השפעת משקל הלידה ומשקל הגמילה על מדדי פוריות ויצרנות של העגלה

סטודנט: יצחק חי, רפת מעון-כרמל; מנחה: גל פלג-אריאל

תקציר

המחקר הנוכחי התבצע על נתוני העגלות ברפת מעון-כרמל, הרפת נמצאת בדרום הר חברון וכל שנה נולדות בה כ-250 עגלות. העגלות נשקלו החל משנת 2018 מיד לאחר הלידה, ורובן גם בזמן הגמילה. מחקר דומה נערך ברפת נתיב הל"ה בהנחיית ד"ר גבי עדין ושם נמצא שככול שהעגלה נולדה במשקל יותר גבוה היא נתנה יותר חלב בהיותה מבכירה, ממצא זה היה על גבול המובהקות הסטטיסטית. השפעה דומה נמצאה גם במחקרים אחרים שנערכו בעולם ובארץ.

במסגרת המחקר נבחנו נתונים של 1,128 עגלות שנולדו ברפת בשנים הנ"ל ולהן משקל לידה ומשקל גמילה.

ניתוח הנתונים נעשה במודל GLM של תוכנת SAS. התוצאות נבחנו ברמת מובהקות p<0.05.

המדדים שנבחנו הינם: משקל הלידה, משקל הגמילה, תוספת משקל יומית (ת.מ.י), עונה, שנה, חלבנות ומוצקים וכן מדדי פוריות (גיל בהזרעה ראשונה וגיל בהמלטה ראשונה).

נמצא שהמשקל המינימלי היה 26 ק"ג והמקסימלי 55 ק"ג. כמו כן, מרבית העגלות שקלו בטווח 36-41 ק"ג, כאשר הממוצע עמד על 38.12±0.14 ק"ג וערך החציון 38 ק"ג. לא הייתה מגמה ברורה של שינוי במשקלי הלידה, כאשר ב-2019 התקבל משקל הלידה הממוצע הגבוה ביותר (39.27 ק"ג) וב-2022 המשקל הממוצע הנמוך ביותר (37.27).

משקל הגמילה הממוצע עמד על 81.97±0.26 ק"ג וערך החציון 82 ק"ג. הערך המינימלי היה 53 ק"ג והמקסימלי 101 ק"ג, תוספת המשקל היומית (ת.מ.י) מלידה עד גמילה הייתה 0.717±0.003 ק"ג/יום בממוצע והחציון 0.721 ק"ג/יום.

כמו כן, תוצאות הניתוח הראו שיש קשר חיובי חלש בין משקל הגמילה לבין גיל ההזרעה הראשונה וגיל ההמלטה, כך שככל שמשקל ההמלטה גבוה יותר גיל ההזרעה וגיל המלטה ראשונה מתאחרים מעט.

לגבי מדדי היצרנות (תנובת חלב, שומן וחלבון), פיזור הנתונים היה רחב ולא נמצא קשר למשקל הלידה ו/או הגמילה.

לסיכום, ניתוח נתוני העגלות ברפת מעון-כרמל הראה תוצאות שונות מאשר מתואר בספרות העולמית ובעבודות קודמות שנערכו בארץ. בסיכומו של דבר, משקל הלידה, משקל הגמילה ותוספת המשקל היומית לא השפיעו באופן משמעותי ומובהק על ביצועי העגלה בתחלובה הראשונה, על אחוז המוצקים בחלב ועל מדדי הפוריות. בנוסף, לצערנו לא בוצע ניתוח ובחינה של השפעת משקל ההמלטה על ביצועי היצרנות של האם בתחלובה העוקבת, תחום נחקר בספרות העולמית ואנו רואים חשיבות בבחינת נתונים אלו בהמשך.

מבוא

רפת מעון-כרמל נמצאת באזור דרום חברון בגובה של כ-760 מטר, המאופיין באקלים יבש יחסית (כ-230 מ"מ משקעים בשנה) וקר בעונת החורף. כמו כן, הרפת מתאפיינת בצפיפות רבה ביחס להמלצות המקצועיות, כ-10 מטר מקורה לפרה ועוד כ-10 מטר חצר פתוחה. בדומה, גם בשלוחת העגלות ישנה צפיפות רבה והיחס הינו עול אחד לכל 1.3 עגלה. היונקיה מחולקת לשני אזורים- העגלות משוכנות במבנה חממה ואילו הזכרים משוכנים בכלובים/מלונות ללא קירוי.

תנובת הפרות הממוצעת ברפת הינה כ-12,500 ליטר לפרה בשנה והמוצקים נעים סביב הממוצע הארצי.

בכל שנה נולדות ברפת כ-250 נקבות והחל משנת 2018 הן נשקלות מיד לאחר ההמלטה לפני הגמעת הקולסטרום ורובן גם בזמן הגמילה.

עבודת המחקר הנוכחית עוסקת בניתוח נתונים רטרוספקטיבי של נתוני משקל המלטה וגמילה והקשרם האפשרי למדדי יצרנות ופוריות של העגלה.

מחקר בנושא זה בוצע בארץ בשנת 1989 ברפת נתיב הל"ה בהנחייתו של ד"ר גבי עדין, והוגש כעבודת גמר תיכונית של הסטודנט ישי יהלום )יהלום & עדין, 1989(. בזמנו, ממצאי העבודה הראו שלמין הוולד אין השפעה על תנובת החלב ורכיביו של האם בתחלובה העוקבת. השפעת משקל הלידה על החלב בתחלובה הראשונה כמבכירה היה על גבול המובהקות הסטטיסטית. נמצאה נטייה שככל שמשקל הלידה גבוה יותר, כך העגלה צפויה לייצר יותר חלב בתחלובה הראשונה- תוספת של 1 ק"ג במשקל הלידה נתן 84.1 ק"ג נוספים בתחלובה הראשונה. כמו כן, נמצאה השפעה מועטה של משקל הלידה על כמות השומן שתיוצר, לעומת זאת אחוז השומן ירד ככל שהמשקל עלה- כל תוספת של 1 ק"ג בהמלטה הובילה לירידה של 0.02% בשומן. בעבודה זו נבדקה גם השפעת המשקל על מדדי היצרנות בתחלובה השניה ונמצא שלא הייתה השפעה. לאורך שנות המחקר (1984-1987) נמצא שהייתה ירידה מובהקת במשקל הוולדות. צוות המחקר שיער שזה נגרם עקב שינוי שיטת ההזנה. לחודש ההמלטה לא נמצאה השפעה מובהקת, אבל נמצאה נטייה למשקל וולדות נמוך בחודש דצמבר, וההסבר שניתן היה שחודש זה מאופיין בהבדלים קיצוניים בטמפרטורה בין יום ולילה, דבר שגורם לעקה לפרות וכתוצאה מכך ירידה במשקל הוולדות. מספר התחלובה השפיע בצורה מובהקת, ולדות של מבכירות היו קטנים בתשעה ק"ג בממוצע מאשר וולדות  שנולדו לפרות בוגרות, כנראה הדבר נובע מבחירה מכוונת  של הפרים כדי לא ליצור בעיות בהמלטה למבכירות. בנוסף, נמצאה השפעה של משקל הנקבה על היצרנות של האם- כל קילוגרם נוסף במשקל הלידה של העגלה, הוביל לייצור 137 ק"ג חלב יותר בתחלובה העוקבת של האם, השומן עלה בכ-2.5 ק"ג ואחוז השומן ירד ב-0.02%.

מחקר שבחן נתונים משנת 1967-2010 בגזע הולשטיין באיראן, הראה שלמשקל ההמלטה השפעה מובהקת על ביצועי שלושת התחלובות הראשונות, כאשר ככל שמשקל הלידה גבוה יותר כך ייצור החלב, החלבון והשומן גבוהים יותר. בניגוד לכך, משקל המלטה גבוה יותר השפיע באופן שלילי על מדדי הפוריות בשתי התחלובות הראשונות (מרווח בין המלטות, גיל בהמלטה ראשונה, ימי ריק)(Ghoraishy & Rokouei, 2013).

כמו כן, מחקרים נוספים בנושא זה בוצעו ברחבי העולם. לדוגמה, מטרת מחקר שבוצע באירלנד (Condon et al., 2024a) הייתה לכמת את הקשר בין משקל הלידה של הוולד וביצועי האם בתחלובה העוקבת, כאשר לא תועדה התערבות בהמלטה.

תוצאות המחקר הראו שבמבכירות משקל ההמלטה היה 36.2±6.8 בממוצע, ונמצא במתאם לתנובת החלב ב-60 הימים הראשונים בתחלובה, למספר הימים עד להזרעה ראשונה, למשקל ההמלטה של האם, ולמשקל וציון גופני בנדיר (נקודת המינימום במשקל הפרה לאחר ההמלטה). בפרות בוגרות, משקל הוולד בהמלטה נמצא במתאם לסך תנובת החלב בתחלובה העוקבת, תנובת חלבון ושומן ב-60 הימים הראשונים וב-305 ימים בתחלובה, שיא חלב, סך המוצקים בתחלובה, משקל וציון גופני בנדיר ואיבוד משקל בתקופה שבין ההמלטה ובין הנדיר. ביחס למבכירות שהמליטו וולד במשקל 34-37 ק"ג  (ממוצע האוכלוסייה), מבכירות שהמליטו וולד במשקל 15-29 ק"ג ייצרו 9.82 ק"ג חלב יותר ב-60 הימים הראשונים בתחלובה, מספר הימים היה נמוך ב-2 עד הזרעה ראשונה והן שקלו פחות 8.08 ק"ג ו-5.51 ק"ג בהמלטה ובנדיר בהתאמה. בניגוד לכך, פרות בוגרות שהמליטו וולדות קטנים מהממוצע, ייצרו 59.63 ק"ג, 2.44 ק"ג ו-1.76 ק"ג פחות חלב, שומן וחלבון בהתאמה, ב-60 הימים הראשונים בתחלובה. ייצרו 17.69 ק"ג פחות מוצקים ב-305 ימי תחלובה והיו 10.49 ק"ג פחות במשקל בנקודת הנדיר. למרות שנמצאו הבדלים סטטיסטיים, החוקרים ציינו שהמשמעות הביולוגית הינה מועטה.

נוסף על כך, במחקרי עבר (Chew et al., 1981; Rahbar et al., 2016) דווח, כי משקל המלטה גבוה יותר מקושר עם תנובת חלב גבוהה יותר בתחלובה העוקבת בפרות חלב מגזע הולשטיין. מחקרים נוספים שבחנו את ההשפעה של המלטה קשה, תמותה בהמלטה ותמותה של הוולד, הראו ירידה בתנובת החלב, עליה בסת"ס ופגיעה בביצועי הפוריות. לדוגמה, פרות הולשטיין שחוו המלטה קשה או תמותה בהמלטה, ייצרו 42 ו-52 ק"ג חלב פחות בהתאמה ב-60 הימים הראשונים בתחלובה (Condon et al., 2024b).

אחד המנגנונים שעשויים להסביר את הקשר בין משקל הוולד בהמלטה ויצרנות הפרה הינו המנגנון ההורמונלי. ידוע שהפרשת ההורמון אסטורגן עולה בסמוך להמלטה, כמו כן, ידוע שההורמונים אסטורגן ופרוגסטרון, ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות בלוטת החלב (העטין) במהלך ההיריון והכנת הגוף לייצור חלב. יתר על כן, נמצא שרמות גבוהות יותר של אסטרוגן בדם מקושרות לשחרור ההורמון פרולקטין בסמוך להמלטה. וולדות כבדים יותר עשויים להעיד על עליה בגודל ו/או בתפקוד השליה ובהפרשת אסטרוגנים בפרות חלב(Condon et al., 2024a). כתוצאה משחרור הורמונים מוגבר, תיתכן השפעה על התפתחות בלוטת החלב וייצורו.

במחקר נוסף  (Haile-Mariam & Pryce, n.d.)שבחן את השפעות גודל העגלה בהמלטה על הביצועים העוקבים שלה ושל אימה בגזע הולשטיין, נמצא שעגלות שסווגו כזעירות או קטנות בלידה ייצרו פחות חלב באופן מובהק מעגלות שסווגו כגדולות/עצומות (גודל העגלה בלידה חולק באופן סובייקטיבי ל-5 קטגוריות: זעיר, קטן, ממוצע, גדול ועצום). כמו כן, עגלות שקיבלו דירוג ממוצע בלידה הראו ביצועי פוריות טובים יותר בהשוואה לאלה שדורגו כעצומות. לשונות בגודל העגלה, הייתה גם השפעה משמעותית על הביצועים המאוחרים יותר של האימהות. לדוגמה, פרות שהמליטו עגלות זעירות ייצרו פחות חלב ב-305 ימים (806 ליטר) וב-150 ימים (292 ליטר) והציגו הישרדות נמוכה יותר מפרות שהמליטו עגל בגודל ממוצע. בנוסף, אחוז השרידות בין תחלובה ראשונה לתחלובה שניה פחת ב-8% וב-7% כאשר גודל העגלה שנולדה היה ענק או זעיר, בהתאמה. החוקרים סיכמו, שגודל וולד שונה מהממוצע השפיע באופן ניכר יותר על ביצועי האם ופחות על ביצועי העגלה העתידיים.

*חשוב לציין שבעבודה הנוכחית לא בחנו את הקשר בין משקל ההמלטה והגמילה של העגלה לבין מדדי יצרנות של האם בתחלובה העוקבת, בשל אתגר טכני בקבלת הנתונים.

מטרות העבודה

1. בחינת נתוני משקל וגדילה של העגלות [משקל לידה, משקל גמילה, תוספת משקל יומית (ת.מ.י) מלידה עד גמילה] והקשרם ו/או השפעתם על מדדי תנובה [תנובת חלב ומוצקים] ופוריות [גיל הזרעה ראשונה והתעברות ראשונה].
2. בחינת השתנות משקל ההמלטה והגמילה הממוצעים לאורך התקופה הנבדקת (2018-2024) ובהתאם לחודשים השונים.

מהלך המחקר

המחקר הנוכחי בוצע על בסיס נתוני רפת מעון-כרמל בשנים 2018-2024. במסגרת המחקר נבחנו נתונים של 1,128 עגלות שנולדו ברפת בשנים הנ"ל ולהן משקל לידה ומשקל גמילה.

ניתוח הנתונים נעשה במודל GLM של תוכנת SAS. התוצאות נבחנו ברמת מובהקות p<0.05.

המדדים שנבחנו הינם: משקל הלידה, משקל הגמילה, תוספת משקל יומית (ת.מ.י), עונה, שנה, חלבנות ומוצקים וכן מדדי פוריות (גיל בהזרעה ראשונה וגיל בהמלטה ראשונה).

תוצאות

מדדי גדילה

ניתוח מדדי המשקל בוצע על 1,128 עגלות שנולדו בין ספטמבר 2018 ובין יולי 2024 ברפת מעון-כרמל.

התפלגות משקל לידה הראתה שהמשקל המינימלי היה 26 ק"ג והמקסימלי 55 ק"ג. כמו כן, מרבית העגלות שקלו בטווח 36-41 ק"ג, כאשר הממוצע עמד על 38.12±0.14 ק"ג וערך החציון 38 ק"ג.

איור 1.משקל לידה ממוצע לאורך שנות המחקר [הבדל במספר הכוכביות מציין הבדל מובהק; 0.05 > P]

כפי שניתן לראות באיור 1 במהלך השנים שנבדקו לא הייתה מגמה ברורה של שינוי במשקלי הלידה, כאשר ב-2019 התקבל משקל הלידה הממוצע הגבוה ביותר (39.27 ק"ג) וב-2022 המשקל הממוצע הנמוך ביותר (37.27).

משקל הגמילה הממוצע עמד על 81.97±0.26 ק"ג וערך החציון 82 ק"ג. הערך המינימלי היה 53 ק"ג והמקסימלי 101 ק"ג, אך בחישוב הממוצע והחציון נכללו משקלים בטווח 74-95 ק"ג.

איור 2. משקל גמילה ממוצע לאורך שנות המחקר [הבדל במספר הכוכביות מציין הבדל מובהק; 0.05 > P]

איור 2 מציג את משקלי הגמילה הממוצע לאורך השנים. שנת 2023 התאפיינה במשקל הגמילה הנמוך ביותר, שנבדל באופן מובהק מיתר השנים שנבחנו. בשנת 2018 משקל הגמילה היה מקסימלי.

למרות השוני באופן התפלגות משקלי הלידה ומשקל הגמילה לאורך השנים, בבחינת הקורלציה בין משקל ההמלטה ומשקל הגמילה נמצא שהינה מובהקת (0.0001 > P) וערכה 0.52.

תוספת המשקל היומית (ת.מ.י) מלידה עד גמילה הייתה 0.717±0.003 ק"ג/יום בממוצע והחציון 0.721 ק"ג/יום. עליית המשקל המינימלית הייתה 0.35 ק"ג/יום והמקסימלית 0.95 ק"ג/יום. מבחינה מקצועית עליית המשקל הרצויה הינה 750-780 גרם/יום מינקות ועד הזרעה כיון שתוספת המשקל הינה ליניארית. לאור התוצאות בעבודה הנוכחית, העגלות ברפת מעט מתחת לממוצע הרצוי.

במסגרת ניתוח התוצאות, נבחנה מידת הקורלציה בין מדדי הגדילה השונים. בחינה זו נעשתה על כלל המדגם (טבלה 1), ובנוסף, על מדגם מייצג שכלל עגלות שמשקל הגמילה שלהן נע בין 74 ל-95 ק"ג (טבלה 2).

בנוסף, נבחנת גם מידת המובהקות של הערך שהתקבל. בתוצאות שלפניכם תוכלו לראות שמידת הקורלציה בין משקל הלידה ומשקל הגמילה, וכן בין משקל הגמילה ותוספת המשקל היומי הינה חיובית, גבוהה ומובהקת.

ככל שמשקל הלידה גבוה יותר כך גם משקל הגמילה צפוי להיות גבוה יותר. בנוסף, הקשר בין הת.מ.י ובין משקל הגמילה הינו חזק מאוד. כלומר, ניתן להשפיע על משקל הגמילה באמצעים ממשקיים תוך שיפור תוספת המשקל היומית. עם זאת, ניתן לראות שהקורלציה בין משקל ההמלטה ותוספת המשקל עד גמילה הינה חלשה.

טבלה 1. ערכי קורלציות בין מדדי גדילה (n=1,128)

טבלה 2. ערכי קורלציות בין מדדי גדילה (n=897)

מדדי פוריות

איור 3. מידת הקשר בין משקל הגמילה וגיל בהזרעה ראשונה

בעבודה בדקנו גם את הקשר בין משקל הגמילה לבין גיל ההזרעה הראשונה, כפי שניתן לראות באיור 3, ישנו קשר חיובי חלש ולא מובהק בין משקל הגמילה לבין גיל ההזרעה הראשונה ופיזור הנתונים רב כפי שמתבטא באיור.

בבחינת כלל העגלות (n=1,128) גיל ההזרעה הראשונה נע בין 392 ל-541 ימים. כאשר נותחו רק עגלות שמשקל הגמילה שלהן היה בטווח 74-95 ק"ג (n=897), טווח גיל ההזרעה נותר זהה.

איור 4. השפעת משקל הגמילה על גיל המלטה ראשונה

באיור 4 ניתן לראות את השפעת משקל הגמילה (ק"ג) על גיל העגלה בהמלטה הראשונה (ימים). ניכר כי קיים קשר חיובי בינוני בין שני המדדים. כלומר, ככל שמשקל הגמילה גבוה יותר, כך גיל ההמלטה הראשונה צפוי להיות מאוחר יותר.

מדדי ייצור

איור 5. השפעת תוספת משקל יומית על תנובת חלב מתוקן

במסגרת ניתוח הנתונים, נבחן גם הקשר בין תוספת המשקל היומית בגיל הינקות (0-60 יום) לבין מדדי היצרנות (איור 5), בתרשים ניתן לראות פיזור נתונים גדול שמעיד על כך שאין קשר בין תוספת המשקל היומית של העגלה לבין תנובת החלב שלה בתחלובה הראשונה.

טבלה 3. ערכי קורלציה ומובהקות בין מדדי גדילה ומדדי ייצור

בנוסף, טבלה 3 מסכמת את הנתונים אודות ההשפעה של משקל ההמלטה והגמילה על מדדי היצרנות, כפי שניתן לראות לא נמצא קשר בין שני מדדי המשקל לבין כל אחד ממדדי היצרנות (תנובת חלב, אחוז שומן, אחוז חלבון).

דיון ומסקנות

משקל הלידה של הנקבות שנולדו ברפת מעון-כרמל בשנים 2018-2024 היה 38.1 ק"ג בממוצע וערך החציון הינו 38 ק"ג. מבחינת נתוני המשקל עולה כי לא הייתה מגמה עקבית לאורך השנים. בשנת 2019 משקל הלידה היה הגבוה ביותר ועמד על 39.3 ק"ג בממוצע, בשנת 2022 משקל הלידה היה מינימלי וערכו היה 37.3 ק"ג. משנת 2019 ועד שנת 2022 חלה ירידה במשקל ההמלטה ולאחר מכן, בשנים 2023-2024 משקל הלידה היה במגמת עליה.

לא מצאנו הסבר אפשרי לשינויים במשקל ההמלטה לאורך השנים.

בחינת השפעת משקל הלידה על מדדי התנובה של העגלה כמבכירה בתחלובה הראשונה בוצעה עבור מבכירות שהמליטו בין הגילאים 22-27 חודשים, ובשתי עונות: חורף- המלטות אוקטובר עד מרץ; קיץ- המלטות אפריל עד ספטמבר. התנובה הממוצעת של המבכירות ברפת עמדה על כ-13,000 ק"ג חמ"מ מתוקן (על בסיס נתוני נ.ע.ה), בדומה לתנובה של הפרות הבוגרות. בבחינת הקשר בין משקל הלידה ותנובת החלב נמצא שכל 1 ק"ג תוספת במשקל הלידה, תוביל לתוספת 13 ק"ג בתחלובה הראשונה, אך קשר זה הינו חלש מאוד ואינו מובהק (R²⁼0.0012). תוצאות אלה אינן עולות בקנה אחד עם תוצאות העבודה ברפת נתיב הל"ה, בה נמצא קשר מובהק בין משקל הלידה ותנובת החלב, כך שעל כל 1 ק"ג תוספת במשקל הלידה התקבלה תוספת של 84.1 ק"ג בתחלובה הראשונה )יהלום & עדין, 1989(, ובנוסף גם שונות מתוצאות מחקר  (Haile-Mariam & Pryce, n.d.) בו נמצא שעגלות שסווגו כזעירות או קטנות בלידה ייצרו פחות חלב באופן מובהק מעגלות שסווגו כגדולות/עצומות (גודל העגלה בלידה חולק באופן סובייקטיבי ל-5 קטגוריות: זעיר, קטן, ממוצע, גדול ועצום).

בדומה למשקל הלידה, בעבודה הנוכחית לא נמצא קשר בין משקל הגמילה ובין תנובת החלב של העגלה בתחלובה הראשונה. ממצאי העבודה הנוכחית שונות מתוצאות שהתקבלו בעבודתם של אייל פרנק ויניב לבון )פרנק & לבון, 2017(, בה נבחנו נתוני של כ-14,000 עגלות שנולדו בשנים 2006-2016 ונמצאו קשרים חיוביים בינונים ואף חזקים בין ערך הת.מ.י ומשקל הגמילה לבין מדדי היצרנות. בעבודתם נמצא שכל תוספת של מאה גרם בתמ"י העלה את החמ"מ המתוקן ב-114 ק"ג (R²=0.555). כמו כן, מידת  הקשר בין משקל הגמילה לבין חלב מתוקן הייתה 0.5878= ²R, כל ק"ג נוסף במשקל הגמילה הובילה לעליה של 14.5 ק"ג חלב והקשר לחמ"מ מתוקן 0.7131=² R(כל עליה בק"ג אחד הוסיפה 17 ק"ג חמ"מ), כלומר למשקל הגמילה והת.מ.י עד גמילה השפיעו באופן ניכר ומובהק על יצרנות החלב בתחלובה הראשונה.

במסגרת העבודה הנוכחית, בחנו גם את הקשר בין משקל הלידה לבין גיל הזרעה הראשונה וכן את הקשר בין משקל הגמילה לבין גיל ההזרעה וגיל המלטה ראשונה.

גיל ההזרעה של כלל העגלות ברפת היה בין 392 ל-541 יום ולא נמצא קשר בין משקל הלידה לבין גיל ההזרעה (0.085R²=). לגבי הקשר בין משקל הגמילה לבין גיל ההזרעה, במקרה זה נמצא קשר חיובי חלש, כאשר כל ק"ג נוסף במשקל הגמילה מוסיף עוד 1.23 יום לגיל ההזרעה (R²=0.1493).

נבדק גם הקשר בין משקל הגמילה לבין גיל ההמלטה הראשונה, מצאנו שיש קשר חיובי בין שני המשתנים כאשר כל ק"ג במשקל הגמילה מאחר את גיל ההמלטה הראשונה בכמעט 0.6 יום, קשר זה הינו משמעותי יותר ביחס לשאר מדדי הפוריות שבדקנו (R²=0.2543).

בניגוד לתוצאות במחקר הנוכחי בהן משקל הלידה לא השפיע על מדדי הפוריות של העגלה, בעבודה אחרת (Haile-Mariam & Pryce, n.d.) עגלות שקיבלו דירוג גודל ממוצע בלידה הראו ביצועי פוריות טובים יותר בהשוואה לאלה שדורגו כעצומות. בנוסף, התוצאות שקיבלנו שונות גם מהתוצאות שהתקבלו במחקר של פרנק ולבון )פרנק & לבון, 2017), בו נמצא קשר הפוך בין משקל הגמילה לגיל ההזרעה, כאשר כל ק"ג במשקל הגמילה הקדים את גיל ההזרעה ב-0.1 יום, אך חשוב לציין שגם במחקרם הקשר היה חלש.

ייתכן שהשוני בתוצאות שהתקבלו בעבודה הנוכחית ביחס לעבודה הקודמת של פרנק ולבון, נובע מכך שבעבודה הנוכחית נבחן מדגם קטן יחסית של עגלות (1,128) ביחס למדגם גדול ומייצג יותר בעבודה של הנ"ל (14,141 עגלות ב-19 משקים).

לסיכום, ניתוח נתוני העגלות ברפת מעון-כרמל הראה תוצאות שונות מאשר מתואר בספרות העולמית ובעבודות קודמות שנערכו בארץ. בסיכומו של דבר, משקל הלידה, משקל הגמילה ותוספת המשקל היומית לא השפיעו באופן משמעותי ומובהק על ביצועי העגלה בתחלובה הראשונה, על אחוז המוצקים בחלב ועל מדדי הפוריות. בנוסף, לצערנו לא בוצע ניתוח ובחינה של השפעת משקל ההמלטה על ביצועי היצרנות של האם בתחלובה העוקבת, תחום נחקר בספרות העולמית.

ייתכן כי חזרה על עבודה זו במדגם רחב ומייצג יותר תוביל לתוצאות דומות לעבודות השונות שהוצגו.

רשימת ספרות ניתן לקבל ממחבר העבודה