יבול שיא
הרפת והחלב
פארק ביצות כנרת צילום רחפן אבי אריש, לרשות ניקוז ונחלים כינרת

הסתיים שיקום 'חורשת האקליפטוס' המפורסמת של נעמי שמר ו'ביצות כנרת' בעמק הירדן

3 דק' קריאה

שיתוף:

בנוסף הוקם פארק גיאולוגי חינוכי, הכל בהשקעה של 5 מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רמ"י וביוזמת קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת והחמ"ת

*תמונה ראשית: פארק "ביצות כנרת". צילום רחפן: אבי אריש

בהשקעה של 5 מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הוקם פארק אקולוגי תיירותי-חינוכי לרווחת הציבור, במסגרת פרויקט שיקום 'ביצות כנרת', ביוזמה משותפת של קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת, החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) ומועצה אזורית עמק הירדן. הפארק פתוח למטיילים ללא עלות.

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים: "הקרן ממשיכה להשקיע משאבים רבים בטיפוח, שיקום והנגשה של אתרי טבע ומרחביה הפתוחים של ארצנו. אני מברך על השלמת הפרויקט, המהווה בשורה חשובה לתושבי הצפון ולמטיילים – החזרנו לציבור פיסת טבע והיסטוריה שהייתה מוזנחת שנים רבות."

עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן: "שיקום 'ביצות כנרת' מאפשר בית גידול חשוב למגוון מיני צמחים ובעלי חיים. שביל ישראל עובר בסמוך לביצות, ומצעידה לאורכו ניתן להתרשם מהנוף וכמובן ליהנות מצל העצים ב'חורשת האקליפטוס' המפורסמת עליה כתבה נעמי שמר. הביצות מספרות את ההיסטוריה האיתנה של אזור שהיה קשה לחיים ופרנסה וחלוצים שהתעקשו להקים יישובים ולהיאחז בקרקע למרות הכול. 'ביצות כנרת' אינן רק שטח גאוגרפי, אלא סיפור מפגש בין האדם לטבע, ניסיונות התיישבות, ציונות, חקלאות וחזון, וגם על כוחו של הטבע. אנו מזמינים את הציבור הרחב לטייל באזור, וכמובן לשמור על הסביבה והניקיון."

צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת: "פרויקט 'ביצות כנרת' נותן מענה לצרכים אקולוגיים ותיירותיים כאחד, תוך איזון נכון ביניהם, בכך שהוא תורם למגוון הביולוגי ושומר על בית גידול לח טבעי קדום וייחודי, ובד בבד מהווה מוקד טיילות חווייתי בחיק הטבע. בנוסף, אופיו החינוכי של הפארק עומד בקנה אחד עם חזון רשות ניקוז ונחלים כינרת להפוך את הציבור הרחב לשותף פעיל בתהליכי שיקום מקורות המים ובשמירה עליהם בטווח הארוך, הממומש על ידי הובלת קורסים אקולוגיים לכל הגילאים והמגזרים, תוכניות לימודיות עם בתי ספר ועוד."

'ביצות כנרת' היא סדרת בריכות ביצתיות, המשתרעת לאורך 750 מטרים מצפון לדרום וברוחב 160 מטרים. הביצות ממוקמות בין האתר הארכיאולוגי תל בית ירח לבין בית המוטור, מבנה היסטורי משוחזר ומשוקם של קיבוץ כנרת, שהוקם בשנת 1910, בו הותקנו משאבות מים לשאיבת מי הירדן להשקיית השדות. לצד המבנה, באר עמוקה.

פארק ביצות כנרת שביל טיילות צילום רחפן אבי אריש, לרשות ניקוז ונחלים כינרת
חורש האיקליפטוס, הגשר, הסירה… שביל טיילות בפארק ביצות כנרת. צילום רחפן: אבי אריש

התוואי הקדום של הירדן עבר ממוצאו הדרומי בכינרת ויצר מרחב של ביצות לחות ובעייתיות. קבוצת כנרת הראשונה הוקמה בשנת 1913 על ידי אנשי העלייה השנייה, שעברה למיקומה הנוכחי בשנת 1929 (בתקופה שלפני הקמת המדינה שימש בסיס לפלוגות השדה ולפלמ"ח). חברי הקבוצה שבתקופה ההיא התגוררו עדיין בחווה החקלאית 'חצר כינרת' החליטו לייבש את הביצה, למגר את הקדחת ולהפוך את השטח לאדמה חקלאית. הם ניסו לנקז את מי הביצה עם צינורות, בטכנולוגיה יחסית מתקדמת לימי ראשית המדינה (שבחלקה הקיבוץ עושה שימוש עד היום) ואף לשתול עצי אקליפטוס במטרה לייבשן, אך ללא הצלחה. בשנות ה-40 הכשירו חברי קבוצת כנרת את הביצות הלחות לבריכות דגים והפעילו אותן במשך עשרות שנים, עד להוצאתן מפעילות עקב ייבוא מאסיבי של דגים וקריסת ענף המדגה בארץ.

בריכות הדגים שננטשו, היוו מפגע בטיחותי, סביבתי, תברואתי ואקולוגי במרחב, ולכן הוחלט לשקם את אזור הביצות ההיסטורי ולהקים פארק אקולוגי תיירותי וחינוכי מונגש לציבור הרחב, בפרויקט 'ביצות כנרת', בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת, שהושלם בתום חמש שנות עבודה של ביצוע ואיגום תקציבים במשך השנים.

פרויקט שיקום 'ביצות כנרת' בהובלת מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת, אושרי ילוז ובתכנון 'ליגמ פרויקטים סביבתיים', כלל עבודות לשיקום אקולוגי של הביצות, לרבות טיפול בצורת גופי המים על ידי צמצום הגופים והשבתם למופע טבעי, מגוון ומפותל, טיפול באיכות המים על ידי מניעת כניסת מזהמים ותכנון המאפשר תהליך טיהור טבעי של המים, שיקום צומח גדות, וכן יצירה מחדש של בתי גידול אופייניים למערכת מימית מסוג זה.

כמו כן, לטובת הקמת הפארק האקולוגי והנגשתו לציבור, בוצעו עבודות לפיתוח מערך שבילים פנימיים להולכי רגל, ושבילים חיצוניים משולבים להולכי רגל ואופניים, הקמת חניונים מרוחקים יחסית מהפארק בכדי שלא לפגוע במרקם האקולוגי, נקודות צפרות, מבני מצפורים, אזורי פיקניק, פינות ישיבה ועוד.

בנוסף, פותח מסלול לימודי-חוויתי לטובת תלמידי בתי ספר ומבקרים בכלל, הכולל שילוט ופעילויות לימודיות לחשיפת תהליכי השימור, השיקום וחשיבותם של בתי הגידול הלחים. את אזור הבריכות המשוקמות חוצה "שביל ישראל".

איך מגיעים?

כביש 90 מקיף את הכינרת ממערב. בצומת צמח פונים צפונה (לעבר טבריה), אחרי הקיבוצים דגניה א' ו-ב', משמאל כניסה לקבוצת כנרת ומימין חורשת איקליפטוסים גדולה. ניתן לראות את בית המוטור.

עוצרים ליד המחסום ומתחילים בהליכה לבריכות המשוקמות (אפשר להיעזר בסימון 'שביל ישראל').

בוויז: חורשת האקליפטוס  של נעמי שמר. שם תחנו את הרכב, תחצו את חורשת האקליפטוס על פי סימון שבילים של שביל ישראל, עד לביצה.

הכניסה ללא תשלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סינטיה (סינדי) רסקין ממושב תלמי יפה היא פסיכותרפיסטית ומטפלת באמצעות אמנות * היא עצמה אלמנת צה"ל שבעלה נרצח באכזריות בעזה לפני למעלה משלושים שנה * סינדי מטפלת בימים אלה בתושבים נפגעי טראומה ופוסט-טראומה מיישובי
7 דק' קריאה
המשך לטיול שלנו לאחת ממושבות הברון – בנימינה או יותר נכון בחלק מהישוב המאוחד בנימינה-גבעת-עדה. הפעם יותר אוכל לצד היסטוריה ואמנות מרפאת. סודות הבורג' של בנימינה שהיום מארחים בכל שעות היום והערב וגם משקאות פירות בריאים שלא תכירו
5 דק' קריאה
נתן גוטפלד בן ה-20 התחיל לשחות במושב כבר בגיל ארבע וראשית הקריירה הספורטיבית שלו הייתה בענף הטריאתלון במסגרת מועדון הפועל הערבה * בחו"ל התחרה באולימפיאדת החרשים והגיע למקום חמישי ובארץ הוא מתמודד בתחרויות השחיה
4 דק' קריאה
עמית יפרח: "החקלאים והרפתנים הם כיפת הברזל של ביטחון המזון של מדינת ישראל. זוהי לא נורת אזהרה. זו אזעקת אמת" כ-1,000 חקלאים ורפתנים השתתפו ביום שני שעבר בהפגנות בכל רחבי הארץ מגבול לבנון ועד
4 דק' קריאה
המפגש זכה השתתפו בו למעלה מ-120 בעלי תפקידים וחברי אגודות מכל רחבי הארץ  אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים ערך השבוע מפגש זום מקצועי בנושא "סוגיות משפטיות בניהול מושב – לקראת 2026". את המפגש הובילה עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועה.  במהלך המפגש סקרה ד"ר בוסל את מגוון הסוגיות המשפטיות העולות בניהול האגודה השיתופית, לרבות הסכמי משבצת, הסדרת שימושים, עסקאות תעסוקה, רשויות האגודה, שינוי תקנון ויחסי ועדים. כמו כן, נדונו היבטי הניהול מול רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ורשמת האגודות השיתופיות.  המפגש זכה להיענות רבה והשתתפו בו למעלה מ-120 בעלי תפקידים וחברי אגודות מכל רחבי הארץ.  עו"ד ד"ר מיכל בוסל סיכמה: "לקראת שנת 2026, היה לנו חשוב להעניק לבעלי התפקידים ולחברי המושבים מידע וכלים להתמודדות עם הדילמות המשפטיות המורכבות בשטח ולחשוף אותם לפעילות האגף. ההיענות הגבוהה המחישה עד כמה הצורך במידע נגיש הוא הכרחי ואנו באגף עומדים לרשות המושבים בכל הנושאים שנסקרו במפגש."
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!