יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1145043455

היערכות לקראת חג הסוכות:

2 דק' קריאה

שיתוף:

על מנת להגן על החקלאות הישראלית משרד החקלאות מבהיר:

אסור להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות

כדי למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי "תוצרת הארץ"

כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים.

 על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית ולכן יוחרמו בכניסה לארץ. על מנת  למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום אלו שהביאו עמם. את האתרוג כאמור, רשאים הנוסעים להכניס לישראל.

על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל ניסיון העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מהווה עבירה על החוק. משרד החקלאות קבע מדיניות זו מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת, הדבר עלול להוביל לכניסת מזיקים שאינם קיימים בישראל. מזיקים אלו עלולים לפגוע בגידולים המקומיים ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות ואף להביא לכדי הכחדת ענפי חקלאות שלמים. יתרה מכך, מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: אירופה, המזרח הרחוק, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה המידית לחקלאות בישראל הדבר עלול לפגוע בענף הייצוא ובכלכלת המדינה.

כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת חקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן החבוי בתוך לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר, עלול לגרום להתבוססות של מין חדש של חקר או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.

לשאלות נוספות יש לפנות למוקד השירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הזמין 24/7 בטלפון: 6016*.

שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות, ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות. בתוך עצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים, תולעים, וירוסים ופטריות) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), ולגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות במדינת ישראל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום חמישי, 5 ביוני, התקיים במכון וולקני יום עיון מקצועי בנושא גידול במצעים מנותקים והידרופוניקה. באירוע, שאורגן על ידי שה"מ, השתתפו חקלאים ואנשי מקצוע שהגיעו להעמיק את ידיעותיהם בשיטות גידול מתקדמות אלו, שהולכות ותופסות
3 דק' קריאה
אווירה חגיגית ומרגשת שררה באולם כהן במכון וולקני בטקס להענקת אות ההוקרה לחקלאים המצטיינים לשנים 2024-2025, שאורגן על-ידי מועצת הצמחים. בניגוד לימי עיון וכנסים רגילים, האולם היה מלא מפה לפה, עדות לחשיבותו העצומה של
6 דק' קריאה
"ענף החקלאות בישראל סובל מהזנחה מתמשכת מצד המדינה והתוצאה היא ירידה מדאיגה בכמות התוצרת החקלאית" פרופ' איל קמחי סגן נשיא וראש תחום המחקר במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי ופרופסור לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות, מזון
2 דק' קריאה
*תמונה ראשית: מאיר יפרח – להקים קרן משותפת לפינוי עודפים. צילום: נועם רבינוביץ השבוע חוויתי על בשרי את הפער הבלתי נתפס שבין מחירי השדה למחירי המדף, פער שכל חקלאי בישראל מכיר היטב. בסופרמרקט הנחשב
3 דק' קריאה
האפליקציה כוללת מאגר של כל חומרי ההדברה המורשים בישראל ועוד  אדמה מכתשים, מקבוצת אדמה מהחברות המובילות בעולם בתחום הגנת הצומח, השיקה אפלקציה חינמית חדשה – 'אגרואפ' לחקלאים ולפקחים. האפליקציה מכילה מאגר של כל חומרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן