נחיל דבורים תקף ליד המושב השיתופי מולדת, האם זו תאונת דרכים? פרק משפטי לחקלאים הנוהגים ברכב שטח
דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, כתב משורר שיר השירים, אך מן הסתם לא התכוון לאירוע אותו חוו שניים. הנהג ברכב מסוג פולאריס (רכב שטח פתוח) והנוסע שלידו. הם נסעו סמוך למושב מולדת. "תוך כדי הנסיעה" סיפרו, הגיח אל מול עיניהם "גוש שחור מפחיד", מכיוון שזה היה מאוד מבהיל ומהיר, לא עלה בידיהם לבלום, והרכב התנגש באותו
גוש שחור.
בדיעבד הסתבר כי היה זה נחיל דבורים ענק. לאחר ההתנגשות הם עצרו בצד "כשהם מלאים בדבורים. הם יצאו מהרכב וניסו לנקות את עצמם ואת הרכב ממאות של דבורים מתות". לאחר שהמשיכו לנסוע "הבחין הנהג שדבר מה אצל הנוסע לידו אינו תקין". הנוסע הובהל לבי"ח העמק, שם אובחן כי סבל מהלם קשה אשר גרם לו לנזק מוחי כתגובה לשוק אנפילקטי" (אנפילקסיס, תגובה אלרגית מהירה ומסכנת חיים).
מהי תאונת דרכים?
הרכב היה מבוטח בחברת ביטוח בביטוח חובה שמעניק כיסוי ביטוחי לנוסעי הרכב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנוסע הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטען שארעה לו תאונה בעקבות שימוש ב"רכב מנועי" שגרמה לו "נזקי גוף". משכך, הוא טען כי על חברת הביטוח לפצות אותו בעד הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה. הוא סיפר כי מאדם עובד בעסק הפך לאדם הנזקק לסיוע בכל שעות היממה.
בפני השופטת עמדה שאלה משפטית נכבדה: האם האירוע שגרם לפגיעה כה קשה לנוסע ברכב היה "תאונת דרכים", שאם כך הם פני הדברים יהיה הנפגע זכאי לפיצויים כנפגע בתאונת דרכים, ואם לא כן – יהיה עליו לחפש מזור במקומות אחרים.
״תאונת דרכים" לפי "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" היא: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". הביטוי "שימוש ברכב מנועי" אינו רק המקרה הקלאסי בו אדם נפגע בעת נסיעתו ברכב, אלא הוא רחב מכך. כך הוא המקרה בו נפגע אדם בעת כניסה לרכב או ירידה ממנו, דחיפת הרכב או גרירתו ועוד מקרים נוספים העולים בגדר "תאונת דרכים".
עדיין, מסבירה השופטת, סיגל רסלר-זכאי, הגדרת המושג "תאונת דרכים" ב"חוק הפיצויים", תכליתה להבהיר כי לא כל נזק גוף שנגרם בעת השימוש ברכב מנועי יבוא בגדר "תאונת דרכים", אלא רק אותם מקרים בהם הנזק נגרם "עקב" השימוש ברכב המנועי. מכאן שצריך להיות קשר סיבתי שבין השימוש ברכב לבין קרות התאונה.
האם "התנגשות" בנחיל דבורים היא "תאונת דרכים"?
האם דומה הדבר למקרה בו פגע רכב בבעל חיים ונגרם נזק ליושבי הרכב או שקרס גשר או עץ על רכב, שאז אלה מקרים שהם בגדר "תאונת דרכים" שכן בפועל התקיים בהם "קשר סיבתי בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין הנזק".
באירוע הדבורים, ממשיכה השופטת, "נחיל דבורים עף לעבר הרכב ופגע בו". "עצירת הרכב או ההתנגשות בנחיל הדבורים לא הם שגרמו לאירוע ולנזק". לא הם שגרמו לעקיצת הדבורה שגרמה להתקף האנפילקטי. הנהג והתובע, "נסעו בשטח פתוח, הדבורים חדרו לרכב, לפני העצירה, לאחריה, כשירדו מהרכב או כשחזרו אליו. לא עצם השימוש ברכב או הנסיעה היו הגורם לנזק. הרכב, ככל שבתוכו ארעה העקיצה היה זירת אירוע גרידא.
הסיכון של אדם להיעקץ בטיול בשטח אינו קשור לרכב או לשימוש בו. הקשר הסיבתי בין השימוש ברכב לקרות התאונה מתקיים רק כשמדובר בסיכונים טבעיים לשימוש תחבורתי ברכב. הסיכון שהתרחש כאן, אינו מיוחד לנוסעי רכב, שכן הוא יכול היה להתרחש בכל מקום בו מצויים בני אדם ודבורים. לא די בכך שהנזק נגרם במהלך השימוש ברכב, מסבירה השופטת, יש להוכיח כי הנזק נגרם "עקב" השימוש בו.
דבורה לא עוקצת בני אדם סתם כך
סוף דבר, השופטת פסקה שלא מתקיים קשר סיבתי משפטי היות שהרכב היווה זירה לקרות האירוע בלבד. הנזק לא נגרם בעקבות "שימוש ברכב מנועי" והרכב לא היה הסיבה המכרעת לקרות הנזק. עקיצת הדבורה אינם עולה בגדר "שימוש ברכב מנועי", סיכמה השופטת ודחתה את התביעה.
עו"ד חיים קליר, שעוסק בתביעות ביטוח ונזיקין, בניוזלטר שהפיץ לקוראיו, העלה הרהור לגבי נכונות פסק הדין. "לפי הספרות המקצועית העוסקת בעקיצות דבורים, הוא כתב, דבורה לא עוקצת בני אדם סתם כך, אלא כאשר היא חשה מצוקה". משכך הוא תוהה "אם לא היה ראוי שבית המשפט ייעזר במומחה בתחום, כדי לבדוק שמא קיימת הסתברות שהדבורים חשו מאוימות מרכב השטח, מרעשיו, מהאבק המתרומם, או מהדף הרוח שמהירותו יוצרת? במקרה כזה, קיים קשר סיבתי בין השימוש בטרקטור לבין התקפת נחיל הדבורים", שגרמה לפגיעה בתובע.
