יבול שיא
הרפת והחלב
399116702 10160987825316670 3694401631704987712 n

היהודי הנודד 

4 דק' קריאה

שיתוף:

ההבנה כי מלחמת "חרבות ברזל" תארך זמן וכי לא ניתן לחזור בשלב זה לקיבוצם, אם בשל הרס וחורבן הבתים ואם בשל אובדן האמון והביטחון, הביאו את חברי קיבוצי הנגב המערבי לדון בשאלה היכן הם עתידים להתגורר בחודשים הקרובים 

מעל חודש עבר מאז פונו מבתיהם תושבי הקיבוצים בנגב המערבי. חלקם שוכנו בבתי מלון, בעיקר בים המלח ובאילת, חלקם השתכנו בינתיים בקיבוצים שונים ברחבי הארץ. תושבי הקיבוצים החיים שנים במערכת קהילתית עוטפת מצאו את עצמם הרחק מביתם, לעיתים כשחברי קהילתם מפוצלים בין אתרים שונים, תוך התמודדות עם האסון שפקד אותם, האבל על חבריהם הנרצחים וחוסר הוודאות סביב חזרתם של חבריהם וילדיהם החטופים.  

ההבנה כי מלחמת "חרבות ברזל" תארך זמן וכי לא ניתן לחזור בשלב זה לקיבוצם, אם בשל הרס וחורבן הבתים ואם בשל אבדן האמון והביטחון, הביאו את חברי קיבוצי הנגב המערבי לדון בשאלה היכן הם עתידיים להתגורר בחודשים הקרובים.  

חלק מתחומי האחריות של מנהלת "תקומה" שהוקמה בשבועות האחרונים הוא לספק פתרונות מגורים עתידיים עבור חברי אותם הקיבוצים, בהתאם למה שיוחלט בכל קיבוץ. האתגר העומד כעת בפני המנהלת וגם בפני אותם קיבוצים שפונו הוא פתרון ביניים למגורים זמניים. מספר אלטרנטיבות מוצעות לקיבוצי הנגב המערבי שפונו, בהן אכלוס קהילת היישוב במבני מגורים בערים או הקמת שכונות של קרווילות בתחומי יישובים קיימים. אופציה נוספת היא השארת המפונים בבתי המלון, תוך התאמת מתחם המלון לשהייה ממושכת של תושבי הקיבוצים. 

חזרה לקיבוץ, לקיבוץ אחר או לבניין בעיר? 

אחת ההחלטות שקיבלה מנהלת "תקומה" בשיתוף עם הקהילות, היא למעט ככל האפשר בפתרונות ביניים וביישובים בהם הבתים לא נפגעו או נפגעו במידה מועטה להחזיר את תושבי היישוב לבתיהם או למגורים זמניים בתוך היישוב עצמו, עד להשלמת הבנייה או התיקון של הבתים שנפגעו. לדברי מנהלת תקומה, בקיבוצים כיסופים ונירים ובמושב נתיב העשרה מסתמנת בשלב זה חזרה ליישובים לאחר שיקומם. בכיסופים משאירים בשלב זה גם את האופציה למענה ביישוב כפרי אחר. 

כרם שלום הוא הראשון מקיבוצי הנגב המערבי שהעביר למנהלת תקומה את הסכמתו, ברוב של 90 אחוז מחברי הקיבוץ, להשתקע לתקופת ביניים בקיבוץ אשלים שבמועצה האזורית רמת נגב וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, כפי שפורסם בשבוע שעבר ב-N-12.   

חברי משמר העמק הצביעו ברוב גדול (ראו כתבתו של ארן רילינגר בעיתון זה) בעד ההצעה לאפשר לאנשי קיבוץ נחל עוז שפונו למשמר העמק להמשיך לגור שם בשנה הקרובה, כקהילה בתוך קהילה. חברי נחל עוז דנים כעת באפשרות זו, כאשר אופציה נוספת שנשקלת היא מגורים בקיבוץ כרמים, כשהשאלה היא האם יוכל להכיל את 450 החברים והילדים. הצעה נוספת שעלתה בתקומה, היא שיכון תושבי הקיבוץ בכפר נוער, פתרון שאינו מקובל על חברי הקיבוץ כיוון שלא יאפשר חזרה לשגרת עבודה וחינוך. 

חברי קיבוץ כפר עזה שפונו למלון בשפיים דנים אף הם עם המנהלת על האפשרויות העומדות בפניהם כשהמטרה היא שכל תושבי הקיבוץ יישארו קרובים, וישתתפו בפעילויות חינוכיות וחברתיות. תושבי כפר עזה יישארו ככל הנראה בסביבת שפיים, כאשר עבור חלק מתושבי הקיבוץ יישכרו בנייני מגורים בנתניה ובהרצליה הסמוכות. בהמשך צפויים התושבים לעבור לקיבוץ רוחמה שבמועצה האזורית שער הנגב או לקיבוץ בית קמה במועצה האזורית בני שמעון. 

קהילה בבניין מגורים 

על פי המנהלת לפחות שלושה מהיישובים בוחנים אפשרות למעבר לפרויקטים של מגורים עירוניים: בארי, ניר עוז ורעים. מדובר בפרויקטים שנועדו במקור להשכרה לטווח ארוך. ההסכמים של היזמים והמדינה עדיין לא הושלמו, ולמעורבים לא ברורים עדיין הפרטים והמבנה של ההסכמים האלה.  

מפוני ניר עוז, שרבע מתושביו נרצחו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר או מוגדרים כחטופים ונעדרים, ניהלו עוד טרם הקמת המנהלת מגעים עם חברת בנייה שהשלימה בחודשים האחרונים בנייה של 110 דירות בשכונת כרמי גת מצפון לקריית גת. מרבית חברי הקיבוץ שוהים במלון באילת, והמעבר לדירות צפוי לצאת לפועל בעוד מספר שבועות. במנהלת תקומה מבקשים להקצות דירות גם לכ-80 חברי הקיבוץ המוחזקים בשבי חמאס. 

הדירות יישכרו במימון המדינה לחצי שנה לפחות. שיקום הקיבוץ, שמרבית בתיו נהרסו, ייארך ככל הנראה יותר משנה. האם בתום תקופת ההשכרה יחזרו חלק מהתושבים לבתיהם בקיבוץ המשוקם או יעברו לבתים זמניים בתחומי הקיבוץ? ימים יגידו. 

בשלב זה עדיין לא גובשה סופית הסכמת חברי ניר עוז ועדיין לא נחתם החוזה כדי להתקדם בהליך המעבר. להערכת חברי הקיבוץ, התהליך יושלם בתוך שבועיים, בהתאם ללוח הזמנים לקבלת ההחלטה שהקציבה המנהלת ליישובים. בטווח זמנים זה יתברר גם מהו מספר החברים המבקשים לעבור לקריית גת. 

חברי קיבוץ בארי, הגדול מבין הקיבוצים שפונו ובעל מספר הנרצחים הגדול ביותר, ששוהים במלונות בים המלח ובעין גדי, שוקלים פתרון זמני של מעבר לתקופה קצרה לבנייני דירות בקרית היובל בירושלים, בטרם יעברו למבנים בבניה קלה ביישובים כפריים קיימים. עדיין שוררים חילוקי דעת בין החברים והצבעה בעניין נדחתה בשלב זה. 

חברי הקהילה צופים תהליך שיקום ארוך של מספר שנים לקיבוץ ולקהילה ולכן מחפשים קהילה כפרית בה יוכלו להיקלט כפתרון זמני. החשש כמובן שהזמני יהפוך לקבוע ושאם הקהילה תקבל את הפתרון בבנייני המגורים בירושלים, המדינה תחדל מלנסות למצוא מענה ביישוב כפרי לטווח ארוך יותר. על אף שמנהלת תקומה הצהירה שלכל יישוב ימצא הפתרון המתאים על פי צרכיו ורצונותיו, חברי הקיבוץ חוששים מהתערבות פוליטית שתפריע לעבודת המנהלת. 

אופציות נוספות שנשקלות כפתרון לתושבי בארי הן מעבר לקיבוץ קדמה שבמועצה האזורית יואב או לקיבוץ חצרים, שבדומה לבארי הוא קיבוץ שיתופי, גדול וחזק מבחינה כלכלית. 

בקיבוץ רעים, המונה מעל 400 תושבים, מנהלים מגעים להשכרה ארוכת טווח של דירות בדרום תל אביב. אם יסוכמו הפרטים, יוכלו חברי הקיבוץ להיכנס לדירות בסוף דצמבר. חברי הקיבוץ ששוהים במלונות באילת, מגובשים בהחלטה לעבור לתל אביב.  

מרבית תושבי הקיבוצים שפונו מעדיפים פתרונות קליטה בקיבוץ אחר או בסביבה כפרית, אולם פתרונות אלו מציבים אתגרים לא פשוטים ובמיוחד בנייה מהירה של מאות יחידות דיור, זאת בשעה שענף הבנייה סובל ממחסור בעובדים עקב איסור כניסת עובדים פלסטינים.  

ואולי מתפצלים? 

בקיבוץ חולית שוקלים מספר חלופות, כאשר התושבים חלוקים בין מעבר לקיבוץ רביבים שברמת נגב, למעבר לקיבוץ נצר סרני הסמוך לנס ציונה, וייתכן כי הקהילה תתפצל. 

לדברי מנהלת תקומה, אם בקיבוץ יחליטו לבחור במעבר לרביבים, המנהלת תקים עבורם מבנים בבנייה קלה בסמוך ליישוב, והקיבוץ הקולט יספק את המענה החינוכי והחברתי. 

קהילות קיבוצי הנגב המערבי עומדות בפני הכרעות לא פשוטות ביחס לעתידן, זה הקרוב והמיידי העוסק בפתרונות זמניים, וודאי בעתיד הרחוק ובשאלה האם ומתי יחזרו וישקמו את הקיבוצים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר, בהרס בתים, נרצחים, חטופים ונעדרים. האם יצליחו קהילות הקיבוצים, שאבד להם הביטחון ואבד האמון במדינה שהפקירה אותם משך שנים, לשרוד את הלא נודע ואת המעברים? 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן