התנועה הקיבוצית הייתה קומונה או קואופרטיב? לאן מובילות מגמות ההפרטה? מה תפקידה הכלכלי של המדינה בבנייתה ובחיסולה החלקי של הקואופרציה השניונית? שאלות אלה ואחרות נדונו בכנס שנערך ביד טבנקין לרגל צאתו לאור של הספר "הקואופורציה בישראל: עבר, הווה, עתיד"
"משרד הכלכלה הוציא לאחרונה ארבעה דו"חות כלכליים בנושאי חדשנות, תעסוקה ועוד, ובהם לא מוזכרת אפילו פעם אחת המילה 'קואופרציה' או 'איגוד שיתופי'."
כך פתח את דבריו יאיר גולן, שר הכלכלה והתעשייה (מרצ) בכנס שנערך ב-13 בספטמבר ביד טבנקין ברמת אפעל לרגל צאת הספר "הקואופורציה בישראל: עבר, הווה, עתיד".
"שאלתי את מנכ"ל המשרד ביחס לנושא האיגוד השיתופי והוא ענה לי 'למה זה צריך לעניין אותי?' ברור שחשוב מאוד כמה כסף אנשים עושים ואיך הכסף מתחלק. איך אותו כסף יגיע יותר לתמוך בחינוך, בבריאות וברווחת אזרחי ישראל".
השר גולן המשיך לתאר בדבריו את הקשיים והמטרות העומדים בביסוס הקואופרציה כיום: "מטרות האיגודים השיתופיים ליצור חברה טובה יותר, אבל כדי שזה ייקרה יש צורך בהחלטות של המדינה להשקיע במשאבים לאומיים. יש להסביר ולהוכיח שהקואופרטיבים טובים למדינה, כדי שהיא תכוון כוונותיה לתקציבים ממשלתיים".
גולן קרא למשתתפי הכנס להביא רעיונות ויוזמות, דוגמת אגודת האשראי "אופק" שקיבלה לאחרונה רישיון. "חשוב שיהיו יוזמות בשטח לתנאים מחבקים כדי לשים את הכסף הנדרש להתארגנות כלכלית שישפרו את רווחת האזרחים".
את דבריו סיים בהבטחה: "אתם מוזמנים לאתגר אותי בהצעות וברעיונות בנושאי הרעיון השיתופי. זוהי המחויבות שלי לקדם אותו. קיימת כרגע הזדמנות פוליטית בממשלה החדשה לשנות דברים כדי לקדם את הקואופרציה".
הספר "הקואופרציה בישראל: עבר, הווה, עתיד" בעריכת מנחם טופול, חבר קיבוץ מפלסים, ובהוצאת יד טבנקין ומוסד ביאליק הוא מיזם של יד טבנקין ע"ש ד"ר יהודה פז ז"ל (1930-2013) בו לקחו חלק גופים רבים: המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן, המכון היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה והקתדרה לתנועת העבודה במכללה האקדמית בית ברל.
התגייסותם של כל הגופים האלה להוצאת הספר ולארגון הכנס מעידה על ההערכה הגדולה לפועלו של יהודה פז ז"ל בנושא הקואופרציה. חזונם של החוקרים, אנשי המעשה ודור הצעירים מממש למעשה את מטרות הקואופרציה בעידן המאה ה-21. דוברי הכנס היו מלאי הערכה לתפקידיו ולעשייתו של פז בקידום ערכי הקואופרציה ויישומה בשטח.
בתחילת הספר מובא נייר עמדה מאת יהודה פז שכותרתו "לחידוש העשייה הקואופרטיבית – ראשי פרקים לחשיבה ולדיון" בו הוא מתייחס לדעות אחרות שהתגבשו בתחילת המילניום: "(….)הדעה המקובלת היא שכל זה שייך בסופו של דבר לעבר. מקומה של הקואופרציה (מקום של כבוד, כמובן) אין לה שייכות או רלוונטיות לכלכלה ולחברה של המילניום השלישי".
בנייר העמדה מוצגת הטענה שלא אלה הם פני הדברים: "הקואופרציה כפי שהיא ובעיקר בהתפתחותה (הן בצורה ובמבנה והן בתחומי העשייה) יכולה וצריכה לשמש גורם מרכזי בעתידה החברתי-כלכלי של מדינה מודרנית, מפותחת ומתקדמת כישראל בעידן ובתנאים של השוק החופשי והגלובליזציה. יתר על כן, יש סימנים המעידים שבמאה החדשה ייתכן שנהיה עדים ל'גל שני' של פריחה קואופרטיבית".
עורך הספר, מנחם טופל, מרצה בכיר במכללת ספיר ורכז המחקר החברתי במכון טבנקין, הציג את מטרותיו של הספר כפי שתומצתו בשער האחורי וגם את הקשיים שליוו את הוצאתו: "החיפוש האינסופי אחרי שותפות, עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה האנושית ומקבל ביטוי בולט וייחודי בקואופרציה בישראל המתחדשת.
החיפוש אחר הסדרי שותפות כלכלית הוא אינסופי, שכן הוא מלווה שוב ושוב בכישלונות ובניסיונות חוזרים ליצירה שיתופית מחודשת. ביטוי לכך היה גם בתולדותיה של הקואופרציה בישראל. הצלחותיה הכבירות, כישלונותיה המהדהדים וניסיונות ההתחדשות שלה לא זכו עד כה להצגה כוללת. ספר זה, הבא למלא אחר החסר הזה, הוא פרי יוזמתו של ד"ר יהודה פז ז"ל."
הקאופורציה בארץ ובעולם
מולי דור, יו"ר מכון הנגב אג'יק, שיחד עם אריאל דלומי כתב את המאמר הפותח בספר, תיאר את תחנות חייו של יהודה פז ז"ל בתפקידים פורצי דרך וכמוביל קיבוצי: "יהודה היה הוגה הדעות ומנהיגה של תנועת הקואופרציה הישראלית ותרם תרומה מכרעת לפיתוח הקואופרטיבים בישראל ואף בעולם."
"למרות שנים של קיפאון ואף ירידה במעמדה של הקואופרציה הוא המשיך להאמין בה וטיפח דורות של צעירים המאמינים ברעיון הקואופרציה וביישומו כדרך מרכזית לפיתוח אנושי ולקידום השלום".
שורת היוזמות של פז ותפקידיו השונים היו מקדם רב עוצמה בביסוס הקואופרציה בארץ ובעולם. קצרה היריעה למנות את כל פעילותו בנושא, אך אין ספק שאחת מגולות הכותרת היה ייסוד מכון אג'יק בשנת 1998, מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח, במטרה לשלב חינוך והכשרה מקצועית עם פרויקטים קואופרטיביים וחברתיים יישומיים.
צוות המכון מונה כיום יותר ממאתיים עובדים, 1,500 מתנדבים, ומפעיל עשרות תוכניות, פרויקטים והכשרות המקיפים למעלה מ-70,000 איש בישראל, במזרח התיכון וברחבי העולם.
בין היתר השתתף המכון בשיקום ופיתוח קואופרטיבי במדינות שעברו אסונות טבע: סרי לנקה לאחר אסון הצונאמי בשנים 2004- 2007, סין לאחר רעידת האדמה ב-2008 והאיטי בשנת 2010.
לאג'יק שני יעדים מרכזיים: הראשון, מרכז הכשרה המציע קורסים, סמינרים והרצאות שנועדו להעניק כלים לפיתוח קואופרטיבים וחדשנות חברתית לדורות הבאים, והשני בהוצאה לפועל של תוכניות לפיתוח כלכלי-חברתי בישראל ובעולם באמצעות קואופרטיבים, עסקים קטנים ויזמות חברתית.
עד כמה רחבה התנועה הקואופרטיבית הבינלאומית? מולי דור הציג את המספרים הבאים: ב-212 מדינות בעולם קיימים 2.6 מיליון קואופרטיבים, עם מיליארד ומאתיים מיליון חברים. הם מעסיקים 280 מיליון איש המהווים כ 12% של המועסקים בעולם והיקף הייצור של 300 הקואופרטיבים הגדולים בעולם מגיע ל 1.2 טריליון דולר.
בחלק הראשון של הכנס דנו החוקרים בשאלת תרומתם של הקואופרטיבים הגדולים והרב-תחומיים, חברת העובדים ותנועות ההתיישבות, להקמת המדינה. מיכאל (מייקי) גינגולד, בנו של יהודה פז, הגדיר את אביו כ"אבא לאנשים ורעיונות", אדם כריזמטי, שהדגיש את משמעות הרעיונות שקידם מתוך אמונה שהכלכלה צריכה לעסוק ברווחה של אנשים.
פרופ' יצחק גרינברג מהמכללה האקדמית בית ברל, שכתב יחד עם ד"ר אביגייל פז-ישעיהו, בתו של יהודה פז, את הפרק על חברת העובדים בספר, העלה את ייחודה של תנועת הפועלים הארץ-ישראלית בכך שעלו ממניעים ציוניים ופעלו ליצירת מעמד פועלים יהודי בארץ ישראל בשאיפה להקים חברה יהודית חדשה, צודקת ושוויונית, שתתקיים על עבודתה העצמית. עקרון זה הוא שהביא להקמת חברת העובדים ועקרונותיה הקואופרטיביים.
ד"ר שלמה גץ, יחד עם פרופ' מיכל פלגי, התחבטו במאמר בספר בשאלת התפתחותו של הקיבוץ מקומונה לקואופרטיב. גץ ציטט את מרטין בובר שראה בקיבוץ "כפר שיתופי" כהגשמת מטרתה של התנועה הקואופרטיבית שהיא "האיגוד השלם" לייצור וצריכה. בסקירתו, מהקומונה ועד לקיבוץ המופרט, הדגיש שלמה גץ כי התנועה הקיבוצית ראתה עצמה כתופעה ייחודית הקרובה יותר לקומונה מאשר לקואופרטיב.
עם זאת הוא הזהיר ש"אם יימשכו מגמות הפרטת הנכסים היצרניים והצרכניים, הקיבוץ לא יוכל להתקיים כמערכת קואופרטיבית. למרות זאת הקיבוץ המתחדש מצליח לשמור על מידה רבה של שיתוף ברוב תחומי החיים ובכך לבסס את היותו קואופרטיב".
קואופרטיבים שלוקחים וקואופרטיבים שנותנים
פרופ' שלמה שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, כתב בספר יחד עם דנה שפירו את הנושא המתייחס לקואופרטיבים חקלאיים שניוניים, כלומר קואופרטיבים של קואופרטיבים.
עיקר דבריו בכנס התייחסו לתפקידה הכלכלי של המדינה בבנייתה ובחיסולה החלקי של הקואופרציה השניונית: "יש קואופרטיבים שנוסדו לקחת ויש שנוסדו לתת אבל היום ארגוני הקניות של הקיבוצים, שיש עשרה מהם, כל אחד עובד לחוד ולא בהכרח משתפים פעולה".
בסקירה ההיסטורית שלו עמד שוורץ על הרקע ההיסטורי הסוציאליסטי של מושבי העובדים הוותיקים והקיבוצים להם התאימה ההתארגנות הקואופרטיבית.
בקואופרטיב שניוני מאוגדים בדרך כלל עשרות קואופרטיבים ראשוניים שהתרכזו בשלושה תחומים: אספקת תשומות – המשביר המרכזי, ארגוני הקניות, שיווק תוצרת – תנובה, וגיוס אשראי – קרנות תנועתיות וארגוני קניות אזוריים.
הבחירה בקואופרציה כמכשיר להתיישבות חקלאית נבעה גם מהיעדר הון עצמי לחקלאים ותלותם בבנקים.
ד"ר אביגיל פז-ישעיהו, מנהלת מחקר ביד טבנקין, שכתבה שלושה פרקים בספר בהם מאמר על הקואופרציה הצרכנית בישראל, סקרה בדבריה את החלק ההיסטורי בהסתדרות העובדים הכללית בהקמתן של אגודות הצרכנים השיתופיות.
הקמתן נבעה ממאמץ לאומי, כלכלי וחברתי של תנועת הפועלים, שנועד להניח תשתית משקית, כלכלית וחברתית שתאפשר הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל.
המושב השני בכנס הוקדש לשאלה "יש כלכלה אחרת – יש חברה אחרת: מהם התנאים להצלחתה של הקואופרציה במאה ה-21? תמיכה מלמעלה או צמיחה מלמטה?" אותו הנחתה נעמיקה ציון ממכון יסודות.
במושב האחרון הופיעו בפאנל נציגי הקואופרטיבים מהגל השני: עפרי ארליך, מנהלת פיתוח עסקי בקואופרטיב סופי, בית תוכנה בבעלות שיתופית ושוויונית בירושלים, עו"ד אורית כספי מנהלת קואופרטיב תנד'י, עסק חברתי בבעלות עובדות ניקיון בג'סר א זרקא, גל אבלגון, יו"רית "המפלצת", המפעילה את פאב המפלצת בקריית יובל, נטע ברקאי שטרן מקואופרטיב "מקומי", המטפלים בבריאות הנפש בדרום תל אביב, דפנה שמיר מ"שומעים חזק" להגברה ותאורה וסהר מלמוד, מקואופרטיב תרבות פרכור מפרדס חנה-כרכור.
אלון שוסטר, סגן שר הביטחון (כחול לבן), עד לאחרונה שר החקלאות, הדגיש בברכתו לכנס כי המציאות אמנם משתנה, אבל לא הערכים של שוויון ושיתופיות ויש למצוא את האיזון הנכון בין אחריות אישית לאחריות שיתופית שמתבטאים היטב בקואופרציה על כל היבטיה.
עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשיה סיימה את הכנס במבט לעתיד ביחס לקידום וליווי מודלים קואופרטיבים בשנים הקרובות.
