מיכל מילגר1; אביב אשר2; ליאור רובינוביץ2; שמואל גלילי3; חיים לייבוביץ4; איציק אברבנאל5
1 – שה"מ, המחלקה לצאן; 2 – מכון המחקר מיג"ל/מו"פ צפון;
3 – מנהל המחקר החקלאי, המחלקה לחקר ירקות וגידולי שדה; 4 – מו"פ העמקים, מועצת החלב; 5 – שה"מ, המחלקה לגידולי שדה
*כותבים שותפים
טכנאי מחקר שותפים בעבודה: יהל אפלבום ורון איתן, מכון מחקר מיג"ל/מו"פ צפון
תודות לרן וגיא ברוש, משק ברוש, יבנאל
המחקרים מומנו מקרן המחקר של מועצת החלב וקרן שה"מ
צילום תמונה ראשית: צוות המחקר במשק ברוש ביבנאל
רקע
על רקע עליות מחירי המזון והמשבר הכלכלי בענף הצאן בארץ, יחד עם אירועי אקלים קיצוניים ועלייה בתדירות שנות בצורת, נבחנה השפעת הזנת צאן לחלב בשחת קינואה צעירה לעומת שחת תלתן. לצמח הקינואה יתרונות כגידול מספוא בעל עמידות גבוהה לשינויי אקלים, יעילות גבוהה בניצולת מים, כמות יבול ואיכות מספוא, תכולת חלבון גבוהה, יכולת שימור כתחמיץ ואף הפחתה בפליטות גזי חממה של מעלי-גירה הצורכים אותו.
הקינואה מכילה סאפונינים (גליקוזידים) ומטבוליטים משניים נוספים העשויים לשפר את נעכלות המזון ובריאות העטין. הספונינים מרוכזים ברובם בקליפת הגרעין. בריכוז גבוה טעמם מר ועשוי לגרום לדחייה והימנעות מצריכתה, ולכן קציר השחת מתבצע בשלב התפרחות או בתחילת מילוי גרעין. תחמיץ מפחית באופן משמעותי את המרירות כך שניתן להשתמש בצמח גם בשלביו הבוגרים. אחוז החלבון בשחת הקינואה מגיע למעל 20% ונעכלותו גבוהה משחת תלתן ואספספת הנחשבים מזונות גסים איכותיים בהזנת הצאן (טבלה 1).
בניסוי הקדמי שבוצע בדיר אלומות, קיבלו עזים חולבות שחת קינואה בצורת קפיטריה, וניכר שהן בוחרות לאכול ממנה בצורה שווה לאספסת כמזון גס. על מנת לצמצם את עלויות ההזנה במשק, ולהבטיח מגוון סוגי מספוא זמינים בשוק, נבחנה הזנת עזים וכבשים לחלב בשחת קינואה צעירה כתחליף לשחת תלתן. הקינואה נבחנה כרכיב הגס במנה כולית (בליל) כחלופה לשחת תלתן בתנאי משק מסחרי. דפון זה מסכם את התוצאות העיקריות של שני הניסויים שבוצעו. להרחבה ניתן לקרוא בדו"חות המחקר (דו"ח מחקר מועצת החלב 506-0414-23 ודו"ח מחקר קרן שה"מ 870-12802-23)
טבלה .1 ההרכב הכימי, נעכלות ח"י ודופן תא במבחנה של שחת קינואה, תלתן ואספסת. כל ערך מייצג ממוצע ± שגיאת תקן של 4 חזרות. אותיות שונות מעל העמודות בכל שורה מראות על הבדל מובהק סטטיסטית (Tukey-HSD, P<0.05)
אספסת תלתן קינואה מדד 14.8b ± 0.42 13.6b ± 1.38 22.4a ± 0.54 חלבון (% בח"י) 92.2a ± 1.12 92.7a ± 2.68 82.8b ± 3.13 חומר אורגני (%) 1.47b± 0.33 1.73b± 0.18 3.08 a ± 0.64 שומן (% בח"י) 5.28a ± 0.27 5.71a ± 0.76 2.93b ± 0.38 ליגנין (% בח"י) 45.7a ± 3.73 52.7a ± 2.76 39.3b ± 3.98 NDF (% בח"י) 48.4ab ± 3.29 46.4b ± 2.45 52.2a ± 3.56 נעכלות NDF
(% מ- NDF)63.1b ±1.44 64.3b ± 3.67 77.4a ± 2.64 נעכלות ח"י (% בח"י)
שיטות
- ניסוי עזים לחלב – 48 עזים מגזע זאנן, מחציתן קיבלו בליל חופשי שהכיל שחת קינואה (18.8% מהבליל) ומחציתן בליל חופשי שהכיל שחת תלתן (20.1% מהבליל).
- ניסוי כבשים לחלב – 46 כבשים מגזע אסף, מחציתן קיבלו בליל חופשי שהכיל שחת קינואה (18.8% מהבליל) ומחציתן בליל חופשי שהכיל שחת תלתן (20.2% מהבליל).
בשני הניסויים אוזן הרכב הבליל לשתי הקבוצות מבחינת תכולותיו התזונתיות.
בתחילת הניסויים חולקו העזים והכבשים לקבוצות בעלות ממוצע דומה של: גיל (שנים), מצב גופני (BCS), ימים בתחלובה (DIM), מספר תחלובה, תנובת חלב ממוצעת (Daily yield), משקל גוף, מספר תחלובה, ספירת תאים סומטיים (סת"ס) והרכב חלב (לקטוז, חלבון ושומן).
ההחלפה למנות הניסוי בוצעה באופן הדרגתי במשך שבועיים, ובנוסף לבליל קיבלו כלל קבוצות הניסוי 1 ק"ג תערובת במכון החליבה. הכבשים הואבסו במנות ניסוי מלאות מעל 30 ימים והעזים קרוב ל-60 ימים. במהלך תקופת הניסוי נמדדו: תנובת החלב, הרכב החלב (שומן, חלבון, לקטוז, סת"ס), משקל גוף, מצב גופני, צריכת מזון ויעילות ניצולת מזון קבוצתית.
תוצאות עיקריות
| עזים | כבשים | מדד |
| 2.3 ק"ג/יום בקינואה לעומת 2.05 בתלתן (עלייה מובהקת, P<0.01) | 2.43 ק"ג/יום בקינואה לעומת 2.16 בתלתן (עלייה מובהקת, P<0.05 ) | תנובת חלב יומית |
| עלייה מובהקת בקבוצת הקינואה (3.22% לעומת 2.99%, P<0.01) | ללא שינוי מובהק למעט עליה בחלבון באמצע הניסוי בקבוצת הקינואה (5.0% לעומת 4.8%, P<0.05) | אחוז חלבון בחלב |
| 1170 אלפי תאים למ"ל בקבוצת הקינואה לעומת 1785 בקבוצת התלתן (P<0.05) | 490 אלפי תאים למ"ל בקבוצת הקינואה לעומת 830 בקבוצת התלתן (P<0.05). | תאים סומטיים |
| שיפור של 8%בתנובת החלב של קבוצת הקינואה (ק"ג) ביחס לכמות הבליל הנצרך (ק"ג חומר יבש). | שיפור של 10.7%בתנובת החלב של קבוצת הקינואה (ק"ג) ביחס לכמות הבליל הנצרך (ק"ג חומר יבש). | יעילות ניצולת מזון קבוצתית (ללא סטטיסטיקה) |
| דומה, 2.5 בקבוצת הקינואה לעומת 2.4 ק"ג ח"י/יום לכבשה בקבוצת הביקורת (כ- 5% הבדל). | דומה, כ-2.9 ק"ג ח"י/יום לכבשה | צריכת מזון קבוצתית (ללא סטטיסטיקה) |
יתרונות שחת הקינואה
- הרכב כימי: חלבון ושומן גבוהים, ליגנין נמוך, נעכלות חומר צמחי גבוהה.
- גידול עמיד: יתרון בתנאים יובשניים, ניצולת מים גבוהה, מתאים לגידול אביב-קיץ-סתיו, משך גידול קצר (40-50 ימים מזריעה) ולכן ניתן לקצור עד שלושה מחזורים לאורך העונה (אביב עד חורף).
- פוטנציאל למשק: שיפור תנובת החלב ואיכותו, שיפור יעילות ניצולת מזון, הפחתה בפליטת גזי חממה.
מסקנות והמלצות
שחת קינואה מתאימה לשמש כמזון גס איכותי להזנת עזים וכבשים לחלב. מומלץ להמשיך ולבחון הזנה בזני קינואה נוספים המכילים ריכוזי סאפונינים שונים ונמוכים יותר, דבר שיאפשר קציר שחת באחוז ח"י גבוה יותרשיעלה את היבול וריכוז ה- NDF.
נכון להיום קיים בארץ גידול מסחרי של קינואה לשחת בקנה מידה מצומצם, כך שלא ניתן להסיק מבחינה כלכלית האם מחירה תחרותי לעומת חלופות המזון הגס האיכותי הקיימות (תלתן, אספסת, בקיה) היות ועדיין לא תומחרה שחת הקינואה.
לאור תוצאות הניסויים, יש מקום לשילוב גידול הקינואה בהיקפים מסחריים לצד הגידולים הקיימים לצורך הרחבת המגוון הזמין והבטחת אספקת מזון גס איכותי למגדלי הצאן.
רשימת ספרות
קרן שה"מ, דו"ח לתכנית מחקר – "הזנת כבשים בקינואה" (דו"ח מספר 870-12802-23)
מועצת החלב, דו"ח שנה ב' – "שימוש בצמח הקינואה (Chenopodium quinoa Willd) כגידול חדש למספוא והשפעתו על ביצועים, יעילות ייצור ויעילות ניצולת מזון פרטנית בטלאים לפיטום ובעזים וכבשים לחלב (דו"ח מספר 506-0414-23)
