המלונות שיצילו את קיבוץ נווה ים 

רשמת האגודות השיתופיות אישרה התקשרות של "המפרק המפעיל" של הקיבוץ עם רשת מלונות מריוט שתקים מתחם תיירות בקיבוץ. גם עסקה בתחום "האגרו סולארי" על הפרק כחלק מתוכנית ההבראה 

האם רשת המלונאות "מריוט" תהא זו שתביא "רֶוַוח וְהַצָּלָה" (כלשון מגילת אסתר אותה קראנו בשבוע שחלף), לחברי קיבוץ נווה ים? האם יחזור ה"נווה" לקיבוץ, שמייסדיו נמנו על חברי תנועת הנוער "גורדוניה מעפילים" שעלו ארצה והתיישבו בשנת 1939 על גבעה שעל קו החוף, דרומית מערבית לעתלית, במועצה האזורית חוף כרמל? האם בכך יגאל הקיבוץ שידע רצף של כישלונות והגיע עד לפירוק, ומנוהל כיום בידי מפרק מפעיל? 

החלטה שקיבלה רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד טלי ארפר כהן בימים אלה, נתנה אור ירוק לתוכנית שיקום שאפתנית שהגה "המפרק המפעיל" הנוכחי עו"ד אהוד גינדס ועיקרה התקשרות עם קבוצת לנוקס בהסכמים להקמה וניהול של מתחמי מלונאות. זו האחרונה היא נציגתה בישראל של Marriot International. 

בקיבוץ כיום כ-160 חברים (ובהם: המייסדים הוותיקים ובני משפחותיהם, מפוני גוש קטיף שנקלטו בזמנו בקיבוץ, וקבוצת בודדים שרכשו מגרשים בקיבוץ מרמ"י בשלב מסוים).  

כבכל קיבוץ גם בנווה ים היו ענפי המשק המסורתיים לצד ענף דייג שהיה תחום כלכלי מרכזי בשנים הראשונות. בשנות ה-50 הקים הקיבוץ בית הבראה על חוף הים. לצד אלה, הקיבוץ הקים גם את מפעל השימורים "נון".  

שתי אנקדוטות הסטוריות מלוות את סיפורי המקום: הראשונה, בשנת 1955 רכשה התנועה הקיבוצית ("איחוד הקבוצות") בהולנד ספינות דייג עבור נווה ים וקיבוץ נחשולים, אלא שבמסע הראשון לאזורי הדיג של טורקיה נעצרו הדייגים וישבו בכלא הטורקי במשך שלושה חודשים. הספינות עצמן הוחרמו וכשהוחזרו הועבר הענף לגורמים פרטיים. 

כותרת בעיתון, בשנת 1967, סיפרה שמפעל שימורי נון בקיבוץ הוא אחד המפעלים הגדולים בארץ בענף השימורים באותה עת אך כעשור לאחר מכן, נמכר המפעל ל"כור". בין הסיבות לכך מונים גם את עמדת התנועה הקיבוצית, שביקשה לצמצם עבודה שכירה בקיבוץ, ואמרה שמרבית עובדי המפעל אינם חברי הקיבוץ, אלא תושבי עתלית.  

מהסתבכות כלכלית לתוכנית הבראה 

מיקומו האטרקטיבי של הקיבוץ לא "הציל" אותו, כך נראה, מכשלונות עיסקיים. ענף התיירות שהוקם בקיבוץ לא הצליח. כפר נופש "הסתבך". גידולי המטעים והגד"ש גם לא הניבו את התמורה המצופה. פרויקטים תוכננו ולא התקדמו, החלטות שלא מומשו והסתבכות כלכלית הביאו להחלטתו של רשם האגודות השיתופיות דאז, עו"ד מירון הכהן, בשנת 2013, למנות לקיבוץ מפרק מפעיל. חובות הקיבוץ נאמדים כיום בכדי 40 מיליון שקלים ועוד כדי 30 מיליון גירעון פנסיוני.  

תוכנית ההבראה של המפרק, עו"ד אהוד גינדס, עומדת על שלוש רגליים:  

הראשונה, פיתוח והקמה של תחום המלונאות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים שתגיע מצד רשת "מריוט" (השקעה שכשלעצמה במציאות המורכבת הנוכחית בארץ אינה פשוטה כלל ועיקר). מתחמי תיירות מהווים "עוגן כלכלי" אך גם מחוללים של עסקים ושירותים נלווים בעולם העסקי-תיירותי, במיוחד בזה הנושק לשפת הים. "קבוצת לנוקס והקיבוץ יקימו תאגיד משותף, לצורך תכנון, הקמה וניהול של מתחמי מלונאות, נופש וספורט בחלקות המקרקעין המיועדות לכך בקיבוץ, אשר ינוהלו על פי הסכמי ניהול של המותגים היוקרתיים של רשת Marriott. היקף הפרויקט נאמד בכדי 380 מיליון שקלים". 

השנייה, קידום עסקה בתחום הפאנלים הפוטו-וולטאים, בטכנולוגיה חדשה, שיתפרשו על מאות דונמים של שדות הגד"ש (מדובר במתכונת של הקמת פאנלים קבועים, בגובה ובמקום שמאפשר הפעלת ציוד מכני הכרוך בגידולי הגד"ש. לפאנלים יכולת שינוי זווית ההטיה של הלוח לצורך השגת תפוקה מרבית).  

השלישית, המשך פיתוח והשבחה של הפעילויות הכלכליות הקיימות, וניצול מיטבי של אמצעי הייצור הנוכחיים. 

כל אלה ייצרו מקורות הדרגתיים שיבססו את ההון העצמי של הקיבוץ ומקורות לתשלום פנסיה לחברי הקיבוץ.  

בכוונת עו"ד גינדס להקים "מנהלת הקמה וקליטה", שתעסוק בתהליך השיווק של המגרשים והקליטה של חברים לקיבוץ. מנהלת זו, כתב עו"ד גינדס, לחברי הקיבוץ: "תיתן לעשרות נקלטים פוטנציאלים בקיבוץ, מעטפת מקצועית וליווי מלא לתכנון אדריכלי של חלופות בתים לבחירה, להוצאת היתרים, לבניה קבלנית, לאיכות הביצוע, ללוחות זמנים וכיו"ב, עד אכלוס הבתים. לצורך כך יוקם תאגיד יזמי, שיקדם את תהליך השיווק והקליטה באופן מרוכז ויעיל, תוך ניצול יתרון לגודל, לניהול ולשיטה". 

"יזום והקמת הפרויקטים למלונאות וקידום יעיל של קליטת חברים חדשים, הם צעדים מהותיים בתוכנית מפנה ההכרחית לשיקום כלכלי של האגודה, שתבסס את המבנה הפיננסי, תייצר לקיבוץ מקורות כספיים יציבים לזמן ארוך, תיצור בטחון סוציאלי למקבלי הפנסיות, תיצור מקומות תעסוקה, ובכך תבנה תנאים מתאימים לקיום קהילה באיכות חיים גבוהה", נכתב באיגרת לחברים שכותרתה: "תוכנית מפנה לשיקום כלכלי". "לוח הזמנים הצפוי למימוש ההסכמים, הקמת הפרויקט למלונאות וקליטת חברים חדשים, הוא כשש שנים: שנתיים-שלוש לתכנון והוצאת היתרים, ועוד שלוש-ארבע שנים לביצוע והקמת הפרויקטים.  

עו"ד גינדס קרא לחברים באיגרת זו "לצעוד את הצעד הראשון, לצאת לדרך חדשה ולחולל מפנה כלכלי וחברתי". אסיפת חברים תתקיים בחודש הבא ובה תינתן סקירה לגבי נושאים אלה.  

ראש מועצת חוף הכרמל אסיף איזק וליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית היו שותפים למהלכים הללו. רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד טלי ארפי כהן, אישרה למפרק, בהחלטה שנתנה, "לחתום על ההסכמים ולהתקדם לטובת הוצאתם אל הפועל". היא ציינה כי "מדובר בצעד משמעותי המהווה בשורה של ממש לקיבוץ אשר זה שנים רבות נמצא בהליכי פירוק". "מצבו הפיננסי של הקיבוץ ותושביו שכמהים לראות את השינוי המיוחל מצריך תוכנית שיקום כלכלי שלוקחת בחשבון את כלל ההיבטים ותהווה מענה מספק והולם לצורכי חברי הקיבוץ". 

רשמת האגודות השיתופיות הוסיפה שכמי ש"רואה לנגד עיניה את טובת הקיבוץ וחבריו", היא סבורה "שיש חשיבות גדולה לאישור ההסכמים והוצאתם אל הפועל". "צעד משמעותי זה, שנעשה תוך זמן יחסית קצר מעת מינויו של המפרק ולאחר השקעת מאמצים מרובים מצידו, הוא בעל משמעות גדולה לקיבוץ", והיא מצפה כי "המפרק ימשיך ויפעל כפי שעשה עד כה לטובת שיקומו המהיר של הקיבוץ ושגשוגו והכול תוך דאגה לחבריו". 

פירוק אגודה שיתופית 

אימתי מפרקים אגודה שיתופית? 

לרשמת האגודות השיתופיות הסמכות להחליט אם התקיימו נסיבות המצדיקות פירוק אגודה שיתופית (וקיבוץ בכלל זה), ולתת צו לפירוקה. ואלה המקרים: 

• שלושה רבעים מחברי האגודה הגישו לרשמת האגודות בקשה להורות על פירוקה.  

• אם מספר חברי האגודה פחת מהמספר הדרוש לייסודה (לפחות שבעה אנשים) רשמת האגודות תוציא צו לפירוק אותה אגודה.  

• בוצעה חקירה בעניין הרכבה, תנאי עבודתה ומצבה הכספי של האגודה, ונמצאו קשיים המצריכים את פירוקה.  

• נבדקו פנקסי האגודה לבקשת נושה, אשר מוכיח לרשם האגודות שהאגודה לא סילקה חוב שהגיע זמן פרעונו.  

סמכויות וחובות המפרק 

עם כניסתו לתוקף של צו הפירוק, המפרק מחליף למעשה את מוסדות האגודה, ומוסמך לייצג אותה בבתי משפט וכל גוף אחר. על המפרק לנהל את ספרי האגודה ו"פנקס החברים" שלה ולהשקיע את כספיה בדרך המועילה ביותר לביצוע הליכי הפירוק. 

בדומה למפרק של תאגיד משפטי, על המפרק לרכז את תביעות החוב כלפי האגודה, מצד חבריה ונושים אחרים, ולשלם את החובות הללו מתוך נכסי האגודה, אם אכן ניתן. חובה על המפרק להגיש לרשמת האגודות השיתופיות דוחות תקופתיים, הסוקרים את מצבה הכספי של האגודה ומצב הליכי הפירוק. 

פירוק תאגיד, כשמו כן הוא, הוא יכול שיביא לחיסול החברה, פירוקה ומכירתה. אך גם בתאגיד עסקי "רגיל" ובמיוחד בקיבוץ, יש שמתמנה "מפרק מפעיל" שדואג לניהול האגודה כ"תאגיד חי", ולהבראתה עד שהיא יכולה לחזור למסלול חיים "רגיל". 

ככל שמי מחברי האגודה או נושים למשל מבקשים לערער על החלטות המפרק – הם יכולים לעשות כן בפני רשמת האגודות השיתופיות, וכבר היו מקרים כאלה מצד חברי נווה ים בעבר.  

המפרק זכאי לשכר אותו פוסקת רשמת האגודות השיתופיות, לפי כללים שנקבעו "למינוי מפרקים לאגודות שיתופיות ולקביעת שכרם", שהוא בעיקרו נגזרת באחוזים מתקבולי הכנסות או מימוש נכסים באגודה.