האם יש ערך לעצי פרי שגדלים ביישוב? מה פוטנציאל הגידול בתוך היישוב? ואיך כל זה מתחבר גם לתקופת הקורונה? מחקר חדש של אורן שלף מהעוגן עונה על השאלות
גם אתם עוברים ליד עץ קלמנטינות ולא יכולים שלא לקטוף, לקלוף וליהנות מהפרי העסיסי שגדל בשכונה, מלקטים אגוזי פקאן בקליפתם הירוקה-שחורה מהעץ שמול החנייה או מוסקים זיתים מהעצים שבשדרה? פוטנציאל הפרי שקיים ביישוב יכול לשמש מקור מזון משמעותי בקיבוצים, יישובים כפריים ואפילו בערים.
מחוץ לשדה החקלאי
"האם עצי מאכל הם מקור מזון משמעותי? האם יש ערך לעצי פרי שגדלים בישוב?" אלו השאלות שניסו לברר ד"ר אורן שלף (49) מקיבוץ העוגן ועמיתיו למחקר במנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, שלמעלה ממאה שנה מוביל את המחקר החקלאי בישראל. "חלק גדול מהגאווה שלנו הוא בפיתוח של זנים ישראלים, ויעילות בהשקיה – ההתקדמות בחקלאות נובעת ממחקר ופיתוח. בשנים האחרונות יש הבנה גדלה והולכת שבנוסף לכל אלה יש להסתכל על השדה כמרחב שלא מנותק מהסביבה הטבעית, וגם להסתכל מחוץ לשדה החקלאי המסורתי ולהבין את משאבי הטבע שמספקים לנו מזון. גוברת ההבנה שהקיום שלנו תלוי ביכולת להתמודד עם שינויי אקלים, ביכולת לנהל היטב את הגידולים החקלאיים, וגם ביכולת שלנו לשמר מערכות טבעיות שהן הבסיס להספקת המזון".
הוא נולד במזרע וגדל במעברות, למד לתואר שני ולדוקטורט בשדה בוקר, במכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון, שם התמקד בהתאמות צמחים למדבר. פוסט דוקטורט עשה בנבדה, ארצות הברית. היה עמית ממשק במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ושימש יועץ מדעי למדענית הראשית וכיום עובד כחוקר במחלקה למשאבי טבע במכון וולקני וחוקר אקולוגיה של המרחב החקלאי.
מאמר מדעי שפרסם בסוף 2022 עסק בשאלה האם יש ערך לעצי הפרי שגדלים בתוך היישוב. "נוטים לראות בעצים אלה מטרד. הפירות שנופלים לארץ עושים לכלוך ומביאים מזיקים לחקלאים. מאמרים רבים נכתבו על תועלות של עצים בסביבה עירונית – צל, תחושה נעימה של טבע, אנשים שמטיילים ועושים פעילות ספורטיבית בפארקים והנאה מהסביבה. בעקבות המחקרים נעשו פעולות ממשלתיות ועירוניות על מנת הגביר את השימוש בעצים בסביבה עירונית, בעיקר עצים לצל, עצי סרק. הנושא של עצי פרי שמביאים גם תועלת של אספקת מזון, נזנח, לא נבדק. מכירים בערך של העצים, אך לא כמקור מזון מקומי".
יש לו פוטנציאל
כדי לענות על השאלה התמקדו החוקרים במקרה בוחן. הם בחרו בקיבוץ העוגן שבשרון ומיפו את כל עצי הפרי שנמצאים בו. על מנת להבין מה הערך של ייצור המזון מעצי הפרי שגדלים בתוך היישוב, היה עליהם להעריך מה צריכת הפרי של אדם בישראל לשנה, בחלוקה לקבוצות עצים שונות (כלומר- כמה זיתים צורך אדם בישראל, כמה פירות הדר וכך הלאה). "ניסינו להעריך מה הצריכה לנפש לשנה לכל קבוצת עצי פרי, ומה יכולת הייצור ליישוב אם מחלקים את מספר עצים (או פוטנציאל הפרי) במספר התושבים, כלומר מה יכולת הייצור באותו ישוב לכל אחת מקבוצת הפירות? האם כושר היצור של פירות הדר, לדוגמה, היא חמישה אחוז מהצריכה השנתית או אולי 20 אחוז מהצריכה השנתית? כך לכל קבוצת פרי. מצאנו שיכולת הייצור של היישוב מאוד משמעותית".
שלף במחקרו ביקש לבדוק מה הפוטנציאל, "הרי היישוב לא תוכנן כפרדס. חלק מעצי הפרי נטעו חברים ליד הבית, חלק נטע צוות הנוי. עצים בתוך יישוב קיבוצי או עירוני נותנים פחות פרי יחסית לעץ בפרדס. הבנו שיש פוטנציאל הרבה יותר גבוה ממה שחשבנו".
היבט אחר של ערך הפרי ביישוב, הוא הערכה של פוטנציאל השטח היצרני בתוכו. כדי לענות על כך חישבו החוקרים מהו שטח הקרקע הפנוי מכבישים, חניות ובניינים שבו ניתן לטעת עצי פרי. לו היה היישוב מתוכנן כמטע יצרני, היה ניתן לטעת בערך במחצית משטח היישוב. "המטרה שלנו היא לבחון את הפוטנציאל לגדל פרי, מזון, בקרבת הבית. ואכן, יש עצי פרי ביישוב שיכולים לתת מענה לחלק מהצריכה של התושבים". איך זה יעבוד בפועל: מי יתחזק את העצים? מי יקטוף? איך הפירות יגיעו לכלל התושבים? על זה לשלף אין פתרונות שלמים. "אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות. בשטחים ציבוריים אפשר להעסיק קבלן שיטפל בעצים ובתמורה יקבל פירות. היום משאב המזון הזה לא מנוהל. אבל אם נבין את הפוטנציאל הגלום ונכיר בחשיבות עצי פרי ברחבי היישוב שיכולים לתת מענה לצריכת מזון, נוכל למצוא פתרונות. ככל שהצפיפות בעולם תגדל, היישובים הלוא יתרחבו" מוסיף שלף, "שטחים פתוחים הופכים כל יום לשטחים מפותחים, לבסוף המדינה תולבש 'שלמת בטון ומלט', כמילות השיר, על חשבון שטחים פתוחים וחקלאיים. אנחנו נצטרך ללמוד לגדל מזון קרוב לסביבת מגורים. כבר כיום יש גידול של צמחים ומזון בתוך בתים ועל גגות. אם נחליט לייצר פירות בסביבה המיושבת – נמצא את הדרך לעשות זאת ביעילות".
גם בסביבה עירונית
על אף שהמחקר נעשה בקיבוץ, שלף טוען שניתן לגדל עצי פרי גם בסביבה עירונית. בקיבוץ חילקנו את המרחב לשלושה מרחבים – אזור מגורים, אזור ציבורי ואזור מסחרי. החלוקה הזאת משקפת בחלקה מרחבים עירוניים יותר – השטח הציבורי ביישוב כפרי דומה מאוד לפארקים ציבוריים בישובים עירוניים. "באזור הציבורי הרשות המנהלת יכולה להחליט לטעת פקאן במקום פיקוס ואלו דברים שמתחילים לקרות כבר היום. בשנים האחרונות הוקמו יערות מאכל בגנים שהעיר החליטה להקים כחלק מפיתוח עירוני, ובאירופה אפשר למצוא בפארקים ובשדרות עצי אגס, תפוח ופירות נוספים. בישראל זה כבר קורה באשדוד, במועצה האזורית חוף אשקלון, ברעננה. בקהיר החליטו על נטיעה של מיליון עצי פרי ובישראל הוחלט על נטיעה של 450,000 עצים באזורים עירוניים".
ונניח שגדל עץ פרי בפארק, איך אפשר לפקח שלא אדם אחד ייהנה מהפרי או ימכור את הפרי שקטף במקום שיהיה מקור מזון לכלל התושבים?
"זה נכון שיש סוגיות שונות. גם עץ צל יכול להיות מוקד מריבה על המרחב המוצל. כל דבר יכול ללכת לרע וללכת לטוב. תפקידי כחוקר לשאול שאלות".
ומי יחליט מה לטעת?
"להבדיל מגידולים עונתיים, עצי פרי הם משאב שדורש תכנון ארוך טווח המבוסס על ידע וניסיון. להצביע על הפוטנציאל לא פותר את הבעיות. צריך להבין מבחינת אקלים, גובה, צפיפות ועוד מה עץ הפרי הנכון למקום, לגנן יש יותר ידע והוא יכול לייעץ מה מתאים ומה פחות, כך שאפשר להתאים את עצי הפרי גם לתנאים בסביבה עירונית".
צורך במזון נגיש ומקומי
מחקרים מדעיים רבים נשארים בקהילת החוקרים ולא מגיעים לעניין הציבור. לטענת שלף המחקר הזה רלוונטי לכול, בטח עבור מי שחי בסביבה כפרית או קיבוצית אבל לא רק. זהו מחקר שמעורר עניין, מעורר שאלות ומחשבות וגם אם אין לו את כל הפתרונות שלף מקווה "שבסוף גם יעורר לפעולה. יש פוטנציאל לגדל יותר עצי פרי ליד הבית. זה כיוון שחיוני לחשוב עליו כחלק מהשינויים שחלים סביבנו. סגרי הקורונה הדגישו את הצורך במזון נגיש, מקומי, שאינו תלוי במערכות הובלה גלובליות".
אז קיבלתם אישור למסוק את הזיתים שבשדרה, לאסוף פקאנים בדשא הציבורי ורק בנוגע לקלמנטינות, אל תשכחו לבקש אישור מהשכן, כי ידוע שהקלמנטינות שלו תמיד מתוקות יותר.
