מזג האוויר חייך לאלפי המבקרים שהגיעו לתערוכה במעיין חרוד וביקרו במעל ל-130 ביתני חברות חקלאיות, שהציגו את החידושים האחרונים בחקלאות, בהם טרקטורים, מערכות ניטור, רחפני ריסוס, מערכות ההשקיה, דשנים ועוד * המפגש השנתי של החקלאים היה מדהים
אלפי מבקרים ביקרו בתערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2022, שהתקיימה בימים רביעי וחמישי שעברו בגן הלאומי מעיין חרוד, שבמועצה האזורית גלבוע. בתערוכה הציגו מעל 130 מציגים את החידושים האחרונים של מוצריהם, בהם טרקטורים, רחפנים, דשנים, מערכות השקיה, ניטור גידולים ועוד ועוד.
חקלאים רבים הגיעו לכנס המקצועי המסורתי של התערוכה שהפעם עסק בנושא מרתק במיוחד: "חדשנות בחקלאות". הכנס התקיים לאורך שני ימי התערוכה ומשך אליו חקלאים ואנשי מקצוע רבים, בשל הטכנולוגיות החדשניות שהוצגו בו, ועל כך נפרט בהמשך הכתבה.
התערוכה התקיימה יום אחד לאחר הבחירות לכנסת (2-3.11) ואי אפשר היה להתעלם מהשפעת תוצאות הבחירות על הנאומים בפתיחת התערוכה. בטקס הפתיחה פתחה המישנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין בחיוך רחב ואמרה: "השנה שהסתיימה התאפיינה במתקפה חסרת תקדים על החקלאות הישראלית מחד, ובשמירה על תוצאות טובות מאידך. הסיבות לתוצאות הטובות הן אתם ואתן: המקצועיות, הגמישות והחדשנות של החקלאות הישראלית, שנמצאות בידיכם.
"נאבקנו בשנה האחרונה ברפורמה בחקלאות שסיכנה חלק מענפי החקלאות הישראלית. הוכחנו כי כוחנו באחדותנו, וכי יש לנו שותפים ושותפות רבים במדינה שמבינים כי החקלאות הישראלית היא הביטחון התזונתי של מדינת ישראל בעולם של התחממות גלובלית ושל מלחמה באירופה. כולנו מבינים כי החקלאות היא ערך, לא רק ענף כלכלי, ולכן, למרות שהמאבק היה קשה היו בו גם הצלחות רבות. ברור לנו כי הקרב לא הסתיים ועלינו להמשיך לעמוד על המשמר ולא לאפשר את הפגיעה הצפויה בחקלאות הישראלית, לצד תמיכה בלתי מתפשרת בהורדת יוקר המחיה המשתולל.
"מתחילת דרכה של החקלאות העברית היא עמדה באתגרים ויכלה להם – אתגרים פנימיים וחיצוניים. זה לא השתנה, וכנראה גם לא ישתנה בעתיד. החקלאות הישראלית = מדינה ריבונית = ציונות, ואנו נמשיך בדרכנו כדי להבטיח את עתידה תמיד."
איתן ברושי, יו"ר ארגון מים לישראל, ציין בתחילת דבריו בסיפוק רב ש, "הצלחנו לעצור בכל התקופה האחרונה את עליית מחירי המים לחקלאות. הבוקר (2 בנובמבר) שוחחתי עם חזי ליפשיץ (מנהל רשות המים החדש) ואמרתי לו שצריך לעשות הכל כדי שלא תתבצע עלייה במחירי המים לחקלאות ללא דיון בהשתתפותנו ונציגי החקלאים. הבהרתי לו שנבקש דיון מיוחד עם אנשי המטה שלו בנושא הזה".
ברושי ציין כי שוחח גם עם דורון שמואלי ממושב עין ורד, חבר במועצת המים והובהר לו שאין להעלות את מחיר המים לחקלאות ללא דיון ממצה עם כל הגורמים הנוגעים לעניין. ברושי הוסיף, כי: "אם חושבים שצריך להעלות את מחיר המים לחקלאות, צריך לתת לחקלאים פיצוי כספי על ייקור המים: "שהאוצר יעביר כסף לחברת מקורות ומשם לחקלאים ולא ש'מים לישראל' יהיו הצינור להעברת הכספים".
בנושא אחר הדגיש ברושי ש, "הרפורמה שהציג משרד החקלאות לא היתה צריכה להגיע לאן שהגיעה. אנחנו מציעים שלקראת הדיון בנושא שיהיה בהתאחדות חקלאי ישראל נכפיל את מספר הנציגים שאמורים לדון בנושא. במקום השישיה שהייתה עד היום, יהיו 12 נציגים. עוד שישה שיהוו זרוע לכל נושא החי וזרוע לכל נושא הצומח. עלינו לעבור מהגנה להתקפה. הטעות הגדולה הייתה של הכנסת המתפזרת, שהיו בה הרבה תומכי חקלאות, שלא מימשה את ההתחייבות שלה להעביר את חוק החקלאות".
ברושי, שהיה בעבר חבר כנסת במפלגת העבודה, הפתיע כשאמר בהמשך דבריו: "הממשלה שתקום תהיה הרבה יותר טובה לחקלאות ועליה להשלים את חקיקת חוק החקלאות שבא להגן על החקלאים והחקלאות".
בסיום דבריו התבטא איתן ברושי כך: "בעיני זה לא מפתיע התוצאות בבחירות. על החקלאים לבנות יחסים מחדש עם משרד החקלאות, להיות נחושים יותר, לפעול שלא יעלו את מחירי המים לחקלאות ושמחירי מי הקולחין יירדו. עד היום איבדנו כושר לחימה ורצון להיאבק. עלינו לממש את הריבונות ושמירת השטחים הירוקים".
בטקס הפתיחה דיברה גם ליבי אלמליח, נציגת חברת "טראלייט סולארטק" אודות יתרונות הגידור הסולארי, הן מבחינת יצור האנרגיה והגנה היקפית מקנה ביטחון לחקלאים. בימים אלה מבצעת החברה הקמת גידור סולארי בכל יישובי הערבה התיכונה.
מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, אמר בטקס: "החקלאות בישראל היא מהטובות והאיכותיות בעולם. אולי העולם מעריך ומוקיר את הישגינו אבל כיום במשרד החקלאות שר שמפורר את החקלאות. שר זה הוא כמו הר: ככל שהתקרבתי אליו ראיתי כמה הוא קטן בכל קנה מידה, בחשיבה, בתרבות, בהערכה. הגיע לתפקיד בזכות פטרונו שר האוצר, שאין להכביר עליו מילים, פעם נגד הערבים, פעם נגד החרדים, ועכשיו זה התור של החקלאים. ממש מילה זו מילה, רק שכל פעם זו מילה אחרת.
"… נתנחם שתקופת שירותו של השר קצובה, ואנחנו נישאר יחד עם עובדי משרד החקלאות, שאותם ביזה ובדעתם לא התחשב. אנחנו נמשיך להתיישב בארץ הזאת בכל נקודה, בגליל, בנגב, בערבה, בבקעה. אני מאמין שיבואו ימים טובים ויגיעו שרי אוצר וחקלאות שמבינים את ערכה של החקלאות ולא רואים את הכל דרך הפופוליזם והחור של הגרוש."
ראש המועצה האזורית הגלבוע, עובד נור, אמר: "אני מציע לכולכם להזדקף, לחייך. אני מאד אופטימי. זה עתה ציינו 101 שנים לערש ההתיישבות, למעיין חרוד. אנו חיים באזור של שגשוג, פיתוח החקלאות, השטחים הפתוחים והשטחים בכלל. יותר גרוע מזה שהיה עד היום במשרד החקלאות לא יכול להיות. הנושא הזה בידינו, אנחנו נדאג לעצמנו ונגשים את כל המטרות. אני מודה למארגני התערוכה ומאחל לכולם להיפגש כאן גם בשנים הבאות".
חקלאות חכמה
כאמור, במהלך שני ימי התערוכה התקיים כנס מקצועי בנושא "כשחדשנות פוגשת חקלאות" שעסק בעיקר בטכנולוגיות חדשניות ויישומי בינה מלאכותית בחקלאות. את הכנס הובילו חיה רק יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון ואלקנה בן ישר, מנהל בעבר של מו"פ צפון, מכון המחקר הגלילי מיגל. הכנס התמקד בנושאים מרתקים כגון: חקלאות חכמה ורובוטיקה, מערכות בקרת זמן פריחה, טכנולוגיות לניטור פציעות, זיהוי מחלות באמצעות בינה מלאכותית, חקלאות בעידן המידע, מטעי העתיד, טכנולוגיות ייצור בפרדסים, גישור הפערים בין מו"פ לבין יישום חקלאות בעלי חיים מדויקת. במהלך הכנס אף התקיימו שני פאנלים שעסקו במגמת 2050 – חקלאות העתיד – שיטות עבודה מומלצות.
פרופ' אביטל בכר, מנהל המכון להנדסה חקלאית במכון וולקני, הרצה בנושא: "חקלאות חכמה ורובוטיקה חקלאית": "חקלאות חכמה היא למעשה איזשהו פיתוח של חקלאות מדייקת, שכוללת גם את האינטגרציה והאינטראקציה בין רובוטיקה, ביג דאטה, בינה מלאכותית וכן הלאה. אפשר להגיד שהיא יושבת על שלושה עמודים: הרובוטיקה החקלאית, החקלאות המדייקת והבינה המלאכותית (IA), שבימינו הופכת יותר ויותר דומיננטית במחקר.
פרופ' בכר הוסיף: "גם במחקר אנחנו צריכים לכוון נמוך מבחינת העלויות של הפיתוח כדי לפגוע. בחקלאות שונות המוצר היא גבוהה, הסביבה מאוד לא מובנית ומחיר המוצרים בשל המערכות צריך להיות נמוך. ברובוטיקה בדרך כלל מדובר במערכות יקרות ומורכבות, שרגילות לטפל מהתעשיה במוצרים אחידים, עובדות בסביבות מאוד מובנות, והמטרה שלנו כחוקרים ומפתחים זה לסגור את הפער הזה בין החקלאות לבין הרובוטיקה, גם ע"י פיתוח מערכות רובוטיות מותאמות אבל גם במידת הצורך התאמה לסביבה החקלאית כדי שנוכל לייצר רובוטים חקלאיים."
לדברי פרופ' בכר, השילוב בין החקלאות מדייקת לרובוטיקה מביא למשימות כמו משימות איסוף מידע, משימות של קבלת החלטות ומשימות של יישום "ואת הכל אנחנו רוצים לבצע ברזולוציה יותר גבוהה, כדי לתת לכל צמח בדיוק את כל מה שהוא צריך. כל זה מצריך מאתנו אסוף המון נתונים ולייצר המון מידע."
פרופ' בכר הציג את מחקרי המכון, ביניהם: פיתוח מערכת רובוטית משולבת אדם לגיזום סלקטיבי של ענפים במטעים נשירים; פרויקט הערכת יבול ומצב הצמח באמצעות טכנולוגיית סונאר (יחד עם יוסי עובד, מאונ' ת"א); פרויקט פיתוח אלגוריתם בינה מלאכותית, רשת נוירונים פשוטה, שהצליחה לחזות בדיוק של 100 גרם את המשקל ואת כמות העלים (פלפל). המערכת שודכה למרסס אוטונומי שפיתח המכון; פיתוח מערכת בינה מלאכותית לייצור דאטה נקייה (עגבניות באשכולות), שלומדת ואוספת מידע בעצמה ומתייגת אותם; פיתוח חיישן הנצמד לעלה ומודד את התכונות החשמליות, להערכת בריאות הצמח (הגנ"צ). החיישן מקדים במעל 10 ימים את זיהוי המחלה מיום ההדבקה לעומת פיקוח אנושי (יחד עם אסף יעקובוביץ מאונ' בן גוריון) ופיתוחים נוספים.
ד"ר רקפת שרון, חוקרת במו"פ צפון מיגל הרצתה בנושא: "הצצה לעתיד – שימוש בטכנולוגיות לניטור פגעים". בהרצאתה אמרה ד"ר שרון כי המחקר לפיתוח טכנולוגיות לניטור פגעים, כולל שורה ארוכה של חוקרים מתחומים שונים. המטרה היא להפחית את השימוש בחומרי הדברה, דבר שחשוב גם להקטנת עלויות למגדל, הגדלת היבול, הפחתת הנזק לסביבה, הקטנת השימוש בכ"א, והגדלת היכולת לזהות פגעים, מחלות ומזיקים גם בפרי מופחת עלים (ייבוא).
"את כל זאת ניתן לבצע רק אם עושים זיהוי ממוקד ומאוד מוקדם של הפגע בשדה ואז ניתן לטפל באופן אפקטיבי ונקודתי בלהפחית את אוכלוסיות המזיקים והפגעים. הניטור נעשה בצורות רבות: באמצעות מלכודות משדרות; שימוש בטכנולוגיות חישה מרחוק ומקרוב ופיתוח מודלים המיועדים לחיזוי והבנה של המערכת."
ד"ר שרון הציגה פרויקט ניטור עש החרוב בשקד, פרויקט שנעשה בשיתוף עם ד"ר אסף חן ממיגל וכיצד זיהוי ממוקד ומוקדם יכול להפחית את עלויות הסניטציה המלאה (היום כ-500 שקל לדונם), שהיא יקרה מאוד.
חקלאות בעידן המידע
ד"ר עדי טפליה, המדען הראשי של חברת "תבל" דיבר על "חקלאות בעידן המידע". חברת "תבל" מפתחת מערכת רובוטים מעופפים (רחפנים) לקטיף במטע. טפליה הרחיב על משמעות המידע הרב (צילומים, חיישנים) לו זקוקה מערכת הבינה מלאכותית, מה שיאפשר לה ללמוד יותר ויותר ולטייב את המערכת.
"באנו לפתור בעיה עולמית שהיא מחסור בכוח אדם, הפחיתה בעובדים בחקלאות, הפחת הגבוה בעבודה ידנית, המחירים העולים של כ"א, ואנחנו באים לעשות את הקטיף ממוכן וזול יותר. כרגע אין פיתוח מיכני יעיל לקטיף תפוחים במטעים וזהו צורך נדרש בעולם. התחלנו עם מערכת רחפנים שמחוברים לפלטפורמה קרקעית, שגם אותה פיתחנו. במקום שהפלטפורמות יסיעו את העובדים – אנחנו מחברים להן את הרובוטים שלנו, זה עובד ביחד והחקלאי יכול גם להשתמש בפלטפורמה לדברים אחרים."
בסרטון שהציג טפליה הוצגה מערכת כזאת, עם שישה רובוטים מעופפים, המחוברים בכבלים לפלטפורמה, ואלה מספקים להם את החשמל וגם את החיבור למחשב, אליו מגיע המידע מהרובוטים ויוצאות הפקודות לקטיף. "בנוסף, אנחנו יכולים לעבוד בשעות החשיכה, עם תאורה מלאכותית שלנו. אנחנו קוטפים היום תפוחים, נקטרינות, אפרסקים, משמשים, שזיפים וכל מיני סוגי אגסים."
יהודה ויינברג, העוסק בעסק המשפחתי לפיתוח ומתן שירותי מיכון וחקלאות מדייקת, הרצה בנושא "יישום טכנולוגיות חדשניות במטעים". ויינברג סקר טכנולוגיות חדשות והסביר את הסיבות לאי הצלחה של טכנולוגיות. "לא כל דבר זה בינה מלאכותית, הטכנולוגיות יכולות לבוא מתחום המיכון וחקלאות מדייקת, השקיה מדויקת, (מה שלצערי עדיין אין ולא ראיתי שממש מגיעים לשם אבל יש כיוונים) ותמיכה היקפית.
לדבריו, "הסיבות לכישלון בקליטת טכנולוגיות חדשניות הן קודם כל אי דיוק בפרטים; הכנה לא מספקת של השטח, למשל בבציר מיכני, אם לא תעצב את הכרם בצורה כזאת שהמכונה תוכל להתמודד עם האשכולות היא לא תעבוד); חוסר התאמת הטכנולוגיה לתנאי השטח; תזמון לקוי; הפעלה לא נכונה או לא מדויקת; מערכות לא מכוילות (לדוגמא במרססים), נפילות GPS, אי דיוק בפרטים, בחירת מקום דגימה שלא משקף את השטח ובחירת מערכת טכנולוגית שלא מאפשרת שינוי רציף בהשתנות של השטח. בשורה תחתונה, כשמביאים טכנולוגיה חדשה זה לא פיתרון קסם, זה לא פותר את כל הבעיות."
פוסט הרווסט
ד"ר דני גמרסני, חוקר ומומחה בתחום הפוסט הרווסט, ממיגל, דיבר על ה"שימוש בבינה מלאכותית ככלי חדשני לפתוח פרוטוקולים עבור טיפול בתוצרת חקלאית". גמרסני דיבר על האתגר שלו וצוותו למנוע פחתים במוצרים החקלאיים לאחר הקטיף, שנגרמים מגורמים שונים ומובילים לרקבונות. "בדרך כלל כשאנחנו נתקלים ברקבון בדרך כלל לוקחים חומר הדברה כלשהו ואז בודקים איך לצמצם את הרקבונות. בדרך כלל בוחנים מספר ריכוזים, מקבלים את התוצאה הטובה ביותר וממשיכים. כנ"ל לגבי טכנולוגיות או דברים נוספים באחסון, בודקים בדרך המקובלת. אנחנו מציעים לחפש שילובי טיפולים שכל אחד מהם יכול להשפיע על מנגנון אחר והשילוב ביניהם עשוי לתת תוצאה הרבה יותר טובה. זה לא פשוט, כי זה לא רק הגורמים שהזכרתי, יש עוד דרגות שמשפיעות על עמידות המוצר וכאן אנחנו רוצים לשלב את הבינה המלאכותית כך שתסייע לנו להציג את היתרונות החדשניים שלא היו צפויים."
ד"ר גמרסני הציג עבודת מחקר על טיפול אחר קטיף במלפפונים, מוצר שהפחתים בו יכולים להגיע ל-40%-50%. המלפפונים רגישים לנזקי צינה שמובילים לרקבונות, הצהבה המורידה את הערך המסחרי של המלפפון, התרככות ועוד. כל אלה גורמים לכך שהפרי יתקלקל ולא יהיה סחיר די מהר. יתרונם במחקר שהם נמצאים כל השנה, כך שניתן להשתמש בהם במספר סבבים של הניסוי. השימוש בבינה המלאכותית הפחית בצורה משמעותית ודרמטית את מספר הניסויים והבדיקות, כאשר בכל שלב המליצה הבינה המלאכותית על כיצד להמשיך בשילובים. התוצאות היו מדהימות והחוקרים הגיעו במספר מקרים לאורך חיי מדף מרשים ביותר.
ד"ר גיאורגי שטנברג, חוקר במכון וולקני הרצה בנושא: "פיתוח חיישנים ננו מטריים חדשניים / ביוסנסורים אופטיים לאפליקציות בגידולי צומח תוך דגש על היבטים ישומיים". ההרצאה של ד"ר שטנברג לוותה בהסברים מדעיים די מסובכים אבל בשורה התחתונה מדובר בשיטה חדשנית שגילו החוקרים, ליצור חיישנים ננו מטרים – כלומר חיישנים זעירים ביותר, שבעזרת ניתוח IA של הקרינה האלקטרומגנטית נותנים מידע על בריאות העלים ועל גורמים רבים נוספים.
בסוף היום הראשון התקיים פאנל בנושא: "טכנולוגיות חדשניות בחקלאות – איך יראה השדה/מטע בשנים הקרובות", בהנחיית חיה רק יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון ובהשתתפות ד"ר עדי טפליה, פרופ' אביטל בכר, יהודה ויינברג, פרופ' דן לבנון, ד"ר גיאורגי שטנברג. החוקרים נתנו הערכה שהטכנולוגיות החדשניות המוצגות בכנס ייכנסו לשטח בעוד כ-10 עד 20 שנה. יחד עם זאת, כולם הסכימו שללא מעורבות של המדינה, הן במחקר ובפיתוח והן בעידוד החדרת הטכנולוגיות, זה לא יקרה.
היום השני של הכנס המקצועי עסק בנושא חשוב לכל החקלאים בעת הזאת: "התמודדות החקלאות בתנאים עסקיים ואקלימיים משתנים". יו"ר המושב ומנחה היום השני היה דר' דורון מרקל, המדען הראשי של קרן קיימת לישראל.
פרופ' ויקטור אלחנתי, חוקר במעבדה לחישה מרחוק ומקרוב במכון וולקני תיאר בהרצאת הפתיחה: "שיטות חדשניות בשילוב בינה מלאכותית לקידום החקלאות." פרופ' אלחנתי סקר את הטכנולוגיות הרבות המשמשות היום לניטור גידולים חקלאיים: צילום רגיל, צילום באינפרא אדום קרוב, צילום תרמי וכן שימוש בפלאורוסנסציה של צמחים. הניטור נעשה היום ע"י לוויינים, מטוסים, רחפנים ומהקרקע. לגבי צילום תרמי אמר פרופ' אלחנתי שמדובר במערכות יקרות וחסרונן הוא ברזולוציה נמוכה למדי. כדי לשפר את רמת הדיוק של מצלמות תרמיות, אמר, ניתן לעשות שימוש בבינה מלאכותית, מה שיאפשר ניתוח עומקים טוב יותר.
אגרו וולטאי – סיכונים וסיכויים
ד"ר ליאור רובינוביץ, חוקר במו"פ צפון מיגל, הרצה על "סיכונים וסיכויים בהצבת פאנלים סולאריים מעל עצי מטע". ד"ר רובינוביץ הציג טכנולוגיות שונות של אגרו פוטו-וולטאי (APV), הצבת פאנלים סולאריים מעל לגידולים חקלאיים במטע: פאנלים קבועים; פאנלים שניתן להזיז אותם אופקית, כדי שיוכלו להצל או להאיר את השתילים; פאנלים עוקבים חד ציריים, שעוקבים אחר תנועת השמש וניתן למקם אותם אנכית, כך שיחדירו כמה שיותר אור או גשם לגידול, פאנלים חצי שקופים וטכנולוגיות נוספות.
"אין הרבה מסודר בנושא, בעיקר לגבי ישראל, ורוב המידע שקיים מגיע ממחקרים שנעשו באירופה, בה משטר הקרינה שונה לגמרי," אמר רובינוביץ. לדבריו הסיכויים החיוביים לחקלאים ברורים: הכנסה נוספת מייצור חשמל (לרוב עבור שכירות על הקרקע); הצללה, עליה בניצולת המים; שיפור באיכות הפרי (ניתן למנוע מכות חום); שימוש בקונסטרוקציה לפריסת רשתות, תליית מלכודות, בניית קיר פירותי ועוד; חשמל זמין בשטח.
"אני רוצה להתמקד בסיכוי הכי חשוב, אפשרות להפחתת נזקי אקלים חיצוני, כמו חום או קור קיצוני, רוח, גשם וברד. אלה מביאים לפחיתה ניכרת ביבול ולנזק רציני לחקלאי. השערת המחקר שלנו במו"פ צפון שאם מצליחים להפחית את עוצמת הקרינה משמעותית, ניתן להפחית את העקה וכמובן את הנזק."
רובינוביץ אף מנע את הסיכונים בהצבת APV: הסיכון העיקרי הוא פחיתה משמעותית ביבול, עד 40%-50%; עודף צימוח וגגטיבי על חשבון צימוח פרודוקטיבי; עליה בשכיחות מחלות ומזיקים (הצטברות לחות); השפעה שלילית על המגוון האקולוגי; פגיעה בפעילות דבורים (הפריה) וחרקים מועילים והשפעה שלילית על ניקוז, יש כבר עדויות על נגר שבא מהפאנלים ומשנה את תוואי השטח במטע. יש לציין, שחל מהסיכונים שהוזכרו עדיין לא נחקרו והן בגדר השערה בלבד. עם זאת, הפחיתה ביבול נרשמה בניסויים באירופה, אך בישראל הקרינה יותר חזקה ולכן שלא תהיה פגיעה כה משמעותית. אגב, למרות הפחיתה ביבול החקלאי עדיין ירוויח יותר בשל ייצור החשמל.
מנשה כהן, חוקר במו"פ צפון מיגל, דיבר על "שליטה במועד הפריחה באמצעות מערכת טכנולוגית חדשנית לטיפול בטמפרטורת הקרקע". כהן הציג מחקר מרתק אודות שליטה בטמפרטורת הקרקע של מערכת השורשים, במטרה להשיג מועדי יבול של פרחים (אדמוניות וכלניות) במועדים בהם אין בשוק העולמי ולכן המחירים שהחקלאי יפדה מהם יהיו גבוהים משמעותיים ממחירי העונה הרגילה. צוות המחקר בנה חלקות מודל – מעין 'אמבטיות' של מצעים מנותקים שבהן הוטמנו צינורות מים המחוברים למערכת חימום או קירור. בצורה זו הצליח הצוות החוקר להביא ליבולים שלא בעונה ואף ליבולים גבוהים יותר מאשר בעונה הרגילה.
ד"ר עומר קראין, חוקר במו"פ צפון מיגל, הרצה על "טכנולוגיות ייצור מתקדמות במטע", על חשיבות כניסת טכנולוגיות חדשות לייצור המזון העולמי ולבטחון המזון הגלובאלי והמקומי. בהמשך הציג טכנולוגיה חדשנית של חברת "דוראל", תחת הכותרת: "אגרו וולטאי – אינטגרציה מנצחת בעידן של שינויי אקלים".
עדי לוי, מחברת "ניו פלדמן", הציג טכנולוגיה שמייבאת החברה לטיפול בעשבייה בעזרת חשמל, טכנולוגיה חשובה בימינו לאור העובדה שעשבים שוטים רבים פיתחו עמידות בפני חומרי ההדברה המוכרים. הכלי מותאם למעבר הן במטעים והם בשבילים צרים כמו למשל בכרמי ענבים.
הראל גרינבלט, מדריך מיכון וטכנולוגיה של שה"מ, הרצה בנושא: "המעבר מפיתוח טכנולוגיות חדשניות לשדה".
יונתן מרום, מנכ"ל חברת "סמארט דרונס" וגיא לוי, קיבוץ אפק, הרצו ביחד על "שימוש ברחפנים לחקלאות מדייקת". יונתן דיבר על ההתקדמות והשיפור המהיר ביכולות טכנולוגיית הרחפנים ואילו גיא דיבר על היתרונות והחסרונות של הרחפן, מנקודת מבטו של מנהל גד"ש בקיבוץ. במשך השנים טכנולוגיות הריסוס והניטור באמצעות רחפנים התקדמו מאוד וכיום מופעלים בארץ רחפני ריסוס עם מיכלים של 40 ליטר שיכולים לבצע 40 דונם ביום. בעולם פועלים היום רחפני ריסוס הרבה יותר גדולים, שמסוגלים לכסות שטחים נרחבים מאוד של שדות (168 דונם ליום) והשניים אמרו שמדובר בטכנולוגיה מוכחת שהולכת ותופשת מקום נכבד בחקלאות. יתרונות הריסוס ברחפן הוא שאין דריסת יבול לעומת מרססים מיכניים הפועלים על הקרקע. הריסוס ברחפנים יכול להיות גם הרבה יותר מדוייק בהשוואה לריסוס במטוסים. כאשר מדובר בקיבוץ מרובה בחלקות גידול שונות, מהירות התפעול והחלפת מיכלי הריסוס הרבה יותר גדולה ברחפנים. בעיה אחת שנותרה בעינה היא נפילות ה-GPS בארץ שעלולות להשפיע על בחירת החקלאי.
פרופ' אילן הלחמי, חוקר במכון להנדסה חקלאית בוולקני, הרצה על "חקלאות מדייקת בבעלי חיים". חקלאות מדייקת בבעלי חיים זה בראש וראשונה הצבת חיישנים. עם החיישנים אנחנו מטפלים גם בנושא הצאן, גם בעופות, גם ברפת החלב, גם בדגים אבל זו היא רק ההתחלה. כל פרויקט אצלנו מתחיל מהתהליך הביולוגי, לתהליך הניהול יש קלט ולתהליך הביולוגי יש איזשהו קלט: הפיזיולוגיה, הייצור, כאן נכנסים החיישנים יחד עם מודל מתימטי שאם זזים מהתחום הנורמלי, אז לפי המודל המתימטי רואים שצריך לעשות משהו.
"אם אנחנו רואים חריגה מהנורמלי בחיישנים אנחנו משנים מה שצריך, אוכל אחר, טיפול רפואי ועוד. החכמה היא לא לאסוף את הנתונים אלא שתהיה לנו תשובה בעזרתם מה תכל'ס החקלאי עושה." פרופ' הלחמי נתן דוגמא לכך שבעזרת החיישנים ניתן לראות למשל עם עגל מסוים לא אוכל או אוכל פחות, או עולה פחות במשקל וכך ניתן לעשות החלטה ניהולית ולהחליף אותו. המערכות המדייקות יכולות לסייע בזיהוי מוקדם של מחלות לפני שיתפשטו לשאר העדר ויגרמו לתמותה גדולה והפסדים.
מעקב רציף שכזה ניתן לביצוע באמצעות מערכת שפותחה במכון וולקני, כאשר בכל פעם שעגל או פרה ניגשת לשתות היא נשקלת וכך ניתן לעקוב אחר מצבה התזונתי באופן רציף. "המערכת הזאת נראית רגילה אבל יש פה הרבה אלוגריתמים כדי לדעת מי הפרות או העגלות חורגת מההתנהגות הרגילה של העדר. המערכת היא תוצאה של 3-4 שנים של ניסויים באב טיפוס."
את הכנס נעלה אילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, בהרצאה על "חקלאות ישראל ב-2050? איזו חקלאות נקיים".
