פרס מפעל חיים יוענק בתחילת חודש יולי ליואב שגיא (86), על תרומתו לשמירת הטבע והסביבה, במשך יותר מ-60 שנים. לאורך השנים היה שגיא, חבר טל שחר, שותף מרכזי במאבקים הסביבתיים שהתחוללו כאן – המאבק על הר צין וסביבותיו בנגב, המאבק על חולות ניצנים, המאבק הארוך נגד הקמת תחנת הרדיו קול אמריקה בערבה ועוד ועוד מאבקים. אחד משיאי פעילותו של שגיא היה הקמת מכון דש״א (דמותה של ארץ) ב-1990 וניהולו עד לשנת 2015. ראיון מרתק
*תמונה ראשית: יואב שגיא בחצר ביתו במושב טל שחר. צילום: חני סולומון
יואב שגיא (86), ממושב טל שחר, יקבל בתחילת חודש יולי פרס מפעל חיים, במסגרת "הוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה בישראל של האגודה הישראלית לאקולוגיה", שתתקיים בבנייני האומה בירושלים, בתאריכים 8-9 ביולי. הפרס יוענק לשגיא על תרומתו לשמירת הטבע והסביבה במגוון פעילויות, במשך יותר משישים שנים.
שגיא הקים וניהל את מכון דש"א (דמותה של ארץ) לשמירת השטחים הפתוחים, ומילא עוד שורת תפקידים נבחרים רבים. הוא היה ועדיין מעורב בפעילויות חשובות ומאבקים לשמירת הטבע והשטחים הפתוחים בארץ.
המושבניק יואב שגיא נולד במושב השיתופי מולדת, ומעל ליובל שנים מתגורר במושב טל שחר עם משפחתו. זכיתי לפגוש אדם צנוע ועניו, רב פעלים, פרסים ותעודות הוקרה, שהאידיאולוגיה לשמירת הטבע טבועה בו בכל מהותו ומובילה אותו בכל יום.
גם בגיל 86 שגיא ממשיך לתרום מהידע והניסיון שלו בשטח שצבר במשך השנים. מתוך אחד החדרים בביתו הפרטי, הטבול בצמחייה ירוקה מכל עבר, הוא עדיין עובד, חוקר ומנסה לשפר כל עוד אפשר. את קירות החדר מקשטות מספר תעודות הוקרה שקיבל, משובצות בצילומים מהשטח, ואפילו ציורים פרי מכחולו, המבטאים את צבעוניות ונפלאות מרחבי הטבע.
אמרתו המוכרת של המשורר שאול טשרניחובסקי "האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה, האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו…" הולמת את דמותו ופעילותו הענפה. והוא אף ציטט אמרה זו בספרו "דמותה של ארץ".
ילדות במושב מולדת
שורשי המשפחה הגרעינית במושב שיתופי מולדת. הוריו משה ולאה קלופשטוק ז"ל נמנו עם חברי הקבוצה שהקימה את המושב השיתופי מולדת, ביולי שנת 1937. מולדת נחשב כיישוב התשיעי מיישובי "חומה ומגדל", ונקרא "מולדת" על שם ארגונם של המייסדים, עולים מגרמניה ואוסטריה.
להוריו נולדו ארבעה ילדים: יואב הבן הבכור שנולד בשנת 1939, וכן שתי אחיות ואח.
"אבי משה קלופשטוק היה מהאנשים המובילים במולדת, הוא שימש כמרכז משק ותפקידים נוספים, וכן ניהל במשך שנים את המחלקה למיכון חקלאי ב'משביר המרכזי' ונחשב כאחד מחלוצי המיכון החקלאי בישראל," מספר יואב.
"במסגרת תפקידו, החל משנות ה-50, אבי הוביל ניסיונות למציאת פתרונות מיכון המותאמים למשקים קטנים. הטרקטור הישראלי שהיה שימושי בזמנו ונקרא 'הזאטוט' היה פרי פיתוח שלו ושל דב שיבא מקיבוץ אילון. הטרקטור תוכנן ונבנה במטרה להחליף את בהמות העבודה (סוסים ופרדים) במושבים ובמשקים המשפחתיים, ולסייע בהובלה ובעבודה ברפתות.
"אימי לאה קלופשטוק (בר) ז"ל הייתה פעילה בעבודות במושב בתחומים שונים: במחלבה המקומית, בוועדת החינוך, כמזכירת המושב ועוד. הערך העיקרי שהועבר לנו הילדים, היה החובה לעבודה, למשק ולחברה. ההורים היו עסוקים ב'לבנות את המולדת', ולנו הילדים היה חופש רב לעסוק בכל העולה על רוחנו. נהנינו מהחיים במושב: לשחק ולהשתעשע, לטייל בסביבה, להדליק מדורות, לקטוף פרחים (לפני האיסור לקטיפה), לבנות חסקה ולשוט איתה במאגר הסמוך ועוד."
איך הפכת לפעיל למען הטבע והסביבה?
"זכור לי שבשדות הפתוחים של רמת יששכר הסמוכים למולדת, קיפצו סביבי צבאים במרחק מטרים ספורים מהכלים החקלאיים. מרחבי השטחים הפתוחים הוטבעו בתבנית נוף ילדותי," אומר לי יואב. שגיא מצהיר שנופים אלו מלווים אותו בעצם כל חייו, והם כנראה שגרמו לו להתחיל להתעניין, לעסוק ולהילחם על שמורות טבע ועל הגנת השטחים הפתוחים.
בשנות העשרה של בחרותו התחיל להבחין בטבע לפרטיו. הטיולים והמסעות שערך סיפקו לו הנאה מעצם ההימצאות בנופים של ארצנו.
שגיא: "היה לי עניין רב בטיולים בעיקר במסגרת 'חוג הטיולים' האגדי של תנועת המושבים בהובלה של יגאל חסקין ז"ל, בן כפר ביל"ו – האיש והאגדה שהקים את החוג והוביל אותו במשך שנים רבות. שם התפתח אצלי העניין בידיעת הארץ, בטבע ובנוף."
בהמשך התעורר בו הרצון לשמור עליהם ביתר שאת, נוכח אירועי הפגיעה בערכים אלו. כל אלו שאבו אותו להיכרות מעמיקה יותר בסובב, והתחדדו בו גם ההתבוננויות בערכי הטבע וגילוי הקשר המרתק המתקיים ביניהם ובין תנאי הסביבה (האקולוגיה והאבולוציה). בשלב הבא חדרה התובנה שערכים אלה הולכים ונעלמים, והתפתח הרצון לקחת חלק במאמצי השמירה עליהם.
הטבע, שהיה עבורו תחביב מהנה ומעניין, נעשה מבחינתו לדרך חיים של ממש, במיוחד עם הצטרפותו בשנת 1962 לצוות העובדים המצומצם של החברה להגנת הטבע. כך התחיל שגיא לקחת חלק במהלכים לשמירה על אתרים וערכי טבע, נוכח האיומים הרבים שהושתו עליהם.
שגיא עסק גם בפעילות חינוכית שנועדה להקנות היכרות עם הטבע והנוף, כזו שתוביל את הציבור הרחב לשמירתם והוקרתם, ולרצון החשוב להבטיח את קיומם בהמשך הדרך.
עובד בלשמור על הטבע
שגיא עזב את מושב מולדת בשנת 1962, צעיר בן 23 שנה, עם הצטרפותו לחברה להגנת הטבע, כדי לממש את הנושא החשוב שבער בו: העיסוק בטבע ובנוף ובשמירה עליהם.
שגיא מילא שורה ארוכה של תפקידים, החל מ"פקח אזורי" של החברה, ובהמשך גם ברשות שמורות הטבע לאחר הקמתה. בשנת 1964 הקים את בית ספר שדה הר מירון, שהיה אחד מהראשונים שקמו בארץ. הוא ניהל אותו והתגורר במקום עם משפחתו.
במסגרת תפקידיו בחברה להגנת הטבע שימש כמנהל המחלקה לשמירת טבע, כמזכיר כללי, כיו"ר וראש מכון דש"א (דמותה של ארץ). פעילותו כללה תכנון והובלה של מאבקים ומהלכים אסטרטגיים, שנועדו להטמיע את הצורך בשמירה על הטבע והנוף במהלכי התכנון והפיתוח, וכן ניהול של משאבי הקרקע והשטחים הפתוחים במדינה, שהלכו והצטמצמו.
יואב נישא בשנת 1963 לוורדה שגיא לבית פרומן, בת מושב מולדת. החתונה נערכה במולדת. בבית ספר שדה הר מירון נולדו שלושת הילדים הראשונים של משפחת שגיא שגדלו כהגדרתו "כילדי-בר בחורש": יעל, נדב ויפתח.
בשנת 1971 עברה המשפחה מבית ספר שדה הר מירון למושב טל שחר. יואב החל בלימודי מדעי החיים באוניברסיטה העברית, ובהמשך באוניברסיטת תל אביב.
שגיא: "בחרנו לעבור לטל שחר מאחר ורצינו לגור ולגדל את ילדינו בכפר. רכשנו משק פעיל, אשר סייע לפרנסתי בעת לימודיי ועבודתי בהחברה להגנת הטבע. רעייתי ורדה השתתפה בטיפול במשק ועבדה כמדריכת הורים. למשפחה נוספו עוד שלושה ילדים: אסף, אבנר ויוחאי. הילדים נישאו, הקימו משפחות והיום אנו סב וסבתא ל-21 נכדים."
המאבקים הסביבתיים
על איזה יוזמות אתה גאה במיוחד?
לדבריו הוא גאה על מיזמים ופעילויות רבות שהייתה לו ההזדמנות להיות מעורב בהם ולהובילם. בין היתר הוא מספר על ההצלחות במאבקי שמירת הטבע, ביניהם המאבק על הר צין וסביבותיו בנגב, שבזכותו הפך לשמורת טבע במקום למכרה פוספטים.
"אני גאה על המאבק בן עשרים השנה להפוך את חולות ניצנים לשמורת טבע במקום לשכונות מגורים," הוא אומר ומציין גם את המאבק חובק העולם שלקח חלק בהובלתו נגד הקמת תחנת הממסר לשידורי קול אמריקה, שתוכננה לקום בערבה, בין מושב חצבה למושב עידן, בשטח פתוח חשוב ורגיש אקולוגית.
במסגרת התוכנית יועדו 32 אנטנות ענק, בעלות עוצמות שידור חזקות ביותר, להתרומם לגובה של 140 עד מאתיים מטרים. מתקן הענק הפולט קרינה אלקטרומגנטית בעוצמה אדירה. המיזם אמור היה להשתרע על שטח של כשמונת אלפים דונם, ובתוך המתחם תוכננו גם מבנים רבים.
הקמת התחנה עוררה חששות כבדים, הן בשל ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של המתקן האדיר, והן בשל הפגיעה החמורה בציפורים הנודדות ובשטחים הפתוחים בנגב. מאבק זה היה מהמורכבים ביותר שניהלה החברה להגנת הטבע. מאבק חובק עולם נגד התחייבות של שלושה ראשי ממשלה בישראל: שמעון פרס, יצחק שמיר ויצחק רבין, ושל שני נשיאים של ארה"ב: רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב.
הוזמנו נציגים מהארץ לשימוע מיוחד שערכה בנושא ועדת המשנה להקצבות של הקונגרס האמריקאי. שגיא ייצג את החברה להגנת הטבע, וג'וליאן הראל ממושב עידן את תושבי הערבה, שגם הם נאבקו בנחישות נגד הקמת המתקן. יואב מפרט שבשימוע הם תיארו את החששות והסיכונים שבהקמת המתקן לאזור ולתושביו. בשימוע נאלץ שגיא להפריך מניה וביה בפני הוועדה הנכבדה, שחבריה השקיפו עליהם ממרומי כס נשיאותם, את הטענה המטעה שהעז להציג הטייקון מלקולם פורבס. פורבס טען שתסקירי ההשפעה על הסביבה הושלמו ונמצאו תקינים. בסופו של מאבק רחב היקף וממדים שארך שבע שנים, בשנת 1993, הורה הנשיא ביל קלינטון לבטל את המיזם.
הקמת מכון דש"א
אחד משיאי פעילותו של שגיא היה הקמת מכון דש"א (דמותה של ארץ) ב-1990 וניהולו עד לשנת 2015, מכון שמטרתו לשלב את השמירה על השטחים הפתוחים במטרות התכנון והפיתוח ולחסוך את הצורך במאבקים.
לצורך זה היו שגיא והחברה להגנת הטבע מעורבים עמוק בדיוני מערכת התכנון, שאכן הטמיעה את הגישה ומדגישה היום את הצורך בשמירה על הטבע והשטחים הפתוחים.
מכון דש"א היה גם הגורם המניע לשינוי חוק מנהל מקרקעי ישראל. המהלך, שהתנהל בחסות המאבק הציבורי הנרחב של ארגוני חברה וסביבה נגד החוק להפרטה גורפת של הקרקע הציבורית, צלח. המלצות מכון דש"א, שהוצגו בהרחבה בדיונים הסוערים שנערכו בכנסת, הוטמעו בחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) התשס"ט-2009 שאושר באוגוסט 2009.
התיקון מסדיר לראשונה בחוק את החובה לשמירה על שטחים פתוחים, כחלק מהמטרות והתפקידים של רשות מקרקעי ישראל. התקבלו גם המלצות המכון ל'גאולת קרקע' למטרות שמירת טבע ולהקמת קרן לשמירה על שטחים פתוחים. בסעיף המטרות קבע החוק:" ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לטובת הציבור, רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לרבות למטרות סביבתיות".
הישג אדיר נוסף הוא היקף שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שעומד היום בזכות הפעילות הנמרצת של רשות הטבע והגנים על כשליש משטח המדינה.
שגיא מסכם ואומר: "זכיתי לקחת חלק במאמצים לשמירה על טבע הארץ, יחד עם עמיתיי בחברה להגנת הטבע, במכון דש"א וברשות הטבע והגנים, וללכת בעקבות ובשיתוף עם מוריי: פרופ' היינריך מנדלסון ופרופ' אמוץ זהבי ועזריה אלון, שהקימו את החברה להגנת הטבע. הם לימדו אותנו – ממשיכי דרכם מהי שמירת טבע, וכיצד ניתן לממשה יש מאין. ואולם, האיומים על השטחים הפתוחים שנותרו עדיין רבים ומחריפים. באמצעות הוראות שעה, חקיקה והתעלמות מהשינויים שהתחוללו, פועלות ממשלות ישראל כדי לעקוף את השינויים ולהמשיך לקדם פיתוח הרסני המכרסם ללא צורך בשטחים הפתוחים ופוגע בטבע ובנוף, באיכות חיינו ובסביבה."
המאבק על דמותה של הארץ
שגיא מתאר בספרו "דמותה של ארץ" את המסע מ'כיבוש הקרקע' לשמירת השטחים הפתוחים – מאבקים ומהלכים לשמירה על טבע הארץ.
הספר (236 עמודים) נכתב ויצא לאור בשנת 2020, שהייתה שנת הקורונה. הסגר הקיצוני שנכפה על תושבי ישראל, במטרה לצמצם את ההידבקות במגפה, גרם לרבים המצטופפים ביישובים העירוניים להסתגר בבתיהם במשך שבועות, ולחוש ביתר שאת את צער הניתוק מהמרחבים הפתוחים ומנופי הארץ.
למרות תחלואי האדם, נופי הארץ חגגו בירוק והתהדרו בשלל צבעי פריחה ובשפע מים בנחלים. הספר התייחס גם לחשיבות השילוב בין צורכי החקלאות והחקלאים ובין צורכי הסביבה והחברה.
להלן ציטוט קטע מספרו המתייחס לחקלאות:
חקלאות וסביבה: הילכו יחדיו אם בלתי נועדו
"לחקלאות, שמהווה יותר ממחצית השטחים הפתוחים בחלק המיושב של המדינה ולהגנה על הקרקע החקלאית, יש תרומה נכבדה בשמירה על הטבע והנוף. העיבוד החקלאי אמנם אינו תורם לשמירה על עולם החי והצומח ועל המערכות הטבעיות, ואף פוגע בהם בשל הכשרת השטחים הטבעיים והשימוש הנרחב בחומרי דישון והדברה. ואולם, פרט לחשיבותה של החקלאות כספק חיוני לצורכי מזון ולחשיבותה בהיבט הכלכלי, יש לחקלאות גם תרומות סביבתיות וחברתיות חשובות.
מעצם מהותה, זקוקה החקלאות לשטחים פתוחים, ובכך היא מונעת ומצמצמת חדירה של בינוי ופיתוח, שהנזק שלהם לשטחים הפתוחים ולערכי הטבע והנוף שבהם הינו רב לאין ערוך ואינו בר תיקון.
השטחים החקלאיים הפתוחים מספקים שורה של שירותי מערכת אקולוגיים חיוניים לבריאות הפיזית והנפשית של הציבור, והם מהווים חלק חשוב ובלתי נפרד מנופי הארץ ומורשתה. לשטחים החקלאיים יש גם תפקיד חשוב בקליטת פחמן לצמצום ההתחממות הגלובלית. בשל כל הסיבות הללו מהווים השטחים החקלאיים חלק נכבד וחשוב במערך השטחים הפתוחים במדינה.
המגזר החקלאי וארגוני שמירת הטבע והסביבה עמדו לא פעם זה מול זה משני צדי המתרס, אך הבינו שיש להוביל להבנה הדדית, לפיה הכרסום בשטחים הפתוחים מאיים לפגוע ביכולת של כל צד להשיג את יעדיו. ולהכרה בכך שכדי להשתחרר מ'החבלים המונחים על צוואריהם', המגזר הסביבתי הבין את תלותו בשטחים החקלאיים לצורך שמירה על הטבע. והמגזר האזורי והכפרי החל להבין שבכדי להצדיק את המשך אחריותו ושליטתו על השטחים, ולהבטיח את זכויות החקלאים בקרקע ואת פרנסתם, עליו להתייחס אל השטחים הפתוחים שבחזקתו כאל נכס ציבורי, ולספק לציבור, בנוסף לתוצרת חקלאית, גם שירותי סביבה ושטחים פתוחים".
פעיל מרכזי בתכנון ובהובלה של מאבקים ומהלכים אסטרטגיים לשמירת הטבע והנוף בישראל
בשנים 1977-2011 יואב שגיא ייצג את ארגוני הסביבה האזרחיים כחבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה וכחבר במועצת מקרקעי ישראל בין 2005-2015.
שגיא הקים וניהל את המנהלה לשיקום נחלי ישראל מטעם המשרד לאיכות הסביבה בשנים 1993-1996. כיהן כחבר המשלחת למשא ומתן עם ירדן, ואף ניסח ביחד עם עמיתו הירדני את הנספח הסביבתי של חוזה השלום בשנת 1995. שמו של יואב שגיא מצוין בפרס ישראל שבו זכתה החברה להגנת הטבע בשנת 1981 ביחד עם שמות מייסדיה: אמוץ זהבי ועזריה אלון.
כהוקרה על תרומת פועלו רב-השנים זכה ב"אות יקיר התכנון בישראל" בשנת 2008, וכן באות מפעל חיים מטעם השר להגנת הסביבה ונשיא המדינה בשנת 2009. שגיא נכלל בין 101 המשפיעים לטובה של דה-מרקר בשנת 2010. חבר מועצת גנים לאומיים ושמורות הטבע בשנים 1991 עד שנת 2020. (קצרה היריעה לציין את כל התפקידים והפעילויות הרבות בהם השתתף).
יהללך זר ולא פיך
דבריו של פרופ' יורם יום טוב, מבכירי הזואולוגים בישראל – מדען ושומר טבע נלהב (פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב): "אני מכיר את יואב שגיא מאז ייסד וניהל את בית ספר שדה הר מירון ב-1964. מאז ועד היום עוסק יואב שגיא בשימור, טיפוח, תכנון וניהול משאבי הטבע והסביבה בישראל ובחינוך לשמירת טבע. מתוקף תפקידיו בחברה להגנת הטבע הוא פעל רבות בגופי התכנון והביצוע הסביבתי של המדינה, בגיבוש פתרונות לקונפליקטים ובעיצוב מדיניות מתחשבת בסביבה ובטבע. לדעתי הוא אחת הדמויות המרכזיות בקידום נושאים אלה בישראל, ותרומתו לטבע הארץ ולדמותה הפיזית עצומה.
עבורי, התרומה הייחודית ואחת החשובות ביותר של יואב שגיא לשמירת הטבע בישראל היא הקמת מכון דש"א וניהולו בשנים 1990-2015. המכון גיבש המלצות לעקרונות מדיניות וכלים לפיתוח בר קיימא המבטיחים שימור וניהול שטחים פתוחים וערכי הטבע והנוף שבהם, ופעל ברשויות המדינה כדי לאמצם. מכון דש"א הפך למקום מפגש של אקדמאים, פקידים, נבחרי ציבור ומנהלי שטחים פתוחים, והוא מוכר כיום כאחד הגופים החשובים העוסקים בניהול קרקעות ומשאבי טבע. רבות מהמלצותיו כבר אומצו ושולבו במסמכים רשמיים של תכנון וניהול מקרקעין ושטחים פתוחים".
