבטית, לא נכון בעיניי להיות שבט מתנשא. אם אתה שלם עם עצמך ומרוצה מהמצב שלך, אז למה לצעוק את זה? אני מאמין בפתגם שאין הברכה שרויה אלא בדברים הסמויים מהעין. להתהדר, להשתחץ זו בעיניי אסטרטגיה לא נכונה".
לאחר שנבחרת לקדנציה שנייה הצבת יעד של הכפלת מספר חברי הקיבוצים תוך עשור. האם קצב הגידול עומד ביעד שהצבת?
"קצב הגידול עדיין לא עומד ביעד הזה, אבל זו הזדמנות לספר על פריצת דרך משמעותית ביחסים עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בתקופת הממסד הקודם ברמ"י, בראשות המנכ"ל עדיאל שמרון, הם עשו כל שלאל ידם לעכב את הבנייה אצלנו. כשינקי קוינט נכנס לתפקיד מנכ"ל רמ"י, קיימנו פגישות היכרות ועבודה. באתי עם חמש בקשות, ולא רק שקיבלתי ממנו תשובה חיובית לכולן, רמ"י היום מיישמת את כל ההבטחות שלו. מדובר בשינוי מובהק במדיניות רמ"י, בהתנהלות ההנהלה המרכזית שלה ובהנחיות למרחבים.
הבקשה הראשונה נגעה לחלופת האגודה. אחד ממנהלי המרחבים של רמ"י הגדיר את השינוי כך: 'בעבר בכל פעם שהגיע אלינו קיבוץ ורצה שנאשר את חלופת האגודה, בהנהלה הסבירו לנו שצריך לכדרר את הכדור הזה מחוץ למגרש. עכשיו הם רוצים שנציג לוח זמנים לסיום התהליך'. זה עובד בשטח. קיבוץ אחרי קיבוץ מקבלים אישורים ורצים קדימה.
בקשה שנייה הייתה שיקל גם על השיוך הקנייני. הסברתי לו שעיכוב השיוך מונע את הגידול הדמוגרפי בקיבוצים. הוא הבטיח שזה יטופל, ואכן זה מטופל ורואים את זה בשטח. בקשה נוספת הייתה ליישם את הסדר הביניים, ולא להעניש אותנו על עיכוב השיוך על ידי רמ"י. הוא אישר גם את זה.
עוד בקשה, שבה פריצת הדרך היא משמעותית מאוד בעיניי, הייתה בנושא הבנייה החברתית לחיילים בודדים, גרעיני צבר וכדומה. במשך חמש שנים מתסכלות נאבקתי בנושא הזה מול רמ"י, ואמרתי להם שבנייה כזו גם במרכז הארץ לא תפגע בשום אינטרס של מדינת ישראל.
הם לא הסכימו לאשר את זה. ינקי הסכים שנתחיל בפיילוט, וזה כבר מתבצע עם שני גרעיני צבר בחצור ובצרעה. מוסכם על רמ"י שבקיבוצים האלו יהיו בתים
שיוסבו עבור חניכי צבר, ושזה לא יהיה על חשבון מכסת הבתים לנקלטים חדשים. אם המדיניות החדשה הזו תימשך, יושג יעד הכפלת מספר חברי הקיבוצים תוך עשור".
קיימת בעיה במרחב ירושלים של רמ"י, שבזמן חידוש חוזה החכירה לאדמות חקלאיות זמניות, הם מפקיעים מאות דונמים מקיבוצים ומעבירים אותם לקבלנים. זה קרה בבית ניר, גלאון, נגבה, נחשון. מה עושים עם זה?
"הם מנמקים את זה בצדק חלוקתי, ולדעתי הם עושים את זה כדי להגביר את השליטה שלהם במקרקעי ישראל. כדי להשיג כמה שיותר שליטה הם פוגעים לנו ישירות בקרקעות הזמניות, פוגעים במשבצת הקבועה דרך ותמ"ל, ופוגעים בריבונות שלנו בשטח המחנה דרך תהליכי השיוך.
בעיניהם ככל שלנו יהיו יותר זכויות, להם תהיה פחות שליטה. בנושא הקרקעות הזמניות ניהלתי במשך 18 שנים ארבעה משפטים נגד רמ"י, על נושא הזכויות של הקיבוץ שלי, קבוצת שילר, בקרקעות הזמניות.
שלוש פעמים ניצחתי אותם, ואז הם שינו את החוק לטובתם. קשה להתמודד בנושא הזה משפטית, אבל אפשר להתמודד מוסרית ואת זה אנחנו עושים בתמיכה מלאה של משרד החקלאות".
איך מתמודדים בקיבוצים עם הקורונה?
"הקביעה העקרונית שהקיבוצים נפגעו מהקורונה פחות משאר האוכלוסייה, היא חד-משמעית נכונה. נפגענו וגם נפטרו אנשים, אבל הציבור אצלנו יותר ממושמע, ולכן שרשרת ההדבקה נקטעת מהר.
הערבות ההדדית באה פה לידי ביטוי, ולכן יש בקיבוצים פחות חולים, פחות חולים קשה ופחות נפטרים. כמובן שכל אדם שנפטר הוא עולם ומלואו.
גם מבחינה כלכלית נפגעו פחות, למרות שהמדינה ניסתה לפגוע בנו בהתחלה על ידי דחיית הפיצוי לעצמאיים. גם כשלא התקבל פיצוי מהמדינה, אף חבר קיבוץ לא רעב ללחם.
המכה הכי קשה של הקורונה הייתה הבדידות, וכאן הקיבוצים התגלו במלוא גדולתם עם הרבה מאוד תשומת לב לאוכלוסיות המבוגרות, לחולים, למבודדים, והרבה אינטראקציות בדרכים שונות. הקיבוצים עומדים במבחן הקורונה, בצורה מעוררת השתאות".
רפורמה בחקלאות תהיה רק בהסכמה
הקואליציה הנוכחית שבה יש חמישה חברי כנסת קיבוצניקים חוץ משיקלי, הייתה אמורה להפחית את הדאגות של התנועה הקיבוצית, אבל ההתחלה לא מבטיחה טובות.
בחוק ההסדרים הוצע להטיל מיסוי כבד על הקיבוצים, שהוסר במאמץ רב אבל עדיין נשארו הרפורמה בחקלאות וחוק הוותמ"ל מעוררי המחלוקת שאושרו על ידי הממשלה. מאיר סבור שאין סיבה לדאגה. "יש לנו המון חברים בקואליציה מחמש-שש מפלגות", הוא אומר, "וזה כולל את מנהיגי המפלגות וח"כים מכל שדרות המפלגה.
זו ממשלה אחרת לגמרי מבחינתנו, אבל מה שלא השתנה הוא הדרג הפקידותי והרוח הרעה של חלק מאנשי האוצר. אני די בטוח שמקבלי ההחלטות יוכיחו מי הריבון בישראל. חשוב שתהיה רפורמה בחקלאות, כי זה
טוב לחקלאות העברית, אבל היא תהיה אך ורק בהסכמה. הרפורמה תתקבל רק אחרי הידברות איתנו. לא בכוח, ולא בהנחתות".
נושא נוסף שקשור לממשלה הוא אי מתן פיצוי לתושבי הקיבוצים בעוטף עזה שנאלצו לעזוב את בתיהם במבצע שומר החומות ולהתארח במלונות או בקיבוצים. היכן זה עומד?
"זו פשוט בושה וחרפה. יש לנו שני אנשים שמאד פעילים בנושא הזה: ח"כ נירה שפק מכפר עזה שלקחה את זה כמשימה, וסגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר ממפלסים, שאחראי על העניין מתוקף תפקידו.
לא ניתן למצב הזה להימשך ללא פתרון. זה מאכזב שצריך להיאבק על דברים, שצריכים להיות מובנים מאליהם. כתבתי לשניהם, שהבעיה הקשה היא שככה נשבר האמון של תושבי העורף במוסדות השלטון. אני מקווה שהבעיה הזו תיפתר, למרות שאלון הסביר לי שהנושא מורכב".
פרשת ניר דוד היא תמרור אזהרה להרבה קיבוצים. איפה התנועה בסיפור הזה?
"התנועה תומכת בניר דוד אבל אנחנו לא רוצים להפוך את המקרה הזה ממיקרו למקרו. בהיבט הרחב של הנושא צריך לקחת בחשבון שמדינת ישראל הולכת ונהיית צפופה מאוד, וההסתברות שנישאר הריבון היחיד על שטחנו היא לא גבוהה.
אנחנו צריכים לעשות הכנות לרגע הזה, כמו רישום כמה שיותר שטחים ציבוריים כשפ"פ (שטח פרטי פתוח) ולא כשצ"פ (שטח ציבורי פתוח), כי בשצ"פ המילה ציבור כוללת את כל תושבי מדינת ישראל.
דבר נוסף שאנחנו מנסים לעשות בשיתוף תנועת המושבים וארגון המועצות האזוריות, הוא לתת מעמד אחר לקרקעות של יישובים חקלאיים. הנרטיב שלנו שכל מה שנמצא בתוך גדר הקיבוץ ומאחורי השער הצהוב הוא הבית שלנו, אינו תואם כיום את החוק היבש במדינת ישראל. אנחנו עובדים על התאמת החוק לנרטיב שלנו, ועל התאמת ההתנהגות שלנו לחוק".
יותר קל להגיע ליקום
לפני פחות משנתיים נבחר מאיר לכהונה שנייה בתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית, וברור לו שאת היעדים שהציב צריך לממש בתקופה הקרובה. בניגוד לחברו ועמיתו, אמיתי פורת, שסיים חמש שנות מזכ"לות בקיבוץ הדתי כמעט ללא מתנגדים בשל אופיו הפשרני, מאיר ידוע כמי שמתעקש על עמדותיו, ולכן כמעט כל מהלך שהוא מוביל נתקל בכיסי התנגדות.
כך, לדוגמה, המבנה החדש של המחלקה הפוליטית מעורר מחלוקת בשל היעדר נציגות למפלגת העבודה בעקבות הפסקת עבודתה של מזכירת מחוז הקיבוצים, חניק מרשק. "אם יש משהו שעליו כבר קיבלנו את מדליית הזהב", מציין מאיר, "זה בדיוק הסיפור של ההתנהלות הפוליטית. הסיבה שאני יכול לדבר עם מנהיגי שש מפלגות, היא העובדה שאני כבר לא יו"ר מחוז הקיבוצים של מפלגת העבודה. המבנה המעודכן של המחלקה הפוליטית,
הוא הרבה יותר נכון מהמבנה הקודם. העובדה היא שבשלוש מערכות הבחירות לפני האחרונה רוב חברי הקיבוצים הצביעו לכחול לבן, והמבנה הקודם של המחלקה לא שיקף את המציאות.
מי שלא מגיב למציאות, הוא עיוור שמתעקש להיכנס עם הראש בקיר. אני באופן אישי חבר מפלגת העבודה, חבר המחוז, חבר בוועידת המפלגה, אבל אני לא מנהיג הקיבוצים במפלגת העבודה אלא מנהיג הקיבוצים שהצביעו לכל המפלגות.
המבנה החדש הביא לבחירת שישה ח"כים מהקיבוצים, כשזה שנבחר בעבודה, רם שפע, לא נבחר בתמיכת המחוז.
לגבי חניק מרשק הובהר לנו על ידי היועץ המשפטי של מפלגת העבודה, שזה בכלל לא חוקי שהמפלגה תממן פעיל בשכר בתנועה הקיבוצית. במשך שנים התנדבנו להחזיק פעיל בשכר במחוז הקיבוצים, וזה היה הגיוני כש-70% מחברי הקיבוצים הצביעו לעבודה.
כיום, כשפחות מרבע מחברי הקיבוצים מצביעים לעבודה, אם אנחנו מממנים את מזכיר המחוז צריך לממן עוד כמה נציגי מפלגות. אמרתי שאני לא מסכים שפעילי מפלגה יבחרו פעיל תנועה, אלא שמתוך פעילי התנועה חברי המפלגה יבחרו את המזכיר שלהם.
זה מה שעשינו עם יורי קנדל, ואני מציע את זה למפלגת העבודה. חשוב להדגיש שהפעילים החדשים במחלקה הפוליטית עובדים בשמירת הקשרים עם כל המפלגות, וזה בהחלט מביא תוצאות".
הצבת יעד של מעבר בית התנועה ליקום שנידון במועצה. יש הטוענים שהתנועה תצטרך להחזיק לך לשכה שכורה בתל אביב. האם זה נכון?
"ממש לא. האמת ממש הפוכה. במועצת התנועה בעין חרוד כשהצענו את מעבר בית התנועה ליקום, קם יואל מרשק וביקש להשאיר שני משרדים בתל אביב לטובת פעילות ציבורית תנועתית. אנחנו נדון בהצעה הזאת במועצה שתהיה בסוף אפריל, ואני כבר מודיע שאני מתנגד לזה בכל תוקף."
"לא רק שאני לא רוצה לשכה בתל אביב, אני לא רוצה לבזבז על זה אף שקל. היום לכולם יש מכוניות, ויותר קל להגיע ליקום מאשר להיכנס לתל אביב. אם אצטרך להיפגש עם בכיר שלא ירצה להגיע ליקום, אני אגיע אליו במקום שהוא יבוא אליי".
קיימת מחלוקת גם סביב הנוהל החדש לבחירת מזכ"ל התנועה לא בבחירות כלליות אלא על פי החלטת כל קיבוץ. ישנה טענה מצד תומכי ליאור שמחה, שההחלטה הזו נועדה לקדם את בחירתה של הדס דניאלי ילין, ושהנהגת התנועה תדאג שהבחירות יתקיימו במזכירויות הקיבוצים המושפעות על ידה ולא בקלפיות. מה תגובתך?
"תיאוריות קונספירציה זה דבר חשוב, וכדי להזים אותן כדאי להיצמד לעובדות. בעקבות הבחירות האחרונות למזכ"ל התנועה, עלתה קריאה גם מהשטח וגם מוועדת הבחירות לבחון את שיטת בחירת המזכ"ל."
"קם צוות בראשות עו"ד שימי בראון משפיים, שאחד מחבריו היה יעקב בכר שהוא מתומכי ליאור שמחה. אני לא הייתי בצוות הזה, וגם רוחי לא הייתה בו. הבעיה שהצוות הזה התבקש לפתור הייתה שהגוף הבוחר, כלומר כלל חברי הקיבוצים, לא רוצה לבחור."
"אף פעם לא השתתפו בבחירות יותר מ-44% מחברי התנועה הקיבוצית. הלוואי שבשיטה החדשה יהיו כמה שיותר קיבוצים, שהחברים בהם ירצו לבחור את מזכ"ל התנועה"
"בקלפי של הקיבוץ. המציאות היא אחרת. לכן הגיע הזמן להפסיק לעצום את העיניים ולהתייחס למה שקורה. בבחירות האחרונות הצביעו 32% מחברי התנועה הקיבוצית. זאת בחירה ראויה? הצעת הצוות אמרה שכל קיבוץ יחליט איך לבחור את המזכ"ל, ואני מבטיח קבל עם ועדה שלא תצא בעניין הזה שום הנחיה לקיבוצים מבית התנועה".
ההסדר עם תנועות הנוער
המשבר החריף והממושך ביותר של מאיר התקיים מול תנועת דרור ישראל, הנוער העובד והלומד ותנועת הבוגרים של הבונים דרור. המשבר הזה נפתר לאחרונה בתיווכם של חיים (ג'ומס) אורון ויצחק (בוז'י) הרצוג, ולמאיר חשוב גם פה להציג את התמונה מנקודת ראותו.
"לשלום צריך שניים," הוא אומר, "ולמלחמה מספיק אחד. אני אף פעם לא ניהלתי מלחמה נגד אף אחד, ולפני שנבחרתי בפעם הראשונה הבהרתי לראשי תנועות הנוער, שאין לי ענין לריב איתם. מישהו מהם פירש את ההתייחסות הזאת כחולשה.
הוא התחיל להתעסק עם הנכסים שלנו, הלאים אותם בחוצפה ובלי רשות, והאחריות הוטלה עליי. קיבלתי מכתב מהורים של חניכי הבונים דרור באוסטרליה כמי שאחראי עליהם, ואמרתי שאם מטילים עליי אחריות ציבורית גם הסמכות תהיה שלי.
כשבדקנו מה קורה בהבונים דרור, ראינו שכל הבוגרים שלהם משתייכים לדרור ישראל. גם אז לא הכרזנו על מלחמה נגדם. במקביל, ב-2018 היה משבר תזרימי בתנועה הקיבוצית, והודענו שאנחנו עוצרים את חלוקת הכספים לגופים המתוקצבים עד שיהיו מקורות כספיים.
תנועות הנוער, בראשות פסח האוספטר, דרשו שקודם כל נעביר כספים אליהן, ורק אחר כך לכל הגופים האחרים. לא הסכמתי שהם יקבעו איך נחלק את הכסף שלנו.
בעיניי צריך לדאוג למכון שיטים שנסמך כולו על כספי התנועה, יותר מאשר לתנועת נוער שממומנת במיליונים על ידי המדינה והסיוע שלנו הוא אחוז קטן מתקציבה.
את התקציב לנוער העובד והלומד עצרנו, כשהם התחילו להפעיל נגדנו עורכי דין יחד עם דרור ישראל ובוגרי הבונים דרור. ההתנהלות הזו הביאה לכך, ששלוש התנועות האלו התגייסו לפעול נגדי בבחירות למזכ"לות התנועה ב-2019.
אחרי שהם נכשלו בניסיון להחליף אותי, בא ג'ומס וביקש ממני להפגין גדלות נפש ולהגיע להסדר עם התנועות. אמרתי לו שאף פעם לא חיפשתי את המלחמה נגדם, ונתתי את ברכתי להסכם שגובש ואושר בנובמבר האחרון.
בוגרי הבונים דרור שהפכו לחברי דרור ישראל לא רצו להצטרף להסכם, ובוז'י הרצוג הסכים לגבש פשרה בינם לבין נציגי התנועה הקיבוצית שגם עליה בירכתי".
יעד נוסף שהושג בימים אלו לאחר משא ומתן שנמשך שנים, הוא הקמת קרן "חבצלת החדשה" שתנהל את תקציב הגופים המתוקצבים של התנועה הקיבוצית.
את "חבצלת החדשה" ינהלו יו"ר חבצלת עמוס רבין ומנכ"ל חבצלת עוזי שמש, ובגופי הניהול שלה יהיה רוב לחברי הקיבוץ הארצי לשעבר. מאיר מסביר, שהרעיון שנועד למנוע סחבת של עוד כמה
שנים, היה להקים תאגיד או קואופרטיב שאינו חלק אינטגרלי מהתנועה הקיבוצית אך חברים בו כל קיבוצי התנועה. הדוגמה שהוא נותן היא משקי התק"ם שהפך למשקי הקיבוצים, והתקווה היא שקרן חבצלת תהפוך ל"חבצלת החדשה". מינוי אותם המנהלים לשתי הקרנות, נועד למנוע קונפליקטים בין שני הארגונים. "הרעיון הוא", מסביר מאיר, "שבהדרגה כל חבצלת תיכנס ל'חבצלת החדשה', ובזה יושלם איחוד התנועות".
מה אתה מאחל לחברי הקיבוצים לשנה החדשה?
"קודם כל, חשוב לי מאד להודות לכל פעילי התנועה, שאני מאוד גאה בהם ומאוד מתרשם מהנחישות שלהם, מהמחויבות ומהאנרגיה שהם משקיעים. בראש המערכת הזו עמדו גיל לין והדס דניאלי ילין, ואני רוצה להודות להם ולאחל הצלחה לגיל באיגוד התעשייה הקיבוצית, להדס בתפקיד המשנה למנכ"ל התנועה, ולנטע קדם שוורץ המנכ"לית החדשה של התנועה.
לחברי הקיבוצים אני מאחל, קודם כל ולפני הכל, הרבה בריאות, כי הקורונה נשארת איתנו גם בשנה החדשה ומשאירה אותנו במצב של חוסר ודאות.
לקיבוצים אני מאחל שימשיכו להפגין את אותן סולידריות, ערבות הדדית ואחריות הפרט לכלל, שהפגינו באופן מרשים בשלושת גלי הקורונה הקודמים, והם ממשיכים להפגין גם בימים אלו.
למטה התנועה אני מאחל שנצליח לשמר את המעמד הייחודי של הקיבוץ כאורגן יוצא דופן בחברה הישראלית, ושנצליח לשכנע את החברה הישראלית שהוא אכן כזה".
