יבול שיא
הרפת והחלב
הפרדסנים במשתלת מוטשן 1

הסיור השנתי של ענף ההדרים

6 דק' קריאה

שיתוף:

בני דרור – ניסוי בגיזום שדרה מיכני צמוד גזע בזן אורי * משתלת מוטשן – הכנת שתילי הדרים (פלגים) בשיטה חדשה * מטעי עמק חפר – ניסוי לשיפור הפוריות בזן סיגל * פרדס מתי ניצן – שיפור הפוריות בחלקת זן אודם

צילום תמונה ראשית: עמירם לוי שקד

עשרות פרדסנים, מדריכים ועוד משתתפים הגיעו לסיור ענף ההדרים, המאורגן על ידי מדריכי ההדרים בשה"מ, ביום שלישי (10.1), בפרדסים בשרון. בין המשתתפים הרבים בסיור היה גם יאיר אורן, המדריך בגימלאות שזה מכבר חגג את יום הולדתו ה-90, וכל משתתפי הסיור מחאו לו כפיים.

חלקת אורי בבני דרור

הסיור החל בחלקת אורי בפרדס של בני דרור, פרדס המשתרע על 1,500 דונם, מתוכם 700 מהזן אורי. על הניסוי הסבירו ניצן רוטמן, מנהל תחום הדרים בשה"מ, משרד החקלאות, שוקי קנוניץ', ממונה זן/כנה מטעם ענף ההדרים במועצת הצמחים וקובי רייך מנכ"ל פירות בני דרור.

ניצן רוטמן ושוקי קנוניץ 1
ניצן רוטמן ושוקי קנוניביץ בחלקת האורי בבני דרור. צילום: עמוס דה וינטר

בסיור הוצג ניסוי בגיזום שדרה מיכני צמוד גזע בזן אורי – משמעותו והשפעתו על איכות הפרי. גיזום צמוד גזע הוא גיזום שדרה עם מסור מיכני (צלב) במרחק של 1 מטר מהגזע בשורות ברוחב 5 מטר, ו-1.25 בשורות ברוחב 6 מטר. הגיזום הנ"ל מבוצע מזה כשנתיים בפרדס בני דרור, פרדס הדרי השרון ובשנה האחרונה גם בדרור/טל פרדסים בעמק חפר וביד מרדכי.

מטרות הגיזום הן: א. פתיחת המעברים בחלקות שנסגרו לחלוטין והיבול ירד (העלאת היבול). ב. שינוי דפוס גיזומי השדרה במעברים, גם בחלקות בהן המעברים פתוחים (העלאת היבול ו-% האריזה).

בחלקות מהסוג השני (ב') היה מקובל לגזום באופן הבא: בשנה א' – מכני גיזום קל במעבר אחד (שתי השדרות הצמודות זו לזו) ובמעבר השני גיזום יותר עמוק. בשנה ב' – בשנה העוקבת, החליפו בין המעברים באותו אופן של גיזום. צורת גיזום זו שמרה אמנם על מעברים דיי פתוחים, אך גרמה לפגיעה ביבול בשדרות.

אז מה בוצע בחלקת אורי על חושחש, 5X3, נטיעת 2007, בבני דרור?

העצים חזקי צימוח. השדרות נסגרו חלקית בשנים האחרונות והיבול ירד משמעותית. לכן, לפני כשנתיים התחילו לגזום באופן הבא: א. בין העצים גיזום מעבר, עם כניסה פנימה לכיוון מרכז העץ. הגיזום התבצע בצד הצפוני של העץ. ב. גיזום שדרה צמוד גזע (1 מטר מהגזע) ברבע מהשדרות כל השנה. הגיזום בוצע בסוף יולי.

בחלקת אורי מס' 37, גזרת 'גן רבקה', שביקרנו בה הסתכם היבול הממוצע 2021-22 ב-3.5 טון לדונם (המטרה היא להגיע ל-5 טון לדונם כל שנה). הטיפולים להעלאת יבול בחלקה:

24.4.22 – ריסוס ביג ג'יב 0.125% (50 ח"מ) + משטח. חיגור ענפים 80% (X2).

9.6.22 – ריסוס עם מגדילון 0.1% + בונוס 2.5%.

4.7.22 – ריסוס עם פריגן 0.1% + בונוס 2.5%.

הכנת שתילי הדר בשיטה חדשה

מן הפרדס בבני דרור המשכנו אל משתלת מוטשן בעין וורד. בעל המשתלה, אורי מוטשן, הציג בפני המגדלים הכנת שתילי הדרים (פלגים) בשיטה חדשה.

השיטה עצמה, הכנת בית שורשים בגליל של בד מתכלה, קיימת כ-20 שנים בשתלנות מטעים ובפרחים ירוקים. בית השורשים (בנפח של 2 ליטר) מוכן בתוך מצע גידול של כבול, קוקוס, פרלייט וכאמור, בתוך גליל של בד דק מתכלה במקום בניילון.

קיימות מספר מכונות המייצרות את הגלילים עם מצע הגידול בתוכו. אחת מהן מדנמרק, מתוצרת Ellepot. בביקור הציג ניצן את הפלגים החדשים ואת המכונה המייצרת אותם. ניתן לשתול את השתיל עם המעטפת של הבד הדק שמתכלה.

יתרונות השיטה הם רבים: הפלג הוא שתיל קל מאד לנשיאה, הובלה ונטיעה. להבדיל מהכנת בית שורשים עטוף בניילון, בבית שורשים עם בד מתכלה אין סלסול שורשים, השורשים צומחים דרך הבד היישר לאדמה. הובלת הפלגים זולה – 150 שתילים על משטח, חלוקתם ושתילתם קלה ומהירה. כאמור, צימוח השורשים לאחר הנטיעה מהיר.

שורשים
בחלקה של אורי מוטשן. השורשים פורצים את הנייר המתכלה. צילום: עמוס דה וינטר

לא פחות חשוב – אין שאריות ופסולת של ניילונים והשטח נשאר נקי לאחר הנטיעה, מה גם שאנו חוסכים ביצור שקיות מזהמות. השתיל עצמו מגיע בתוך מסגרת פלסטיק רב שימושית, נשלף בקלות ממסגרת הפלסטיק ובית השורשים חזק ואינו מתפרק.

לאחר הצגת הפלגים והמכונה נסענו לחלקות ראוסטנברג X וולקה של אורי מוטשן, שניטעו בתחילת נובמבר 2022 (6X2), שם ראינו חתך אורך של אחד הפלגים, בו רואים בבירור צמיחה בריאה של השורשים ללא סלסול דרך הבד, הרבה לפני שהבד מתכלה.

שיפור הפוריות בזן סיגל

לאחר הפסקת אוכל ושתיה ביער קדימה המשכנו אל מטעי עמק חפר, שם עורכים יוסי גרינברג, נווה הרצנו-גל ועופר רוזנברג ניסוי בקליף סיגל. ניסוי זה הוא אחד מניסויי המיזם הארצי של אבי צדקה, ניצן רוטמן ויוסי גרינברג לשיפור הפוריות והפחתת היסדקות הפרי בזן סיגל. במהלך הסיור נתן יוסי גרינברג הסברים מפורטים לגבי מה נעשה בחלקה.

הזן סיגל הוא בעל טעם משובח, זן חסר זרעים בצבע אדום-כתום. הבעיות של הזן: פוריות נמוכה, קליפה דקה, קרום פלחים לא עדין והיסדקות (5%-10%). על מנת להפכו לזן רווחי יש להעלות את הפוריות ולהפחית את היסדקות הפרי.

בניסוי הנוכחי נבדקות השפעות של ריסוסים בג'יברלין ושל מווסת הצמיחה סופרלון. הסופרלון מכיל את מווסתי הצמיחה בנזיל אדנין וכן את שני סוגי הג'יברלינים: GA7+GA4. ריסוס בסופרלון בסוף הפריחה על שחלות וחנטים קטנטנים אמור לגרום לריבוי תאים וכך תפחת היסדקות הפרי. זאת בנוסף להשפעות הג'יברלינים בהרכבו שאמורים להעלות יבול.

הניסוי מתבצע בחלקת סיגל על כנת טרויר בת שש שנים. בכל עצי הטיפול בוצעו שני חיגורים של 90% מהזרועות: חיגור ראשון בשיא פריחה וחיגור שני 18 יום אחריו.

הטיפולים שניתנו:

1. (לבן) ביקורת.

2. (צהוב) ג'יברלון (50 ח"מ GA3) + טיבולין 0.025%.

3. (ירוק) ג'יברלון (100 ח"מ GA3) + טיבולין 0.025%.

4. (שחור) סופרלון 0.1% + טיבולין 0.025%.

5. (כחול) סופרלון 0.3% + טיבולין 0.025%.

כל הריסוסים בוצעו ב-28.4.2022 בסוף פריחה.

ניצן רוטמן, מנהל תחום הדרים בשה"מ, אמר בסיכום: "בינתיים הולך לנו די קשה עם הזנים החדשים. כשהם באים בתקופה של האור כמעט אף אחד לא רוצה לשמוע מהם. זאת למרות שהסיגל הוא יפה, חסר גרעינים לחלוטין. יש לו מגרעת אחת, שקרומי הפלחים שלו קשים, אבל בסך הכל הוא זן טעים.

"אין דבר כזה שאין מקום לזנים אחרים, אבל מה, נניח שהאור היה נותן 3-4 טון/דונם ברמה ארצית כממוצע, הלוואי והסיגל ייתן כ-5-6 טון/דונם ממוצע כל שנה, במחיר נמוך יותר, אז תהיה לו הצדקה, אבל אם הוא נותן את אותו יבול כמו האור אבל במחירים נחותים ולא ירצו אותו – זו עדיין בעיה ולא פתרנו כלום.

"יסלחו לי היצואנים אבל הם קצת מפונקים. הזן הזה זן טוב, נכון שהספרדים מתקשים בו אבל זה כמו בכל זן חדש. אנחנו התקשינו מאוד באור בהתחלה, עלינו לפחות בטונה-טונה וחצי בעשור האחרון! אז יתכן שטעינו כשעצרנו בניסויים הקודמים ב-50 ח"מ כי לא הגענו לאופטימום ויתכן שבחלקות שלא מניבות, לפני שעוקרים, יש לנסות להגדיל את מינון הג'יברלין."

קובי רייך מנכל פירות בני דרור
קובי רייך, מנכ"ל פירות בני דרור. צילום: עמוס דה וינטר

העלאת פוריות בזן אודם

התחנה הבאה של הסיור הייתה בחלקת פרדס של מתי ניצן אותו מלווה יעקב הרצנו. הגענו למעבר בחלקת אודם בו היתה ניכרת הפוריות הרבה של הזן, שמאופיין בכך שמרבית הפרי הוא בתוך העץ.

לדברי יעקב הרצנו, החלקה ניטעה ב-2010 אודם על כנת טרוייר.

הטיפולים בחלקה:

1. גיזום צמרת וגיזום פתיחת העץ. פברואר.

2. ריסוס הזנה (מרק ברוש).

3. דישון במהלך העונה עד אמצע יולי בהתאם לבדיקות עלים.

השקיה – 850 קוב לדונם שנתי.

4. טיפולים בחומרי צמיחה:

30.5 – מגדילון

14.6 – אלפטין

21.6 – מגדילון

27.6 – פריגן

13.7 – מקסים

כל הטיפולים בתוספת בונוס 3%.

5. בספטמבר בוצע דילול ידני.

6. בנובמבר בוצע דילול ידני שני.

עלות עיבוד:

חומרי צמיחה 800 ₪.

שני דילולים ידניים 750 ₪

עיבוד כללי (מים, דשנים, מזיקים, עשביה, גיזום) 3,200 ₪.

סה״כ 1,550 + 3,200 + 350 ניהול פיקוח והדרכה.

הוצאות לדונם: 5100 ₪.

הכנסות לדונם: 7,000 ₪.

עלויות הקטיף לא משוקללות בתחשיב, כיוון שבית האריזה רכש את הפרי על העצים ומימן את הקטיף (השיטה הספרדית). כמו כן, התחשיב לא כולל את היטל מועצת הצמחים.

יתרונו של האודם הוא בטעמו המשובח ובעובדה שרוב פירותיו בתוך העץ, מה שמפחית פגיעות מברד. דילול ויצירת פתח חיוניים מאוד, הן לחדירת קרינה ולא פחות חשוב, כדי למנוע פגיעות מענפים פנימיים, אם כי כולו מיועד לשוק המקומי.

לדברי יעקב הרצנו "כתוצאה מהטיפולים השונים, כולל שני דילולים, עלה היבול בכ-30% והכי חשוב, גודל הפרי עלה ב-70%-80% וזה הוא למעשה הנתון הכי משמעותי שהושג. היו כ-4,500 דונם אודם בארץ אבל לצערי, נושא ההגעה לפרי גדול הוזנח באודם וגם בזנים אחרים. הפרי טעים מאוד אבל הפירות היו קטנים והיצואנים והמשווקים לא רצו. לא המצאתי את הגלגל, עשיתי תצפית ראשונית של טיפולים שכולנו מכירים גם מה'מיכל' ומזנים אחרים, ראיתי שהכיוון חיובי והצעתי את הטיפול למתי שהסכים, כי הוא כבר רצה לעקור את החלקה ולשמחתנו זה עבד."

צריך להצדיע לפרדסן מתי ניצן, שממרומי גילו (90) – מייד לאחר הביקור עלה על טרקטור עם מרסס והמשיך לעבוד. כל הכבוד.

סיום הסיור

הסיור הסתיים בביקור בחוות חפצי בה, שליד פארק נחל חדרה. את פני המגדלים קיבל עמנואל קאופשטיין, גמלאי של קק"ל, שסיפר על קורות המקום ועל שחזורו ושיקומו על ידי חברת החשמל, בעלת המקום כיום.

שטח החווה המקורי עמד על 500 דונם, שטח שרכש יהושע חנקין ב-1891. שמה של החווה, שנקראה בתחילה "אחוזת קיסריה שבחפציבה", הוענק לה על ידי אולגה חנקין. בחווה ניטעו פרדסים, מטעי שקדים, זיתים ואקליפטוסים. במקום הוקמה גם מערכת השקיה באמצעות אמת מים נמוכה ומערכת תעלות. מי נחל חדרה הועלו לבריכת אגירה באמצעות משאבה. תופעה מיוחדת במקום הם הקורמורנים, אלפי עופות ים שבשעות היום נמצאות בים הקרוב ובשעות אחר הצהריים מתארגנות ללינת הלילה על האיקליפטוסים שנותרו על גדות הנחל. מקום יפה ושווה ביקור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן