יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 546949930

הסכם חדש?

2 דק' קריאה

שיתוף:

למרות הנאמר בדברים המובאים כאן, טרם גובש הנוסח הסופי של ההסכם שעליו הסכימו בעל פה שלושה מתוך ששת קברניטי הענף שניהלו את המשא ומתן עם משרדי האוצר והחקלאות

לאחר שנה של מאבק עיקש על עתידה של החקלאות הישראלית והמשק המשפחתי הגענו לחתימה על הסכם עם המדינה. בהסכם עמדנו במרבית היעדים שהוצבו על ידנו בתחילת המאבק. הגדלנו משמעותית את היקף התמיכה הישירה לחקלאים, הורדנו את עלויות העובדים, יינתן פיצוי במקרה של עליית מחירי המים, מנענו פגיעה בהגנת הצומח ויצרנו הגנה מוגברת לגידולים אסטרטגיים לביטחון המזון ולאזורי הפריפריה. נמשיך גם בממשלה הבאה לחזק את החקלאות הישראלית והייצור המקומי למען החקלאים והצרכנים. אין למדינה השקעה טובה יותר מאשר השקעה בחקלאות שלה.

יש עוד אתגרים רבים לטפל בהם בחקלאות ואת זה נעשה בממשלה הבאה. אני מודה לחבריי להנהגה החקלאית שיחד עמדנו מאוחדים עד לחתימה על ההסכם, למשרד רה״מ ובראשו למנכ״ל משרד רה״מ, יאיר פינס ולאמיר ברקן שלקחו על עצמם את משימת הגישור בכדי לייצר תוצאה ראויה ומאוזנת עבור החקלאים ועבור הצרכן כאחד.

עיקרי ההסכם:

הגדלת התמיכה הישירה: התחלנו בתמיכה ישירה של 100 ש״ח לדונם. במסגרת ההסכם: החקלאים יקבלו תמיכה ישירה עד כ – 950 ש״ח לדונם למטעים. המשמעות – התמיכה הישירה לחקלאי גדלה בפי 10 מההסכם המקורי. 

– שינוי בצו המכס: הצלחנו לשמור על הגידולים המשמעותיים והמרכזיים כמו פלפל, עגבנייה, גזר, תפוח אדמה, תפוחים ואפרסקים והגדלנו את ההגנה המכסית בצורה משמעותית בכדי לשמור על הייצור המקומי באזורי הגליל, גולן ועוטף עזה. המשמעות – שמירה על גידולים חקלאיים משמעותיים בעיקר באזורים האסטרטגיים:  עוטף עזה והנגב, הערבה התיכונה, הגולן והגליל (ולפי קריטריונים של יישוב סמוך גבול, יישובי עדיפות לאומית ושאר הישובים). 

– הורדת התשומות לעובדים הזרים: ביטול האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בחקלאות בסך 1,200 ₪ לשנה, הפחתה משמעותית של אגרות הבקשה לעובד בסך 620 ₪ המשולמות בגין העובדים הזרים בחקלאות (אגרות הבקשה ישולמו עבור חקלאי במקום להיות משולמות עבור כל עובד בנפרד) וניכוי חודשי משכר העו״ז על ידי קידום תקנות להעלאה משמעותית של הסכום המותר בניכוי. 

– מניעת עליית מחירי המים:  נקבע מנגנון שמחייב את המדינה לשפות ולפצות את החקלאים במידה ותהיה עליה במחירי המים

– הגנת הצומח: מנענו את הניסיון לשנות את כללי הגנת הצומח ולהגן מכניסת מזיקים ווירוסים לחקלאות ישראל .

– חקיקה תומכת ייצור מקומי: מכירה ישירה וסימון ארץ מקור. הממשלה תפעל להשלמת הליכי החקיקה לסימון ארץ המקור במוצרי חקלאות, לעידוד השקעות הון בחקלאות וכן תקודם חקיקה שתאפשר מכירה ישירה בשטח חקלאי. 

– השקעה בחקלאות הישראלית: תקצוב של כ-600 מיליון ש"ח למחקר ולפיתוח בענפים בחלוקה שווה על פני השנים 2022 -2026, השקעות הון בענפי הצומח, הקמת מתקנים אגרו-וולטאיים והגדלה של היצע הקרקעות לפרויקטים סולאריים בשטחים חקלאיים תוך מתן תמורה הולמת לחקלאים והבטחת המשך הפעילות החקלאית. 

ההסכם אושר על ידי הנהלת התאחדות חקלאי ישראל. 

הערת המערכת:

בניגוד לשורה האחרונה בדברי עמית יפרח, נודע למערכת "יבול שיא" עם סגירת הגיליון, שההסכם נתון במשרד המשפטים לניסוחים שונים, והוא עוד לא הוצג בפני הנהלת התאחדות חקלאי ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

‏בכירים ממשרד החקלאות וביטחון המזון נפגשו עם נציגי האיחוד האירופי בכינוס ועדת המשנה "ישראל-אירופה" לחקלאות ודיג והציגו בפניהם את התוכנית הלאומית לביטחון המזון בהובלת המשרד ● הנציגים דנו בנושאים סחר חקלאי וחדשנות חקלאית יעקב
2 דק' קריאה
במציאות שבה בעלי נחלות ונכסים כפריים נאלצים להתמודד עם אינספור אתגרים ביורוקרטיים, רגולטוריים ומשפטיים, יש חברה אחת שמביאה איתה שינוי משמעותי – "בוסט". החברה מתמחה בליווי בעלי נחלות בתהליכי הסדרת חריגות בניה, היתרי בניה
2 דק' קריאה
לאחר העלייה ארצה התיישבה משפחתו של דני קריאף, במושב משמרת * כעבור יובל שנים של כהונה בתפקידים ציבוריים במושבים, דני מתגורר במושב כפר הס * לתמר פלד-עמיעד הוא מספר על מלחמת ששת הימים, בה
7 דק' קריאה
"המציאות הקשורה לאוכל היומיומי שלנו, מוסתרת ע"י חבורה קטנה, צינית ועשירה באופן בלתי נתפס" אומר ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק מנווה איתן בספרו "הפוליטיקה של האוכל", ומזהיר: "על תוצאות ההשתלטות הזאת אנחנו משלמים ונשלם, בכסף, בריאות,
6 דק' קריאה
"מאז פרוץ המלחמה עברנו תקופה ארוכה וקשה של אזעקות וטילים. בית לוחמי הגטאות אומנם לא היה סגור אבל היה שומם. החלטנו, יחד עם ריטה כץ, האוצרת של גלריה "גבול" בחניתה, לאצור את 'נופים משתנים',
3 דק' קריאה
שאלות מאתגרות הגיעו למדור מצד קוראים נאמנים. הינה הן לפניכם   חובתם ואחריותם מה בין "ממלאי תפקידים" ל"נושאי משרות"?  שאלה: אני חבר וותיק בקיבוצי. בקיבוצנו הוותיק נוהג זה עשרות שנים המינוח "ממלאי תפקידים", כאשר מתייחסים
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן