משרד האנרגיה והתשתיות הפיץ למשרדי הממשלה תזכיר חוק שיאפשר לרשויות לבטל את תאגידי המים. רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן : "מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות.״
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו, יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד תוך שמירה על משק כספי סגור. תזכיר חוק בעניין זה הופץ למשרדים הרלוונטיים טרם פרסום נוסח להערות הציבור.
המהלך צפוי לשים סוף להוצאות מנופחות ובזבוזי כספים הקיימים כיום בחלק מהתאגידים, ולהביא לחיסכון והתייעלות בהוצאות תפעול משק המים והביוב. כיום, תאגידי המים מחזיקים מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות, ומאיישים תפקידים מיותרים, מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.
אלו עיקרי התיקונים שמקדם המשרד:
● רשות מתואגדת: תוכל לעבור לניהול משק מים עצמאי, אם תעמוד בקריטריונים שעיקרם יציבות פיננסית ופחת גביה שיקבע, תוך ניהול משק כספי סגור.
● רשות לא מתואגדת: יינתן פטור מחובת תאגוד אם תעמוד בקריטריונים שעיקרם יציבות פיננסית, פחת המים ופחת הגביה ורמת השקעות בתשתית.
● על מנת להבטיח ניהול משק מים סגור, רשות שתנהל את משק המים בעצמה תהיה מחויבת ליצירת חשבון בנק ייעודי נפרד, אשר ישמש את משק המים והביוב בלבד, ואשר לא יהיה ניתן לשעבוד או עיקול בגין חובות הרשות שלא ממשק המים והביוב. כל הכנסות משק המים יכנסו לחשבון זה, וניתן יהיה להוציא ממנו כספים רק לשימושים שיקבעו בחוק. בנוסף, ייערך רישום חשבונאי נפרד של משק המים והביוב בדוחות הרשות המקומית.
● הפטור מתיאגוד יישמר כל עוד הרשות תעמוד בקריטריונים הנדרשים, אשר יצביעו על ניהול ראוי של משק המים.
● יקבעו אמצעי פיקוח ובקרה על פעילות משק המים והביוב של הרשות
● הרשות המקומית תמנה מנהל מחלקת מים וביוב שיעמוד בתנאי כשירות שיוגדרו בחוק, ויקבעו הגבלות על סיום כהונתו.
● שירותי מים וביוב הנצרכים על ידי הרשות המקומית עצמה יתומחרו בהתאם לשווי שוק. הרשות המקומית תעביר את התמורה עבור שירותי המים והביוב אותם צרכה לחשבון הייעודי.
● תיקבע הגבלה אחידה על שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות מסך ההכנסות השנתיות הן עבור רשויות מקומיות שינהלו בעצמן את משק המים והן עבור תאגידי המים והביוב.
● תאגידים קיימים, ייהנו מהקלות רגולטריות, כגון במינוי דירקטורים. המינוי יעשה על ידי הרשות המקומית באופן ישיר, ללא הסתייעות בוועדה חיצונית. זאת במטרה לייעל את עבודת התאגיד, לאפשר גמישות בידי הרשות המקומית, לקצר לוחות זמנים ולהפחית בירוקרטיה.
● בפועל, רשויות שיתנהלו באופן מקצועי יוכלו לבחור בתיאגוד או לחלופין בניהול עצמאי. יצירת התחרות תסייע להתייעלות ותגביר את השירותיות לתושב.
● הרגולציה של רשות המים הנוגעת לניהול משקי מים עירוניים תחול באופן אחיד על כל הגופים שמנהלים משק מים עירוני, בין שתואגדו ובין שלא.
ההצעה לתיקון החקיקה נשענת על ניתוחי שוק עכשוויים וניתוחי ביצועים, אשר השוו את מצב משק המים מתחילת הקמת התאגידים במשק, מיד לאחר תקופת ניהול משק המים העירוני בתוך הרשות המקומית, ועד היום. מסקנות עבודת המטה גובשו לאחר פרסום קול קורא לקבלת התייחסות הציבור, במסגרתו התקבלו עשרות התייחסויות מגורמים שונים, וביניהם ראשי רשויות ותאגידי מים. גורמי המקצוע במשרד למדו את הטענות השונות, בסיוע היועצים החיצוניים, וגיבשו את ההמלצות בתום הבחינה.
מטרת המהלך היא לייעל את משק המים והביוב. זאת, בין היתר, על ידי איגום משאבים, ובכלל זה שימוש במערכות הרשויות המקומיות, צמצום מבנה כוח האדם, ויצירת תיאום מיטבי בפעולות הרשות ומשק המים.
כיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים וביוב, אשר מאגדים את רוב הרשויות המקומיות, ו-24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו. התאגידים מעסיקים כיום 56 מנכ״לים, מאות דירקטורים, עשרות יושבי ראש דירקטוריונים ועשרות סמנכ״לים, ועל בסיס החוק הקיים כיום המספר אף צפוי לגדול. התיקון שייאפשר את ביטול התאגידים, יבטל את המשרות המיותרות ויחסוך כסף רב.
