יבול שיא
הרפת והחלב
ירון סולומון

הקשר בין פרמיית הביטוח וביטחון המזון

3 דק' קריאה

שיתוף:

גם אם משרדי האוצר והחקלאות מסתכלים על החקלאות הישראלית בזווית הכלכלית בלבד, תמיכה ישירה באמצעות הגדלת השתתפות המדינה בביטוח כנגד נזקי מזג האוויר היא הדרך היעילה והזולה ביותר לשמור על חקלאות כחול-לבן

בשנים האחרונות הולכת ומתגברת ההשפעה של משבר האקלים על החקלאות הישראלית. מקרי הקיצון הופכים לתכופים יותר והנזקים הכספיים לגדולים יותר. רק בחורף האחרון, שאמנם היה מבורך ומשופע במשקעים, ראינו תופעות חסרות תקדים. גל הקור שפקד את המדינה במהלך חודש מרץ היה הארוך ביותר שנמדד במאה השנים האחרונות. נתון זה מצטרף לגל החום הקיצוני, ששבר כל שיא, לו היינו עדים בקיץ האחרון. ההערכות המומחים הן שתופעות אלו צפויות להמשיך, ואף להתגבר, בשנים הקרובות, כפי שאכן מראים הנתונים: בשנה החולפת פיצתה קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות את החקלאים בכ-300 מיליון ש"ח בגין נזקי מזג האוויר. לשם השוואה, היקף הנזקים השנתי לפני עשור עמד על כ-170 מיליון ש"ח בלבד.

הכלי היחיד העומד לרשות החקלאים בהתמודדות עם השלכות המשבר הוא הביטוח כנגד נזקי מזג האוויר. בישראל, כמו במרבית המדינות בעולם, ובשל אופיים של הנזקים והחשיבות הלאומית של חקלאות מקומית, הביטוח הוא ממשלתי. הביטוח הממשלתי מבטיח כי כל ההכנסות מהפרמיות יחזרו לקרן המיועדת למקרי קיצון. אולם, כמו בכל ביטוח, כאשר היקף הנזקים גדל, הפרמיה הולכת ומתייקרת.

החקלאות אינה עוד ענף. החקלאות הישראלית הכרחית לביטחון המזון, רציפות האספקה של מזון טרי ובריא ושמירה על יציבות מחירים. בנוסף, לחקלאות הישראלית תרומה משמעותית לשמירה על קרקעות המדינה, לפיזור האוכלוסיה וכמקור הכנסה ותעסוקה בפריפריה. מקבלי ההחלטות חייבים להבין כי החקלאי נדרש להשקעות כבדות והסיכונים שהוא לוקח על עצמו אינם חלים על ענפים אחרים. ההשלכות של משבר האקלים והנזקים שהוא גורם לחקלאות הם עצומים ועומדים על מאות מיליוני שקלים בשנה. אין אף ענף אחר הסופג נזקים שכאלה.

במציאות הנוכחית החקלאי הישראלי מתמודד, יותר מכל מקצוע אחר, עם חוסר וודאות. דבר קריטי בענף המחייב השקעות רבות ותכנון ארוך טווח. ללא תמיכה שתסייע לו לייצר וודאות, החקלאי ינסה להפחית סיכונים. יפחית את היקפי הגידול. לא ינסה "למתוח" את עונת הגידול, לא ישקיע בטכנולוגיות מתקדמות ולא יפעל להגדלת הפריון. המשמעות היא הגדלת התלות של ישראל במקורות מזון חיצוניים (האם באמת אפשר יהיה לסמוך על ארדואן שיאכיל אותנו…?) ותנודתיות במחיר.

הדרך המקובלת בכל העולם לתמוך בחקלאות המקומית, ואחד הכלים הטובים והחשובים ביותר לתמיכה ישירה גם בחקלאות הישראלית, היא השתתפות גדולה יותר של הממשלה בפרמיות הביטוח לחקלאים. בחלק ניכר מהמדינות המתקדמות בעולם, כגון ספרד, איטליה, קנדה, וארה"ב, כבר הבינו זאת מזמן. אחוז התמיכה של המדינות הללו בפרמיות הביטוח שמשלמים החקלאים עומדים על עד 90% מגובה הפרמיות. כנ"ל גם בשאר מדינות ה-OECD וכן התמיכה בפרמיות מקובלת במסגרת ה"קופסה הירוקה" (WTO). רק אצלנו עדיין לא הפנימו שבאין הגנה מספקת מפגעי מזג האויר החקלאים הישראלים לא יוכלו להמשיך ולייצר את רוב התוצרת החקלאית הטרייה. בישראל עומדת השתתפות המדינה בפרמיות עבור ביטוח נזקי טבע על 35% בלבד. ההשתתפות העצמית של המגדל במקרה של אסון טבע עומדת על 30%. אין אף ענף שיכול לעמוד, לאורך זמן, בהוצאה הכרוכה בביטוח הכה הכרחי. המשמעות היא שמגדלים רבים מנסים לצמצם עלויות וכתוצאה מכך לצמצם את היקף הגידולים.

חברת הביטוח קנט המשותפת למדינה ולארגוני החקלאים, הגישה לאחרונה למשרד החקלאות תכנית להגדלת השתתפות המדינה בביטוח נזקי מזג האוויר לחקלאים. עיקרי התכנית הם הגדלת סכומי הביטוח והצמדתם לעלויות היצור. הגדלת התמיכה בביטוח נזקי טבע לשיעור של 70% במקום 35% והקטנת ההשתתפות העצמית בביטוח אסונות טבע לשיעור של 20% במקום 30%. העלות הכוללת היא 200 מיליון ש"ח בלבד. עלות נמוכה משמעותית מכל תכנית אחרת שתשמור על החקלאות הישראלית. בכסף קטן ניתן להעניק לחקלאים הגנה טובה יותר לנזקי מזג האוויר. למרות זאת, משרד החקלאות עדיין לא התחיל לעיין בה.

משבר האקלים הוא עובדה. הוא ימשיך לגרום לנזקים עצומים לחקלאות. אז גם אם שרי האוצר והחקלאות מסתכלים על הזווית הכלכלית בלבד, וגם אם יש להם ראיה נרחבת יותר והם מבינים מה יכולות להיות השלכות הפגיעה בחקלאות, טוב יעשו המשרדים אם ייקחו בחשבון את הגדלת

השתתפות הממשלה בפרמיות הביטוח, כאשר מדברים על רפורמה כל כך משמעותית בחקלאות הישראלית. הגדלת ההשתתפות בפרמיות ביטוח נזקי מזג האוויר היא הדרך הנכונה, היעילה והזולה ביותר, בה עליהם לפעול.

* הכותב הינו מרכז אגף המשק בתנועת האיחוד החקלאי ודירקטור בקנט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

‏בכירים ממשרד החקלאות וביטחון המזון נפגשו עם נציגי האיחוד האירופי בכינוס ועדת המשנה "ישראל-אירופה" לחקלאות ודיג והציגו בפניהם את התוכנית הלאומית לביטחון המזון בהובלת המשרד ● הנציגים דנו בנושאים סחר חקלאי וחדשנות חקלאית יעקב
2 דק' קריאה
במציאות שבה בעלי נחלות ונכסים כפריים נאלצים להתמודד עם אינספור אתגרים ביורוקרטיים, רגולטוריים ומשפטיים, יש חברה אחת שמביאה איתה שינוי משמעותי – "בוסט". החברה מתמחה בליווי בעלי נחלות בתהליכי הסדרת חריגות בניה, היתרי בניה
2 דק' קריאה
לאחר העלייה ארצה התיישבה משפחתו של דני קריאף, במושב משמרת * כעבור יובל שנים של כהונה בתפקידים ציבוריים במושבים, דני מתגורר במושב כפר הס * לתמר פלד-עמיעד הוא מספר על מלחמת ששת הימים, בה
7 דק' קריאה
"המציאות הקשורה לאוכל היומיומי שלנו, מוסתרת ע"י חבורה קטנה, צינית ועשירה באופן בלתי נתפס" אומר ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק מנווה איתן בספרו "הפוליטיקה של האוכל", ומזהיר: "על תוצאות ההשתלטות הזאת אנחנו משלמים ונשלם, בכסף, בריאות,
6 דק' קריאה
"מאז פרוץ המלחמה עברנו תקופה ארוכה וקשה של אזעקות וטילים. בית לוחמי הגטאות אומנם לא היה סגור אבל היה שומם. החלטנו, יחד עם ריטה כץ, האוצרת של גלריה "גבול" בחניתה, לאצור את 'נופים משתנים',
3 דק' קריאה
שאלות מאתגרות הגיעו למדור מצד קוראים נאמנים. הינה הן לפניכם   חובתם ואחריותם מה בין "ממלאי תפקידים" ל"נושאי משרות"?  שאלה: אני חבר וותיק בקיבוצי. בקיבוצנו הוותיק נוהג זה עשרות שנים המינוח "ממלאי תפקידים", כאשר מתייחסים
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן