יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 365900297

המהפכה בענף ההטלה

2 דק' קריאה

שיתוף:

משרד החקלאות מגיש לאישור ועדת החינוך של הכנסת את תקנות רווחת התרנגולות המטילות האוסרות לולי כלובים

התקנות החדשות קובעות בין היתר:

איסור על הקמת לולי כלובים

איסור על פרקטיקה של הנשרה הכפויה           

איסור על קיטום מקור בלול

• מתן טיפול סדיר לתרנגולות

המשמעות: מרבית הלולים במדינת ישראל יהיו נטולי כלובים החל משנת 2024 שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "אני שמח שנפלה בחיקי הזכות ליזום שינוי כה נחוץ בענף ההטלה בישראל. המהפכה בענף ההטלה שמה דגש על  קידום רווחת בעלי החיים בישראל, שדרוג הענף ובריאות הציבור. אנו במשרד החקלאות פועלים כדי להביא את החקלאות בישראל למאה ה-21, לרבות בענף ההטלה, בו אנו רושמים היום הישג משמעותי. היעלמות לולי תרנגולות המטילות העתיקים מהנוף הישראלי מבשרת על עתיד של בטיחות ביולוגית ושימת דגש על רווחת העופות. אני מתחייב כי זוהי רק ההתחלה, שינויים משמעותיים בחקלאות הישראלית עוד עתידים לבוא"

לאחר דיונים ממושכים על התקנות ופרסומן להערות הציבור, הטיוטה הסופית של תקנות רווחת התרנגולות המטילות תוגש לאישור ועדת החינוך של הכנסת. בעת כניסתן לתוקף של התקנות, אחרי אישור הוועדה, ישראל תאמץ לראשונה סטנדרט מערבי מתקדם לענף ההטלה. 

כזכור, בחודש פברואר 2022, לאחר חודשים של עבודה מאומצת, פרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר את טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים) התשפ"ב–2022 להערות הציבור. התקנות, מסדירות את תנאי הגידול בענף ההטלה, במטרה להביא את הענף בישראל לעמידה בסטנדרט המבטיח בצורה הטובה ביותר, נכון להיום, את רווחת התרנגולות המטילות במדינות מפותחות. לפי הטיוטה, התקנות ייכנסו לתוקף בתוך שלושים ימים מיום פרסומן, והוראותיהן ייושמו בהדרגה, בהתאם לקבוע בהוראות המעבר.

התקנות מהוות שלב ראשון והכרחי לקידום הרפורמה בענף ההטלה, ובין היתר הן קובעות את האיסור לגדל תרנגולות מטילות בלולי הכלובים המיושנים והצפופים, שפוגעים ברווחת העופות המוחזקים בהם ואף מונעים יכולת לשמור על בטיחות ביולוגית. עם אישור התקנות וכניסתן לתוקף מרבית הלולים במדינת ישראל יהיו ללא כלובים כבר מחודש מרץ 2024, כיוון שמרביתם לא עומדים בדרישות המשרד שנכנסו לתוקף במרץ האחרון וידרשו להקים לול חדש. בנוסף, במסגרת התקנות, כל לול חדש שיוקם מיום כניסת התקנות לתוקף והלאה יהיה לול נטול כלובים. החל מיום ה-1 ביוני, 2029, ייאסר כליל אכלוס של לולי כלובים קיימים בישראל (לא רק המיושנים). תקופת המעבר נועדה לאפשר לענף להיערך ולהשתדרג בהתאם לשינויים המחייבים, שכן בישראל נכון להיום כ-93% מלולי התרנגולות המטילות הם לולי כלובים מסוגים שונים. יובהר כי בתקופת המעבר, נקבע מרחב מחייה מינימאלי עבור התרנגולות המטילות בלולים קיימים, אשר ינוע בין 600 סמ"ר ל-750 סמ"ר, בהתאם לגודל הכלובים בלול.

זאת ועוד, במסגרת התקנות החדשות תיאסר רשמית בתוך שנתיים מיום כניסת התקנות לתוקף "הנשרה כפויה", פרקטיקה של הרעבת תרנגולות מטילות במטרה ליצור אצלן מחזור הטלה נוסף. כמו כן, בתוך חצי שנה ייאסר קיטום המקור לתרנגולות לאחר יציאתן מהמדגריה. קיטום המקור יותר אך ורק בעוד האפרוחות במדגריה, ובאופן המיטבי המוכר היום. זאת על מנת למנוע מהן לפצוע זו את זו, ולשם שמירה על רווחתן.

כמו כן, התקנות מחייבות להעניק טיפול רפואי או לבצע המתה למניעת סבל לתרנגולת חולה או פצועה על ידי עובדי הלול, ואף קובעות חובת היוועצות ברופא וטרינר או במדריך גידול עופות בכל מקרה של אירוע חריג.

בנוסף, התקנות  קובעות סטנדרטים חדשים ומתקדמים לתנאי המחייה של התרנגולות המטילות לאורך כל שלבי הגידול שיביאו לשיפור משמעותי ברווחת העופות שהערך המוסף שלהן הוא בשיפור הסטנדרט הנדרש לתשתיות ולציוד בגידול תרנגולות מטילות. בתוך כך, התקנות מתייחסות לאוורור, מיזוג ותאורה, לרבות חובת התקנה של מערכות בקרה וניטור, כמו גם לדרישות לגדלי פתחי יציאה לחצר אם ישנה כזו וגודל וכמות ציוד ההאבסה והשתייה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן