יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה של שדות קיבוצים

ועידת הבנייה בקיבוצים – אז איך מסדירים שימושים?

3 דק' קריאה

שיתוף:

ועידת הבנייה בקיבוצים:  הוועידה השנתית לבניה ושיוך בקיבוצים של ENERGETY  עסקה השנה גם בפיתוח והשקעות, הן ברמה הסטטוטורית והן בממד הטכנולוגי במפעלי הקיבוצים.  גלית ויטנברג, ראשת אגף שימושים ברמ"י,   הסבירה לבאות  ובאי הכנס,   את מדיניות הרשות לגבי הסדרת שימושים תעסוקה שונים בקיבוצים. "השאיפה שלנו היא להגיע מהר ככל הניתן ללחיצת יד עם הקיבוץ לצורך מתווה ההסדרה", הכריזה ויטנברג.

ויטנברג סקרה את מדיניות הרשות לגבי השימושים העסקיים השונים בחצר הקיבוץ: "בבית הפרטי הפסקנו להיכנס פנימה, ממש כמו בעיר, יחד עם זאת לא נאפשר לקחת את המגרש ובחצר לעשות עסק. בכל הקשור ל'שימוש משולב, כלומר משולב לקיבוץ וחיצוניים – גן ילדים, כלבו, בריכה – אם הרוב הוא ממשתמשי הקיבוץ, זה בסדר, זה שימוש קיבוצי, כלומר לא צריך עסקה."  שימוש נוסף הוא השימוש הנלווה לחקלאות, כגון רכיבה טיפולית, סיורים, בתי בד, יקבים ועוד. לדברי ויטנברג באלו אפשר להפעיל עד עשרה שימושים, כשכל אחד מהם בשטח בנוי של עד 500 מ"ר. בכל הקשור לשימוש חברתי – אולפן, מרכז קליטה וכו', ניתן לעשותם בעד תשלום סמלי ואפשר להפעיל עד שלושה שימושים. בקיבוצים שלא שייכו דירות, ניתן לעשות שימוש עצמי בדירות ללא תשלום גם לקבוצות אוכלוסייה של נקלטים, חיילים, גרעיני צבר ותוכניות דומות, ומותר גם להשכיר יח"ד של עד 55 מ"ר, תמורת תשלום לרמ"י.

לסיכום אמרה ויטנברג: "לוקח שנים להסכים, ללחוץ יד, על מתווה הסדרה. זה יוצר אי אמון בין הצדדים. הקיבוצים טוענים שהשומה עולה מידי שנה וכאילו אנחנו במנהל מעכבים בכוונה. מצד הרשות יש לפעמים טענות שהקיבוצים לא מתכוונים להסדיר ומושכים רגליים. אנחנו מנסים במתווה ההסדרה לייצר הסכמה מהירה ולחיצת יד וכן להתקדם ליישום." ועידת הבנייה בקיבוצים זה דבר מבורך.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ביקש לפתור את בעיית החדרים לחיילים הבודדים, ולפעילויות חברתיות נוספות בחצר הקיבוץ.  ויטנברג ענתה: "אתה צודק, אנחנו רואים את המשקל של העשייה למען החברה בתנועה הקיבוצית וקיבוצים בדברים האלה, והיה שיח להכניס חדרים מסוג זה ל'שימושים החברתיים'. ולא רק את הפרויקט הזה, אני מכירה גם את פרויקט תל"מ שמסייע לצעירים בני העדה האתיופית. אנחנו מנסים להכניס אותו לכובע הזה של דיור הפטור מתשלום, כמו לבני קיבוץ אחרי צבא ולפני לימודים".

עוד לפני דברי ויטנברג אמר ניר מאיר: "בימים האלו אין מלך בישראל  וזה גן עדן לפקידים. אנחנו מתמרנים בזה כבר שנה. הפקידות שמכבידה עלינו תמיד, נהנית מחופש בלי מבוגר אחראי בשטח. עוד לפני הבלגן הפוליטי הצלחנו להגיע להסדר הביניים החדש ששחרר את הבנייה בקיבוצים. אנחנו צריכים להמשיך מהנקודה הזו, ולא לעצור. אנחנו נבנה ונשייך על אפם וחמתם של כל מי שמבקש לעצור אותנו. ככל שיעננו, כן נרבה וכן נפרוץ".

ח"כ אלון שוסטר (כחול-לבן): "אנחנו בקהילה הקטנה שלנו, כ-2% ממדינת ישראל, נאבקים מול הממסד שנאבק מולנו גם בתוך המחנה וגם בשטח המשבצת. יחד עם זאת, כדאי לשים לב ולא להיסחף – יש לחשוב על תכנון נכון של קליטה, אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה, כדי לעשות את זה באופן ארגוני. צריך לעשות את צורה בצורה תכנונית קיבוצית וכמובן סוגיות של איכות סביבה. אנחנו נשאר ונתחזק ככל שנשמור על הייחודיות שלנו. אני יודע שאנחנו רוצים 'כמו כולם', אבל צריך איזון בין זה לבין הייחודיות שלנו".

יו"ר שולחן הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר: "הארגונים הכלכליים רואים בנושא הבנייה והקליטה נושא מהותי ומתכוונים לעסוק בזה. כמי שעסק רבות בתהליך השיוך הקנייני בקיבוצו אני מבין את הקושי והאתגרים הצפויים לנו בבואנו לקלוט את בנינו ובנותינו בעלויות קרקע מלאות ולכן יש להיערך לנושא ברמה המערכתית"

ראש המחלקה המשפטית עו"ד דר' מיכי דרורי, סקר את אשר על סדר היום בהיבטי השיוך, הבנייה והקרקעות, תוך שימת דגש על ההכרה בייחודיות שלנו כחקלאים בעלי נחלה הן על ידי הרשויות אבל גם על ידי הקיבוצים וחבריהם.

ראש אגף כלכלה בתנועה, דגן לוין, הנחה פאנל בסוגיית מימון השיוך והבנייה. לוין שרטט "מפת דרכים" להבנת סוגיית מימון הבניה, מימון השיוך והשילוב ביניהם – מימון השיוך לחברים שלוו סכומים משמעותיים עבור בניית ביתם. נעמה זמיר, מנכ"לית "משקי פיננסים" מקבוצת משקי הקיבוצים, תיארה את מוצרי המימון החדשים איתם יצאו משקי פיננסים לשוק ועל יתרונות המוצרים בעולם החיתום החדש. לירן כהן מבנק הפועלים, תיאר את פעילות הבנק בתחום הבנייה בקיבוצים  והדגיש כי הבנק בנה חבילה שלמה של מימון הבניה והשיוך. אתי פלקסר, מנהלת מחלקת המשכנתאות בקמ"ע, תיארה את יתרונות מודל קמע לקבלת הלוואת שיכון. עו"ד רותם ליכטנשטיין, שותף במשרד "שלמה כהן ושות'", הסביר את בעיות המפתח במימון השיוך והצביע על פתרונות אפשריים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף הפעולה יעשה שימוש ביכולות בינה מלאכותית (AI) לתכנון ואופטימיזציה של חומרים כימיים להגנת הצומח, לטובת פיתוח קוטל עשבים בספקטרום רחב עם מנגנון פעולה (MoA) בר קיימא חדשני לחקלאים רחובות, ישראל – פברואר 21,
2 דק' קריאה
ההסכם מדגיש את מחויבות שתי החברות לפיתוח פתרונות ביולוגיים חדשניים לחקלאים באזל, שוויץ ורחובות, ישראל – 20 בפברואר, 2024 – סינג'נטה, חברה מובילה בתחום החקלאות החדשנית ולביא ביו בע"מ, חברה המפתחת מוצרים ביולוגיים לחקלאות
< 1 דק' קריאה
משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
בשנת 2000, התקופה שבה החלה ההפרטה וארוחות הערב בחדר האוכל התמעטו, יצא בכפר עזה ספר מתכונים בעריכת מיטל כסלו שבאותה עת התמודדה עם מחלת הסרטן. בימים אלה עלה הספר לאתר דיגיטלי בידי בתה נוי,
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן