איך שמרו החלוצים על הרלוונטיות של ההגדות והאם יהיה שינוי ברוח הדברים אחרי ה 7 באוקטובר? מוזיאון בית שטרומן (עין חרוד מאוחד) מארח את ההגדות של ארכיון מכון שיטים כדי להזכיר את כוחה של התרבות לנסוך תקווה
תמונה ראשית: "דם ואש ותימרות עשן. נירים הזעירה עמדה בסער". אורים 1947. איור: יצחק הלוי
ליל הסדר הוא רגע שיא במסורת היהודית, בו עוברת ההגדה מדור לדור.
הקמת המדינה, עוררה בפני חלוצי הקיבוצים אתגר תרבותי: כיצד לשמור על הרלוונטיות של החג במציאות החדשה? כך הורחבה ההגדה ושולבו בה ערכים של חירות, זיכרון, בנייה, עלייה ועבודת אדמה – מתוך חזון של חברת מופת.
כך נולדו ההגדות הקיבוציות – מדרש מודרני המחבר בין המסורת לאתגרי הזמן, ומשקף את רוח הציונות החלוצית.
"והיא שעמדה", חלון לאוסף ההגדות הקיבוציות של מכון שיטים, היא תערוכה חדשה לרגל חג הפסח, מוזאון בית שטורמן שבעין חרוד מארח את מכון שיטים.
"לנוכח אירועי 'השבת השחורה' תשפ"ד" כותבת אוצרת בית שטורמן עפרה ברעם (שריד), "עולה צורך מחודש בבנייה וביצירה. מתוך אלפי ההגדות בארכיון החגים הקיבוצי, נבחרו קטעים מרכזיים לתערוכה זו – אבני יסוד רוחניות ורעיוניות לזמן הזה.
הגדות אלו מחברות אותנו אל ראשית הדרך, מאחות קרעים, ומזכירות את כוחה של התרבות לנסוך תקווה".
עיצוב של זהות
מכון שיטים הוא מרכז חינוכי תרבותי הפועל ליצירה ועיצוב של זהות ותרבות יהודית-ציונית-הומניסטית המתמחה בחגי ישראל ובמועדי החיים.
המכון הוקם בשנות ה-50 על-ידי אריה בן גוריון בקיבוץ בית השיטה, במטרה לתעד, לפתח ולהנחיל את התרבות העברית-חלוצית. עם השנים צמח לארכיון עשיר המשקף את התרבות הקיבוצית והציונית דרך לוח השנה העברי.
בתחילת שנות האלפיים חבר המכון לתנועת המחנות העולים והרחיב את פעולתו בתחומי החינוך והמחשבה הציונית, תיקון החברה ומורשת עמק יזרעאל. כיום ממשיך המכון לפעול במרץ בפיתוח חומרים וליווי מקצועי לאנשי חינוך ותרבות במאות בתי ספר ועשרות קהילות ברחבי הארץ.
התערוכה פתוחה לקהל עד לתאריך 21 באפריל 2025.
הביקור בתערוכה כלול בתשלום כרטיס הכניסה למוזאון בית שטורמן, עין חרוד.
הגדה בסטנסיל
מאת: דני בר
בילדותי, רבים מלילות הסדר ערכנו עם הדודים ובני דודים בגבעת חיים איחוד, באולם התרבות שליד חדר האוכל, זו היתה האפשרות היחידה והזולה, לחגוג עם המשפחה המאוד מצומצמת שלנו.
עפ"י המסורת הקיבוצית, היה לנו מקום מסומן למשפחה, כשבני הדודים, אסתר ברגר ויוסי ברגר, היו חלק ממופע ליל הסדר החגיגי שנערך על הבמה. כולנו עקבנו והשתתפנו בחג האביב עם הגדה של פסח שהודפסה בסטנסיל, שהייתה משובצות בסיפור ההגדה ובמיטב היצירה של חברי הקיבוץ, באומר ובשיר אקטואליים, שאנחנו, האורחים מהעיר, נזקקנו לפרשנות על תוכנם, והקשר שלהם לחג ולהגדה.
מווינה לעמק הירדן
אבי, שנולד בשם אוטו ברגר, התייתם בגיל צעיר וגדל אצל דודיו בעיירה הממוקמת כ-10 ק"מ מערבית לווינה. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית , אהרון מנצ'ר מנהל עליית הנוער בווינה בין השנים 1939–1941, ארגן את הילדים היתומים של קהילת וינה והסביבה במחנה הכשרה לעבודה חקלאית, לקראת העלתם לארץ ישראל. בתחילת 1941 אורגנה קבוצה גדולה של בני נוער שיעלו ויתיישבו בקיבוצים שהתארגנו לקליטתם.
ברוח ימי החלוציות, שינה אבי את שמו לשם עברי – גדליה ברגר. את שנותיו הראשונות בארץ עשה בנדודים בין קבוצים וקבוצות בצפון.
לאחר מותו מצאנו בין המסמכים והממצאים ההיסטוריים הרבים שעליהם שמר גם שתי חוברות סטנסיל דהויות, והן הגדות לפסח מימי העלייה שלו לארצנו:
עדות לחגיגת הפסח תש"ב, (גרסת אביב 1942) בקיבוץ אפיקים, שילוב של חג חקלאי וחג מסורתי. והגדה של פסח ממקום מושבם הארעי של חברי קיבוץ מעגן בחצר כנרת שהייתה תחנת מעבר לרבות מקבוצות הצעירים טרם עברו למיקום הקבע שלהם בעמק הירדן.
