יבול שיא
הרפת והחלב
1 תומר איתמרי

“הצלקות והכאבים של משפחותיהם וחבריהם של אלה שלא ישובו עוד״

3 דק' קריאה

שיתוף:

התנועות הקיבוציות התייחדו בשבוע שעבר עם זכרם של 3,446 הנופלים מהקיבוצים במערכות ישראל ופעולות האיבה, בתוכם 331 נרצחות, נרצחים ונופלים בטבח 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל

*תמונה ראשית: תומר איתמרי מכפר עזה. הוריו לילי ורם נרצחו בביתם שבקיבוץ בידי מחבלי החמאס. צילום: רמי שלוש

טקס הזיכרון השנתי של התנועות הקיבוציות באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שביער הקיבוצים בתחומי המועצה האזורית מגידו, נערך השנה במתכונת מצומצמת ובהשתתפות פעילי התנועה הקיבוצית, ראש המועצה האזורית מגידו גיל לין, מזכ"לית הקיבוץ הדתי שרה עברון, נציגות ארגון יד לבנים ומשפחות שכולות ומאות מתנדבי שנת השירות של התנועה הקיבוצית. הטקס התקיים השנה באופן מצומצם וללא משפחות שכולות ודוברים רשמיים מטעם צה"ל והמדינה.
באנדרטה, המנציחה את חללי הקיבוצים מאז ראשית ההתיישבות הקיבוצית בשנת 1910 ועד ימינו, טרם נחרטו שמותיהם של 331 הנרצחים והנופלים ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל.
קיר הנצחה נוסף ומיוחד ייבנה עבורם וזכרם יונצח בכבוד הראוי באתר. התנועה הקיבוצית וסניף יד לבנים הקיבוצי שמו לעצמם למטרה להשלים את בניית הקיר וחריתת השמות עד לטקס לציון שנה לאירועי 7 באוקטובר.
“חזרת החטופים – ציווי ראשון במעלה״
את אבוקת הזיכרון הדליק בטקס תומר איתמרי מכפר עזה, הרכז הטכני באגף חינוך, שהוריו לילי ורם איתמרי נרצחו בביתם שבקיבוץ בידי מחבלי חמאס באותה שבת שחורה.
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר בטקס: "הגיבורות והגיבורים המונצחים באנדרטה מספרים את סיפור תקומת עם ישראל שחזר לארצו. הם באו מההגנה, הפו"ש והכשרות הפלמ"ח, צה"ל וכל כוחות הביטחון. התיישבות וביטחון תמיד היו ביחד ותמיד יהיו". הטקס נערך סמוך להפצת סרטון חטיפת התצפיתיניות ממוצב נחל עוז, ושמחה התייחס בדבריו לנושא החטופים: "החברה הישראלית ספגה מהלומה קשה באוקטובר. אני קורא לראש הממשלה ולשרי קבינט המלחמה להכריע בעד חזרת החטופים. זהו ציווי ראשון במעלה. רק כך תוכל החברה הישראלית להתחיל בתהליך השיקום״.
ראש המועצה האזורית מגידו, גיל לין (משמר העמק): "מראשית ימיה הייתה התנועה הקיבוצית בחוד החנית של החברה הישראלית. ראשונים להתיישבות, ראשונים לחקלאות, ראשונים להתנדבות וראשונים להילחם בחזית ההגנה על מדינת ישראל לדורותיה. כה רבים ורבות מבני ובנות התנועה הקיבוצית לא שבו הביתה ממלחמות ישראל. והשנה, לדאבון ליבנו, כה רבים ורבות מאזרחי ישראל, ביניהם חברי וחברות קיבוצי הנגב המערבי, עדיין לא שבו מציפורני החמאס, שחטף אותם מקיבוציהם, מבתיהם, מלב הקהילות הפורחות והנפלאות שהקימו ולבן נשבר לרסיסים ולב כולנו עמן.
כאשר ייתמו יום קרב וערבו, וכאשר ישובו כל חטופינו אלינו, מחכה להם ולחברה הישראלית כולה התמודדות ארוכה, מורכבת וכואבת, עם אובדן של חיים כה רבים ועם צלקות המלחמה. גם מי שזכה לשוב מהמלחמה נושא אותה עמו לנצח. מוטלת עלינו החובה והאחריות להתמודד עם הצלקות והכאבים של משפחותיהם וחבריהם של אלה שלא ישובו עוד, ולא פחות חשוב גם עם הצלקות בגוף ובנפש של מי ששבו מהקרב וחייהם שוב לא יהיו כשהיו. לעולם נזכור את קורבנם של חללי התנועה הקיבוצית, ונאבק כל חיינו, להיות ראויים לזכרם״.
איתי כוכבא, ש"ש בקומונת קשת-תבור ובנו של טייס המסוקים רס"ן רן-יהושע כוכבא אשר נפל במלחמת לבנון השנייה בתאונה אווירית שאירעה בעת פעילות מבצעית בגבול לבנון, נשא דברים וסיפר על אביו. בסיום הטקס הונחו ארבעה זרים על האנדרטה: זר יד לבנים, זר המועצה האזורית מגידו, זר הקיבוץ הדתי וזר התנועה הקיבוצית.
הטקס הופק על ידי ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית, יחד עם איציק שפרן שאחראי על האנדרטה מטעם המועצה האזורית מגידו, רכז האזור בתנועה, רוני בר-ניר, יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן, נועה יפת ומתנדבי ומתנדבות שנת השירות מקומונת עין השופט שלקחו חלק מרכזי בהנחיית הטקס ובחלקיו השונים.

2 הנחת זרים
זר לזכרם. שרה עברון מזכ"לית הקיבוץ ואיתי כוכבא, בנו של טייס המסוקים רס"ן רן-יהושע כוכבא שנפל במלחמת לבנון השנייה. צילום: רמי שלוש

מנהיגות וערכים 

משפחות שכולות שבניהם התנדבו לשנת שירות לפני שירותם הצבאי, סיפרו על יקיריהם לש"שינים 

כשלוש שעות לפני הטקס הגיעו מתנדבי שנת השירות ליער הקיבוצים, בו נמצאת האנדרטה לזכר חללי הקיבוצים, ונפגשו במעגלי שיח עם ארבע משפחות שכולות אשר בניהן התנדבו לשנת שירות לפני שירותם הצבאי, במהלכו נפלו: ניצה ושמוליק, הוריו של מורן כהן ז"ל מאשדות יעקב איחוד, בועז, אביו של תום כיתאין ז"ל מנווה שלום, עדי לוגר, אמו של אסיף לוגר ז"ל מיגור ואיתן (מלווה קומונת הש"ש בפנימיית בית אפל), אביו של עידו ברוך ז"ל מגדרה. המשפחות סיפרו לש"שינים את סיפורם האישי של הבנים שנפלו על הערכים שלאורם פעלו ועל מורשתם, ועסקו במנהיגות ובמשמעותה של עשייה ערכית למען החברה.  

סמ"ר מורן כהן ז"ל התנדב בכפר הנוער נווה הדסה ונפל במלחמת לבנון השנייה בעת ששירת כלוחם וחובש בסיירת צנחנים, סמ"ר תום כיתאין ז"ל התנדב לשנת שירות בשומר הצעיר ונפל באסון המסוקים בעת ששירת כמפקד בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, סמל אסיף לוגר ז"ל התנדב בכפר הנוער נירים ונפל בחודש נובמבר האחרון בצפון רצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל בעת ששירת כלוחם בגדוד 77 של חטיבה 7 בחיל השריון, סמ"ר עידו ברוך התנדב לשנת שירות במסגרת עמותת "קדימה" בבית לנוער בסיכון באור יהודה ונפל בפיגוע ירי בעת שאבטח עם צוותו מפלס"ר גבעתי את "צעדת השומרון", סמוך לשבי שומרון. 

בתום מעגלי השיח נפגשו הש"שינים עם סא"ל (במיל') משה ברומר מקיבוץ נען בן ה-64, שבבוקר 7 באוקטובר יצא מביתו עם אקדחו האישי לסייע לכוחות שבשטח.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

50 בוגרי המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע, הגנו באחרונה, בהצלחה ראויה לציון, על פרויקטי הגמר שלהם מול בוחנים של מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע). סקירה של עשרות פרויקטי הגמר
2 דק' קריאה
ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
על השקעה של 8 מיליון ש"ח בשיקום ופיתוח אטרקציות תיירותיות ומרכזי מבקרים בחבל, התמיכה תחזק מוקדי פרנסה בחבל, שיהוו מנוע צמיחה לשיקום האזור מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "חבל תקומה הוא 'אסם התבואה והירקות'
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן