יבול שיא
הרפת והחלב
נוריה לוזינסקי צילום אביטל פלג 2

"זה הזמן להתאהב בווידאו" 

6 דק' קריאה

שיתוף:

תפנית שהתרחשה בגיל 32 הובילה את נוריה דינה לוזינסקי – אישה רגישה, שחקנית מסך ("רמזור", "להציל את נטע") וסטוריטלרית – לפתח שיטה לביטוי עצמי אותנטי בווידאו ובחיים עצמם * מלבד המשחק והשיטה המיוחדת שנוריה פיתחה, היא יוצרת ערבי קונספט עם סיפורים אמיתיים שמאפשרים ביטוי עצמי ובטחון 

מי שחשב ששחקנים מתקבצים רק בתל אביב ובאזור המרכז – כדאי שיכיר את נוריה דינה לוזינסקי: שחקנית ויוצרת, מאמנת ליצירת וידאו אותנטי. נוריה מתגוררת במושב גבעת יערים ויצרה סדנא בה לומדים כיצד אפשר להגיע אל ביטוי ושיווק נכון, דרך וידאו.  

החוויות של נוריה בעולם המשחק הובילו אותה ללוות באופן אישי, יד ביד, אנשים שרוצים לעמוד מול מצלמה. הליווי מתאים למי שחווה אי נוחות בחשיפה וביטוי מול מצלמה או קהל, ומעוניין להתבטא טוב יותר, ולשווק מסרים באופן אותנטי. 

"תסמונת המתחזה שלי" 

בשיחה על ספל תה מהביל, נוריה מספרת לי על עלייתה לארץ מלטביה כילדה, עד השתלבותה בעולם המשחק ופיתוח סדנה ייחודית בשם 'זה הזמן להתאהב בוידאו'הכוללת שיטה ומרחב בו כל אחד יכול ללמוד איך לעמוד מול מצלמה בביטחון ובטבעיות. 

"נולדתי בלטביה ועליתי לארץ בשנת 89' לפני העלייה הגדולה," מספרת נוריה. "הייתי הילדה הרוסיה היחידה בגן הילדים ברעננה. בגן היו בעיקר 'ילדי שמנת' וילדים עשירים ואני הייתי מאד שונה בנוף. מהמקום הזה החלה 'תסמונת המתחזה' שלי – מבפנים הרגשתי מאד מבוישת ומפוחדת ומבחוץ חייכתי כדי שלא יראו את הפער. בתיכון למדתי בתלמה ילין – תיכון לאומנויות הבמה, וחווית הפער ליוותה אותי כל חיי. 

"תמיד הייתי במסגרות וכלפי חוץ הייתי מאד מלח הארץ: תלמידה בתלמה ילין, מורה חיילת בצבא בבית ספר שדה וכולי, אבל הרגשתי לא מספיק יודעת או לא מספיק שווה. בגיל 32 התקבלתי לסרט שקוראים לו 'להציל את נטע' של הבמאי ניר ברגמן. בסרט גילמתי אישה בשם דנדן, מישהי שיש לה לקות שכלית התפתחותית ובעיית זיכרון לטווח קצר (קרי פיגור קל), יש לה גם צליעה ולקות דיבור. הדמות הזאת עזרה לי להוציא לאור את החלקים שמאד התביישתי בהם. היא החזירה אותי לגיל 5-6, לתחושה שלי בה תמיד הרגשתי מאד שונה.  

"הדמות של דנדן היא דמות מורכבת ומאד מוערכת על הסט וגם בסרט. הייתה למשל סצנה מאד מורכבת. הצטרכתי להתחיל אותה מנותקת ולסיים אותה בוכה, ממש לפרוץ בבכי באמצע הסצנה. כשעשיתי את הסצנה הזאת באודישנים, זה היה מוצלח, אבל ברגע האמת כשהייתי על הסט, ממש חוויתי חרדת ביצוע, שקשקתי! זה היה רגע בו דיברתי עם אלוהים. אמרתי לו שאני צריכה עזרה כי אני לא יודעת איך לעשות את הסצנה. היה לחץ מצד אחד שזה יעבוד ומצד שני שהדמות תהיה משוחררת וטבעית. הייתי בלופ, ופתאום הייתה לי הברקה, ממש הברקה! אמרתי: 'אלוהים, אתה יכול להחזיק בשבילי את הסצנה?!' שמעתי קול שאמר לי 'אל תדאגי, אני לוקח את זה עליי'. ממש רווח לי. הרגשתי שאני כבר לא צריכה לספק את הסחורה ואהיה בסדר."  

עין טובה 

הניסיון הזה של נוריה, להיכנס לדמות מורכבת ולא לקפוא מול מצלמה, הוביל אותה לקריירה שכוללת משחק, ליווי ואימון אנשים מול מצלמה: "לפני הסצנה ישבתי וכתבתי יומן רגשי שזה כלי של שחקנים. שאלתי את עצמי – 'למה אני עושה את הסצנה הזאת בדיוק? איך אני מתחברת אליה ואל הבכי שנדרש ממני בסצנה?'. מהכתיבה הבנתי שאני חוזרת לגן ילדים ברעננה, ומתעמתת עם משהו מאד רגשי.  

"ניר ברגמן הבימאי שאל אותי אם אני מוכנה, ואמרתי לו כן, אבל כשהתחלתי הרגשתי כאילו אני דוהרת ברכבת הרים. כשהסרט יצא וצפיתי בו, כל כולי התאהבתי בדמות הזאת, זאת דמות שהייתה ממש הצל שלי. פשוט התאהבתי והיא שחררה אותי. כשגילמתי את דנדן יכולתי ממש לשחרר, לא ניסיתי להיות שום דבר ואף אחד. אחרי הסרט אפילו הייתה לי בעיית זיכרון זמנית, כי לדמות הייתה לי בעיית זיכרון. החיבור היה מטורף!  

"כשנגמרו הצילומים התחלתי להזמין אליי הביתה אנשים שחווים קושי עם המצלמה. התחלתי לעשות סשנים, בהתחלה לא בתשלום ואז בתשלום. תוך כדי תנועה פיתחתי גישה לעבודה עם אנשים מול מצלמה. אנשים ממש עושים פריצות דרך הדבר הזה. אני מתחילה מזה שאני נותנת להם את הרשות במשך כמה דקות 'לדברר' את כל מה שעובר עליהם ברמה הרגשית, הפיזית והמחשבתית.  

"הם מוציאים את כל הדברים והדיבורים הפנימיים שאנחנו לא רוצים שיראו, כמו 'יש לי דופק מהיר', 'אני קטנה ומטומטמת, 'זה בטח לא יעבוד', כל הדיבור הפנימי שאצור בתוכנו. אני מאפשרת לאנשים לבטא אותו כי זה כבר מאד משחרר. במקום לשבת מתוחים מול המצלמה הם משוחררים יותר. ואז לאט לאט, על ידי כל מיני תרגילים, אפשר להרגיש שהמצלמה כבר אינה עין בוחנת אלא עין טובה שמעריכה אותי. 

"אני מסבירה למה זה מאד נורמלי להרגיש את כל התסמינים האלה מול המצלמה. זה מסע רגשי לעמוד מול המצלמה, כי אנחנו חווים מולה פחד. המצלמה כמו מייצגת אנשים, היא רואה מאד לעומק וגורמת לנו להיות חשופים רגשית, מה שיוצר חוויה מאד קשה של 'עליהום'. בסדנא שלי אנשים לומדים איך ליצור חיבור רגשי ואישי ולדבר עם המצלמה, כמו שאנחנו מדברים עם חברה טובה וקרובה. ברגע שנופל האסימון, זה שלך, ממש כמו לרכוב על אופניים." 

למי אימון כזה מתאים?  

"עבדתי עם עשרות אנשים: עצמאיים, פוליטיקאים וחברי כנסת, שחקנים, פרזנטורים, אושיות רשת, ועוד… כולם עשו פריצת בביטוי שלהם, בווידאו ובחיים עצמם. 

"עבדתי עם מגישי טלוויזיה שמרגישים מאד לא נוח מול מצלמה, גם אחרי הרבה שנים של ניסיון. הם לא נותנים לעצמם להיות הם. אני עוזרת לאנשים להרגיש נוח ובטוח מול המצלמה, ובכך ליצור חווית ביטחון שתעזור לנו להביא את המומחיות שלנו קדימה לאור הזרקורים. אפשר ללמוד להירגע ולעמוד מול מצלמה גם בפגישה אחת, ויש מקרים של מספר פגישות שמובילות לתוצאות.  

"הליווי מתאים לכולם! ממטפלים למטפלות ועד לאנשים שמפתחים גישה חדשה. אני גם עוזרת לסדר את התוכן שהם רוצים להכניס לקטע המצולם. אני  מאמנת לחוויה רגשית מול המצלמה. מצד אחד שהתוכן יהיה קוהרנטי (שם אני עוזרת לסדר את התוכן) ומצד שני שיהיה נגיש.  

"יש אנשים שמפתחים משהו כמו שיטת אימון חדשה או עסק ויוזמה, ומפחדים לצאת עם זה החוצה. למשל, מישהו שהיה אלים רגשית וכעת עוזר לאנשים לצאת מאלימות כזאת. או מישהי שפיתחה גישה לריפוי כאבים, כמו פריצות דיסק. יש גם מטפלים זוגיים ועוד."  

איך למדת את הנושא ופיתחת אותו? 

"הכול התחיל כשלמדתי משחק, אבל בעיקר עקב פריצת הדרך המשמעותית הזאת בסרט עם הדמות של דנדן.  מאז אני מציעה במשך חמש שנים את הליווי עם גישה חדשה שפיתחתי. לאט לאט למדתי למפות את זה ולפתח כלים מאד אפקטיביים. אין הרבה אנשים שעושים את זה, ומי שאומר דברים, כמו: fake it till you make it, 'תשתחררי' וכולי, לא תמיד מבין את הקושי או את המקור לפחד.  

"אני אומרת דווקא הפוך! בואו נביא את הפחד, תביאו את הילדים שאתם מתוך המקום שאפשר לפגוש את הפחד. אל תנסי להיות מישהי אחרת. תהיי את. ברגע שאנשים מקבלים את הרשות לעשות את זה, מתחיל השינוי. כשלומדים לעבוד עם המצלמה, כמו למשל עם דמיון מודרך וראיון, ושיטת כמו טיפול בחשיפה, אנשים לומדים לאט לאט איך הם עומדים לפני המצלמה עד שהם מרגישים בנוח."  

מדוע מדובר בכלי חשוב?  

"בעולם דיגיטאלי בו צריך קהל יציב, תוכן בווידאו זה כלי מאד חשוב שעוזר ליצור קשר עם קהלי יעד ולשמור על קשר רציף. ברגע שרואים אותנו בווידאו ואנחנו טבעיים, נוצר אמון. אנחנו, בני האדם, יודעים לזהות מי אמיתי ומי לא. אנחנו מתחברים לאנשים ברמה הרגשית דרך סרטון וידאו ומגיעים אלינו כלקוחות אנשים שראו אותנו והתחברו אלינו."  

המצלמה כבר אינה עין בוחנת צילום אביטל פלג
"המצלמה כבר אינה עין בוחנת אלא עין טובה שמעריכה אותי". צילום: אביטל פלג 

צחוק וחיבור לקהילה 

מלבד אימון מול מצלמה, נוריה מארגנת ערבי קהילה שיש להם זיקה לכתיבה ומשחק: "לפני שנתיים בערך החלטתי לעשות ערב סיפורי ניסים שארגנתי במושב ובשכונת עין כרם. זה היה מדהים!  

"הקונספט התחיל עם ערבים שאני מארגנת עם 4-5 אנשים שמביאים סיפור והבמה נפתחת לסיפורים מהקהל. מי שרוצה לעלות ולהציג את הסיפור שלו, יכול לעשות זאת. באחת הפעמים הנושא היה 'סיפורי פאדיחות' וזה היה ערב אדיר של סיפורים מצחיקים שקרו לאנשים.  

"אני מנחה את הערב ומסבירה איך לספר סיפור. בקהילה עצמה אני יוצרת ערבים של סיפורים אמיתיים בנושאים שונים, וזה משהו שנוצר לאט לאט והתפתח. הדברים שאני עושה קורים כי אני מאד אוהבת סיפורים מהחיים. התחשק לי לספר סיפורים מהחיים שלי שבאמת נשמעים בדיוניים, אבל הם אמיתיים לגמרי. רציתי לשמוע סיפורים מאנשים אחרים וגיליתי שדברים כאלה יכולים לתמוך באנשים. אני רוצה לתת במה, לעזור לאנשים לפתח את עצמם, כי גם אני התמודדתי עם קושי לצאת לאור ולהצליח." 

כמה טיפים 

לסיום, נוריה מספקת לנו מספר טיפים להתמודדות עם מצלמה או להתמודדות עם פחד מול מצלמה. הטיפים מתאימים ליזמים ויזמיות, בעלות ובעלי עסקים, עבור מי שרוצה להיות משפיען ברשת, מי שיש לו/ה ראיון בתקשורת  ועוד. 

טיפ מס 1 – הסרטון הגנוז: הכינו סרטון שבו אפשר להגיד את כל מה שבא לכם, החל מלעשות קולות משונים עד דיאלוגים, וקראו לו 'הסרטון הגנוז'. זה יהיה סרטון גנוז ונוציא בו את כל המוזרויות שלנו. זה תרגיל 'בלה בלה'. בסרטון אפשר להגיד את כל מה שעולה בראש ואז לגנוז את זה. זה מנקה את המערכת.  

טיפ מס 2 – דמות מטיבה: בזמן שאתם מול מצלמה, כדאי לבחור ולדמיין דמות חיובית אליה תפנו ותדברו, כדאי לבחור דמות מטיבה שמעריכה אותכם.  

טיפ מס 3 – התחלה, אמצע וסוף: כדאי לזכור רק את המהלך של הדברים שאני רוצה להגיד ולא לומר את התוכן מילה במילה. מה שחשוב זה לדעת את המהלך: התחלה, אמצע וסוף.  

טיפ מס 4 – הרפו מהעדשה: חשוב לדעת שלא בכול סיטואציה צריך להסתכל אל תוך העדשה. כשמראיינים אותנו אנחנו מדברים אל המראיין או המראיינת, וכשאנחנו רוצים לפנות לצופים, אז אנחנו מסתכלים אל תוך העדשה.  

הקורסים של נוריה מתאימים לאנשי עסקים, יזמים, משפיעני רשת, עיתונאים, כתבים, וכל אלה שרוצים להתבטא ולהיחשף לקהל רחב ולעשות זאת בביטחון, בנינוחות ובאותנטיות דרך מצלמה.  

לפרטים נוספים הכנסו לאתר של נוריה: https://nuriavideo.co.il/ או בנייד 054-5319902 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן