בעוד הרגולציה באירופה מחמירה והחקלאים נפרדים מחומרי ההדברה המסורתיים, פאנגיט (Fungit) הישראלית מציגה בנק של 150 זני פטריות מהטבע שמצליחים לעשות את הבלתי יאומן: להדביר מחלות ולעודד צימוח באפס נזק סביבתי
*תמונה ראשית: מנהל פיתוח תהליך הייצור, אמיר כספי, במעבדה
המשרדים של חברת פאנגיט (Fungit Biosolutions) בחממת "סאות'אפ" נראים כמו כל סטארט-אפ טכנולוגי אחר. אבל כאן, בין המבחנות למחשבים, מתחולל מאבק על עתיד המזון של כולנו. הנתונים היבשים מבהילים: העולם מאבד מדי שנה תוצרת חקלאית בשווי של כמעט טריליון דולר. זהו לא רק הפסד כלכלי של חקלאים, אלא כשל מוסרי ולוגיסטי שבו כמעט מחצית מהמזון המגודל בעמל רב נרקב לפני שהוא מגיע לצרכן.
גל אדמתי, מנכ"ל החברה, לא רואה בזה רק בעיה – הוא רואה בצורך הברור גם הזדמנות לשנות את הפרדיגמה. "אנחנו פועלים בעולם של 'ביו-קונטרול'", הוא מסביר, "זה מושג שמשלב הדברה ביולוגית עם עידוד צימוח. אנחנו לא רק נלחמים במזיקים, אנחנו נותנים לצמח כלים מהטבע כדי שהוא ילחם בעצמו."
הלב הביולוגי: בנק של 150 זנים
הסיפור של פאנגיט התחיל באמצע 2022. מאחורי החברה עומדים שני מוחות מדעיים: ד"ר ליאת אברהמי מויאל, מיקרוביולוגית שמוגדרת על ידי אדמתי כ"לב הביולוגי הפועם של החברה", וד"ר שמעון לכט, פרמקולוג בהכשרתו. יחד, הם הקימו נכס אסטרטגי נדיר: בנק ביולוגי של מעל 150 זנים של מיקרו-פטריות שבודדו מהטבע הישראלי.
הפטריות הללו הן "אנדופיטים" – מיקרואורגניזמים שחיים בתוך הצמח בסימביוזה מלאה. "הטבע הוא היזם המשנה", אומר אדמתי. פאנגיט לא 'ממציאה' חומרים כימיים חדשים במעבדה; היא סורקת רקמות של צמחים מהטבע, מבודדת את הפטריות ששרדו בתנאים הקשים ביותר, ומביאה אותן למעבדה כדי להפוך אותן למוצר מדף.
פרוביוטיקה לצמחים: איך זה עובד?
המושג "פרוביוטיקה" מוכר לנו מעולם התזונה האנושית – חיידקים טובים שמסייעים למערכת העיכול. פאנגיט עושה את אותו הדבר בדיוק עבור עולם הצומח. המיקרו-פטריות של החברה מתיישבות בתוך רקמות השורש, גבעול ולעתים גם העלה ויוצרות מצב שנקרא Induced Resistance – עמידות מושרית.
"כשהמיקרו-פטריה נמצאת שם, היא מכינה את מערכת החיסון של הצמח", מסביר אדמתי. "היא עוזרת לו להתמודד עם עקות (סטרס) סביבתיות כמו חום קיצוני, יובש או מליחות גבוהה בקרקע – בעיות שהופכות לנפוצות יותר בגלל משבר האקלים. במקביל, היא מגינה עליו מפני מחלות שנגרמות על ידי מיקרואורגניזמים אחרים".
בניסויים שערכה החברה, התוצאות היו מרגשות. בעגבניות שגודלו באפריקה ותחת איום של זיהום חיידקי קטלני (Bacterial Wilt) הטיפול של פאנגיט הצליח להוריד את התמותה ב-70% עד 80%. "זה לא קסם", מבהיר אדמתי, "זה לא מחליף את הכימיה ב-100% אם השדה כבר נחרב, אבל זה מעלה את הסיכוי של הצמח לשרוד בצורה דרמטית".
המהפכה שאחרי הקטיף (Post Harvest)
אחד האתגרים הגדולים ביותר בחקלאות המודרנית הוא שלב הPost Harvest- חקלאי יכול להשקיע חודשים בגידול פרי מושלם, רק כדי לראות אותו נרקב במחסן או בדרך בספינה. כיום, הפתרון המרכזי הוא שימוש בפונגיצידים (קוטלי פטריות) כימיים בשלב הגעת התוצרת לבית האריזה. אולם, הרגולציה העולמית, במיוחד באירופה, הולכת ומחמירה. הצרכנים לא רוצים שאריות חומרי הדברה על התפוח שלהם.
כאן נכנסת פאנגיט עם הפתרון הירוק שלה. לחברה שוק יעד של 20 מיליארד דולר. על ידי החלפת הכימיקלים במיקרו-פטריות טבעיות, פאנגיט מאפשרת לבתי אריזה להאריך את חיי המדף של התוצרת מבלי להשתמש בחומרי הדברה רעילים. בניסויים מול פטריות עובש נפוצות כמו פניציליום ובוטריטיס, הטכנולוגיה של פאנגיט הראתה ביצועים שמתחרים בפתרונות הכימיים הקיימים.
מהמעבדה לשטח: המודל העסקי
פאנגיט היא לא רק חברה מדעית, אלא חברה עם תוכנית עבודה סדורה למסחור. המוצר הסופי שהחקלאי מקבל הוא "אבקה רטיבה (Wettable Powder) " זהו פרט טכני חשוב, כי הוא מאפשר לחקלאי להשתמש בתשתית הקיימת שלו – מערכות השקיה, טבילה או ריסוס – ללא צורך ברכישת ציוד חדש ויקר. כאן פאנגיט מובילה שינוי יחסית למוצרים אחרים דומים הקיימים בשוק, שלא מאפשרים הזרמה במערכות ההשקייה.
אסטרטגיית החדירה לשוק (Go-to-market) בנויה משני שלבים:
שלב ראשון: עבודה ישירה מול קואופרטיבים חקלאיים גדולים ובתי אריזה בישראל ובאירופה כדי לבנות מותג ולהוכיח היתכנות בשטח.
שלב שני: הסכמי רישוי (Licensing) עם ענקיות האגרו-טק והכימיקלים העולמיות, שישלבו את הטכנולוגיה של פאנגיט בתוך הפתרונות שלהן.
נכון להיום, החברה כבר משתפת פעולה עם שמות גדולים כגון יח"מ ("הדוד משה"). "אנחנו נמצאים עכשיו בתהליכי רגולציה מתקדמים באירופה, עם דגש על השוק הגרמני", מציין אדמתי.
ציונות, גיוון וכלכלה מעגלית
סיפורה של פאנגיט שזור בסיפורו של הנגב. החברה מעסיקה צוות מגוון שכולל עובדים מהמגזר היהודי והבדואי, אדמתי עצמו, חבר קיבוץ דורות, רואה חשיבות גדולה בפעילות מהדרום.
אפילו תהליך הייצור של החברה משקף תפיסה של קיימות. "אנחנו מגדלים את המיקרו-פטריות בשיטה של פרמנטציה מוצקה", הוא מסביר. המצע לגידול הפטריות יכול להיות שעורה, חיטה או אפילו שאריות מתעשיית הבירה. זהו מודל של "כלכלה מעגלית" – לוקחים פסולת מתעשייה אחת והופכים אותה לחומר הגלם של הטכנולוגיה בתעשייה הבאה.
מבט לעתיד
בעוד פאנגיט נכנסת לסבב גיוס הבא שלה, העיניים של הצוות כבר נשואות קדימה. השוק העולמי משווע לפתרונות ביולוגיים. הלחץ של רשתות השיווק והצרכנים למזון "נקי" רק הולך וגובר.
"אנחנו חברה של חמישה אנשים עם חזון ענק", אומר אדמתי לסיום. "אנחנו מחפשים שיתופי פעולה, אנחנו רוצים להביא את הבשורה לחקלאי הקצה".
פאנגיט היא הוכחה לכך שהפתרונות לבעיות המורכבות ביותר של האנושות – רעב, בזבוז מזון וזיהום סביבתי – לא חייבים להגיע ממעבדות כימיות מתוחכמות בלבד. לפעמים, הפתרון נמצא ממש מתחת לאף שלנו, בתוך רקמה של צמח בר בנגב, מחכה למישהו שיבודד אותו ויפיץ אותו לעולם. אם החזון של אדמתי וד"ר אברהמי מויאל יתממש, ייתכן שבקרוב הפירות והירקות של כולנו יהיו לא רק עמידים יותר, אלא גם נקיים ובריאים הרבה יותר.
