מגדלי המנגו חווים את העונה הקשה ביותר מזה שנים, שבה הפרי שהם מגדלים בהשקעה רבה נמכר במחיר נמוך מעלויות הגידול
גילוי נאות: מנגו הוא הפרי האהוב עליי, לכן מאוד שמחתי לפגוש על המדפים ברשת קרפור מנגו מהזן מאיה במחיר מצחיק של 6.90 ש”ח לק”ג. אך למרות שנהניתי מטעמו המתוק של הפרי העסיסי, הרגשתי בפי עקצוץ מר.
כנוטע ומדריך מטעים סובטרופיים לשעבר, שיודע כמה קשה לגדל מטע מנגו, כמה מאמץ, זיעה וכסף צריך להשקיע עד שמגיעים למטע מניב, ואיזו עבודה צריך להשקיע באחזקת המטע – עלתה במוחי מיד השאלה: איך יכול להיות שהפרי הנהדר הזה נמכר במחיר מגוחך? זול בהרבה מכל פרי אחר, ואף זול מרוב הירקות שעל המדף?
החלטתי לצאת לבדוק ולקבל תשובה לשאלה זו. פניתי לאלקנה בן-ישר, יו”ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הפירות, והשיחה שניהלנו חשפה בפניי תמונה עגומה ומורכבת.
עונת שפע שהפכה למשבר
“העונה הנוכחית הייתה עם יבול גבוה מאוד באופן יחסי לשנים הקודמות”, פותח אלקנה בן-ישר. “השנה אנחנו עומדים על 70,000 עד 75,000 טון ארצי, לעומת כ-60,000 טון בשנה שעברה”. אולם, הכמויות הגדולות אינן בהכרח בשורה טובה למגדלים.
בן-ישר מסביר כי הסיפור מורכב מכמה היבטים. ראשית, העונה החמה גרמה להבשלה מהירה של הפירות, מה שיצר לחץ קטיף גבוה ומנע מהמגדלים לפרוס את המכירה לאורך זמן. במקביל, שוק הייצוא, שמהווה מנוף כלכלי משמעותי, חווה בעיות קשות. “בחלק גדול מהמדינות, בעיקר בצרפת, יש יבואנים או רשתות שלא רוצות לראות פרי ישראלי, זה נובע ממניעים של אנטישמיות. במקביל, הנשיא טראמפ הטיל מכסים של 25% על ברזיל, מה שגרם להם להסיט את הפרי המיועד לארצות הברית לשוק האירופי. מדובר פה על אלפי טונות שהציפו את השוק וגררו לתחרות מחירים קשה מאוד”. בעקבות זאת, המחיר באירופה ירד מ-6.5 יורו לקרטון ל-4.5 יורו, מה שהופך את כדאיות הייצוא ל”גבולית מאוד”.
גורם נוסף שהכריע את הכף היה השוק הפלסטיני. “אין לנו שוק בעזה. בעבר היינו מעבירים לשם בין 8,000 ל-10,000 טון בשנה, והשנה השוק הזה לא היה קיים”. כתוצאה מכך, הפירות הללו, יחד עם עודפי הייצוא, הוצפו לשוק המקומי, מה שגרר ירידת מחירים משמעותית.
התוצאה היא שרוב המגדלים סופגים הפסדים. “היום המחיר בשער המשק עומד על שקל שישים או שקל וחצי לקילו”, חושף בן-ישר. “אם ניקח בחשבון שעלות הגידול הממוצעת היא כ-7,000 ש”ח לדונם, המכפלה אומרת שהמגדלים מפסידים כסף.”
קולות מהשטח: “פעם ראשונה בהיסטוריה”
כדי להבין את המשמעות של הדברים, פניתי ללביא בנימיני, מגדל מנגו ותיק ממושב רמות. הוא מתאר את המצב מהעיניים של מי שנמצא בשטח יום יום: “בלהט העונה והקטיף והמחירים הנמוכים, כולנו שכחנו שגם מחירי המים השנה עלו. זאת אומרת, עלות הגידול השנה תהיה יקרה יותר מאשר בשנים קודמות.”
בנימיני מתייחס לאותם גורמים שהזכיר בן-ישר: עודף יבול, הבשלה מהירה, והצפת השוק המקומי. הוא מוסיף פרט קריטי נוסף: “הפרי הנחות, הפרי הזול, המוצא היחידי שלו זה לשוק המקומי”. זה מצטרף לפירות שנועדו לייצוא אך לא נקלטו, ומציף את השוק המקומי בתוצרת שמורידה עוד יותר את המחירים.
כשנשאל על רווחיות, עונה בנימיני בכאב: “השנה אצלי, בזן ‘קנט’ שלא רצו אותו לייצוא, לא כדאי לי לקטוף חלק מהפירות. זו פעם ראשונה בהיסטוריה, מאז שאני מגדל מנגו משנת 76’, שאני נתקל בדבר כזה”. הוא מסביר שההוצאות על הקטיף, האריזה והשיווק עולות על הפדיון, ושהיבול הגבוה שהיה אמור להיות לטובתם הפך השנה לחרב פיפיות.
לביא מציין כי ישנם זנים שכלל אינם רווחיים בשוק המקומי ומיועדים לייצוא בלבד, כגון עומר, קינג דיויד, קנט ושלי. מצבם של זנים אלה גרוע אף יותר, שכן הם תלויים לחלוטין בשווקים חיצוניים.
לביא מדגיש עוד נקודה חשובה: “ככל שהמלחמה נמשכת, יש יותר ויותר שנאה לישראל, וכך גם החרמת התוצרת הישראלית. במידה והמלחמה תסתיים, יש סיכויים שהמצב ישתפר.”
שי צעידי: “עונה קשה, הפסדים כלכליים וקשיים רבים”
ביקשתי את התייחסותו של שי צעידי, ראש תחום סובטרופיים בשה”מ, לקשיים הרבים העומדים בפני מגדלי המנגו, והרי תגובתו:
מגדלי המנגו בישראל חווים את העונה הקשה מזה מספר שנים. בעיית שיווק פרי הביאה לקריסת מחירים עד כדי אי כדאיות של הקטיף. המון פרי על העצים ומגדלים בהפסדים כלכליים של מאות אלפי שקלים. מבחינת הענף ופעילות הענף האתגר הגדול ביותר זה קידום מכירות ופתיחת יעדי שיווק חדשים. הפעולות שנעשות הן בעיקר פרסום בארץ במדיה וברדיו.
מבחינת יעדים חדשים כבר פיתחו פרוטוקולים אחסון ממושך של פרי על מנת לייצא למדינות רחוקות אך בשלב זה הקושי הוא בעיקר הגנת הצומח ביעדי הייצוא ולקוחות קצה.
פעילות הענף מתעסקת רבות במציאת פתרונות לבעיות הגנת הצומח: עיוות התפרחות שמסב פגיעה כלכלית בביצועי המטע ועלויות גבוהות בטיפול נגד המחלה. התמודדות עם זבוב האפרסק (מזיק הסגר) שמביא עימו המון דרישות על מנת לייצא מנגו לאירופה בגישה מערכתית. בוטריוספרה ועוד.
כמו כן המחקר מנסה לתת פתרונות לבעיות פוריות, האבקה ושיפור איכות הפרי. בענף נעשית המון עבודה בהשבחת כנות חדשות לענף על מנת להביא לפריצת דרך והשבחת זני מנגו חדשים על מנת להרחיב את מגוון הזנים הצבעוניים והארכת עונת ייצא מול המתחרות שלנו בשוק העולמי.
כמו כן, כמו בכל ענף, מחירי המים עולים בצורה קבועה מה שמביא עימו עלות כלכלית גבוהה ובנוסף שנת בצורת שהביאה להשקיית מטעים לתקופה ארוכה יותר ושימוש חורג במכסות המים. עלויות כוח עבודה התייקרו בשנים האחרונות והקושי למצוא עובדים איכותיים לצד העלות הגבוהה. גם עלויות הדשנים הביאו את החקלאים לשקול את כמותיות הדשן השנתיות ואיכותו.
החשש הבא: אחרי המנגו, מה יעלה בגורל החקלאות הישראלית?
הסיפור שמאחורי המנגו הזול שאנחנו רואים בסופר הוא שילוב של מזג אוויר, בעיות גלובליות וקשיים מקומיים. עם כל ביס מתוק, כדאי לזכור את הסיפור המורכב והעגום של החקלאים, שמפסידים כסף על פרי שהשקיעו בו עבודה וזיעה.
כמו כן, אנחנו רואים, שככל שהמלחמה מתמשכת, יותר ויותר ענפי חקלאות לייצוא נפגעים עקב החרמות וסגירת שווקים בחו”ל בפני תוצרת חקלאית ישראלית. אנו עומדים בפתחה של עונת האבוקדו. המשכה של המלחמה, עלולה להביא מכה קשה, גם לענף זה, כמו גם לפרחים ולענפי ייצוא נוספים.
