יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 01 31 150328

"היכן שיש רפת יש חיים"

3 דק' קריאה

שיתוף:

אומר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב שמשדר אופטימיות לגבי תוכנית שר החקלאות, אבי דיכטר, לשקם ולבנות בעוטף עזה רפתות גדולות, חזקות ויפות יותר, כסמל לשיקום העוטף * בראיון הוא מספר כיצד בתוך שבועיים התמודדו מועצת החלב, הרפתנים ומשרד החקלאות מול האתגרים

לאיציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, היו לא מעט אתגרים שעמדו בפניו בימים שבאו אחרי ה-7 באוקטובר. מעבר לחברים וקולגות שחלקם נרצחו או נפצעו באירוע ומעבר לרפתות שנפגעו בצורה כזאת או אחרת מירי המחבלים, היה עליו להתמודד גם מול החשש לחוסרים בתעשיית החלב.

"התעוררנו ב-8 באוקטובר למצב שבו כל הרפתות בעוטף עזה בעצם חטפו פגיעה ממתקפת המחבלים, וגם בישובים שלא נפגעו באופן ישיר – התושבים שם פונו," מסביר שניידר. "בחלק מהרפתות בעוטף הייתה פגיעה ממש פיזית – שריפה, חבלה, ביזה, פגיעות רקטות ופצמ"רים, עובדים נרצחו, חלקם נחטפו ובעצם היינו תחת 'שטח צבאי סגור' עם מחבלים שעדיין היו בשטח, בטח בשבוע הראשון.

"חבר יקר שלנו, הרפתן של כיסופים, ראובן הייניק ז"ל, הגיע ביום השלישי למלחמה לרפת, לראות מה קורה עם הפרות. חיכה לו מארב של מחבלים ברפת ורצח אותו. ובעצם – הפגיעה ברפתות הייתה מאוד משמעותית. והאתגר היה גם בהתנהלות מול גורמי הביטחון: לאפשר כניסת משאיות מזון ומיכליות חלב לרפתות בשטח, שכולו היה תחת איום שחל עליו צו שטח צבאי סגור.

"אנחנו הבנו את גודל האירוע ויחד עם משרד החקלאות התחלנו לנהל אותו, גם בהיבט של הרפת. בשיתוף פעולה מלא עם התאחדות יצרני החלב דאגנו לאישורים הנדרשים למעבר מיכליות חלב על מנת לפנות חלב היכן שאפשר, לא בכל המקומות היה אפשר. בנוסף דאגנו לאישורי מעבר של משאיות למזון – זה בעצם היה תיאום יומיומי מול גורמי הצבא ופיקוד העורף.

"לאט, לאט התחלנו לדאוג לעובדים ומתנדבים שיבוא לרפתות ויחלבו את הפרות ועוד עבודות. דרך התאחדות הפעלנו מטה של מעל 1,200 מתנדבים! בחלק מהרפתות עד היום עובדים מתנדבים כחלק מהצוות של הרפת. במקביל התחלנו לדאוג לשיקום הפיזי של הרפתות שנפגעו, שלאט לאט הלכו וחזור לפעולה, מלבד הרפת בכיסופים ששם, במהלך ההיתקלות והרצח של ראובן הייניק ז"ל, טנק של צה"ל פשוט ירה פגז והרס את המכון על המחבלים שהסתתרו בו, משהו כמו עשרה מחבלים. ברפת כיסופים התמודדנו בתחילה בצורך המידי והבסיסי בלהאכיל את הפרות ולאחר מכן עם פינוי הרפת.

"אז הייתה לנו תקופה מאוד לא פשוטה בעניין הזה, אבל ענף החלב כמו תמיד ידע לבצע את הפעולות הנדרשות ומהר מאוד – בטווח של שבועיים – כל הרפתות חזרו לעבודה ברמת פעילות כזאת או אחרת. התמודדנו גם עם ההשלכות של המלחמה, קיבלנו מיגוניות דרך משרד החקלאות והיינו חלק מהחמ"ל שהקים המשרד ביום הראשון למלחמה.

"במקביל התחיל להתפתח לנו גם אירוע ביישובי גבול הצפון, בהם ישנן חמש רפתות בישובים שהתושבים שלהם פונו. הרפתות באותם יישובים ממשיכות לעבוד. אנחנו בעצם עברנו לשלב הבא של השיקום תחת ההגדרה של שר החקלאות, לפיה הרפתות יהיו הסמל של השיקום בעוטף עזה השר רוצה שהרפתות יהיו יותר יפות ויותר גדולות ויותר מוצלחות ממה שהן היו בהיותן הסמל.

"התחלנו לעבוד מול מנהלת תקומה, התחלנו בהגשת תוכנית לשיקום הרפתות – תוכנית מאוד מפורטת וכן שכרנו אנשי מקצוע שילוו באופן מקצועי את הרפתות בתקופה הזאת, ואנחנו ממשיכים ללוות את הרפתות בעוטף ביום יום.

"כמו כן, מועצת החלב, בעידוד שר החקלאות ובשיתוף פעולה מלא איתו, ועל כך באמת זה הזמן להודות לו – דחפה לתוספת מכסת החלב, תוספת מאוד משמעותית ל-2024 לרפתות העוטף. מדובר בתוספת של 15 מיליון ליטר שאושרה בהחלטת ממשלה במיוחד לרפתות העוטף, שכל אחת תקבל כ-700 אלף ליטר לקיבוצית ורפת משפחתית תקבל תוספת של כ-100 אלף ליטר כבר ב-2024. במקביל, יחד עם מנכ"ל משרד החקלאות דאגנו שתהיה תוספת לגידול חיטה, הכל בתפישה שיהיה מספיק מזון לפרות ושדבר לא יחסר. אנחנו ואנשי משרד החקלאות ערוכים לתרחישים ככל שיהיו בכל הגזרות, עובדים בשיתוף פעולה מלא בנושא הזה ואנחנו נמשיך ללוות את הרפתות בעוטף עד הגשמת החזון של שר החקלאות שאנחנו בהחלט שותפים לו, שהן תחזורנה לפעול בצורה מלאה ויושקע בהן כסף רב עד שתהיינה מהרפתות היפות והמתקדמות בארץ."

כמנכ"ל מועצת החלב אתה גם עוסק במחלבות. הם סבלו ממחסור בכוח אדם?

"ברור, המלחמה השפיעה על המשק בתחומים רבים, היו המון מגויסים מהמחלבות, שהקשו על העבודה השוטפת, אבל המחלבות שלנו התמודדו עם זה בגבורה, שינו משמרות, השקיעו והצליחו, כמו שכולם יודעים – לא היה חסר חלב ולא חסר אף אחד ממוצרי החלב. היו גם עניינים לוגיסטיים, כשהיה צריך לשחרר משאיות חלוקה ותקלות פרטניות וזה טופל מול החמ"ל של משרד החקלאות, בשיתוף פעולה מדהים שבאמת עזר לפתור את כל הבעיות הלוגיסטיות.

"על מנת להיות בצד הבטוח, גם פתחנו את האפשרות לייצר חלב באופן חופשי ב-2023, כדי לאפשר לרפתנים שיכלו לייצר כמויות גדולות יותר של חלב. העדפנו להתמודד עם העודף ולא להיות במצב של חוסר וזה הוכיח את עצמו. אנחנו נכנסים לשנת 2024 בצורה טובה, גם מבחינת המלאים וגם מבחינת תכנון הייצור. אי אפשר לדעת מה יתפתח אבל עד כמה שזה תלוי בנו ענף החלב מוכן לכל תרחיש."

האם יוקמו רפתות חדשות בעוטף או בגבול הלבנון?

"כן בהחלט, אחת הרפתות החדשות שיוקמו תהיה בכרם שלום, שזה הכי סמלי בעולם, אנחנו נעשה את כל המאמצים על מנת שתקום שם רפת והרפת החדשה השניה אמורה לקום בקיבוץ מנרה, על הגבול. עוד לא יודעים מה יהיה עם הקיבוץ אבל רפת חדשה אנחנו יודעים שתוקם שם."

 אתה אופטימי לעתיד הענף בעוטף ובגבול הלבנון?

"אני אופטימי בעיקר לגבי היחס של שר החקלאות כלפי החקלאות בכלל וענף הרפת בפרט. אני מאוד מקווה שיהיה לו את הכוח להעביר בממשלה את כל ההחלטות הנכונות, בינתיים זה נראה שהוא עובד בכיוון הנכון אם זה המצב אז אני מאוד אופטימי, כי אנחנו חייבים לשקם את הרפתות בעוטף, חייבים בדיוק את מה שהשר אמר: 'רפתות יותר חזקות, יותר גדולות, יותר יפות', כי באמת היכן שיש רפת יש חיים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן