יבול שיא
הרפת והחלב
אסף צרקטוף רכז פרויקט מרכז מאדמה

"החוקרים שלנו הם תלמידי תיכון" 

6 דק' קריאה

שיתוף:

אומר אסף צרטקוף, רכז פרויקט מרכז "מַאֲדָמָה" שבמושב נהלל * במסגרת הפרויקט מלווים אנשי מקצוע וחוקרים את התלמידים, העורכים בעצמם מחקרים בחקלאות, בתחומים מגוונים, הכל על מנת לשכלל את החקלאות ולהביא לתוצאות טובות יותר * החינוך לחקלאות בתחומיה השונים מצמיח דור חדש עם הפנים לחדשנות ולקידמה 

אסף צרטקוף הוא הרכז של מרכז "מַאֲדָמָה" שבמושב נהלל. המַאֲדָמָה הינה פרוייקט חינוכי-חקלאי-מדעי אזורי, תוצר של שיתוף פעולה בין מועצה אזורית עמק יזרעאל, כפר הנוער ויצו נהלל, החווה החקלאית בנהלל, בתי הספר בעמק,  ומרכז נווה יער (מכון וולקני). 

אם תרצו, המַאֲדָמָה היא מרחב לשילוב בין המסורת החקלאית-חלוצית היזרעאלית, לבין החדשנות של חקלאות-העתיד. משבר האקלים והשפעותיו מחייבות את המין האנושי כולו לשינוי דרמטי בדרך שבה אנו מגדלים את מזוננו. 

קבוצת תלמידים עוסקים בטכנולוגיה במסגרת פרויקט המאדמה
קבוצת תלמידים עוסקים בטכנולוגיה במסגרת פרויקט המאדמה. צילום: מרכז "מאדמה" 

כשהחקלאות נחלשת החברה נחלשת 

נפגשתי עם אסף במרכז המאדמה בנהלל. אסף צרטקוף, גבר בתחילת שנות הארבעים, גדל בישוב הקהילתי עדי, שירת בגרעין נח"ל, נשוי לעפרה, אב לשני ילדים, מורה לביולוגיה במקצועו ובימים אלה מרכז את פרויקט "מאדמה", הממוקם בנהלל, בגבול כפר הנוער ויצו נהלל.  

יש משהו מאד מרגש בפרויקט זה. אנו נוכחים בשנים האחרונות שהחקלאות נדחקת לפינה ואילו ענף ההיי-טק מככב. המאדמה קם על מנת להנכיח חקלאות עכשווית ועתידנית דרך מקצועות לימוד בבתי הספר התיכוניים.  

אסף מספר: "בימים אלו אנו מסיימים שנה שניה בפרויקט המאדמה. לפרויקט הזה ישנן מספר מטרות. כמטרה ראשונה, שמנו לעצמנו יעד להעמיד דור חדש של מדענים וחקלאים, שהנושא של בטחון תזונתי חשוב להם במספר רבדים.  המועצה האזורית יזרעאל היא המשקיעה העיקרית בפרויקט  זה. המאדמה הוא פרוייקט שקם בשיתוף פעולה של מספר גורמים. משרד החינוך שותף, הגופים ההתיישבותיים, חוות הניסיונות נווה יער וחוקרים העובדים שם." 

איך הגעת למאדמה? 

אסף: "לימדתי ביולוגיה, טכנולוגיה וביו רפואה, הלב שלי היה בחקלאות ובנושאי סביבה. עסקתי והתמחיתי בפרמקלצר. פנו אליי לנהל את מאדמה ושמחתי. עבורי זהו אתגר גדול לעסוק בנושאים שונים בחקלאות, בחינוך ובהנכחת ההתייחסות לכל נושאי הסביבה, חינוך ופיתוח חדשנות וחשיבה בתחומים אלו.  כיום עובדים כאן כחמישה אנשים, אנו בתהליך צמיחה וגדילה ובשנה הבאה יעבדו במסגרת הפרויקט כשבעה אנשים." 

איך התחיל ונוצר פרויקט המאדמה 

"מנהל אגף החינוך במועצה פגש את אנשי החממה האקולוגית הנמצאת בקבוץ עין שמר. הוא התלהב  והחליט להקים מודל דומה במועצה האזורית יזרעאל. הוא פנה אל אייל בצר, ראש המועצה הקודם, שנתן גב להקמת חממה אקולוגית כזו. היה זה אך טבעי שפרויקט זה יקום בבית הספר החקלאי בנהלל. נוצר שיתוף פעולה מצוין עם בית הספר, הוקצה לנו מקום בתוך המשק החקלאי ויצאנו לדרך." 

מיהם ומהם האנשים והתחומים בהם הם עוסקים? 

"האנשים הם אנשים המומחים בתחומם. שי ערב לוי, מהנדס קרקע ומים; ד"ר אחיה דוידסון – אקולוג ומומחה במידע אזרחי וניטור של יונקים; נעמה גולן – מיקרוביולוגית ומתמחה בעבודות חקר ומרכזת את עבודות החקר בתיכונים של עמק יזרעאל ואביעד ברי – אגרונום  מומחה למדעי הצמח . אני, אסף, עוסק בחיבור בין טכנולוגיה, רובוטיקה לחקלאות וחיבור בין רובוטיקה למדעי הטבע." 

תגדיר במספר מילים, מה אתם עושים?  

"אנו תופרים תוכניות חקלאיות חינוכיות איכותיות על פי הצרכים של כל בית ספר. במועצה האזורית יזרעאל יש שישה בתי ספר  תיכוניים. בתי הספר הם: ויצו נהלל, העמק המערבי יפעת, עמקים תבור במזרע, ביה"ס הדמוקרטי בנהלל, ביה"ס האנתרופוסופי בהרדוף וישיבה תיכונית בשדה יעקב. כל  בתי הספר שותפים ועובדים עם המאדמה.  

"אנחנו עוסקים בתחומים רבים הנוגעים לחקלאות. למשל אנחנו עוסקים הרבה במיקרוביולוגיה של הקרקע. אנו יודעים שהבריאות של הקרקע היא זו שתקבע  האם חקלאות ברת -קיימא  בצל האסונות האקלימיים המתקיימים. קרקע בריאה תאפשר גידול יעיל של מזון לאורך זמן, גם תחת משברים. 

"אנו מקיימים למעשה מכון מחקר כאשר החוקרים שלנו הם תלמידי תיכון. התלמידים נפגשים עם התכנים שלנו. אנחנו מוסד חינוכי שבדרך העשיה והחקירה מלמדים ומובילים לחקירה ועניין, שללא עיניים, ידיים ומוחות – אין לנו עתיד. החקלאות היא מראה של בני האדם. כאשר החקלאות נחלשת, החברה מוחלשת. שמנו לנו כמטרה, לשקף לציבור כולו ובעיקר לתלמידים בחינוך, שיש עתיד גדול לחקלאות והחקלאות היא החמצן שלנו. יש כאן פוטנציאל עצום לרווח כלכלי." 

צרטקוף. החינוך לחקלאות בתחומיה השונים מצמיח דור חדש עם הפנים לחדשנות והקידמה
צרטקוף. "החינוך לחקלאות בתחומיה השונים מצמיח דור חדש עם הפנים לחדשנות". אלבום פרטי 

ביטחון תזונתי 

מסתבר שכדי שמאדמה יהווה מנוע תנופה מתקיימים שיתופי פעולה נוספים.  

אסף: "יצרנו שיתוף פעולה עם חברת ההשקיה  השנייה בגודלה בארץ 'ריווליס'. ריווליס ישראל היא מי שהיתה 'פלסטרו-גבת' בעבר וממוקמת בקיבוץ גבת. אנו מקבלים עזרה גדולה מהם, השותפות בינינו מעמיקה. היפה בכך הוא שבריווליס מכירים בחשיבות הגדולה של עידוד תלמידים טובים להעמיק ולהבין שיש עתיד כלכלי בהעמקת חקר פיתוח חקלאי ושיש בכך ערך משמעותי וחשיבות גדולה. 

"למעשה, אנחנו מגדלים כאן סטארטאפים חקלאיים. התלמידים מקבלים ליווי מחוקרים בחוות הניסיונות נווה יער." 

תן לי דוגמא לפרויקט חקירהלמידה לעבודת גמר?  

"אחד הנושאים המהווים מוקד ללמידה וחקירה הוא הבטחון התזונתי. סביב נושא זה יש הרבה תחומים  הנוגעים בנושא זה. אחד הנושאים הוא חקלאות מדייקת. למשל, התלמיד החוקר יחד עם חוקר בפיסיקה, לומד את תחום הרחפנים המרססים. הרצון הוא להגיע למצב בו הרחפן ירסס בדיוק את המידה שצריך.   

"המדענים מתריאים מזה שנים רבות אודות הבטחון התזונתי. הבטחון התזונתי קשור לנושאים נוספים בחקלאות. מושג ה'סטארטאפ ניישן' – זהו מושג שצמח מלמטה למעלה. ידוע שאנחנו מעצמה חקלאית  ושמנו לנו למטרה במרכז שלנו לחזק את הבטחון התזונתי על ידי חינוך. המטרה שלנו היא בעיקר חינוכית. תלמיד שחוקר ולומד עימנו יפנים וידע, שמה שעשה וחקר הוא תרומה עצומה למדע ולשיפור חייהם של בני האדם. עבורי כל נער ונערה שייצא לחיים ויבחר לעסוק בפיתוח, בעשייה, בתחום החקלאות בחייו, בעקבות הדרך שעשה עימנו, הוא ספור הצלחה."  

בבית הספר החקלאי בנהלל  יש משק חקלאי גדול עם מספר תחומי חקלאות. במשק של ויצו נהלל יש גידולי שדה, כרם ענבים, כרם זיתים, דבורים, וכמובן בעלי חיים.   

אסף:  מאדמה עובדת עם המשק החקלאי ובהתייחסות מדעית לענפי החקלאות. יצרנו פרויקט אזורי, פרויקט חקר בתיכונים – ובעתיד נעבוד גם עם תלמידי חטיבת ביניים. אחד התחומים בהם אנו עוסקים הוא נושא הרובוטיקה. דוגמא למחקר ברובוטיקה היא למידה וחקירה בנושא הזריעה על ידי רובוט, רובוט שמכין דגימות אדמה לבדיקות קרקע. יש תלמידים שחוקרים את השילוב של מערכות סולריות בחקלאות – מערכת סולרית המשפרת תוצאות בחקלאות." 

אסף עם תלמידים במסגרת מחקר ברובוטיקה
אסף עם תלמידים במסגרת מחקר ברובוטיקה. אלבום פרטי 

חדשנות וקידמה 

מאדמה הוא בית ספר שבו התלמידים אינם נוכחים באופן קבוע. זהו בית ספר מסוג חדש. "אנחנו מכוונים ומגיעים אל התלמידים," מסביר אסף. "התלמידים מפוזרים בכל בתי הספר שהזכרנו בעמק יזרעאל ואנחנו מתאמצים להגיע אל התלמידים. כולם. הנושאים בהם אנו עוסקים, מעניינים ומרתקים ויש להם חשיבות עצומה  בחיינו. אנחנו יודעים ומעבירים כמסר שחקלאות מפותחת מחייבת טכנולוגיה מפותחת ומחייבת התייחסות ברמה המדעית הכי גבוהה שאפשר. שיתופי הפעולה שיצרנו עם מדענים, מכוני מחקר ועבודות המחקר של התלמידים יובילו לתוצאות."  

אסף צסטקוף מספר ומדבר על עבודתו כשעיניו בורקות: "אני רואה בעבודתי שליחות. זוהי שליחות ממספר סיבות. שליחות חינוכית בשל הנכחת הערך ביטחון תזונתי, המודעות לנושא והצמחת אנשים שירצו לעסוק בנושאים חשובים אלו בעתיד.  

"הבנתי בבגרותי שכל הנושא של איכות הסביבה הוא בעל ערך עליון. החינוך לחקלאות בתחומיה השונים מצמיח דור חדש עם הפנים לחדשנות והקידמה. בשנים אלו אנו נוכחים שגילם הממוצע של החקלאים הוא ששים ומעלה. אנחנו כאן בחממה הטכנולוגית שלנו מצמיחים דור צעיר של אנשים שירצו לעסוק בחקלאות. חקלאות מחדשת היא גישה חדשה הטוענת ועובדת עם הטבע, ועובדת עם המיקרוביולוגיה של הטבע. יש חשיבות גדולה ביצירת חקלאות יעילה. כשהחקלאי עושה טיוב לקרקע  התוצאות מאד טובות בגידולים החקלאיים בטווח הרחוק. ישנן טכניקות עתיקות שיודעים היום לשלב עם תפיסות חדשות שנחקרו מדעית, המובילים לתוצאות טובות של טיוב הקרקע ושימור הקרקע.  

"אנחנו כאן במאדמה רואים בצורה הוליסטית את כל נושא הבטחון התזונתי, שהוא תוצר לוואי של חקלאות מחדשת. ההתמקדות שלנו היא בעיקר בנושא הקרקע. ברור הרי שעל מנת לגדל צמחים טובים – הדבר הראשון בו אנו מתמקדים הוא איכות הקרקע. אדמה בריאה היא הבסיס לגידולים חקלאיים. יש תנועה עולמית עצומה היום הדוגלת בחקלאות מיטיבה בתנועה, כפי שהטבע נמצא בתנועה וביעילות. כרגע ישנן הוכחות ממשיות מדעיות שהתפיסה ההוליסטית מביאה לתוצאות טובות רב ממדיות."  

מאדמה קשורה להרבה גופים. זהו פרויקט העסוק בחקירה – פרויקט המתווך בין החקירה המדעית ועידוד חקירה מדעית בקרב בני נוער.  

אסף: "אני מכנה את התלמידים איתם אנו עובדים כ'סוכנים' – הם אלו המובילים לשינוי ויוצרים שינוי, הם המתווכים בין העבר ההווה והעתיד. חקלאות התקיימה תמיד ותתקיים לעד. אנו בני האדם חייבים שתהיה לנו חקלאות – תמיד נצטרך לאכול. ברור היום שיש משמעות רבה וגדלה לאיכות המזון שלנו. כיום, בהשוואה של ישראל לעולם, יש במדינת ישראל מערכת חינוך חקלאי ברמה הגבוהה ביותר." 

ספר לי על התוכניות החינוכיות שלך, שלכם  בנושא הבטחון התזונתי. 

"יש לנו תוכניות  העוסקות בנושא לתלמידי כיתות ט', בעיקר בנושא יזמות. אנחנו באמת יצרנו תוכניות שעונות על הפרמטרים של סקרנות וחקרנות המאפיינים גילאים אלו. אנחנו שמים זרקור על הנושאים בהם אנו עוסקים ומתאמצים ליצור עניין בקרב בני הנוער. שמנו לנו מטרה – לדאוג לכדור הארץ."  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן