אומרת אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון, שהצטרפה לשורות סיעת "ישר!" – בהובלת גדי אייזנקוט. גני גונן, בת מושב נווה ימין, מוכרת כמי שהובילה אינספור מאבקים לשמירה על המרחב הכפרי
אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון, חתומה על עשרות מאבקים לשמירה על המרחב הכפרי, השטחים הירוקים וביטחון קו התפר. כמי שגדלה במושב נווה ימין להורים ממייסדי היישוב, גני גונן מובילה בשנים האחרונות מועצה ענפה המורכבת מקיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. עם הצטרפותה למפלגת "ישר!" עם גדי איזנקוט, גני גונן משתפת בראיון מיוחד ל"קו למושב"/"זמן קיבוץ" על האתגרים שהיא פוגשת מדי יום בשטח ומדוע רק ממשלה בראשות גדי איזנקוט תוכל לתקן.
אושרת, אחרי 8 שנים מוצלחות בראשות המועצה האזורית דרום השרון, למה לקפוץ לפוליטיקה הארצית?
"כי זהו צו השעה. ארבעת ילדיי מגויסים בסדיר, בקבע ובמילואים. אני מייצגת את ציבור ההתיישבות העובדת. הממשלה הנוכחית נתנה לשני הציבורים האלה יחס שמעולם לא קיבלו. אני עומדת לצד גדי כי גורל המדינה טמון בבחירות הקרובות. ממשלת ההשתמטות, ההפקרות והבריחה מאחריות חייבת ללכת הביתה. מדינת ישראל זקוקה למנהיגות שתעבוד למען העם, תאחד אותו ותשיב את אמונו."
מה האמירה מאחורי הצבתך בעשירייה הפותחת של הרשימה?
"היא מבטאת את החשיבות הערכית והאסטרטגית שגדי ומפלגת ׳ישר!׳ רוכשים להתיישבות הכפרית, לחקלאות ולשמירה על המרחב הכפרי כולו. המדינה השאירה את הציבור הזה עם המשימה הציונית החשובה כל כך – ונעלמה. הגיע הזמן לממשלה שתעבוד למען הציבור הזה במקום להילחם בו. לכן היתה התעקשות על אשת ציבור שבאה מהשטח ומגיעה עם קבלות."
מהו המאבק האחרון שהובלת?
"מאבק בתחום תכנון מגורים וצמיחה דמוגרפית – לאפשר לצעירים לחזור הביתה. כיו"ר ועדת תכנון וקרקעות במרכז השלטון האזורי, יחד עם התנועות המיישבות, המושבים והקיבוצים, הובלנו מאבק של ארבע שנים לבטל את מכסת מספר יחידות הדיור ביישובים הכפריים. הצלחנו להביא לאימוץ תיקון 5 בתמ״א 35 – תוכנית מתאר שלא השתנתה 24 שנים. כעת יישובים כפריים יכולים להתרחב, לצמוח ולקלוט את הדור הצעיר בלי מגבלה וחסמים מלאכותיים. קהילה שיש בה דור המשך זו קהילה חזקה שיכולה להגן על הגבולות ולפתח חקלאות, חברה וקהילה משגשגת. יש עוד תהליכים לצלוח כדי לאשר סופית את התוכנית ואנחנו נמשיך לפעול מתוך הממשלה כדי להשלים אותה."
בואי נדבר על החקלאים. איך דואגים שהדור הצעיר ירצה בכלל להיכנס לתחום הזה?
"לחקלאות יש ערך אסטרטגי אדיר גם לאספקת המזון וגם לשמירת הארץ. יחד עם זאת, הגיל הממוצע של החקלאי הישראלי עומד היום על 65. כדי להבטיח את רציפות והמשכיות החקלאות והעצמאות התזונתית נעודד ונתמרץ כניסת חקלאים צעירים ונסייע בהכשרתם. בניגוד לממשלה הנוכחית, הממשלה שלנו תעניק תמריצים ורשת ביטחון לחקלאים צעירים. נשקיע בטכנולוגיה, במרכזי האגרו-טק ובמכון וולקני. כמו כן, נקדם פיתוח אזורי שיתמוך גם בחינוך, בתנועות הנוער ובמכינות. נציב את החקלאות והקהילה במעלה סדר העדיפויות הלאומי."
את מדברת על סדר עדיפויות, אבל בסוף החקלאי נאנק תחת יוקר הייצור והבירוקרטיה והצרכן קורס מיוקר המחיה. איזה פיתרון תובילו?
"סמוטריץ׳ רצה שנחשוב שהחקלאים אחראים ליוקר המחיה, אבל זה בדיוק הפוך. למעשה, מי שמתעשר מתעשיית הגידול הם המונופולים בפערי תיווך של מאות אחוזים. בממשלה הקרובה נפעל להוריד את פערי התיווך. כמו כן, נביא שורה של רפורמות שיתמכו בחקלאים ובחקלאות; נקים מערך תכנון שירכז תשתיות ויגן על עתודות הקרקע, נוזיל את מחירי המים, נתמרץ מנועים כלכליים חדשים, נקדם שדות אגרו-וולטאיים ונרחיב שימושים מותרים לפעילות לא חקלאית בנחלות. בנוסף, נחזק את התעשייה והתיירות הכפרית דרך תמריצי מס, ואם צריך, נעניק תמיכות ישירות. המטרה שלנו היא לבנות תוכניות ארוכות טווח שגם יעניקו גב לחקלאות וגם יתמרצו את הפריון."
דיברת על תכנון ארוך טווח. את מזהה איום אסטרטגי על ביטחון המזון לשעות חירום?
"לצערי ישראל לא ערוכה באמת. אין כיום שום מדיניות תכנון ראויה בנושא. הממשלה פשוט ישנה בעמידה. ביטחון מזון הוא קודם כל ביטחון לאומי. מדינה שלא מסוגלת להאכיל את עצמה בחירום סופגת פגיעה אסטרטגית. אנחנו נגבש תוכנית רב-שנתית לביטחון המזון של ישראל. נגדיר יעדים לאומיים ברורים לענף. המלחמה האחרונה הוכיחה ששרשראות אספקה יכולות להיקטע ללא שום התראה. אי אפשר להישען רק על ייבוא. חייבים ייצור מקומי חזק ואיתן שיבטיח את עתידנו."
דיברת על ביטחון מזון, אבל כרגע חקלאים לא מצליחים לשמור על הטרקטורים שלהם. המדינה לא רואה את הפשיעה והטרור החקלאי משתוללים?
"רואה וממשיכה הלאה. המרחב הכפרי הפך לשטח הפקר. אנחנו נחזיר את המשילות. ניאבק בתופעת הפרוטקשן ובפשיעה החקלאית ביד ברזל כחלק מהמאבק הכולל בפשיעה. נפעיל אכיפה ייעודית. במקביל נוביל רפורמה מקיפה בביטוחים החקלאיים. נרחיב את הכיסוי כך שיכלול נזקי פשיעה מאורגנת ואירועי מלחמה. נחזיר את החוק והסדר לשטח. במקביל, נשלים את המיגון הפיזי ביישובי הצפון, הדרום ואזורי הספר, ונוביל מהלך לאומי רחב לשיקום והעצמה של הנגב המערבי ויישובי קו העימות."
שאלה אחרונה לסיום. הציבור במרחב הכפרי שבע מהבטחות ותוכניות מגירה. למה שבקלפי הוא ישים דווקא את הפתק של ׳ישר!׳?
"כי אנחנו מביאים שינוי תפיסה. אנחנו לא מציעים עוד פלסטר של סובסידיה נקודתית. אנחנו רואים בחקלאות תשתית ביטחונית אסטרטגית. את החזון הזה נעגן רשמית ב׳חוק לקידום חקלאות ישראלית׳ שנסדיר בחקיקה. אנחנו מתחייבים למדינה שבה חקלאים עובדים ומתפרנסים בכבוד ויודעים שיש להם גב."
