הכנס השנתי של ענף ההדרים

עשרות פרדסנים, מדריכים, חוקרים ואנשי תעשיה הגיעו לכנס שהתקיים בבית הגדודים במושב אביחיל * בין הנושאים הרבים שעלו בכנס: הירידה הדראסטית בייצור ההדרים בעולם, בעיקר בעקבות אירועי אקלים קיצוניים, הירידה בצריכת הדרים ברחבי העולם, המעבר של הענף לשוק המקומי – וגם למה לא משקיעים בקידום מכירות בענף ההדרים הישראלי

*תמונה ראשית: תערוכת הזנים בכנס ההדרים השנתי באביחיל. צילום: עמירם לוי שקד

הכנס השנתי של ענף ההדרים לזכרם של שמואל (סם) אשכנזי וד"ר עליזה ורדי התקיים ב-11 בפברואר בבית הגדודים במושב אביחיל. בכנס נכחו פרדסנים רבים מעמק חפר ומכל רחבי הארץ, מדריכי הדרים וחוקרים ובני משפחת אשכנזי. כמדי שנה, במקביל להרצאות התקיימה תצוגת זנים, כולל זנים חדשים שפותחו בשיתוף פעולה של שה"מ, מועצת הצמחים ומכון וולקני.

את הכנס הנחה ניצן רוטמן, מנהל תחום הדרים בשה"מ, שסיפר כי כנס ענף ההדרים מתקיים כבר 31 שנה לזכרו של שמואל (סם) אשכנזי ז"ל. "התחלנו לקיים את הכנס לזכרו של סם כשהייתי בסך הכל מדריך חדש, שנתיים-שלוש בתפקיד. כולם העריצו את סם ואני בתוכם. לפני 11 שנה צירפנו גם את שמה של ד"ר עליזה ורדי. שני הענקים האלה ליוו את כל נושא הזנים: סם יותר בכנות, עליזה יותר בהשבחה ושהייתה שותפה בזן הטוב ביותר שנקרא אורי, שעד היום מחיר של ק"ג אחד שלו הוא הגבוה בעולם יחסית לזנים אחרים".

חגי שניר, מנהל שה"מ אמר בכנס כי לענף ההדרים חשיבות לאומית, היסטוריה שהתחילה לפני יותר מ-100 שנה ולמרות כל הקשיים ממשיכה עד היום. "ענף עם יצוא מפואר שהוא בעצם הקטר שלו, ענף שקולט הרבה ממי הקולחין שלנו, גם את פריסת ההתיישבות רואים לפי פריסת ההדרים. היום אנחנו רואים כמעט בכל אזור גיאוגרפי בארץ מגדלים הדרים בווריאציות שונות, זה באמת מעיד על חוזקו של הענף ויכולתו להסתגל לשינויים. כל זאת הרבה בזכות האנשים שיושבים פה שלא ויתרו, ניסו, לא הצליחו פעם ראשונה, פעם שניה, המשיכו ולבסוף הצליחו".

חיזקי סיבק, סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר, קרא להשיב את לימודי החקלאות לבתי הספר: "מעט מאוד בתי ספר עוסקים בחקלאות של ממש, אני מדבר על מגמות כמו רגבים, על מגמה בבני עקיבא שעוסקת בחקלאות מדייקת. אנחנו צריכים כולנו יחד, גם במשרד החקלאות ובמועצות, להחזיר את הנושא לשולחן, לפחות ברמה של מגמה. זה לא שכל הילדים יהיו חקלאים, אבל חלק מהיעדים שלנו הם שחלק מהילדים יהיו חקלאים".

דניאל קלוסקי, מזכיר הארגון, אמר: "ב-23 נפתחה המלחמה, לאט לאט הפכה להיות שגרת מלחמה, וזה מוזר להיות בשגרת מלחמה – שנתיים ברצף ללא אוניה למזרח בתחילת עונה, חרם ברשתות באירופה, החות'ים שמחליטים מי עובר ומי לא עובר בדרך למזרח, ובעקבות זאת כמעט נסגר לנו שוק שלם, מחסור בידיים עובדות, יש שנת בצורת, מה אומר? אנחנו כבר כמעט 'בגן עדן'.

"אבל נזכרתי שענף ההדרים אמנם ידע עליות ומורדות אבל הכל קטן עליו, לא משנה מה קורה – הענף הזה שורד ומצליח ותמיד מוצא  הזדמנויות ומתפתח וזה מדהים. ואני כל הזמן כותב, 'בענף ההדרים אין בעיות – יש אתגרים' ובגלל האתגרים אנחנו מצליחים לצמוח וזה מה שקורה פה בענף והכל בזכות עבודה מדהימה ומקצוענות. אני מאחל לכולנו שניטע בירוק ונחזור כולנו בגוונים של כתום, אדום וצהוב".

יעקב הרצנו, גמלאי שה"מ, אמר מילים לזכרם של שמואל אשכנזי ועליזה ורדי: "כשהתקבלתי לעבודה ב-83' עליזה הצטיירה בפניי כדמות קשוחה שלא פשוט לעבוד איתה, תמיד אתה צריך להתווכח ואני הקטן שרק התחיל לעבוד, מה יש לי להגיד מול ענקית כזאת? כעבור מספר שנים היה לי הכבוד לצאת לסיור בספרד, פורטוגל וסיציליה יחד עם חבריי, שוקי קנוניץ, פרץ ברוש, ד"ר עליזה ורדי ואנוכי. בסיור נפתחתי למי האישה הזאת, כל הקשיחות לכאורה והעניינים הקשים שכאילו הפריעו – הכל נעלם וגיליתי אישה מאוד מקצועית ונחושה בעבודתה, מאוד מדייקת ולא נותנת לאיש לסטות הצידה, חרוצה בצורה בלתי רגילה, ובהמשך מאוד נהניתי לעבוד איתה. אין ספק שענף ההדרים שעומד על הרגליים – זה המון המון בזכות עליזה ופועלה בעיקר בזן אור".

"לגבי סם אשכנזי", הוסיף הרצנו, "אני מתרגש. שמואל היה מבחינתי ואני לא הולך להרחיב על המקצוע, כי שמוליק היה איש מקצוע אדיר, איש מדהים, גם בארץ, ותתפלאו לכל מקום שהגעתי בעולם מייד הוזכר שמו של שמואל אשכנזי. ברמה האישית שלי ושל המדריכים שהתקבלו אחריי לעבודה, שמואל היה דמות, מקור לחיקוי. לאט לאט התחברתי אליו יותר ויותר ברמה האישית. ברמה המקצועית ומעבר לרמה המקצועית, שמוליק לימד אותי המון דברים מבחינת חריצות, עבודה קשה, להסתכל על הדברים בצורה רחבה מחד ומצד שני להיכנס לכל הפרטים הקטנים, שבעצם עושים את התמונה כולה".

תעשיה, שוק מקומי וייצוא

המושב הראשון של הכנס עסק בנושאים: "תעשיה, שוק מקומי וייצוא" ונפתח בהרצאתו של ברק טבת, מנכ"ל חברת "גן שמואל מזון", המייצרת את מותג "פרימור" (מיץ תפוזים סחוט). ברק נתן "תמונת מצב על שוק התפוזים העולמי בראי התעשיה" (מיצים), בדגש על יצרנית מיצי ההדר הגדולה בעולם היא ברזיל, אבל טבת פתח ואמר: "ברזיל פחות מעניינת אותנו, מה שמעניין אותנו כחברה ישראלית זה מה שקורה פה, ובאמת ה'פרימור' שלנו מבוסס על פרי ישראלי. משהו השתנה בעולם, וגם בברזיל הדברים השתנו.

"נתחיל מהשורה התחתונה – כשמסתכלים על מחיר רכז התפוזים הברזילאי, לקחנו מ-2018, המחיר היה נמוך מאוד לאורך השנים ואז בסתיו 2022 אנחנו רואים קפיצה מעלה. נזכיר שבאותה עונה היו שני הוריקנים מאוד משמעותיים בפלורידה ומכאן החלה מגמה של עליית מחיר שהתעצמה ב-2023 וממחיר ממוצע של 1,800-2,000 דולר לטון רכז ברזילאי באירופה – המחיר מטפס ומטפס וב-2024 אנחנו כבר ב-6,000 דולר לטון.

"זה מחיר שאנחנו כתעשייה לא הכרנו אף פעם, זה טורף את הקלפים בעולם התפוזים. בשיא אנחנו יכולים לראות שבאמצע העונה המחיר הגיע ל-8,000 ואפילו ל-8,400 דולר לטון – מחירים פנטסטיים. בתקופה האחרונה אנחנו רואים ירידה במחירים שמגיעה לצערי על רקע ירידה חדה בביקושים בעולם, ומי שזה מזכיר לו את 2018 כשהייתה ירידה באשכוליות – כנראה לא טועה. כאן זה תפוזים, אנחנו צריכים לראות לאן זה הולך אבל ברור שהעולם לא יוכל לחיות בסביבת מחירים כזאת גבוהה, גם לא ב-6000. אנחנו רואים איך הלקוחות שלנו עוברים לפתרונות אחרים, חלקם נשארו בתחום ההדרים, חלקם הולכים לפירות אחרים, אבל יש פה איזושהי נורת אזהרה לכולנו בעניין הזה וכמובן ששום דבר מהמתרחש אינו בשליטה שלנו.

"מה הסיבה לעליה? אפשר לראות שבשנת 2024 הטמפרטורה הייתה גבוהה משמעותית, בצורת, וזה הביא ליבול הנמוך ביותר ברמה ההיסטורית בברזיל. צריך לזכור שזה בא על רקע של מלאים מאוד נמוכים. גם נושא הגרינינג בברזיל הוא נושא ענק, בחלק מהאזורים יש נגיעות של 80% בגרינינג שגורם להקטנת הפרי ולבריקסים נמוכים יותר, הפרי מריר יותר, זה הופך אותו ללא מתאים לפרי טרי ומשלב מסוים גם לא לתעשייה. זה משהו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. אנחנו יודעים שבארץ אין גרינינג ומצד שני אנחנו יודעים שבארצות רבות המחלה הופיעה ארבע שנים אחרי הופעת המזיק".

לשאלות המגדלים אמר טבת שעדיין קולטים פרי מהמגדלים במפעל שהוא מנהל. "לגבי האשכוליות", אמר, "האשכולית הלבנה נעלמה בעולם, יש קצת ביקושים במדינות כמו יפן ובעוד כמה מדינות אבל זה בשוליים שבשוליים, זה פרי שממש נעלם. לגבי האשכולית האדומה זו אכזבה מבחינתי, הייתי בטוח שבגלל שמחירי המיץ כל כך גבוהים, האשכולית האדומה תהווה תחליף לתפוזים, לפחות למי שאין לו בעיה של סטטינים וכאלה, אבל הביקושים לאדומות בצניחה חופשית".

שוק מקומי – אין מיתוג

יפתח אורטל, מנהל חברת "גליל", דיבר על "שוק ההדרים המקומי – סקירת מצב והתפתחויות לעתיד": "לענף ההדר יש דברים טובים, אתם ענף גדול שפיתח לעצמו תעשייה וגם מרבית הפרי הולך לתעשייה. אין יבוא של פרי הדר אבל אף אחד לא הבטיח לנו שמחר לא יביאו הדרים לישראל ואם לא נעשה צעדים מקדימים זה יהיה פה".

אורטל הוסיף כי: "ראיתי פה תצוגה יפה של זנים שונים, את הצרכן הסופי לא מעניין לא השם ולא הפיתוח, מה שמעניין אותו זה צבע, צורה ובסוף הטעם. לקוח במדינת ישראל וזה לכל המוצרים – אוהב פרי גדול. מה זה אומר? הוא אוהב תפוז גדול, אוהב קליף גדול, בשוק שלנו פחות מ-70 מ"מ אף אחד לא רוצה לקנות, כל הפרי הקטן למוסדות וכאלה – זה בקושי מחזיר את עלות האריזה. אור בגודל 80 מ"מ פודה היום מחיר גבוה אבל לא תראו את זה בשום רשת, רק בשווקים הסיטונאיים. אודם גדול יכול אפילו לפדות בחצי שקל יותר.

"אתם צריכים לחפש את ה-Value for money גם אצלכם, כי זה 50% מהשוק. כדי לגרום להם (לרשתות) לקנות את הפרי שאתה רוצה צריך להשקיע במותג, להשקיע בפרסום. אתם בשולחן שלכם לא ראיתי פרסומת אחת על ה'אור'. זה יצא מתישהו? חבר'ה אתם בענף של 500 אלף טון ואתם לא משקיעים שקל במיתוג. דיברו כאן על היעלמות האשכולית הלבנה שאני אכלתי בצעירותי, הילדים שלי בכלל לא יודעים מה זה, אז או שלא נגדל או שבואו נעשה עם זה משהו. אם לא תסבירו לנו מה לעשות עם המוצר לא נדע מה לעשות עם המוצר. הילדים שלי לא הולכים לפרדס, הם הולכים עם טלפון מול העיניים, צריך למכור להם ולא 'סנרייז' – צריך למכור להם מוצר שנקרא 'סנרייז', לא למכור להם 'אור' אלא למכור מוצר שנקרא 'אור'. אם תחשבו ככה תפתחו לעצמכם שוק.

"תעשו פה סקר בקרב צרכנים מה ההבדל בין 'אור' ל'אורה', אף אחד לא ידע על הסיפור של הגלעינים ומה שקרה. חבר'ה, הצרכן הוא תינוק, מה שמלמדים אותו הוא יודע ואם הצרכן יבוא גם הקמעונאים יבואו. אתם מגדלים לפי זנים ואף אחד לא מבין את האירוע הזה".

אורטל נתן כדוגמא את ענף האבוקדו, שמאוד מצליח, אבל לא כל האבוקדו הולך ליצוא. למשל ב-2024 נוצר עודף של כ-20 אלף טון 'ריד' ודיברו על העודף. אורטל הציע להם להתחיל בפרסום. "הם התחילו, אמנם בקטן, גירדו 300 אלף מכאן ועוד 250 אלף מכאן, אבל התחילו ממשהו והעודף נעלם. ראו שטוב והמשיכו לפרסם כי יש כאן פוטנציאל", הסביר יפתח.

ניצן רוטמן אמר לאחר הרצאתו של אורטל: "רוב פרי ההדר הולך היום לשוק המקומי. אנחנו בגלל שערי מטבע ומי שלא יודע 'אור' נמכר לפני 20 שנה פלוס-מינוס באותם שיעורים וחסרים לנו 1 שקל בגלל שערי מטבע. היצוא שלנו קטן והשוק המקומי שלנו לא גדל מספיק והענף לא משקיע בו. אני מצפה מהפרדסנים שיגידו גם לשולחיהם בוועדה הענפית לשים דגש על הנושא ויפתח צדק בכל מילה ומילה שלו. מי שלא ישקיע וחושב שענף ההדרים ידוע לכולם, אז לא, אנחנו כמעט נעלמנו מהפעילות השיווקית בשוק המקומי בעשרות שנים האחרונות, חייבים לחזור לזה ביתר שאת. תשמעו מה אמר מנכ"ל 'גן שמואל' – הם גם כמעט הכל שוק מקומי, כלומר גם התעשייה נהפכת לשוק מקומי, גם הפרי למאכל הולך לשוק המקומי ולמעט ה'אור' עדיין אין לנו מענה רציני לייצוא. אני אשמח שכל מי שנוגע לכך, גם האנשים המובילים את הענף, ייקחו את הדברים שיפתח אמר כהווייתם, כי צריך לעסוק בנושא הזה".

מגמות צריכת הדרים בעולם

רוני נקר, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, נתן סקירה על "מגמות צריכת הדרים בעולם וסקירת הענף בעונת 2024-25": "כפי שאתם רואים בגרף עד 2021 היה גידול בהיקף הסחר בפרי הדר ובשנתיים האחרונות חלה ירידה. ב-2022-23 זה ירד ל-13.6 מיליון טון כשהשיא היה 14.5 מיליון טון ובשנה האחרונה, 2023-24 זה ירד ל-13.9 מיליון טון. אם מדברים על סחר ביחס לפירות אחרים אז ההדרים נמצאים בעשיריה הראשונה של הסחר בפירות וירקות, אחרי הבננה והתפוח יש את התפוז ואחריו יש את הקליפים וקצת אחרי האבוקדו יש את הלימון.

"יש ירידה בצריכה לנפש, ביפן יש ירידה של 25% בכל העשור האחרון, ארה"ב עם 9 ק"ג לנפש, ירידה של 15% בשנים האחרונות. באירופה יש צריכה ממוצעת של 13 ק"ג לנפש, ירידה של 8% בשנים האחרונות. ברוסיה הייתה עליה אבל לאחר פתיחת המלחמה והירידה בשער המטבע היתה ירידה בצריכה, 11 ק"ג לנפש, ירידה של 3%. בישראל אנחנו ממשיכים ללא שינוי, עם 21 ק"ג לנפש.

"באופן כללי אנחנו רואים שיש ירידה בשיעור הגידול בסך כל ההדרים למעט בקליפים. בהדרים הכללי יש ירידה בשיעור הגידול מ-1.9% ל-0.7%, בלימון מ-4.5% ל-2.5% בשנה, התפוזים והאשכוליות נפגעו מאוד, יש קיטון בתפוזים מ-1% ל-1%- ובאשכוליות ל-2.8%-. יש ירידה בשיעור הגידול של כלל הפירות. מ-2010 עד 2021 היה גידול של כלל הפירות של 1 מיליון טון לשנה, ומשנת 2021 יש ירידה של 1 מיליון טון לשנה.

"הביקוש קטן, נפגעים פירות כמו תפוזים, בננות וגם מנגו ולעומתם האבוקדו והלימון גדלו. כנראה שההשפעה של התחממות הגלובאלית, עם הבצורות והקרות תרמו לדבר הזה. ע"פ התחזית של ארגון ההדרים הבינלאומי, ב-2022 הייתה ירידה מאוד גדולה ל-26 מיליון טון, הייתה עליה ב-2023 ל-29 מיליון טון והתחזית ל-2024-25 היא 27 מיליון טון של חצי הכדור הצפוני. 51% מה-27 מיליון טון זה תפוזים (כ-14 מיליון טון), קליפים 28% (8 מיליון טון) ולימונים 18% (כ-4 מיליון טון). האחרונים (פחות ממיליון טון) מהווים 2%.

"אם אני מתייחס ספציפית למדינות הים התיכון אז הצפי ל-2024-25 הוא 23 מיליון טון, שזה נמוך בכ-9% לעומת השנה שעברה, שעמדה על 25.9 מיליון טון וגם ביחס לממוצע הארבע שנתי יש כאן ירידה של 4%.

"בהיבט של השטח, יש צמיחה גדולה במזרח התיכון, טורקיה גדלה בשנים האחרונות ב-80 אלף דונם, בעיקר קליפים ולימון. מצרים גדלה עם 180 אלף דונם, בעיקר תפוזים. ספרד נמצאת עם כ-300 אלף הקטר. איטליה מתחת ל-250 אלף הקטר ומרוקו נמצאת בתהליך של ירידה".

נקר התייחס לדברים שנאמרו לפניו לגבי השקעה במיתוג ההדרים בישראל ואמר: "לגבי פרסום, אם היו לנו יותר אמצעים בשנה שעברה ובשנה הנוכחית לטפל גם בנושא קידום המכירות בשוק המקומי – היינו עושים זאת, אבל אני רוצה בצד זה להגיד שיש קושי להשפיע על מה שמגיע למדפים בסופר. הערבוב שצוין קודם (ערבוב זנים בתפזורת ללא הבחנה ביניהם), זה משרת את הרשתות כך שהם יכולות להביא ממקורות שונים זנים שונים ולשים אותם למרות ההבדלים שאנחנו יודעים שקיימים בין הזנים, יותר יפים, עם גרעינים, בלי גרעינים, גודל כזה או אחר. בחנויות מתמחות אנחנו כן רואים התייחסות לזן ולסוגים שונים שקיימים, בסופרים שרוב הרכישה נעשית שם (כ-50%) אין שיתוף פעולה לגבי ציון הזן ואם זה היה אפשר צריך לכוון קצת יותר פעילות ממוקדת בנושא של שיווק. אפשר לעשות פרסום גנרי, הוא אולי משפיע אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים להשפיע על האיכות ועל מה שמגיע למדף ואין שליטה מרכזית על מה שמגיע למדף. בשנים שכן עשינו פעילות כזאת לא ראינו שהיתה תועלת והעלות לא כל כך הצדיקה – ויכול להיות שזה השפיע על האנשים שהחליטו בשנים האחרונות לא להשקיע בקידום מכירות בשוק המקומי, אבל אנחנו נחשוב על זה עוד פעם".

בהמשך, במושב השני של הכנס, הרצה שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט בנושא "וודאות בעולם אי וודאות". ד"ר ליבנת גולדברג, חוקרת במנהל המחקר החקלאי הרצתה על "אשכולית חוזרת לתפריט – פיתוח אשכולית בטוחה לצריכה" (מאמר מקיף בנושא בגיליון זה) ואת הכנס חתם רוני אמיר, ראש תחום מיכון בשה"מ בהרצאה על "מיכון וחדשנות במטע".