אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו שנים שהגענו לייצוא של 160-170 אלף טון פלפל – הערבה פרחה ושגשגה ועכשיו אנחנו לא מגיעים ל-100 אלף טון"
איך אתה מסכם את השנה החקלאית שעברה עלינו?
"בסך הכל, החקלאות הישראלית עוברת תקופה לא קלה. בראש וראשונה יש הרבה תסכול בתחומי היצוא החקלאי. שווקים שפיתחנו, שעלו, צמחו וגדלו במשך שנים, כמו גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה וליעדים אחרים באירופה, ירדו מאוד לפחות מ-50% מהנפח שהיה בזמנו. בעבר היו שנים שהגענו לייצוא של 160-170 אלף טון פלפל – הערבה פרחה ושגשגה ועכשיו אנחנו לא מגיעים ל-100 אלף טון-המחקרים של מועצת הצמחים
המחקרים של מועצת הצמחים
"תמונה דומה אנחנו רואים בייצוא הגזר. המגדלים וחברות השיווק השקיעו המון בפיתוח השווקים האלה ומסיבות שונות – כל אחד והנסיבות שלו – גם שם היצוא ירד לכדי 50%. היום קשה מאוד לייצא בשער חליפין נמוך שכזה, השקל מסיבות מאקרו כלכליות יותר חזק ממטבעות רבות בעולם וזו בעיה רצינית. פעם היורו עמד על מעל 5.5 ₪, היום אתה מקבל על כל יורו 3.80 ₪. הדולר שהיה מעל 4 ₪ הוא היום 3.20 ₪. תוסיף לזה את ההתייקרות במחיר המים השפירים, את העובדה שייקרו את מחיר השפד"ן, ייקרו גם את שכר העבודה של התאילנדים, הכל התייקר!
"יש בכמהין, שבפתחת ניצנה, משק של חבר'ה צעירים, דור שלישי בחקלאות, שפיתחו משק לתפארת לעגבניות שרי. הוא אומר לי: 'תקשיב, אין בכל העולם תשלומי שכר כמו בישראל'. ביקרתי בחג בחוות בודדים. אומרים לי: 'מחייבים אותנו בשכר העובדים הזרים על כל מיני דברים. אנחנו יודעים שהם מעבירים מעל 70% מהמשכורת לתאילנד."
"תראה לי עוד עובד שמצליח לחסוך היקף כזה מהמשכורת שלו? הם לא משלמים למעסיק על המתקנים שלו, גם לא מכירים בכל ההוצאות שלנו על העובדים ועוד אנחנו צריכים לשלם על זה מיסים ואגרות'.
"זה קיים רק אצלנו. בתורכיה למשל מעסיקים פליטים סוריים ב-10 דולר ליום וגמרנו. המים בחינם והעגבניה שלהם מגיעה הנה ב-1 שקל לק"ג ועכשיו גם רוצים להוריד את המכס. בתנאים כאלה – איך נגדל? זה הסיפור של היצוא ולכן השנה וזו לא השנה הראשונה – יש הרבה תסכול ביצוא."
שמעתי גם שמדינת ישראל היא היחידה שמחייבת את החקלאים על שימוש במי קולחין מטוהרים.
"תראה, זו גם יוזמה של החקלאים. הרי בגלל מצוקת המים בישראל דחפנו להקמת השפד"ן וכאן אני לא מתהדר בנוצות של אחרים. אמרתי לחברי וועדת הכלכלה בדרום: 'לפי דו"ח של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות שאנחנו חברים בו, הפירות והירקות הם הקטגוריה היחידה בה המחירים לצרכן במדינת ישראל נמוכים מהממוצע של המדינות המפותחות. זו עובדה מוכחת עם כל הביקורת שמשלחים בנו.
"למשל, בטבלה מחירי משקאות מוגזים, ממנה עולה שמחיריהם בישראל הם ב-35%-40% יותר מהממוצע של ה-OECD. ואף אחד לא מזדעק ושואל מדוע מחירי החברה המרכזית למשקאות בבעלות קוקה קולה יותר גבוהים מאשר באירופה. קח את דברי המאפה, הרי כל הקמח בישראל מיובא – אני שואל למה דברי מאפה יקרים יותר בארץ בעשרות אחוזים!? אלה הם נתונים של ארגון ה-OECD, לא שלי. הקטגוריה היחידה שהיא ב-3%, 5% ו-8% זולה יותר מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD זה פירות וירקות ולמרות זאת כולם משתלחים בנו. זו גם הקטגוריה היחידה במזון שבה אנחנו יותר זולים מהממוצע ב-OEDCD. אז נכון, יש פירות יותר יקרים אבל יש המון ירקות ופירות שהם יותר זולים.
"אם זה ככה, מדוע משתלחים בחקלאים? למה מתכננים להוריד מכס בכדי להוזיל את המוצרים? אתה רוצה להוזיל את הענבים כי הענבים יקרים? תתמקד בענבים. מה אשם האפרסק שכבר במשך עשור זול בהרבה מהממוצע באירופה, ויש לנו נתונים על כך."
יש דו"ח שיצרו במשרד החקלאות ונגנז ע"י משרד החקלאות, על החסרונות ברפורמה בחקלאות, לפיו תחול פחיתה של 40% בתפוקת החקלאים כתוצאה מהרפורמה.
"ראיתי את הדו"ח ואני רוצה להבהיר – אני באמת לא נגד רפורמות ואם רוצים להוריד מכסים ולתת תמיכות ישירות אז בבקשה, אבל בא נעשה חשבון ריאלי. אם בממשלה ובמשרד החקלאות מרגישים שצריך להוביל מהלך להורדת מכסים בכדי להוזיל את העלויות לצרכן – אני לא נגד."
"אמרתי את זה כבר לפני עשר שנים אבל לא לעשות חצי עבודה. הרעיון היה שנוריד את המכסים ונמיר אותם בתמיכות ישירות, אך לא נשכח באמצע הדרך את החקלאים. הרי מצפים שאחרי הורדת המכסים המחירים בארץ ירדו, אז אם הורדנו את המכס ופיצינו את החקלאי ב-1000-1500 שקל לדונם אז הכל בסדר. אבל כשמתחילים לעשות את העבודה הזאת פתאום אומרים לך אין לנו כסף ל-1,000, יש לנו רק ל-200 שקל. אין כסף? בסדר, אבל צריך להבין שמגדלי תפוחי האדמה או כל ירק אחר יישארו בלי פרנסה. אז אומרים לחקלאים: 'תגדלו דברים אחרים'. מה זאת אומרת? הרי אנחנו מגדלים הכל, אין מוצרים חליפיים שאיש לא עושה ועכשיו יתחיל לעשות."
באירופה באמת יש תמיכה ישירה, אבל התמיכה בחקלאים לא מחודשת כל שנה אלא פעם בשבע שנים.
"אמרתי לחברי ועדת הכלכלה שהחקלאי הישראלי מקיים את משפחתו מכמות המים הקטנה ביותר בעולם. מה גם שאנחנו לא באזור אקלימי כצפון אירופה, אנחנו באקלים ים תיכוני שצריך להשקות כל יום. למרות כל זה הצלחנו בכל מעשנו. בזכות ההבנה שאנחנו צריכים לגדל עם מעט מים, ביחד עם התעשיה החקלאית פיתחנו מערכות השקיה מהמתקדמות בעולם. אנחנו דחפנו את מי שצריך כדי שיקימו את מערך טיהור מי השופכין. המדינה האמינה בזה ודחפה את הפרויקט והכל לברכה."
"כשהתחלתי בתור עוזר שר החקלאות בשנות ה-80', החקלאות השתמשה במים שפירים בהיקף של 1.25 מיליארד קוב! החקלאות לא קטנה מאז. עתה אנחנו משתמשים בכמיליארד קוב, כשמזה רק 50% מים שפירים! כל השאר זה מים מטוהרים, שוליים ומליחים. אז במקום להוריד את הכובע על ההישגים האלה, עושים לנו חשבונות ומייקרים את מי השפד"ן בעוד חצי ₪.
"אני מקווה שהשינויים במדיניות החקלאית בסופו של יום יביאו בשורה לחקלאי ולצרכן כאחד."
המחקרים של מועצת הצמחים, צבי אלון | צילום: יח"צ