יבול שיא
הרפת והחלב
G 091 0259

המכתב הראשון בתל יוסף 

2 דק' קריאה

שיתוף:

אם הבגדים הם של כולם והאוכל משותף, למי שייך המכתב? ומי לא עמד בפיתוי והציץ? מוקי צור ממשיך לבחון את מקומם של המכתבים בקיבוץ 

"…לפעמים, כשאני מרגישה געגוע, 

אני אוהבת להסתובב בבית 

ולהרגיש את הזיכרונות. 

אני אוהבת את הדרך שבה הלב שלי מקשר בין פעמוני הרוח שבמרפסת לחודש יוני, 

או בין הריח החזק של הכביסה שמתייבשת לבוקר יום שישי. 

אני אוהבת את החדר המבולגן שלי עם הפוסטרים והתמונות על הקיר, 

ואת מגירות העץ שבמטבח, 

אלה עם הידיות שמתפרקות 

בגלל אחי הקטן שאף פעם לא זהיר. 

אני אוהבת לקום ולשמוע את הפלייליסט של אמא 

שערה כבר משעה חמש, 

ואת ריח הקפה השחור של אבא בכוס הזכוכית השקופה, 

הכי רגילה שיש. 

אני אוהבת להסתכל על אחי בזמן שהוא אוכל איזה חטיף שהוא ממש אוהב, 

ואפילו את הריבים המעצבנים של אחיותיי הקטנות אני אוהבת, 

גם כשכואב. 

אני כל כך מפחדת לאבד את אותם זיכרונות… 

…בכל ליבי אני רוצה להאמין שיום יבוא ואהיה הבית שלי עצמי. 

יום יבוא ולא אפחד לעזוב 

משום שלא אצליח. 

אהיה הבית שלי עצמי, לפני כל אדם או מקום בעולם. אם אצליח לזכור זאת, לא משנה מי יכנס או יצא, אני אשאר בבית, כי אני הבית שלי עצמי". 

אור 

האם זהו מכתב? האם שיר?  

זהו קטע של מכתב שכתבה נערה מכיתה י"א לחברים, להורים ולמורים, מכתב שנכתב אחרי שהוכרז על מותו של המכתב. הנערים והנערות שכתבו את המכתבים הללו לא העמיקו בתולדות המכתב וגם לא התאבלו עליו. הם לא נזקקו לא למעטפה, לא לבול, ולא לאוטו האדום. 

המכתב עבר גלגולים רבים, כך גם הגעגועים אליו. 

למה לייבש ביצות? 

החלוץ פנחס גוברין שהיה חבר בגדוד העבודה ובקיבוץ תל-יוסף סיפר בזיכרונותיו שבקיבוץ האוהלים על התל (תל חסאן ששינה את שמו לתל יוסף) קיבל יוסק'ה מכתב. המכתב עבר דרך ארוכה, חותמות רבות היו על יד החותמת האדומה הגדולה, חותמת הדואר הסובייטי הצעיר. המכתב היה המכתב הראשון שהתקבל בקיבוץ, שלושה חודשים לאחר שהוקם על הגבעה. הידיעה שהגיע מכתב עוררה התרגשות גדולה. החלו להישמע צעקות אזעקה בעמק: הגיע מכתב! החברים החלו לרוץ מן השדות אל האוהל של המזכירות על הגבעה. יוסק'ה פתח את המעטפה כשעיניי כל החברים מרותקות אליו. הרי אף אחד לא קיבל כל ידיעה מן ההורים זה ימים רבים. יוסק'ה הבין מה קורה ובמקום לקרוא לעצמו את הכתוב החל מקריא אותו לכל החברים שהצטופפו לידו. הוא כנראה הבין שקריאה שקטה לעצמו תהיה מעשה אנוכי. 

במכתב כותב אביו ששמע  שיוסק'ה מייבש ביצות. הוא לא מבין, הרי גם בפינסק יש ביצות ואף אחד לא מנסה לייבש אותן. הוא גם שמע כי הקבוצה קשורה לאחד טרומפלדור והוא רוצה לדעת מי הוא אותו טרומפלדור. 

האמא מוסיפה משפט של אהבה ומספרת לבנה שלפני שלושה חודשים הגיע ממנו מכתב. האבא רץ עם המכתב לבית הכנסת וקרא אותו לפני כל המתפללים. שני המכתבים, של הבן ושל האב, נקראו בפני ציבור. 

מכתב פרטי או קיבוצי? 

לפחות פעם אחת נוסה הרעיון של ביטול המכתבים הפרטיים. כל מכתב שהגיע לקיבוץ וכל מכתב שיצא ממנו עברו את העיניים של החברים. הרעיון בוצע אך היה זה ניסוי קצר. אחריו בהרבה קיבוצים היה תיק פתוח לקריאת כל החברים אך התיק הכיל רק מכתבים שהקיבוץ שלח ומכתבים שהקיבוץ קיבל. נפתח פתח לשאלה האם במקום שבו הבגדים הם של כולם והאוכל משותף יש לשמור על פרטיותו של החבר כשהוא כותב או מקבל מכתב? 

בקורות הקיבוץ כמה מאנשי הדואר לא עמדו בפיתוי והציצו. ובקיבוץ מסוים הודיעו לחבר ששלח מכתב שבו הזמין אורח לסדר פסח, שאין מקום בסדר. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה
לאחר שהיה סגור במשך שנתיים לרחצה ולמבקרים, חוף זיקים נפתח ביום שלישי באופן רשמי *תמונה ראשית: חוף זיקים המחודש. צילום: מנהלת תקומה  בשנה האחרונה פעלה המועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם מנהלת תקומה, משרדי הפנים והתיירות, לשדרוג ולבנייתו מחדש של חוף זיקים שנהרס באירועי השבעה באוקטובר, ובו נרצחו 18 אנשים מתוכם 3 תושבי תושבי המועצה. החוף שודרג מחדש בעלות של כ-20 מלש״ח מתוכם כ-6.5 מיליון ש"ח ממנהלת תקומה.  טקס פתיחה רשמי התקיים ביום שלישי השבוע בשעה 15:00 במעמד השותפים להקמת החוף, תושבי המועצה והאזור. החוף יהיה פתוח החל מהשעה 07:00 עד השעה 18:00, ושירותי הצלה החל מהשעה 9:00. בחוף תותר גלישה אך לא תותר בשלב זה פעילות ספורט ימי וצלילה באזור.   ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו: "לאחר המתנה ארוכה חוף זיקים המיוחד והיפה ייפתח לרחצה ולמבקרים. לצד פתיחת החוף, אנו נזכור וננציח את נרצחי חוף זיקים ולא נשכח את 18 הנרצחים בחוף. אני מבקש להודות למנהלת תקומה, למשרד הפנים ולמשרד התיירות על תרומתם והשקעתם בחוף ובהקמתו מחדש ומזמין את כולם לבוא ולהנות מהחוף המשודרג." 
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן