המחנה הדמוקרטי: הבחירות הקרובות ב-17 בספטמבר, הן אולי הבחירות דמוקרטיות האחרונות בישראל. אחרי הבחירות, במידה והליכוד ירכיב את הממשלה , הדמוקרטיה תחטוף מכה שממנה לא יהי ניתן להתאושש. גם השותפה מפלגת ימינה, היא מפלגה שממש מרמה את בוחריה. מאחורי אילת שקד ובנט "הנאורים", באים אנשים חשוכים הרוצים. מדינת הלכה, טיפולי המרה ומערכת משפט על פי דין תורה. לדעתי, ניצחון גוש זה הוא אבדן מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית פתוחה שיש בה שוויון לכול אזרחיה.
בגוש המרכז שמאל יש ארבע מפלגות. על מפלגת כחול לבן אפשר להגיד שהיא מנסה לרבע את המעגל והדבק היחידי שגם הוא חלש הוא הרצון לשלטון. היא תתפרק מהר מאוד לשלושה חלקים: יש עתיד, שהיא מפלגה עם מוסדות סניפים אג'נדה. מפלגת גנץ, שהיא מפלגה ימנית שאין לה בעיה לחבור לביבי ולליכוד ומפלגת בוגי יעלון, שהמחבר אצלה זה שהיא חסרת תמיכה ציבורית ואנשיה מאופיינים באנשים ימניים שעבדו עם ביבי נתניהו ולכן מתעבים אותו. כחול לבן כמו שינוי, ד"ש, קדימה, הן מפלגות חד פעמיות שמתפרקות באותה מהירות שקמות. עיקר הנזק שלהם הוא בפירוק החברה ופגיעה אנושה במפלגות היסטוריות כמו העבודה ומרצ, שנפגעות כלכלית ואינם יכולות לפעול במשך ארבע שנים בגלל בעיות תקציביות.
המפלגה המשותפת היא מפלגה שכוללת ארבע מפלגות בעיקרן מייצגות את האוכלוסייה הערבית. הפערים ביניהן אדירים והאיחוד שלהם הוא כתוצאה מהגדלת אחוז החסימה. יש שם התנועה האסלמית שדומה לבית היהודי הימני ויש שם בל"ד שאינה מכירה בזכויות ישראל להיות יהודית וכול אזרחיה. וישנם חד"ש וטיבי שאיתם אפשר וצריך לשתף פעולה.
שתי המפלגות העבודה גשר והמפלגה הדמוקרטית היו חייבות ללכת יחד הפעם. אבל בגלל מגלומניה ודמיון פורה, יו"ר העבודה החליט אחרת ובכך מנע את רצון מנהיגי מרצ ללכת בגוש אחד ולנהל קמפיין משותף להגדלת הגוש, בעיקר בשכנוע הערבים שחייבים לבא להצביע הפעם, ובאיתור אנשי שמאל שלא מתכוונים להצביע כלל.
עמיר פרץ בחר לחבור לגשר ואורלי לוי בטענה שהחיבור הזה יביא מצביעים מהימין, תיאוריה שאף סקר לא מוכיח אותה. המחנה הדמוקרטי שבנוי ממרצ ואנשי ביטחון כמו יאיר גולן, שלא קיבל את הרמטכ"לות אך ורק בגלל אומץ ליבו להגיד אמת על התופעות הפשיסטיות בארץ. אהוד ברק שכותבים עליו רבות, אבל עד היום אין עליו שום אשמה ושום תלונה מוצדקת והכול זריקות בוץ עליו בגלל שהוא מכיר את נתניהו מהסיירת ומישיבה בממשלה. פרופסור יפעת ביטון במקור מקריית מלאכי, פרופסור למשפטים שמתמחה בביטוח לאומי. הייתה מועמדת לבית המשפט העליון ולתפקיד מבקר המדינה, ועוד מועמדים מכול שכבות האוכלוסייה.
הפעם צריך לשקול בכובד ראש להצביע בעד המחנה הדמוקרטי. הצבעה שכוללת תמיכה מלאה בגוש, מאבק בלתי מתפשר למען הדמוקרטיה, זכויות אדם, פריפריה, פתרון מדיני. אני קורא לכל תושבי התנועה הקיבוצית הצביעו למחנה הדמוקרטי אותיות בקלפי מרצ. הפעם.
גיורא ברעם, רוחמה
