יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1570843033

זה נוער זה! 

8 דק' קריאה

שיתוף:

חולצה כחולה עם שרוך לבן, אדום או כפתורים. תנועות הנוער כאן כדי להישאר ולהעניק לילדים שלנו ערכים  

מי לא מתגעגע למחנות הקיץ, לקומונר בחולצה כחולה שמכה בסיר עם הזריחה כדי לוודא שכולנו פקחנו אוזניים ועיניים, למרות שמי הצליח לישון בשק השינה עם הזבובים והחום? לצריחות מלוא גרון ולב ש"אנחנו אימפריה – כל השאר דיזנטריה", כי ניקוד מקבלים לא רק על שרשרת הבגדים הארוכה ביותר או על המחנה הכי מדוגם, אלא גם ובעיקר על המורל ("שטבע בים כי לא היה לו בגד ים"); ויותר מהכול, להיכרות עם ילדות וילדים, עם נערות ונערים, שהם בדיוק כמונו, רק בקיבוצים אחרים. לנפש התאומה שמצאנו שגרה בקיבוץ בצד השני של הארץ, להתאהבות ראשונה. אה, כן וגם להפעלות, למשחקים, לבניית מגדל מסנדות וחבלים ועל הדרך נשנה את העולם אתה ואני. 

מתישהו בשנות ה-90 התפרקה חטיבת בני הקיבוצים, אך נשמר הרצון להשתייך לתנועת נוער ולערכים החינוכיים והקהילתיים. פעילות התנועות השונות מלוות לאורך כל השנה את החניכים במרבית הקיבוצים, כשבקיץ נערכת פעילות השיא. אז אולי קצת פחות משנה אם "חזק ואמץ" או "עלה נעלה", אם החולצה בצבע חאקי או כחול ואם השרוך לבן או אדום, העיקר שהתנועה של הילדים והנערים לא תהיה החלקת האצבע על המסכים.   

השומר הצעיר העבר מאחוריה היא צופה אל הבאות 

כ-15 אלף חניכים וחניכות פועלים כיום בתנועת הנוער בישראל, בכ-150 מוקדים ברחבי הארץ. לתנועה יש גם חטיבה ערבית הקרויה אג'יאל (דורות) ותנועת בוגרים המקיימים אורח חיים שיתופי-משימתי בקיבוצי מחנכים ברחבי הארץ 

תמונה 1 ניצן ווינר קייצת השומר הצעיר
קייצת של השומר הצעיר. להדריך חניכים מרקע שונה. צילום: ניצן ווינר, באדיבות השומר הצעיר 

השומר הצעיר, התנועה הציונית הראשונה בעולם, הוקמה בפולין ב-1913. ב-1919 ראשוני בוגרי התנועה עלו ארצה בכדי להגשים את ערכיהם הציוניים והתיישבו בביתניה עילית. במרוצת השנים הקימה התנועה 85 קיבוצים שקבעו בשעתם את גבולות הארץ ויצרה מפעלים חברתיים וחינוכיים. לתנועה יש  42 קינים בעולם ב-21 מדינות שונות, מאוקראינה ועד ברזיל. 

ערכים שומריים

מורן בר (33) בת המעפיל וחברת הקיבוץ העירוני רות (נהריה) שהוקם על ידי בוגרי תנועת השומר הצעיר, היא חברת הנהגה ומרכזת הקן הקיבוצי, שתחת אחריותה פעילות התנועה ב-85 קיבוצים. "רובם של הקיבוצים הם כאלו שהשתייכו בעבר לשומר הצעיר, אבל יש גם אחרים שבחרו שזו תהיה תנועת הנוער בקיבוץ ואפילו שניים שלושה מושבים שהצטרפו".  

לאורך השנה, מספרת מורן, מתקיימת פעילות בשלושה סוגי קינים – קן שנמצא בתוך קיבוץ ובו מתקיימות פעולות סדירות במשך השבוע, נוער מחנך נוער ואירועים לקהילה בשיתוף מערכת החינוך; קן בתוך מוסד – שישה מוסדות חינוך בהם משולבים ערכים שומריים ופעולות שומריות (בשלושה מתוכם יש תנאי פנימייה – שומריה, מבואות עירון וצפית); וקן אזורי אליו מגיעים חניכים ממספר קיבוצים ועוברים פעילות כקן אחד. לכל קן יש רכז, קומונרים ומדריכים.  

110 שנים של שמו"צ

בשמו"צ שולטות ראשי תיבות: גו"ץ הוא גוף צעיר, חניכי כיתות ד'-ו', צבר הם חניכי ז'-ח' וגו"ר הוא הגוף הבוגר, חניכי ט'-יב'. לכל קבוצת גיל יש את הפעולות, הסמינרים והטיולים שעורכים המשך השנה. 

השנה התנועה, הוותיקה אך מתחדשת, שמה דגש על ציון 110 שנה להיווסדה, שכולל חגיגות והיכרות עם התנועה בארץ ובעולם וגם עם החטיבה הערבית. דגש נוסף, לאור מה שמתרחש במדינה, הן פעולות מכוונת ערכים – דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי.  

בקיץ יגיעו רבים מילדי ונערי הקיבוצים למפעלים החינוכיים: סמינר מד"צים בגבעת חביבה, הכשרת מסיימי ט' להדרכה על מנת שידריכו חניכים בשנה הבאה, "סמינר מלא בתוכן, כלים וגם בכיף". 

פרויקט נוסף ומרשים הוא הקייצות של חניכי שכבת יא'. "חניכי של השכבה נחלקים לקומונות ברחבי הארץ (בערים רחובות, ראשון לציון, חולון, אשדוד, ירושלים ועוד) ובמשך שבוע מפעילים קייטנה לילדי השכונה (בשכונות הנחשבות 'חלשות'). בערב הם חוזרים לקומונה וזה סוג של הכנה לשנת שירות".  

אנוש פרסאי ברניב (17) משריד, הדריך השנה בשכונת ג'סי כהן בחולון: "יצאתי לפרויקט בין היתר בשביל להדריך חניכים מרקע שונה מקבוצות אותן הדרכתי בעבר. גם כדי לעשות להם כיף בחופש וגם להכיר וללמוד האחד מהשני. סיבה נוספת שבגללה התעקשתי להשתתף בקייצות היא כי זו הזדמנות מיוחדת ל-20 בני נוער ממקומות שונים בארץ לחיות יחד כמה ימים. רציתי לחוות חיים קבוצתיים אינטנסיביים של יחד ועצמאות עם כל הקשיים שכלולים בכך. זו תהיה עבורי חוויה מחשלת, מלמדת ומפתחת". 

קן כמעט בכל קיבוץ

גדלת בתוך קיבוץ של השומר הצעיר, אני שואלת את מורן, כמה זה שונה או דומה למה שהיה כשהיית ילדה או נערה? "גדלתי בקן 'מעיין', קן אזורי של הקיבוצים המעפיל, עין החורש ולהבות חביבה. זה היה בשנות האלפיים בתקופה של הפרטת הקיבוצים. מאוד אהבנו את התנועה, אבל היינו מעטים יחסית. היום, בזכות התחדשות התנועה ובזכות מודל הפעילות והיכולת להיות רלוונטית, יחד עם גדילה דמוגרפית משמעותית בקיבוצים המתחדשים, כמעט בכל קיבוץ יש קן ויש הרבה מאוד חניכים בקינים. יש רצון להיות חלק מתנועה גדולה ומפוארת שגם מתחדשת. שנת שירות, משלחות לחו"ל, מפתחים דברים חדשים, שתהיה רלוונטית ותהיה לה השפעה על החברה הישראלית. הקן הוא חלק מהקהילה, הוא של הקהילה והחיבור עם מערכות החינוך וההורים מייצרים קשר ויכולת להגיע לכל חניך וחניכה". 

הנוער העובד והלומד הכי גדולה בקיבוצים 

תנועת הנוער העובד והלומד פועלת במעל מאה קיבוצים ו-22 מועצות אזורית (ויש בה גם את חטיבת בני מושבים) היא אחת התנועות הגדולות בארץ והכי גדולה בקיבוצים 

תמונה 2 חניכי סמינר מדצים בניווט מבוקר 2
חניכי סמינר מד"צים של הנוער העובד והלומד בניווט מבוקר. צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד 

"פעילות שנתית מתקיימת במשך השנה בקיבוצים" מספרת אשכר שחר (39) מראשון לציון, מרכזת פעילות במועצות וקיבוצים, "כשבני נוער מדריכים את השכבות הצעירות יותר". בחופשת הקיץ יש שיא של פעילות, טיולים ומחנות כששיא הפעילות הוא סמינר מד"צים (מדריכים צעירים). בשבוע שעבר הסתיים הקורס היוקרתי ומאות בוגרי כיתות ט' הוכשרו להדרכה ביער כפר החורש.  

רוצה להדריך

ליאם אנוך מנען שסיים קורס מד"צים מספר: "החוויה בשבילי הייתה ממש משמעותית, היו לי זמנים ממש מהנים עם חברים שלא הכרתי לפני. אחרי הסמינר הבנתי שאני רוצה להדריך את הילדים בקיבוץ ולגרום להם ליהנות בפעולות וגם ללמוד דברים חדשים. למדתי שלהדריך יכול ממש לעזור לחניכים בנוער העובד וזאת הזדמנות נהדרת ללמוד דברים חדשים". תמר וולך מבארי מוסיפה: "הגעתי ליער ופחדתי ברמות, בהתחלה לא הצלחתי להתחבר לאף אחד אבל בסוף, כשקיבלתי מהמדריכים שלי את התעודה (תעודת מדריך), הבנתי שזאת החוויה הכי מטורפת שעברתי כל החיים שלי ושהכרתי חברים לחיים". 

בהמשך הקיץ מתוכנן קורס הדרכה למדריכים שכבר מדריכים חניכים בפועל שנה או שנתיים ולבעלי תפקידים נוספים בתנועה. במהלך יולי מתוכננים מחנות קיץ בני שלושה-ארבעה ימים ביער כפר החורש לגילאי ד' עד ו', "החניכים בונים מחנה מסנדות, בנייה מחנאית, את המקום בו תחיה הקבוצה, יש פה חיבור לטבע ולאהבת הארץ". 

עוד אירוע מיוחד הוא מחנה העפלה המיועד לשכבות בוגרי כיתות ז'-ח': "סיפור ההעפלה לארץ ישראל, הפלוגות הימיות של הפלמ"ח, מחנה שיתקיים בכפר יער החורש, ויסתיים בשיט, בניסיון להמחיש לדור הצעיר את העלייה לארץ ישראל והניצחון על הבריטים".  

התנועה החדשה שורשים במרחב הכפרי 

"התנועה החדשה" היא ארגון נוער של השומר החדש שהוקמה ב- 2019 על ידי בוגרים של מה שהיה פעם "בני המושבים" שהחליטו להתפצל מתנועת הנוער העובד והלומד 

"אנחנו תנועה שהשורשים שלה במרחב הכפרי וההתיישבות העובדת", אומרת מאיה חסיד (46) ממושב חירות, מזכ"לית התנועה החדשה, "תנועה שמבוססת על ערכים של חיבור של אדם לאדמה, אדם לקהילה, סביב חקלאות מקיימת ופעילות של נוער מוביל נוער בקהילה, ועל אף שהיא הוקמה רק לפני מספר שנים, הארגון נשען על מאות בוגרים". 

התנועה פועלת במרחב הכפרי ובערים, בקינים וחוות, ומביאה ערך של קהילה. "במרחב הכפרי זה ברור, הנוער הוא חלק מהקהילה. במרחב בעירוני החווה היא אבן שואבת לקהילה, פעילות שנעשית לא רק ביום שלישי לחניכים, אלא גם ביום חמישי ופתוחה לכולם".  

התנועה עוסקת בחינוך ובכל יישוב יש מדריכים שמנחים קבוצת חניכים. "כל יישוב והמסורות המקומיות שלו. תוכני ההדרכה עוסקים בקיימות בשילוב טבע ומועדי ישראל. 

בנוסף לפעילות בכל יישוב שנעשית על ידי רכזי ההדרכה ומתנדבי שנת שירות, מתקיימת בקיץ פעילות ברמה הארצית כמו סמינריון הכשרת צוותי הדרכה. (השנה היה הסמינריון הראשון לבוגרי ט'), מחנה קיץ לכיתות ד'-ח' ביער חנתון לכלל הישובים ובאוגוסט סמינרי הכשרה לבוגרי כיתות י' ויא'.  

בחוות הגליל העליון הוקמה חווה חקלאית קהילתית, מרכז חוץ שמשלב ערוגות, ירקות, פירות וצמחי תבלין יחד עם פעילויות שונות. "ביותר ויותר קיבוצים ויישובים קמות חוות והפעילות נערכת במרחב חוץ", מוסיפה מאיה חסיד. 

לתנועה החדשה יש כ-150 מתנדבי שנת שירות ומעל 25,000 חניכים ביותר מ-200 יישובים ובהם הקיבוצים: טללים, שדה בוקר, רביבים, גונן, כפר הנשיא, הגושרים, נאות מרדכי, גבעת ברנר, קבוצת שילר, כברי, מצובה, חניתה, בית העמק, כפר גליקסון, אורטל, אלרום, עין זיוון, מרום גולן, נאות גולן, כפר חרוב ואפק. 

האיחוד החקלאי – מרקם בין דורי 

תנועת הנוער של האיחוד החקלאי פועלת בעיקר במרחב ההתיישבותי הכפרי 

 "הערכים שעומדים במרכז הם ציונות, התיישבות, דמוקרטיה, שוויון, אהבת הארץ" מספרת מזכ"לית תנועת הנוער נטע סיזל (39), בת בית יצחק המתגוררת בשדה ורבורג. "העבודה בקהילה זה הייחודיות שלנו. עבודה של תנועת נוער במרחב כפרי שונה מעבודה במרחבים אחרים, הנוער נמצא במקום משמעותי מבחינת הקהילה. יש השתנות של הקהילות בכפרים, מושבים וגם בקיבוצים שעוברים תהליכי הפרטה וקיבוצים מתחדשים. פעילות תנועת הנוער היא חלק ממרקם שכולל חיבור בין דורי, נוער שיוזם ומוביל פעולות קהילתיות, טקסים וחגים, נוער כמחולל בקהילה". 

גובהים בעוד קומה

תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, שלה חולצה כחולה עם כפתורים כחולים, פועלת ב-17 רשויות, רובן מועצות אזוריות, כשהדרומית ביותר היא מ.א תמר והצפונית ביותר יסוד המעלה. "בשלוש השנים האחרונות אנחנו נמצאים בתהליך צמיחה משמעותי וקלטנו הרבה קיבוצים". 

בקיץ יוצאים חניכי התנועה מכלל הישובים בארץ למחנה קיץ שמתקיים ביער עין זיתים מתחת לצפת, מחנה רב גילי מכיתה ד' ועד יב'. השכבה הבוגרת בונה ויוצרת ובהמשך מדריכה את החניכים הצעירים. "אלו החיים התנועתיים במלואם. הנוער חוקר, לומד ומפיק את תוכנית ההדרכה, יוצר את עולמות התוכן ומחנך בתחום שהשנה נבחר כנושא – מנהיגות. דרך עיסוק בתוכן ערכי ובמחנאות, מתמודדים החניכים ערכית ומקבלים כלים שקשורים ליכולת לתכנן פרויקט, להוציא לפועל, התמודדות עם השטח, תחושת מסוגלות. בסיום השבוע יש תחושה שהם גבהו בעוד קומה". 

גם להם יש קורס מד"צים שהמיוחד בו שהחניכים-מדריכים משתתפים בו מידי שנה החל מבוגרי ח' ועד בוגרי יא'. "הקורס נותן כלים להדרכה והובלה וכך גם נבנה עמוד שדרה ערכי. בוגרי יא' עושים מסע, דרך עיסוק בנושאים של ביטחון, דת וקהילה, לקראת שנת השירות".  

הצופים תמיד נכון 

תנועת הצופים מונה כמאה אלף חניכים הפועלים בכ-240 שבטים ברחבי הארץ. מספר קיבוצים משתתפים בפעילות התנועה ובהם משמרות, מגל, חצרים, כפר עזה, כרמים ומשמר הנגב 

תמונה 3 צופים מחנה קיץ
תנועת הצופים. השקעה בבניית המחנות. צילום: באדיבות הצופים

אבישג סגל (45) ממגל, אימא לשני חניכים בשבט, מתנדבת כראש השבט בקיבוצה. "מגל הוא קיבוץ שהוקם ב-1953 על ידי גרעיני נח"ל של תנועת הצופים ותנועת הנוער תמיד הייתה חלק מהקיבוץ" היא מספרת ומוסיפה שפעילות התנועה משולבת בפעילות מערכת החינוך הבלתי פורמלי של הקיבוץ ואחוזי ההרשמה גבוהים מאוד, גם בכיתות ד'-ו' וגם בבוגרים, "כמאה נערים ונערות מסיימי ט' עד יב' נרשמו להוביל את מחנות הקיץ של התנועה". 

כ-75 חניכים וחניכות מכל רחבי הארץ מגיעים למחנות הקיץ שנערכים בשמונה יערות, במשך כשבועיים (תלוי בשכבת הגיל) הם בונים ומקימים את המחנה כשהדגש הוא על טבע, קבוצה, מחנאות וצופיות.  

המחנות העולים בשיתוף החינוך הבלתי פורמלי 

תנועת הנוער "המחנות העולים" הוקמה ב-1926 על ידי בוגרי גימנסיה הרצליה כתנועה ארץ ישראלית. בית השיטה היה הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי בוגרי התנועה 

בנוסף לבית השיטה הקימה "המחנות העולים" מספר קיבוצים נוספים וקיבוצים אחרים קיבלו "השלמה" של גרעיני נח"ל מבוגרי התנועה, אחד מהם הוא קיבוץ צובה. 

אור נאור (38) מצובה הוא רכז המחנה הקיבוצי, ומרכז את פעילות המחנות העולים בתנועה הקיבוצית. הוא מעיד ש"תמיד היו בנוסף לפעילות המערכת הקיבוצית גם פעילות של המחנות העולים, שרבים מחברי הקיבוץ הם בוגריה". 

התנועה פועלת בכ-20 קיבוצים ויישובים במגזר הכפרי הפרוסים לאורכה של הארץ מאילות שבדרום ("המחנות העולים היא תנועת הנוער של חבל אילות שנים רבות") ועד בית השיטה שבצפון. 

"שיטת העבודה שלנו היא של שיתוף פעולה עם מערכת החינוך של הקיבוץ. אנחנו בונים את התוכנית יחד עם מנהלי החינוך בקיבוצים, בתיאום והשלמה. בחלק מהקיבוצים יש מדריך של התנועה שמשולב בעבודה במערכת הקיבוצית, וגם אם לא, יש רכז שנפגש באופן קבוע עם המדריכים ועם הצוות של החינוך הבלתי פורמלי. בתפיסה שלנו כולם חניכים שלנו, גם אם הם מגיעים לפעילות פעם בשנה או יוצאים לטיול אחד בשנה".  

גם לקורס המד"צים של המחנות העולים יוצאים בוגרי ט'. "קורס של תשעה ימים ביער יתיר שנועד לתת כלים לבוגרי ט' לשנת ההדרכה שתחל בשנה הבאה. רבים מהבוגרים מדריכים בקיבוצם כיתות ד' עד ח', יש כאלה שמדריכים גם שנה שנייה ובוגרים שמלווים את המד"צים". גם להם יש מחנה קיץ שמתקיים באשבל, "מגיעים קודם בוגרי י' עד יב' ומכינים את השטח, כיתות ז'-ח' מצטרפות בשלב מסוים ומאוחר יותר מגיעים גם ילדי ד' עד ו'". 

הבונים דרור מחנה הקיץ היהודי הבינלאומי הגדול ביותר מסוגו 

מאות חניכי ועולי תנועת "הבונים-דרור" מ-14 מדינות פתחו לפני שבוע את מחנה "הללויה" של WeKibbutz בפרברי בודפשט שבהונגריה 

Screenshot 2023 07 11 111536
"הבונים-דרור". המדריכים במחנה מגיעים מהקהילה היהודית בדרום אפריקה ואילו החניכים מניו זילנד, אוסטרליה, שוויץ, רומניה וכמובן – ישראל. צילום: צוות מחנה "הללויה" 

זו השנה השלישית ברציפות שהמחנה היהודי הבינלאומי הגדול ביותר למנהיגות צעירה ורב-תרבותית פותח את שעריו לנוער מישראל ומרחבי העולם. המדריכים במחנה מגיעים מהקהילה היהודית בדרום אפריקה ואילו החניכים מניו זילנד, אוסטרליה, שוויץ, רומניה וכמובן – ישראל. בין המשתתפים במחנה קבוצה של כ-10 פליטים מהמלחמה באוקראינה, כולל מהעיר בוצ'ה. 

״מיזם כזה הוא קריטי לחיזוק הדור הצעיר והתחושה הציונית בקרב צעירי התפוצות" אומרת שירי מדר, מנכ״לית תנועת הנוער ״הבונים-דרור״, "אנחנו גאים לחבר בין בני נוער מישראל לבני גילם בחו"ל ולתת להם כלים למנהיגות פעילה ואקטיביסטית". 

במחנה, שמתקיים למרגלות אגם בלטון שבהונגריה במשך שבוע שלם, ייחשפו נציגי המדינות השונות (בני 15 עד 18) לתרבויות חדשות, ינסו ליצור דיאלוגים המקדמים פלורליזם וסובלנות, ויאמצו כלים וגישות למנהיגות צעירה ומשפיעה ולפעול יחד למען עתיד טוב יותר, בתחומי הקיימות והאקלים, המדיניות והחברה. כל זאת לצד פעילויות גיבוש מהנות.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן